בדיקת מאפיינים נועדה לקבוע שכרותו של נהג על פי מאפיינים בהתנהגותו, כגון: עמידה לא יציבה, הליכה על קו מתנדנד, הליכה בזיג-זג, מבחן הבאת האצבע לאף בעיניים עצומות, ריח אלכוהול והתנהגות רדומה.

בדיקת המאפיינים נעשית על סמך התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר ממאפייני התנהגותו של הנהג במצב של שכרות.

לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי* כי ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשכרות רק על סמך בדיקת המאפיינים אם התקיימו התנאים הבאים:

1. חובה להודיע לנבדק שאם יכשל בבדיקת המאפיינים – הוא עלול להיחשב כשיכור.
2. חובה להודיע לנבדק מיד על תוצאות בדיקת המאפיינים.
3. אם נכשל הנבדק בבדיקה ונמצא על פיה שיכור – יש להסביר לו שעומדת לו הזכות לבצע בדיקת מעבדה פרטית באמצעות הוא יכול להראות שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בחוק.

באותו מקרה, יוחסה לנהג נהיגה בשכרות בכך שבדיקת הינשוף הצביעה על 505 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף העולה על המדיה הקבועה בחוק. (לפי פסיקת בימ"ש – 290 מק"ג).

בית המשפט קיבל טענות משפטיות ביחס למפעיל הינשוף ולהתנהלות הבדיקה והרשיע את הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת המאפיינים.

בית המשפט המחוזי זיכה את הנהג מהעבירה של נהיגה בשכרות כי לא נמסר לנהג כי הוא נכשל בבדיקת המאפיינים וכי קיימת לו האפשרות לפנות למרכז רפואי לשם עריכת בדיקת מעבדה.

הוגש נגדך כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות? מומלץ לפנות מייד לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה.

* עת"פ 23854-12-10