כותרות TheMarker >
    ';

    על דא ועל הא

    ארכיון

    0

    לזכור את החיים - 2

    26 תגובות   יום ראשון, 8/5/11, 19:05

    ''

    אנא הפעילו המוזיקה - ראו בסוף*

     

    כולנו זוכרים את המתים.

     

    הם תמיד נשארים

    יפים וגבוהים וצעירים

    וטובים ומוכשרים

    וכל שאר ההילולים

    שאדם מקבל לאחר מותו

    בצדק וגם בלי. 

     

    האם חשבתם פעם

    לזכור  את אלה שכן נשארו בחיים 

     

    אבל לא שלמים?

       

    סתם, לכל החיים

    בגלל פוליטיקאים מטומטמים?

    או עם סיבה טובה –

    לפעמים

    בשבילנו

    שנמשיך לחיות

    ולרקוד ולשמוח ולכתוב 

    ולהתדיין בלי סוף

    על זיונים ודייטים

    מוצלחים ולא

    וכל שאר הדברים

    העומדים ברומו של עולם....

       

    חשבתם לפעמים  

    איך זה לחיות  בלי יד

    שיכולה ללטף ולהרגיש

    ולהרגיע

    שלא לדבר על לכתוב... 

      

    ואולי בלי שתיים?

     (אפילו להרגיע את עצמך  אי אפשר...)

     

    ואיך זה לחיות בלי רגל

    ולהמשיך ללכת

    אבל בקרטוע

    בלי יכולת לרוץ או לרקוד

    או לטפס וללכת בשביל ישראל

    ולפעמים כן -

    עם המון כח רצון.

      

    ובלי שתיים?

    בכסא גלגלים -  

    כשכולם מביטים מלמעלה

    ומדברים אל המלווה שלך

    מכיון שחושבים שאתה גם מפגר... 

     

     

    ובלי עיניים

    לראות חמוקיים

    ושקיעה וזריחה  

    ופרחים וחרקים  

    בקלוז אפ מדהים.

      

    ואלה שחייהם כבר בכלל לא חיים

     כי האש והדם וההרג

     ו/או העינויים

     כילו את תוכם ותכנם

     וחיי משפחתם?

      

    וכל אלה כן מזדקנים

     וכבר לא כל כך יפים

     ואולי גם לא טובים

     כי צריך להלחם על זכויות

     מרשויות אטומות.  

     

     אבל הם חיים.  

     

      נזכור גם אותם.

       

     *המוזיקה: "סונטת אור הירח" של בטהובן

      כשהייתי ילדה היה תפקידי לקרוא את שמות הנופלים

     ביום הזכרון בביה"ס. "לא הרבה" - "רק" מלחמת השחרור וסיני...

     אבל תמיד עם הסונאטה הזו ברקע...המוזיקה הזו זה יום הזכרון שלי. 

     

    ובענין זה - הצלחה קטנה בנסיון לשמח

    את אלה ששבו לא שלמים ממלחמת לבנון הראשונה,1982

     http://cafe.themarker.com/image/2164853/ 

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/11 07:15:

      צטט: DN/DN/500 2011-06-18 20:28:22

      זה טיבו של עולם....קשה לקבל אבל זאת המציאות.

      מציאות קשה ומיותרת... 

        18/6/11 20:28:
      זה טיבו של עולם....קשה לקבל אבל זאת המציאות.
        12/6/11 07:29:

      צטט: צלילי הלב 2011-06-06 10:26:19

      אכן, הצדק עמך ביצוע של הורוביץ נפלא

      תודה. לצערי..חבל שצריך לכתוב דברים כאלה. 

        6/6/11 10:26:
      אכן, הצדק עמך ביצוע של הורוביץ נפלא
        23/5/11 07:58:

      צטט: alxm 2011-05-23 07:51:15

      מקסים כתבת גם אם כואב . ובטהובן ידע להתבטא היטב בצלילים אם כי אזניו לא שמעו .

      תודה!

      מתוך כאב והזדהות כתבתי.

        23/5/11 07:51:
      מקסים כתבת גם אם כואב . ובטהובן ידע להתבטא היטב בצלילים אם כי אזניו לא שמעו .
        18/5/11 08:45:

      צטט: אהוד עמיר 2011-05-18 08:19:17

      מה לכתוב? תודה שהעלת שנית. כתבת יפה

      תודה אהוד.

      ממך זו מחמאה גדולה.

      יצא לי מהלב ומהר - בדרך כלל אני מאד פרוזאית...

       

        18/5/11 08:19:
      מה לכתוב? תודה שהעלת שנית. כתבת יפה
        15/5/11 08:07:

      צטט: AVNER STRAUSS 2011-05-14 21:14:51

      תמיד בזמן.

      תודה. 

        15/5/11 08:07:

      צטט: כורך דברים 2011-05-13 13:50:32

      סקרן לדעת אם הצנזורה של "פגיעה ברגשות" היא עצמית הוא שה"קפה" דרש את זה. להגיד שאדם נכה פוגע ברגשות זה זלזול ופגיעה ועלבון לאנשים עם נכות. אינני מבין איזו אטימות זו גם מצד כל המגיבים המשבחים. את עצמך בהתראה האטומה על "פגיעה ברגשות" הזו מעליבה אנשים פגועים, לא פושעים.

      הצנזורה היא עצמית.

      יש אנשים שימצאו פוסט כזה קשה לקריאה ואולי פוגע ברגישותם .

      מכיון שאני עצמי נכה מגיל שלוש וחצי -

      ונאבקת כל חיי בהדגשת יכולותי לעומת אי יכולותי

      מן הסתם, הרבה יותר רגישה לענין

      נכות שנופלת על אדם ככה לפתע באמצע החיים

      בגלל טעות, בגלל מלחמה חסרת שחר

      או בגלל שמישהו באמת מגן בגופו על ארץ יקרה ותושביה.

      זו הסיבה שכתבתי את הפוסט הזה בשנה שעברה

      והעליתי אותו שוב השנה.

      המתים מתים.

      החיים הפגועים נאבקים בחיים כל חייהם.

       

        14/5/11 21:14:
      תמיד בזמן.
        13/5/11 13:50:
      סקרן לדעת אם הצנזורה של "פגיעה ברגשות" היא עצמית הוא שה"קפה" דרש את זה. להגיד שאדם נכה פוגע ברגשות זה זלזול ופגיעה ועלבון לאנשים עם נכות. אינני מבין איזו אטימות זו גם מצד כל המגיבים המשבחים. את עצמך בהתראה האטומה על "פגיעה ברגשות" הזו מעליבה אנשים פגועים, לא פושעים.
        10/5/11 11:06:

      צטט: qi 2011-05-10 09:57:32

      תודה ליזי. (בכתיבתך היפה, אני מרגישה שדיברת גם בשמי)

      תודה, אתי. מקווה שלא פוגעת באנשים.

      נקודה רגישה מאד.

      אבל חשוב להזכיר גם, לדעתי.

       

        10/5/11 09:57:
      תודה ליזי. (בכתיבתך היפה, אני מרגישה שדיברת גם בשמי)
        10/5/11 09:05:

      צטט: לכלילדמגיע 2011-05-10 06:45:41

      כן, חשבתי עליהם. תודה!

      כמו תמיד... 

        10/5/11 06:45:
      כן, חשבתי עליהם. תודה!
        9/5/11 13:41:

      צטט: דיוטימה 2011-05-09 10:27:22

      [כל כך הולמת כאן הסונטה הנוגה הזו...]

      ליזי יקרה,

      אין מילים להוסיף על הדברים שכתבת בדם ליבך בשנה שעברה. הם כל כך נוגעים ותקפים, לדאבון לב עמוק, גם השנה וקרוב לוודאי גם בשנים הבאות, בהבדל אחד: יהיו לנו יותר ויותר אנשים שבורים וקטועים לזכור...

      קראתי והקשבתי מצומררת

       

      כן. לצערנו, זה ימשיך וימשיך...הלוואי שלא.

       

        9/5/11 10:27:

      [כל כך הולמת כאן הסונטה הנוגה הזו...]

      ליזי יקרה,

      אין מילים להוסיף על הדברים שכתבת בדם ליבך בשנה שעברה. הם כל כך נוגעים ותקפים, לדאבון לב עמוק, גם השנה וקרוב לוודאי גם בשנים הבאות, בהבדל אחד: יהיו לנו יותר ויותר אנשים שבורים וקטועים לזכור...

      קראתי והקשבתי מצומררת

        9/5/11 09:00:

      צטט: shabat shalom 2011-05-09 06:21:25

      רואים אותם כל יום. נזכרים בהם יום אחד. שותקים תמיד גם כשהרשימה מתארכת.

      לא שותקים יום למחרת, כי בעם של סוחרים יש מי שמקבל ומי שלוקח.

      נכון ועצוב.

       

        9/5/11 08:59:

      צטט: שושנהדאר 2011-05-09 05:05:30

      דברים קשים כתבת יקירתי אך אם נתבונן בהם שוב אמת ויש בהם מסר חשוב

      תודה.

      יש זכרון שאנחנו חיים איתו לעתים

      ויש זכרון שאלה שהיו שם

      ויצאו בחיים

      חיים איתו יומיום

        9/5/11 06:21:
      רואים אותם כל יום נזכרים בהם יום אחד שותקים תמיד גם כשהרשימה מתארכת. לא שותקים יום למחרת, כי בעם של סוחרים יש מי שמקבל ומי שלוקח.
        9/5/11 05:05:
      דברים קשים כתבת יקירתי אך אם נתבונן בהם שוב אמת ויש בהם מסר חשוב
        8/5/11 22:03:

      צטט: השרקרק 2011-05-08 21:36:14

      כתבת שזה חשוב להעלות, אני מצטרף למשפט זה ולמשפטים מעלה.

      תודה!

       

        8/5/11 21:36:
      כתבת שזה חשוב להעלות, אני מצטרף למשפט זה ולמשפטים מעלה.
        8/5/11 21:22:

      צטט: silviaisr 2011-05-08 21:08:17

      את צודקת...

       

      לצערי

        8/5/11 21:08:
      את צודקת...