האמנות כריפוי
לאחר תאונת דרכים עם שיקום קשה יצאתי לחיים חדשים דרך האמנות .כיום אני מטפל ומדריך קשישים ואנשים מבוגרים ועוזר להם דרך האמנות.
ניתן לעזור גם לילדים,צעירים וסתם אנשים עם כל מיני בעיות.פתוח לשאלות,דוגמאות,סיפורים ואף תמונות.
פוסטים אחרונים
- חדשים בסטודיו 1/3/12
- פרחים בגינה של אודי 26/2/12
- השפן הקטן........... 20/2/12
- הפרי החושני מהגינה שלי 15/2/12
- מחפש רעיון .........לשם .בנתיים קראתי לו "שתוק" 24/1/12
- עבודות חדשות 25/12/11
ארכיון
אבא שלי הגיבור.......
אבא שלי בן 82 היה לוחם.לחם במסגרת ארגון האצ"ל ולאחר מכן כחייל בצה"ל,גבעתי ,חטיבה 7 .מפקדו היה צ'יץ לימים ראש עירית ת"א. יום זה קשה במיוחד עבורו. גם ככה בלי יום הזיכרון הוא בוכה לפעמים ,משתולל ונלחם מתוך שינה. רק בשנים האחרונות דיבר על מה שעבר, על איך נילחם בכידון ואיך נילחם בשיניים כמו נמר טורף כי ניגמרו לו הכדורים. איך בעט ברימונים כמו כדור רגל והגן על חבריו בשוחה בגופו וחטף עשרות רסיסים בגופו. איך חשבו שנהרג כי היה מלא דם והסיעו אותו במשאית המתים שנפלו עליו ואיך נילחם על חייו. כמה אני גאה בו ...באבא שלי ומנסה לפעמים להרגיעו ביום הזיכרון,לחבק אותו ולהסביר לו שכל מי שדקר ושחט וירה ונשך עד מוות היה כדי שישאר בחיים ,להקים מדינה ולזכות לגדל דור שלם אחריו ( בנים ובת ,נכדים ונכדות ,נינות ונין ). אבא , קשה לי להקשיב בפעם המי יודע כמה על הכל מחדש ,על מבצע חוליקט ,כיס פלוג'ה ועל תעודת ההוקרה שקיבלת מהמדינה. קשה לי לראות אותך אבא שלי בוכה. מה לעשות ואני איני גיבור כמוך.מה לעשות שלא עברתי פוגרומים בזמן השואה,שלא ירו עלי גרמנים ושהצלחתי לגדול עם אבא חי. אבא סליחה אם אני חסר סבלנות לפעמים .......אוהב אותך אבא גיבור שלי.
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין לי רגשות אשם על מה שעבר.מה סיפרתי הוא קקליפת השום
שהוא סיפר לי.
נהפוך הוא,אני גאה בו ובמעשיו ובדור השלישי שמשאיר אחריו.
רגשות האשם הם שאין לנו סבלנות לאדם שמתחיל להיות הזוי
בלי קשר לעצמאות ישראל.
כאשר צער גידול בנים מתחלף בצער גידול הורים.
כשאנו צעירים הם לא מראים לנו, לפחות משתדלים, את הקשיים שעברו עליהם.
בגיל המתקדם עושים, ללא כוונה, 'חשבון נפש' והדברים יוצאים... הרגישות גדלה... העיניים דומעות והאנחות מתרבות. בעיקר אם החיים היו מלאים בחוויות קשות.
זה הזמן יודה, לתת להם את כל שנוכל, אם רק נוכל... גם כדי שהנכדים יקחו דוגמה ליום שיגיע תורם...
חג עצמאות שמח,
רמי
יודה
ללא מילים ...
התרגשתי ...........
אשוב לככב
זה היית אתה שכתבת לי בתגובה לפוסט סליחה שלי לחמותי אחרי פטירתה....
חבל שלא אמרת לה בחייה מילים אלו!
אז יהודה חבר יקר-תלמד מעצמך!
ובי נגעת שוב בכתיבתך מליבך!
תן לו, לאבא הזה שלך, לקרוא את שכתבת...
תן לו לשמוע אותך אומר "אני אוהב אותך אבא גיבור שלי"..
תן לו לגעת בך... תן לך לגעת בו ...
כמו שנגעת עכשיו בנו, קוראיך.
תודה!
(ודווקא היום ניטלו כוכביי).