את הפגישה הראשונה שלי עם השכול חוויתי בשנת 93 ילדה בת כמעט 18 לפני שרות צבאי בתקופת של"ת ראשון (ואחרון) עם בני הגרעין שלי.

חבר מאוד טוב שלי סמ"ר אילן לוי ז"ל שהיה כמובן אח של חבר אחר שלי בן גרעין בשכבה נמוכה ממני שהיה ביננו קשר של ילדה ובוגר לכל דבר (שיחות, התייעצות, צחוק וכו`)

בהיותו בן 24 התגייס אילן לשירות מילואים באיזור רצועת עזה התכוון לצאת לאיזור הבית לאחר שבוע קשה עלה עם חברו אהוד רוט ז"ל לטרמפ ושניהם לא ירדו ממנו גופותיהם נמצאו לאחר מספר שעות ברכב שניהם היו יורים.

באותו בוקר התעוררתי בהרגשה לא טובה אבן ענקית ישבה לי בתוך הגרון מחנק תמידי לא הבנתי מה עובר על ילדה חייכנית בתקופה נפלאה בחייה עם אנשים שמאוד אהבה בני הגרעין שלה. התעוררנו ב 5 בבוקר לעוד יום עבודה  כמובן הקשבנו לחדשות לפני היציאה לעבודה ובאותה מהדורת חדשות הודיעו כי שני חיילי מילואים נרצחו על ידי מחבלים באיזור רצועת עזה שמותיהם אותרו לפירסום אך משום מה לא עשיתי קשר בן האדם לשם מכוון שאילן זה שם נפוץ ולוי הרבה יותר.

הגיעה שעת א. הצהריים הגענו בני הגרעין לחדר האוכל ניגשתי לקחת את העיתונים של בני הגרעין ואז תמונה ענקית של אילן.

ראיתי שחור קיבלתי סחרחורת והתמוטתי.

הבנתי שהנורא מכל קרה. שנפגשתי עם השכול בפעם הראשונה בחיי התארגנתי לצאת לכוון הבית. במטרה להגיע ללוויה אך אני הי שם בצפון הארץ הלוויה בדרום הארץ (דימונה) לא הספקתי להגיע. דבר שאני לא סולחת לעצמי.

הגעתי לבית הורי התקשרתי לבית דיברתי עם אחיו הצעיר (בן גרעין בשכבה צעירה ממני) הסברתי למה לא הספקתי להגיע.

ואז חיי לא בדיוק אותם חיים להתמודד עם השכול בגיל כל כך צעיר קצת קשה במיוחד שהאדם היה אדם שרק הייתי מרימה טלפון אומרת לו אילן זקוקה לייעוץ המצב ככה וככה הוא תמיד היה שם בשבילי.

חזרתי לאחר 3 ימים למשק אדם שונה לגמרי לא בדיוק יודעת איך להמשיך הלאה בחיי.

לאחר חודש באותו רצח נוראי קמתי ועזבתי את בני הגרעין כי הגעתי להחלטה שאני רוצה להתגייס גיוס רגיל ולא גיוס נח"ל.

לאחר חצי שנה התגייסתי גיוס רגיל גדוד חי"ר (גבעתי) ושם נפגשתי עם השכול פעמים נוספות חברים שנהרגו במארבים. חברים שנהרגו בפיגועים.

9/4/95 שנה לאחר גיוסי לצה"ל הגדוד היה באותו איזור נורא רצועת עזה אני חיילת ממושמעת עולה על אוטובוס באיזור אשקלון לרצועה ויורדת במחסום שעד לשם לבנות הגדוד היה מותר להגיע מעבר לזה בליווי ואז

בוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

האוטובוס שהייתי עליו עלה באוויר 5 בני גדוד נהרגו באותו פיגוע. ירדתי מהאוטובוס בזמן.

השתחררתי מצה"ל במועד ממשיכה את חיי לפחות מנסה בכל זאת אני בן החיים למרות שהייתי קרובה להיות מהצד השני.

הכרתי התחתנתי שום בום בחיי האישיים. התגרשתי יצאתי בילתי הכרתי הייתי בקשרים וכו`