
הוא כאביון משרך דרכיו נע ונד כספן יתור אורחתיו מעשי גבורה לאזורו יקשור אכן אמיץ לבב לא יגור כל מכשול יצלח יעבור ואני קטונתי מני עוצמתו טיבו לא ידעתי מהו הוא נפשו חסונה איתנה בטוחה יציבה כזיבורית בספינה ואני שלד תלוע. ספינה טרופה עת אשב בחדרי הקט ואביט מבעד לצהר על אודם השקיעה המועם אראהו כספן הנאבק בעלעול דומה לרהב או לנפטון הוא ואני אחד אנו השנים לאופק נפליג זה מכבר בשנים ונצורה בליבנו תפילה יחידה בל תטבע הספינה ואנחנו איתה |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה
עד שאפילו אם אלך
לא אתבונן לאן אבואה
(נ.אלתרמן)