0

דויד גרוסמן

0 תגובות   יום שלישי, 10/5/11, 13:06

לכן - אם הנשיא אסד אומר שסוריה רוצה בשלום, גם אם אינך מאמין לו וכולנו חשדנים כלפיו, עליך להציע לו פגישה בו ביום. אל תחכה אפילו יום אחד. הרי כשיצאת למלחמה האחרונה לא חיכית אפילו שעה. הסתערת בכל הכוח, בכל כלי הנשק, בכל עוצמת ההרס." (דויד גרוסמן,2006,בעצרת הזכרון ליצחק רבין).

במבט לאחור טוב שהנהגת המדינה לא הקשיבה יותר מדי לגרוסמן,עם כל הכבוד הראוי. לעשות שלום עם דיקטטור אכזרי הטובח חופשי בעמו רק בגלל שהם רוצים קצת יותר חופש ודמוקרטיה? יש להניח שהיום זה עמו ומחר זה אנחנו,שנהיה פגיעים יותר ללא רמת הגולן. אופי לא משתנה. כמובן שגרוסמן לא ידע מה צופן העתיד כשאמר את זה,אבל מאנשי רוח אנחנו מצפים בדיוק לזה: שידעו להסביר לנו,עם ארגז הכלים הנדיר שיש להם, את ההווה ומכאן לתת לנו תובנות ודרכי פעולה לגבי העתיד (על העבר אני יכול לקרוא בויקיפדיה). במבחן הזה נכשל גרוסמן כשלון חרוץ. גרוסמן צריך היה לדעת שהמשטר הסורי הוא דיקטטורה אכזרית. זו אינה הפעם הראשונה שהמשטר הזה טובח באזרחיו. זה בדי אן איי של משפחת אסאד. הלקח שלי שאולי עדיף שבישראל ימשך הנתק בין אנשי הרוח לפוליטיקאים. האלטרנטיבה פשוט מסכנת את קיומנו

דרג את התוכן: