כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (11)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/5/11 07:38:
    מאמר מדהים, ברשותך אעתיק אותו אלי כדי להשתמש בו בסדנאות בארגונים , כמובן עם קרדיט ענק כל הכבוד מהנה ומפרה ביותר
      13/5/11 14:40:
    מעניין מאד!

    תודה לך על ההעשרה התרבותית, שאתה תורם לקפה.

      13/5/11 01:35:
    תודה שאתם פה, חברים
    איזה פוסט מדהים! מעניין מאד. תודה, פיני
      10/5/11 20:09:
    אתה צודק בהחלט... אבל אם ״המערכת״ לא תייצר כאוס, אז תוכל באמת לבוא ולבקר אותה וזוהי הדרך למוטט אותה.. אז חלקו העיקרי של הכאוס מתחיל מלמעלה! אנחנו רק העכברים שחיים על הפירורים. אנחנו חיים בכאוס - הם לא! 
      10/5/11 18:33:
    מצויין! גם "תעתועי האקראיות" של טאלב, מתעתע לא פחות.:)
      10/5/11 16:47:
    תודה רותי. חיבוק ענק...
      10/5/11 16:41:
    מעניין מאד! חג עצמאות שמח פיני!
      10/5/11 16:39:
    רוב תודות... חג שמח!
      10/5/11 16:08:
    מרתק .

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    מציאת חוקיות בתהליכים כאוטיים – קפיצת מדרגה בהתמודדות עם אי הוודאות?

    11 תגובות   יום שלישי, 10/5/11, 15:39

    ''

     

    אנו נוהגים להגדיר 'כאוס' כהתנהגות של מערכת שלא על פי תבנית ידועה. לכן, התרגלנו לכך, שאי הסדר וחוסר הוודאות הפכו לחלק מחיינו. בשנים האחרונות גדל הידע בתחום הזה, המכונה 'המדע החדש' ( Wheatley, 2006). הוא מצטבר לתובנות, שמאתגרות חלק מגישות שבהן החזקנו עד כה, ושיתכן ויסייעו לנו בעתיד להקטין את אי הסדר – ועקב כך, לשפר את יכולת הניהול שלנו.

     

    ''

     

    נמקד את העיסוק בפוסט זה באחד האתגרים העיקריים שאי הוודאות מעמידה בפני מנהלים: היעדר היכולת לחזות את העתיד הינו אחת הפגיעות העיקריות שאנו חווים בשנים האחרונות בתחום הניהול, למשל, בתחום התכנון.

    החולשה הניהולית הזו נובעת משלוש סיבות:

    הראשונה והעיקרית: הליקוי הזה הוא תוצר של המורכבות והדינאמיות הגוברים בחיינו. 'מורכבות' נובעת מיחסי גומלין (אינטראקציה) בין מספר סוכנים או תתי מערכות במערכת. התרבות היחסים הללו מגדילה את הקושי לנתח את תוצאות השפעתם בכלים ליניאריים או באנליזה דדוקטיבית. זאת, לאור ההשפעות ההדדיות, של ה'סוכנים' הגורמים לדינאמיקה המשפיעה על יציבות (או על  אי יציבות המערכות), ברמה שאינה ניתנת לחיזוי.

    נדגים זאת כך: בעוד ששני גורמים יכולים להיות מחוברים ביניהם בקשר אחד – ליניארי (לא תמיד), הרי ככל שנגדיל את כמות המשתתפים ('סוכנים'), יתרבו קשרי הגומלין ביניהם ביחס גבוה הרבה יותר. כך לדוגמה, 4 גורמים כבר יוצרים ביניהם 6 קשרים לפחות, ו-7 גורמים כבר יוצרים 21 קשרי גומלין. בשלב מסוים, ככל שמתרבים קשרי הגומלין, אובדת היכולת לעקוב אחר השפעותיהם.


    ''

     

    ריבוי קשרי גומלין בין 'סוכנים', היוצר מגוון אפשרויות הולך וגדל, מהווה את הסיבה העיקרית ל'מורכבות'. לכך מתווספים מימדים חדשים הנובעים מכמות התנועה על גבי קשרי הגומלין.

    השנייה: אנו כבני אדם לא בנויים להתמודד עם אי וודאות, מתקשים לאמץ שינויים ונמנעים מלעודד יצירתיות אמיתית.

    השלישית: אנו מעצבים את כלי הניהול החדשים, שאמורים לסייע לנו להתמודד עם אי הוודאות בצלמנו, קרי, ליניאריים, חסרי מעוף ולא רלוונטיים לצרכים הדינאמיים והמשתנים של היום.


    הטענה, שמערכות מורכבות בטבע דומות דמיון מפתיע למערכות מורכבות אנושיות הועלתה על ידנו לא מעט בבלוג זה. גרסנו, כי בכל פעם שאין אנו מבינים התנהגות מסוימת במערכת אנושית (ארגון), צפייה במערכות מורכבות אחרות בטבע יכולה לספק תשובה. מסתבר שגם צידו האחר של המטבע נכון. כמעט בכל פעם שאין אנו מבינים התנהגות של מערכת בטבע, נכון לנסות ולהשוות אותה למערכת אנושית. ההקבלות תהיינה במקרים לא מעטים נכונות. כאשר אנו מגלים חוסר דמיון ראוי לבחון את הדברים לעומק. פעמים רבות נגלה שהדמיון קיים בכל זאת, גם אם הוא נסתר מעינינו.

    כך לדוגמה, ארגונים מתמודדים עם הצורך לייצר 'ידע סמוי' רלוונטי בזמן אמת, והם עושים זאת, בין היתר, בדרך של אגירת 'ידע גלוי' ו'מידע', ו'כרייתו' (אם ניתן...) בזמן הנכון. האם תהליך דומה מתבצע בטבע? זמן רב סברנו שלא. שיש אגירה מסוימת של 'ידע', אך אין אגירת 'מידע'. יתכן וטעינו.


    ב- 16 באפריל השנה נתן פרופ' חיים סידר, מומחה בינלאומי לביולוגיה ולגנטיקה מולקולארית, ראיון ל'ישראל היום' (מנסדורף, 2011). סידר דיבר על גוף האדם והתפתחותו מתא לגוף שלם: כדי להפוך את התא כשהוא נוצר, לגוף האדם, מישהו צריך לדעת איך עושים זאת. כדי לייצר כל מרכיב בגוף – עין, כבד, עור – צריך מידע. הוא השווה את המידע הזה לזה הניתן בספר בישול. התאים זקוקים למידע שיאפשר לבנות את המנגנונים השונים של הגוף. המידע הזה – ספר הבישול הזה, אם תרצו – הוא הגנים שאנחנו מקבלים מהורינו, והוא כתוב בכתב כימי. סידר טוען שה'ספר' הזה הוא ספר אמיתי, עם פרקים, ואותיות ומילים ומשפטים. ה'ספר' הזה פוענח במסגרת מה שנקרא 'פרויקט הגנום האנושי', ועכשיו, כל האותיות והמילים והמשפטים ידועים לנו. עד עכשיו, טען סידר, רק הגוף שלנו ידע איך לקרוא את הספר. עכשיו, גם אנחנו מבינים את הגוף באמצעות קריאת הספר הזה. פרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל על גילוי תפקיד הריבוזום, שהוא המכונה שמתרגמת את מה שכתוב ב'ספר' לחלבונים המשתתפים בבניית הגוף. הריבוזום הוא הפועל שמייצר בפועל את האיברים לפי ההוראות בספר.

    אגדי הנהלים, שכל ארגון ביורוקרטי אינו יכול בלעדיהם, מאופיינים בנהלים ספציפיים, המיועדים לגורמים שונים בארגון. מסתבר שכך הוא גם בספר הנהלים של הדנ"א: כל תא בגוף משתמש בחלק אחר של ה'ספר' – רק בחלק מן האינפורמציה – על מנת להתפתח לחלק שונה בגוף. נשאלת השאלה, איך הוא יודע במה להשתמש מתוך כל ה'ספר'? חייבת להיות אינפורמציה נוספת שמסבירה את בקרת הויסות של ה'ספר'. מידע, שאומר לתא מה לקרוא ומה לא, על מה לשים דגש ועל מה לדלג.

    פרופ' סידר ושותפו, פרופ' אהרון רזין, מצאו שקיים ב'ספר' מידע נוסף, המכונה 'אנוטציה', שניתן להמשילו למעין 'ניקוד', המסייע לתאים ב'קריאה'. פעולה זו מתבצעת על ידי קבוצת תהליכים כימיים המכונה 'מטילציה' מסייעת להכוונת תאים אל יעדם במערכות הגוף.

     

    ''


    הגילויים הללו מקרינים אור חדש על התובנות שצברנו עד כה. טענות שהשמענו בעבר יכולות להתברר כלא מדויקת. למשל, שרשת העצבים האנושית, ובהקבלה, גם רשת האינטרנט – שהינן בעלות 'סוכנים' ויחסי גומלין רבים – מייצגות מורכבות שאיננה ניתנת לחיזוי (רזי ויחזקאלי, 2011). לאור הגילויים של סידר ורזין דומה כי רשת העצבים האנושית עושה כפי הנראה שימוש ב'מידע' זמין. אם נשכיל למצוא 'מידע' זה, נגדיל את יכולת החיזוי גם ברשת האינטרנט וברשתות אנושיות מורכבות אחרות.

    הגישה הזו קרויה 'פיסיקה חברתית', וניתן לקרוא עליה בספרו של מרק ביוקנן 'האטום החברתי': בני אדם בנויים גם הם מאטומים, וכמו שאטומים פועלים על פי חוקים שבטבע, כך גם קבוצות אנשים... ביוקנן טוען כי "עלינו לחשוב על תבניות ולא על בני אדם...". "עלינו לחשוב על בני האדם כאילו הם אטומים או מולקולות הפועלים על פי חוקים פשוטים למדי, ולנסות ללמוד את התבניות שהחוקים האלה יוצרים... אנחנו עדים עכשיו לדבר מה דומה ל"מהפיכת הקוונטים' במדעי החברה. אנחנו אמנם עוד רחוקים מזיהוי חוקים ברורים בעולם האנושי, אבל, מדענים גילו בו סדירויות הדומות לחוקים...

     

    הפרופסורים שאלטון ודארלינג (Shelton and Darling, 2001) מבית הספר לניהול באוניברסיטת קנסס, במאמר על מנהיגות אפקטיבית, מציינים כי למרות שבני אדם הינם חומר (אטומים רבים) קיים גם מרכיב בלתי נראה שאיננו חומרי ובעל ממדים פיסיים בשטח, והוא ההכרה או הרוח של המחשבה (Mind Consciousness Or Spirit). לכך, יש השפעה נוספת על מגוון האפשרויות, אשר מציב קשיים נוספים על זיהוי החוקים (למשל, המודיעין שלנו היה מצוין במקרה מסוים, אבל לא ניתן היה לדעת מה מנהיג מסוים יחליט ...). לכן, עלינו להטמיע גם את המגבלות שתעמודנה בפני 'הפיסיקה החברתית'.

     

    למרות זאת, לפי מרק ביוקנן, 'הפיסיקה החברתית' תאפשר לנו רמה מסוימת של חיזוי:  "... אסוף נתונים, זהה תבניות ואחר כך, מצא מנגנון המסביר אותם. התבניות חושפות סדירויות שמראות איך המסובך לכאורה איננו מסובך, ואחר כך, חוקי הטבע שמאחורי התבניות האלה מאפשרים פעמים רבות לחזות חיזויים ..." (ביוקנן, 2007).

     

    ''


    'הפיסיקה החברתית' של ביוקנן פתחה, יחד עם אחרים, עידן חדש של התמודדות עם המורכבות וחוסר הוודאות. עד אז לא התייחסו לבעייתיות הנובעת מהן. כיום חודרת ההכרה שהגישה הדומיננטית אמורה לסגל התנהגות ארגונית כזו שתשלב בין "הפיסיקה החברתית" לחוקי התנהגות ארגונית כזו, המאפשרת לחיות עם חוקים הנובעים מתורות הכאוס, מהמערכות המורכבות, מהרשתות, ולאחרונה גם מהפיסיקה הקואנטית, על כל ההשלכות שנובעות מכך. 

     

    אחד המייצגים הבולטים של הגישה הזו הוא ניקולס טאלב (2009), מחבר הספר "הברבור השחור" (מומלץ בחום...). טאלב טוען, שחוקרי מדעי החברה מתיימרים כבר יותר ממאה שנה לפתח כלים שימדדו אי וודאות ולשווא. לכן, ניתן להתמודד עם אי הוודאות רק חלקית, בעזרת ידע רלוונטי בזמן אמת. "לא ניתן להפוך את הברבור השחור ללבן, אבל אפשר להפכו ל"ברבור אפור"... לשם כך, ניתן גם להיעזר ב'קפיצת המדרגה' הטכנולוגית של העשורים האחרונים ולנצל את כוח המחשוב ליצירת עזרים "חכמים" שיסייעו בידינו לשם כך.

    טאלב טוען, במידה רבה של צדק, לגבי חוסר היכולת של מדעי החברה להשיג 'פריצת דרך' בהתמודדות עם הכאוס והמורכבות, אולם מענה אפשרי הגיע, כאמור, מכיוון שונה לחלוטין – מכיוון המדעים המדויקים: הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה הקוואנטית.


    בהנחה שפרופ' סידר צודק, וכמו בארגונים, גם מערכות בטבע עושות שימוש במידע מתועד, הרי ששגינו בהבנת חלק מהתופעות הרבות במערכות בטבע. עד כה, ייחסנו תופעות, כמו בניית קינים סימטריים של נמלים; אופן מעוף הציפורים; וכדומה, לסוג של 'התארגנות עצמית'. מסתבר, שכמו בארגונים, מערכות בטבע משתמשות במידע קיים, מידע אשר הוטמע במשך מיליוני שנים בגנים שבטבע, כמו המידע שנצבר משך עשרות שנים בתרבות הניהול שבארגונים. 

    יש לכך משמעות בעיקר בתנאים שבהם יש צורך להגיב אינסטינקטיבית. במצבים שהזמן מאפשר זאת, תהליכי תכנון ארגוניים ומנגנון 'ההתארגנות העצמית' 'מתקרבים' זה לזה.


    ''


    את בעיית המורכבות והדינאמיות, המאפיינים את מציאות חיינו, לא ניתן לבטל. אי-הודאות היא מרכיב עמו צריך להתמודד ונצטרך לעשות כן גם בעתיד. יש צורך לפתח את הדרכים כדי להתמודד עם הבעיה ביתר קלות. גם מערכות מורכבות בטבע, כמו מערכות אנושיות, מתקשות להתמודד עם המורכבות והדינאמיקה הללו, ובמיוחד כאשר הן מעשה ידי אדם. תהליך האבולוציה שבטבע אינו בנוי לקלוט את עוצמת השינויים ותדירותן, המאפיינת את מציאות חיינו.

    הדרך של המערכות המורכבות – בטבע ובארגונים – להתמודד עם המורכבות היא 'ייצור' של ידע בזמן אמת (Capra, 2004; Wheatley, 2006; Nonaka and Takeuchi, 1995). בטבע, אלו המוטציות המנסות להגיב לצורכי הסביבה (בניגוד למוטציות השייכות לטעויות בהעברת המידע הגנטי). אלה מהן, שמתגלות כעדיפות על המצב הקודם, מתבססות. אחרות – כמו תהליכי עיבוד מידע רבים מעשה ידי אדם – נמוגות...

    ככל שהדינאמיקה והמורכבות גוברות, כך קטן ערכם של מידע וידע קיימים, ועולה הצורך בייצור ידע חדש ורלוונטי בזמן אמת – גם בארגונים וגם בטבע (אם לצורך חזרה על הקיים, ואם כתשתית למוטציות חדשות).

    מכאן, שגם אם נמצה את הידע הגלום ב'פיסיקה החברתית', גם אם נפצח את סוד ה'סדר' האחר שבכאוס – עדיין נזדקק הרבה לכלים המאפשרים התמודדות עם אי הוודאות, ביניהם ייצור ידע בזמן אמת ועידוד 'התארגנות עצמית'. עולמנו לא יחדל להיות מורכב ודינאמי למרות הכל...

     

    מקורות

    מנסדורף נדב (2011), מפעל חיים, ישראל היום, ישראל ששישבת, עמ' 19-16.

    מרק ביוקנן. (2007). האטום החברתי. תל אביב: עם עובד.

     Capra Fritjob (2004), The Hidden Connections: A Science for Sustainable Living, Anchor Books

    Nonaka Ikujirō,  Takeuchi Hirotaka (1995), The Knowledge-Creating Company: How Japanese Companies Create the Dynamics of Innovation, Oxford: University Press

    מרק ביוקנן. (2007). האטום החברתי. תל אביב: עם עובד.

    Wheatley Margaret J. (2006), Leadership And The New Science, Discovering Order In A Chaotic World, San Francisco: Berrett-Koehler Publishers, Inc. 

    Capra Fritjob (2004), The Hidden Connections: A Science For Sustainable Living, Anchor Books.

    Chariotte K. Shelton, John R. Darling (2001)  The Quantum Skills Model In Management: A New Paradigm To Enhance Effective Leadership: Leadership & Organization Development Journal  (22/6  2001, 264-273)

     Nonaka Ikujirō,  Takeuchi Hirotaka (1995), The Knowledge-Creating Company: How Japanese Companies Create the Dynamics of Innovation, Oxford: University Press

     S., Darling  John R. (2001), helton Charlotte KThe Quantum Skills Model in Management: A New Paradigm to Enhance Effective Leadership, Leadership & Organization Development Journal, 22/6, pp. 264-273.

     Wheatley Margaret J. (2006), Leadership and the New Science, Discovering Order in a Chaotic World, San Francisco: Berrett-Koehler Publishers, Inc. 

     .

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/11 07:38:
      מאמר מדהים, ברשותך אעתיק אותו אלי כדי להשתמש בו בסדנאות בארגונים , כמובן עם קרדיט ענק כל הכבוד מהנה ומפרה ביותר
        13/5/11 14:40:
      מעניין מאד!

      תודה לך על ההעשרה התרבותית, שאתה תורם לקפה.

        13/5/11 01:35:
      תודה שאתם פה, חברים
      איזה פוסט מדהים! מעניין מאד. תודה, פיני
        10/5/11 20:09:
      אתה צודק בהחלט... אבל אם ״המערכת״ לא תייצר כאוס, אז תוכל באמת לבוא ולבקר אותה וזוהי הדרך למוטט אותה.. אז חלקו העיקרי של הכאוס מתחיל מלמעלה! אנחנו רק העכברים שחיים על הפירורים. אנחנו חיים בכאוס - הם לא! 
        10/5/11 18:33:
      מצויין! גם "תעתועי האקראיות" של טאלב, מתעתע לא פחות.:)
        10/5/11 16:47:
      תודה רותי. חיבוק ענק...
        10/5/11 16:41:
      מעניין מאד! חג עצמאות שמח פיני!
        10/5/11 16:39:
      רוב תודות... חג שמח!
        10/5/11 16:08:
      מרתק .

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין