יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת לְמָתַי תִּשְכְּבִי דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעֹרֶת נִנְעֲרוּ הֲלָעַד יְמֵי הַשַּׁחְרוּת קוּמִי צְאִי רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִּפֳּרִים אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ דְּאִי כַדְּרוֹר לִמְצוֹא דְרוֹר מִמַּעֲלֵךְ וּמִתּוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּךְ מְרַדֶּפֶת בְּסוֹד נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב אֲדֹנָי נָהֲרוּ.
מתוך רְשִׁיּוֹת מאת רבי יהודה הלוי
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש הרבה מאמרים ברשת, לא כזה מסובך.
FLY
אם אני בוחנת את מה שכתבתנו כאן הרי שלמעשה הגענו לאותה פרשנות.
אני אומרת לעשות משהו משמעותי ואתה אומר להנות מן הרגע, במונחים של נצח זה אותו דבר.
לא התכוונתי שאינך מכיר את רבי יהודה הלוי אלא שקשה לנתק את הטקסט מן הכותב ומן התקופה.
הכוונה שלו בדיוק הפוכה לדעתי, או להבנתי, הזמן קצר - מספיק להתעסק בשטויות ובהנאות של הרגע ולקום ולצאת ולעשות משהו משמעותי, אל-זמני, נצחי אפילו (כמו נשמה).
אבל אתה גם צודק, מה שכל אחד מבין הוא אישי בלבד.
בורותי מגיעה עד רבי יהודה הלוי
אין לך מה לחשוש, רואה כך את המילים, ומי אנו שנחליט מה התכוון
שירה מתנגנת בתוך לב ולא במוסף הכלכלי.
אני חוששת שהוא התכוון לדבר אחר...הוא לא חי בתקופה ששמה את הנהנתנות למטרה.
למה לא חשוב מי כתב?
כנראה שזו אשמתי שהתעצלתי להוסיף כמה מילים על רבי יהודה הלוי.