כותרות TheMarker >
    ';

    המקצועות המבוקשים בעשור הבא: קריירה 2.0

    67 תגובות   יום רביעי, 14/11/07, 22:01

    מהם המקצועות החדשים והמבוקשים בעידן הבלוגים, הגלובליזציה, הויקי, האאוטסורסינג והגוגל? בפוסט זה אציג את המקצועות החדשים, מקומות העבודה החדשים, ואת כלי חיפוש העבודה החדשים גם בהייטק וגם בלאוו-טק. אז מי הם המבוקשים?  מנהל רשתות חברתיות? טוקבקיסט http://notes.co.il/lea/36916.asp ? מעצב חוויות לקוח בסקונד לייף? קבלן כח אדם ב"מיקור חוץ המוני" Crowdsourcing? במאי יו.טיוב ארגוני? ממיין עובדים בשיטת Digg? האקר של אג'קס? ואולי מה שהכי חשוב זה לא המקצוע, אלא המיומנויות שהאדם רוכש? 

     

    לפני עשור, בשנת 1995 ביצעתי חיזוי להנהלת משרד החינוך ולהנהלת האגף להכשרה מקצועית ולהנדסאים במשרד העבודה. אמרתי שיופיעו מקצועות חדשים לחלוטין שיעסקו במידע וברשתות. לכן המלצתי כיועץ לשר החינוך, לסגור את רוב החינוך המקצועי ולהסב את המורים למקצועות המידע והרשתות. הצעתי שגם באוניברסיטאות יתחילו לפתח קורסים בתחומים האלה ובשיטות הניהול החדשות הנלוות אליהם כמו: ניהול יזמות, ניהול חדשנות, העברת תוכן מרושת, וכו'.

     

    לא ידעתי אז שרשת האינטרנט עומדת לשנות את העולם. לא ידעתי אז שיקראו למקצועות האלה בשמות כמו "ווב מאסטר", "מטמיע ERP", מידען ארגוני, נציג למוקד אינטרנט, מעצב אתרי אינטרנט, מפתח לינוקס, "מתכנת סי שארפ ודוט נט", "מעצב פלאש" וכו'. נתקלתי בחוסר אימון מוחלט. אמרו לי "אם לכולם יהיה ראש, מי יזרע ומי יחרוש". כל זה היה בעשור הקודם של האינטרנט, שנקרא ווב 1.0. http://images.businessweek.com/ss/07/08/0809_tenyears/index_01.htm .

     

    המקצועות החדשים

     

    מאז חלף עשור, וכיום ב2007 אנו נמצאים במצב דומה. אנו נמצאים בגלל מהפכת הדור השני של האינטרנט הנקרא ווב 2.0, לפני פיצוץ ביזמים ובמקצועות חדשים:

     

    אסטרטג של חווית משתמש, מנהל מוביליות, מפתח בלוגים וויקי, מומחה לאופרציות על-חוטיות (בע'), מנהל לקוחות מקוונים, האקר קוד פתוח, האקר לממשקי אג'קס, מנהל שיווק ויראלי, מנהל אופי בסקונד לייף, מנהל חיזוי קולקטיבי, סמנכ"ל לרשתות חברתיות פנים ארגוניות, מפתח הדרכה ביוטיוב ובפליקר, מנהל משאבי אנוש בשיטת Digg, מפתח ויקי שירות לקוחות, מנהל מיקור המוני Crowdsourcer, מגביר מציאות Reality Augmentor, ועוד http://www.fastcompany.com/articles/2006/09/jobs.html.

     

    לעומת זאת, המקצועות המועמדים לפנסיה מוקדמת יהיו: מוסכניקים, כי יופיעו בוטכניקים (בוטים מוסכניקים). עובדי שירות לקוחות , כי הלקוחות יהיו יצרני בסיס הידע האינטראקטיבי של הבלוג או הויקי של שירות הלקוחות. מפתחי מותגים, כי לפי חוק הזנב הארוך העולם עובר ממותגים לתגים. שומרי סף וצנזורים למיניהם, כי דור ה- Y לא צריך מועצות להשכלה גבוהה, מבחנים פסיכומטריים, מבחני בגרות, עורכי טלוויזיה.עובדי קריאטיב במשרדי פרסום, בגלל קץ המותגים הנ"ל.

     

    העלות הממוצעת של רובוט היא כ-0.6 דולר לשעה דהיינו חמישית מעלות של סיני ו1/25 מעלות אמריקאי (או 440 ₪ לחודש)! בחישובים אלה יש לזכור כי רובוט עובד 24 שעות בשבוע במקום 8 שעות 7 בימים בשבוע במקום 5 ימים.

     

    לכן אחד הדברים החשובים ביותר הוא לאוו דווקא מהות המקצוע, אלא מהות המיומנויות שרוכש האדם, ולא משנה כל כך המקצוע הספציפי שסביר שישתנה כמה פעמים במשך חייו.

     

    פרק 1 מקומות העבודה החדשים: מה זה ייצור המוני-פתוח? הסברים והדגמות

     

    שלושת המשאבים הגדולים שיקבעו את מהלך המאה ה21 לא יהיו גאונים או מנהיגים, אלא הזכרון, היצירה, והרישות, של ההמונים החכמים המתודלקים בטכנולוגיות ווב לדורותיו ובמתודולוגיות פוסטמודרניות.

     

    יוחאי בנקלר בספרו המונומנטלי "העושר של רשתות"  http://www.benkler.org/Benkler_Wealth_Of_Networks.pdf גילה אופן ייצור חדש. אופן הייצור הרשתי, או אופן הייצור הפתוח. חברת קמבריינהאוס http://www.cambrianhouse.com/ היא "חברת כח אדם 2.0" דהינו חברת כוח אדם חלוצית של אופן הייצור ההמוני-הפתוח. הנה דוגמאות:

     

    א.       http://www.aswarmofangels.com/ ויקי-סרט, ויקי-הפקה. נחיל של כ- 50,000 אנג'לים ישקיעו כל אחד 50 דולר, כחלק מהפקת סרט בעלות של 1.8 מיליון דולר. היזם של הפרוייקט יציג תסריט ראשוני בבלוג ואלפי האנג'לים יגיבו בטוקבקים-תסריטים.

     

    ב.       http://www.theoscarproject.org/ ויקי-מכונית. מכונית שהקונספט שלה והעיצוב שלה פתוחים לכל אחד. אולם בעוד שמוצרים כמו לינוקס, פיירפוקס או ויקיפדיה, הם לא חומריים, המכונית היא מוצר חומרי. השאלה היא איך אופן הייצור הפתוח-המוני עובר מתחום "הרוככה" (מוצרים רכים כמו תוכנה ותוכן למשל) לתחום "החומרה".

     

    מעבר לבעיית הייצור החומרי של המכונית, הפרוייקט הציב לעצמו להגדיר מחדש את מושג התחבורה. זאת משום שלדעת מנהיגי הפרוייקט, כל עולם התעבורה של היום עוצב מנקודת מבט צרה של טכנוקרטים ובירוקרטים בחדרים סגורים.

     

    ג.        http://www.crowdspirit.com/ ויקי-מפעל לייצור מוצרי אלקטרוניקה. העיצוב של ג'וייסטיקים, נגנים ומוצרי חומרה אחרים נעשים כמו בויקי-מכונית. חברת Crowdspirit  תיקח על עצמה את הייצור מתוך הנחה שהמוצרים שלה יהיו הטובים ביותר בשוק בשל שתי סיבות: א, רתימת האינטליגנציה הקולקטיבית של מיליונים. ב, הצרכנים קרובים מאוד לעיצוב ולייצור.

     

    ד.       http://www.marketocracy.com/ ויקי-השקעה. קרן נאמנות שמתבססת על האינטליגנציה הקולקטיבית הפזורה ברשת כדי להשיג את הרווח הגדול ביותר עם הסיכון הנמוך ביותר. כל אחד יכול להירשם לאתר ושם הוא מקבל 1 מיליון דולר וירטואליים כדי ליצור חיזוי קולקטיבי (שהתוכנה שלו נקראת Predictive Market). עד עכשיו נרשמו 60,000 איש. מתוך 100 ההשקעות המוצלחות ביותר נוצר ויקי-מדד שקובע את תיק ההשקעות מהקרן. עד עתה שווי נכסי הקרן הוא 44 מיליון דולר שהניבו תשואה ממוצעת של מעל 11%. זה יותר ממדדי המניות בארה"ב, אך פחות מקרן ההשקעה של וורן באפט.

     

    http://www.zopa.com/ , http://www.prosper.com/ , ויקי-בנקאות. קבוצת מלווים פרטיים מלווה לקבוצת לווים פרטיים אחרת, כך שהסיכון של המלווים מתחלק בין מספר אנשים. התיווך של הבנק נעלם, ונותר רק תפקידו כספק פלטפורמה לרישות חברתי וכמדרג סיכונים, הרווח של המלווים דרך Zopa גבוה בעשרות אחוזים מזה של המפקידים כספם בבנקים הרגילים.

     

    ה.      http://www.news-press.com/ ויקי-עיתון. זהו מעין שילוב של "בשידור חוקר" אינטרנטי עם "כוכב נולד" אס.אם.אסי. שלוקחים בו חלק מיליוני אנשים שרוצים לחשוף פשעים ושחיתויות. מאוד מומלץ בעידן ובמקומות כמו ישראל שבה שופטים ממנים את עצמם ומקורביהם ללא פיקוח ציבורי נרחב ושבה תושבי הצפון נזנחו ואי אפשר לפרסם את ממצאי המבקר כי כולם פוחדים מכולם "ותשותק הארץ 40 שנה".

     

    ו.          http://www.freebase.com/ ויקי-חיפוש. מי יחליף את גוגל? האם יהיה זה מייסד ויקיפדיה שייסד סטראטפ שאמור לרתום את המתודולוגיה הויקיפדית כדי שבני אדם ואלגוריתמים יתנו תוצאות טובות יותר מאלה של גוגל? אולי יהיה זה Freebase של חברת Metaweb שמשלב בין הפולקסונומיה (טקסונומיה עממית, כמו דלישיוס) והפולקסמנטיקה (סמנטיקה עממית, כמו תגיות) של ווב 2.0 עם האונטולוגיות (מילון וטקסונומיה של אינטליגנציה מלאכותית) של ווב 3.0 הסמנטי?

     

    ויקי-אוניברסיטה, ויקי-מחקר, ויקי כתב עת מדעי, ויקי-מדע, ויקי בית ספר, http://www.businessweek.com/innovate/di_special/wikinomics.htm http://www.businessweek.com/bschools/content/dec2006/bs20061211_681192.htm

     

     

    איפה נחפש משרות בעתיד?

     

    כמו כן הופיעו כלים חדשים לגיוס כוח אדם (רשתות חברתיות, סקונד לייף, יו.טיוב אינטרא-נטי)) ולניהול כוח אדם (מש-אפ, חיזוי קולקטיבי, דיג).

     

    לפי מחקר שעשה משרד התמ"ת בישראל ברבעון האחרון של 2005, שיעור גבוה מתוךhttp://www.hrd.co.il/articles/web2hiring.pdf , המשרות הפנויות במגזר העסקי מאוישות באמצעות מודעות דרושים בעיתונות. עוד עולה מתוך הסקר, שעסקים, כמו גם מחפשי עבודה פועלים באופן נמרץ בערוצי חיפוש לא פורמאליים המתבססים על רשתות חברתיות לרבות קשרים אישיים. בישראל, השימוש באינטרנט לחיפוש עבודה התפתח מאד בשנים האחרונות. כיום אתרי השמה אינטרנטיים נמצאים בשימוש על ידי רוב החברות בישראל. http://www.alljobs.co.il/   , http://www.msnjobs.co.il/  , http://www.jobnet.co.il/       .

     

     

    פרק 2 התמונה הכוללת בכל המקצועות: היי-טק ולאוו-טק

     

    מאז שנות השמונים חוקרים שונים צופים שינוי מהותי בחקלאות ובתעשייה. לפי אלווין טופלר (הגל השלישי, 1980) ודניאל בל (החברה הפוסט-תעשייתית, 1982) יתרחשו ארבעה שינויים דראסטיים בתעשייה:

     

    ×      התעשיות המסורתיות כמו טקסטיל, מזון, מתכת  וכו' ילכו ויצטמצו יחסית לתעשיות החדשות כמו תוכנה, טלקום ותוכן.

     

    ×      התעשיות המסורתיות שיצטמצמו הכי פחות יהיו אלה שידעו לשלב בייצור ובניהול שלהן טכנולוגיות מידע כמו מחשבים, רובוטיזציה ואינטרנט.

     

    ×      ככל שיש יותר השקעה במידע, בהון אנושי, ובמחשוב, כך יש פחות צורך במכונות ובמלאי.

     

    ×      לכן אחוז העובדים הפשוטים ילך ויצטמצם ובמקומם יווצר ביקוש הולך וגדל לעובדים יותר מתוחכמים.

     

    שינויים אלה אכן התרחשו בשני העשורים הקודמים והם צפויים להתרחב בעשור הבא כפי שמראים משרד העבודה האמריקאי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית http://www.bls.gov/oco/oco2003.htm .

     

    במקביל לגורם הטכנולוגי שזוהה בשנות ה-80, מאז ראשית שנות ה2000 נוספו שלושת השינויים המהותיים הבאים:

     

    2.1 גלובליזציה, קומודיטיזציה, ודמוגרפיה חדשה

     

    • התפשטות טכנולוגיות המידע יוצרת רמה חדשה של גלובליזציה עם שוק גלובאלי של עובדים ושל סחורות. העולם הופך למעין "פירמת-על" אחת עם אתרים גיאוגרפים מתמחים שונים: הודו הופכת למרכז השירות הגלובאלי, סין הופכת לקו הייצור הגלובאלי וארה"ב הופכת למרכז המו"פ-שיווק-עיצוב הגלובאלי.

     

    • גלובליזציה זו יוצרת תהליך מתמיד של "שחיקה קומודיטיבית" ההופכת את מה שהיה פריצת דרך טכנולוגיות בעשור הקודם לסחורה קלה לייצור המוני בעשור הנוכחי. כתוצאה מכך מדינות עשירות לא יכולות לאפשר לעצמן ליצור סחורות עתירות עבודה. לכן עדיף להן להעביר עבודות פשוטות לקבלנות משנה (מיקור חוץ, אאוטסורסינג), ובמקום זאת להתמקד ביכולות הליבה שלהן בתחומי המו"פ-שיווק-עיצוב.

     

    • דור הבייבי-בום (של אלה שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה) שהיה מקור הצמיחה במחצית השנייה של המאה ה20, הופך להיות בייבי-בומרנג. זאת משום שבראשית המאה ה21 הם ייצאו לפנסיה בהמוניהם, ועם פנסיה שמנה. נטל ייצור ההכנסות ייפול על כתפי דור הX (של אלה שנולדו בסוף המאה ה20) שמספרו קטן בהרבה מדור הבייבי-בום, בגלל ההצטמצמות הדראסטית בילודה. מצד שני, לא רק שמספר הצעירים מועט, אלא הם גדלו אצל הורים מדור הבייבי-בום שנתן להם סביבה מפנקת וחלומות מתוכניות הטלוויזיה השונות. לכן רובם של צעירים אלה לא ילכו לעבוד בתעשיות המסורתיות.

     

    במקביל לגורם הטכנולוגי שזוהה בשנות ה-80, מאז ראשית שנות ה2000 נוספו שלושת השינויים המהותיים הבאים (פרידמן 1999 2004, DOL 2006, OECD 2004(:

     

    2.2 מודל החיזוי

     

    עתה נגש להסביר את ארבעת גורמי השינוי: טכנולוגיה, גלובליזציה ואאוטסורסינג, דמוגרפיה. גורמים אלה יוסברו באמצעות מודל המאפשר לספק חיזוי כמותי של הביקושים ושל מספר העובדים המסוגל לספק את הביקושים.

     

    המתודולוגיה

     

    גזירת הביקוש לעובדים 2007-2017, נעשתה בתשעת השלבים הבאים:

     

    א. סוכמו (S = Summary) תוצאות שעלו מדוחות של חברות כ"א (S1) ורשויות ממשלתיות (2S) ב2006 (S = S1 +S2).

        התוצאה S נותנת את "צילום" המצב של עוצמת הביקושים בהווה. כדי לראות גם את

        "המסלול העתידי" עד 2014, קיזזנו מ- S את ההשפעות הבאות:

    ב. שינויים דימוגרפיים (P = Population).

    ג. ביקושים עתידיים לעובדים הנגזרים מביקושים למוצרים ולשירותים עתידיים, לפי

        הנחות יסוד על הכלכלה (D = Demands).

    ד. גלובליזציה ואאוטסורסינג (G = Globalization).

    ה. טכנולוגיה: אוטומציה, רובוטיזציה, אינטרנט ומחשוב ארגוני (T = Technology).

    ו. גורמים כלכליים לא מוחשיים (I - Intangibles).

    ז. לאחר חמשת הקיזוזים, נקבל את התוצאה הסופית (F = Final) הבאה:

     

    F = S-P-D-G-T-I

     

    התוצאה F נבדקה באמצעות שתי מערכות בקרה:

     

    ח. סקר דלפי בקרב עשרות מומחים מובילים בישראל (מהתעשייה, מהממשלה,

        מהאקדמיה).

    ט. השוואה לתחזיות משרד העבודה האמריקאי ל-2004-2014, לפי יחס דמוגראפי שלפיו

         ישראל מהווה כ2.5% מהאוכלוסייה האמריקאית.

     

    2.3 דמוגרפיה

     

    הגורמים הדמוגרפים העיקריים הרלוונטיים לענייננו הם: הזדקנות, צמצום הילודה, אחוז השתתפות בכוח העבודה, הגירה, ופילוח דמוגרפי.

     

    א. הזדקנות: לפי האקונומיסט (2006), הבייבי-בום של אחרי מלחמה"ע השנייה, ייהפך בשנים הקרובות לבייבי-בומרנג. שכן הגידול העצום בילודה בתקופת השלום והשגשוג העולמיים שאחרי מלחמת העולם השנייה הביא במחצית השנייה של המאה ה20 לגידול בכוח העבודה. אולם בראשית המאה ה21 ילידי דור הבייבי בום יכנסו לפנסיה במספרים מאוד גדולים. הדבר יביא גם לירידה בכוח העבודה וגם לנטל פיננסי על המדינה (קרנות פנסיה) ולנטל סיעודי (כוח עבודה שילך לסיעוד במקום לעבודה יצרנית). בעיה זו חריפה במיוחד בתעשיות הביטחוניות שרובן נבנו וצמחו במחצית השנייה של המאה ה20. בעיה זו חריפה אף יותר בתעשיות הביטחוניות "עתירות המתכת וכוח העבודה הידני". בביקורי הרבים במפעלים ראיתי שגם בישראל תהיה בעשור הקרוב בעיה גדולה בענפי הייצור בגלל הגורם הדמוגראפי של ההזדקנות.

     

    ב. ירידה בילודה: לפי האקונומיסט הנ"ל (2006), בעיית הבייבי בומרנג חריפה יותר בגלל גורם צמצום הילודה. דור ה-X (ילידי 1975 ואילך) הוא הדור שבא אחרי דור הבייבי בום. דור זה נוטה לצמצם את הילודה לממוצע עולמי של פחות מ2 ילדים למשפחה. זה יקטין עוד יותר את כוח העבודה ויגדיל את הנטל על דור הX בתחזוקה פיננסית וסיעודית של דור הוריהם (הבייבי בום).

     

    ג. פמיניזציה של כוח העבודה: במקביל לירידת אחוז ההשתתפות בכוח עבודה בגלל

       הצמצום בילודה והגידול בהזדקנות, חל גידול באחוז ההשתתפות בכוח עבודה בגלל אחוז גדל והולך של נשים בכוח העבודה.

     

    ד. הגירה גדולה לא נראית לעיין בשנים הקרובות. העלייה מרוסיה בעשור הקודם גם הגדילה את כוח העבודה, אך בעיקר הגדילה את אחוז העובדים שמוכנים לעבוד     בעבודות מתכת קשות ומשמרות לילה, מקרב עולי בריה"מ. לכן לא נראה לעיין פתרון

        של בעיית ההזדקנות המהירה של אחוז ניכר של עובדי מתכת וחשמל בעשור הקרוב.

     

    ה. הגדלת אחוז ההשתתפות בכוח העבודה מקרב אוכלוסיות מיוחדות: מקרב החרדים והערבים.

     

    2.4 גלובליזציה ו-outsourcing

     

    קיים קונסנזוס כי הגלובליזציה והאאוטסורסינג טובים לכלכלה של כל המדינות הלוקחות חלק: השכר הממוצע עולה, הפריון גדל ועוד. עם זאת, יש עובדים הנפגעים מכך. ראשית, המבוגרים לא נוטים לעבור ממעביד למעביד ולא להחליף מקצוע וענף ולא ללמוד טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות. שנית, בקרב כל הגילאים קיימת חרדה לשינוי בגלל אי הוודאויות שהוא מביא עמו.

     

    בין 4% ל17% מסך האבטלה נובע מאאוטסורסינג. בארה"ב 63% ובאירופה 57% ממובטלי האאוטסורסינג מוצאים עבודה תוך שנתיים.

     

    מרכיב מרכזי בהתמודדות עם האאוטסורסינג הוא גמישות תעסוקתית בשלוש קטגוריות: מעבר בין מקצועות, בין מקומות עבודה באותו עיסוק, ובין ערים. ארה"ב מובילה, אחריה מדינות סקנדינביה ולבסוף מדינות כמו ספרד ויוון.

     

     

    2.5 מיומנויות יסוד מול מקצועות

     

    א. מתרשים 2  עולה כי ישנן שתי מיומנויות יסוד המגבירות את סיכויי התעסוקה

        העתידיים:

    • חשיבה מומחית ומעבדת מידע.
    • חשיבה תקשורתית מורכבת.

     

    ב. מטבלה 6 עולה כי ההשכלה הפורמאלית הופכת לגורם משני בהגברת סיכויי תעסוקה. במצב מואץ של אוטומציה דיגיטאלית וגלובליזציה ואאוטסורסינג, ההגדרות הישנות של עיסוקים, מקצועות, ומיומנויות, צריכות לעבור בדיקה מחדש ועדכון יסודי. ממחקר שהתפרסם על ידי מנפאאור העולמית השנה עולים הממצאים החשובים הבאים:

     

    • קל יותר לעשות אוטומציה דיגיטאלית ואאוטסורסינג לעבודות שגרתיות וקשה יותר לעשות זאת לעבודות חדשניות. לכן היכולת לבצע מטלות לא שגרתיות בעבודה היא המיומנות השלישית המהווה גורם מגביר תעסוקה. (ראה טבלה 7)

     

    • מכל שלושת התרשימים עולה כי הביקוש לעובדי מידע (שיודעים להשתמש במחשב ובאינטרנט בעבודתם השוטפת) יגדל.

     

    •  מגמות חדשות ומפתיעות: מאז 1980 וביתר שאת מאז 1990 חלו שני שברים ברציפויות התעסוקה של עשרות השנים האחרונות. החלה ירידה עצומה בביקוש לעובדי שגרה הן ידניים והן מידעיים, החלה עלייה גדולה בביקוש לעובדי חדשנות ותקשורת דיגיטאליים, ונבלמה מגמת הירידה בביקוש לעובדי יזמות וחדשנות ידניים. גילוי מגמות מסוג זה בבסיסי נתונים גדולים מאוד, נקרא כריית נתונים. כריית נתונים תהיה חלק מהמחקר בעיקר בחלק החיזוי שלה.

     

        את הניתוח עד כאן ניתן להדגים בקצרה באמצעות דוגמה מענף המתכת. סביר להניח שהביקוש לעובדים בענף המתכת יושפע יותר ויותר מגורמים גלובאליים. נניח שחברת מטוסים גדולה כמו איירבס או בואינג תרצה קבלנות משנה לחלקי מתכת שונים של המטוס. באילו תחומים יש סיכוי לישראל? בתחום הייצור השגרתי, סין זולה הרבה יותר מאשר ישראל. בתחום עיבוד המידע השגרתי (כמו שרטוט ממוחשב) יש מכשירים שיודעים לעשות זאת אוטומטית בצורה דיגיטאלית. לישראל יש סיכוי לזכות באותם חלקים של קבלנות המשנה שהם לא קומודיטי. מהם? 1, ידע או עיצוב חדשני, 2, הבנת חווית הלקוח. על שני אלה חברת המטוסים הגלובאלית תהיה מוכנה לשלם יותר לקבלן משנה ישראלי בגלל היתרונות שלו כיום וכנראה לפחות עד 2014.

     

    נתון: מאז תחילת עידן המחשב האישי 1984-1994 והאינטרנט של ווב 1.0 (1995-2005), הביקוש למיומנויות חשיבה גדל ב13%, ולמיומנויות תקשורת ב9%. לעומת זאת הביקוש ירד למיומנויות עובדי כפיים רוטיניים ב3%, למיומנויות מיוחדות של עובדי כפיים 5%, ולמיומנויות רוטיניות של עובדי ראש היתה הירידה הגדולה ביותר 8%.

     

    נתון: ההשכלה היא גורם משני (2.6%) יחסית למיומנויות עיבוד מידע (6.9%) ולמיומנויות צוותיות ותקשורתיות (5.7%). מיומנויות ידניות הן גורם שלילי בסיכויי תעסוקה (-12.4%). (מתוך  Manpower 2005 "Future Workforce Skills"(

     

    2.6 טכנולוגיה: אוטומציה, רובוטיזציה, אינטרנט ומחשוב ארגוני

     

    מדיניות מאקרו (ברמת המדינה והגלובליזציה): השפעת ההשקעות הלא מוחשיות         Intangibles

     

    לפי הלמ"ס, אחוז הגידול בהשקעה בנכסים לא מוחשיים הוא באותו סדר גודל של אחוז הגידול בהשקעה בנכסים מוחשיים כמו מכונות וציוד וכמו כלי תחבורה יבשתיים. אולם נתונים של הבנק המרכזי בארה"ב, שנעשו מתוך הנחות יסוד חדשות, מצריכים לקזז כלפי מעלה את הנתונים לגבי נכסים לא מוחשיים.

     

    נתון: בעוד שההשקעה בנכסים מוחשיים  גדלה בממוצע רק ב-2%, ההשקעה בגורם המו"פ בנכסים לא מוחשיים גדלה בכ-42%.

     

    מסקנה: יש פער גדול בין המדידות המקובלות לבין המדידות החדשות הפער נוצר כשמתחילים להביא בחשבון את הנכסים הלא מוחשיים).

     

     מדיניות מיקרו (ברמת הפירמה והענף): השפעות האוטומציה, הרובוטיזציה,

           המחשוב והאינטרנט

     

    א. אוטומציה ורובוטיזציה

     

    בצפון אמריקה יש כ-15,000 רובוטים תעשייתיים בעלות כוללת של כ1 מיליארד דולר. העלות הממוצעת לרובוט היא כ-65,000 דולר. לפי חישובי חברת Facory Automation Systems ומגזין פורבס עולה: בעוד שעלות ממוצעת של עובד ייצור אמריקאי היא כ-15 דולר לשעה (כ-2,400 דולר לחודש או כ-11,000 ₪ לחודש, ושל עובד סיני היא כ-3 דולר לשעה (כ2,200 ₪ לחודש), העלות הממוצעת של רובוט היא כ-0.6 דולר לשעה דהיינו חמישית מעלות של סיני ו1/25 מעלות אמריקאי (או 440 ₪ לחודש)! בחישובים אלה יש לזכור כי רובוט עובד 24 שעות בשבוע במקום 8 שעות 7 בימים בשבוע במקום 5 ימים.

     

    ב. אינטרנט ומחשוב ארגוני

     

    לפי מחקרים של חברת אברדין, מערכות המחשוב הארגוני הכלליות עוברות בשנתיים האחרונות דיפרנציאציה. מופיעות מערכות מחשוב ארגוני ייחודיות לתעשייה. מערכות ERP (ניהול ותכנון משאבי הארגון) הן כלליות מדי ומשלימות אותן מערכות MES: Manufacturing Enterprise Systems דהיינו, מערכות ייצור ארגוניות.

     

    הERP- אינו מספק יכולות של ראות, מבט כולל ובקרה בזמן אמת, על רצפת הייצור. MES לעומת זאת, מספק יכולות מידול, מעקב, ראות ופעולה על רצפת הייצור. ייצור בדיד מתמקד ב"לוח שעונים דיגיטאלי". ייצור רציף מתמקד באינטגרציה של רצפת הייצור. ייצור צרכני מתמקד בסטנדרטיזציה של תהליכי עבודה. שלושת הסוגים משתמשים בכלי BI לניתוח מידע ולכריית תובנות מתוך רצפת הייצור. כל היתרונות הללו של ה-MES מעניקות יכולת למנוע מראש תקלות ולחסוך בחומרי גלם. לכן בטווח של העשור הקרוב הן יספקו יתרון תחרותי לתעשיות השונות ויגדילו את הצורך בעובדי  רצפת ייצור מיומנים יותר ואורייני מחשב הרבה יותר.

     

     

    השוואה עם תוצאות משרד העבודה האמריקאי

     

    לפי משרד העבודה האמריקאי הביקוש לעובדים בכלכלה האמריקאית יגדל בעשור הבא ב13.9%. רוב הגידול יבוא מענפי השירותים ועבודת הראש היצירתית. רוב הירידה בביקוש תבוא מעבודות התעשייה הידניות ועבודות השירותים השגרתיות.

     

    עמק סיליקון מירוחם ועד קריית שמונה

     

    חזון התעסוקה העתידי של ישראל מוצג בדרך כלל על ידי אנשים כמו הורוביץ-פרס-שיינין. בשנים האחרונות, הציג אשף התוכנה הישראלי, שי אגסי, גישה אלטרנטיבית מאז "כנס דבוס" (הפורום הכלכלי העולמי, מתוך ידיעות אחרונות 27.10.2005), שי אגסי, ישראלי בהנהלת חברת התוכנה הארגונית הגדולה בעולם SAP, דיבר על הבעיה: "על ישראל להוציא את ההייטק מהגטו הגיאוגרפי והחברתי שבו הוא מסתגר בין רעננה להרצליה, מנותק משאר המדינה. ההייטק הישראלי נותר בועה ולא משימה לאומית. הוא קורא למובילי ההייטק הישראלי להתחבר אל העם כדי שכל העם בישראל ייהנה מפירות ההצלחה ויחוש שזה שלו.

     

    ישראל מוגבלת במאגר המוחות שלה. יש לפתוח את שערי ישראל, במידה מבוקרת אך משמעותית, למהנדסים מהודו ומסין. לנוכח שינוי הכוחות האדיר המחולל במשק העולמי והמבטא את רצונה העז של סין לחזור למעמדה כמעצמת על מובילה, ורצונה של הודו להידמות לה, היתרונות של הטכנולוגיה הישראלית כמות שהיא כבר אינם מספיקים".

     

    אם כך, בתוך ישראל, יש לנו "הודו וסין ישראלים" שהם הרבה מעבר ל25% מהאוכלוסייה החרדית והערבית. מדובר בעוד כ40% מהאוכלוסייה החיה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. זה המינימום הדרוש כדי שתיווצר מסה קריטית לצמיחה אירית. דהיינו 65% מהאוכלוסייה שמהווה כיום את "כלכלת העולם השלישי של ישראל" (חרדים 6%, ערבים 19%, פריפריה 40%) הם הבסיס לצמיחה אירית באמצעות התפשטות ההיטק אל אותם 65%.

     

    צודק הורוביץ באומרו (ידיעות אחרונות 6.10.2006): "כבר היום צריך לסמן לאן ישראל מבקשת להגיע בעתיד, כמו שמגבשים אסטרטגיה בחברה ציבורית. בטבע מתנהלים היום ויכוחים רציניים על מה שיהיה בעוד 15 שנה... גם מדינה צריכה חזון לעתיד" אבל החזון של הורוביץ מבוסס על הפרדיגמה של המאה ה20 ולא על זה של המאה ה21 המנחה פירמות מעמק הסיליקון המבססות על החזון של אלווין טופלר ושי אגסי, על אפשרותן של מדינות שרוב תושביהן עובדים בהייטק.

     

     

     

    פרק 3 . מקורות

     

    3.1 עברית

     

    1. בנק ישראל

    ההון האינטלקטואלי של מדינת ישראל (באנגלית) 2004

     

    2. הכנסת

    החינוך הטכנולוגי. 2003

     

    3. משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה

    דו"ח הוועדה לבחינת המגמות והמקצועות הטכנולוגיים 2004

     

    4. משרד התמ"ת

    א. דו"ח הוועדה לבחינת פערי כוח אדם בתחומי התעשייה 2005

    ב. הביקוש לעובדים במגמות ההנדסאות והטכנאות, נתוני סקר מעסיקים. 2005

    ג. ביקוש למקצועות החשמל והאלקטרוניקה, סיכום ממצאי מעקבי בוגרים. 2005 

     

    5. בית הספר לחינוך אוניברסיטת ת"א, פרופ' א. יוגב

    החינוך העל-תיכוני הלא אקדמי בישראל. 2005

     

    6. בנק ישראל ומשרד החינוך

    יעילות הקצאת המשאבים לתלמידי תיכון בנתיב הטכנולוגי לעומת העיוני. 2005

     

    3.2 אנגלית

     

    1. מקנזי (חברת ייעוץ גלובאלית)

    The Next Wave of U.S. Offshoring

    http://www.mckinseyquarterly.com/article_abstract.aspx?ar=1565&L2=1&L3=106

     

    2. משרד החינוך האמריקאי

    "National Assesment of Vocational Education" 2004

     

    3. משרד העבודה האמריקאי

    Occupational Outlook Handbook 2004-2014

    http://www.bls.gov/oco/home.htm   

     

    4. OECD

    "Helping Workers to Navigate in Globalized Labour Markets", June 05

     

    5. ORS (חברת כח האדם השנייה בגודלה בעולם)

    Future Workforce Skills 2005/1

     

    6. Hudson Institute: Workforce 2020

    http://irlcjr.hudson.org/index.cfm?fuseaction=publication_list&pubType=IRLCJR_Reports

    7. מחקרי כלכלת טכנולוגיה ופריון

    Post-Scarcity Prophet, "Economist Paul Romer on growth, technological change, and an unlimited human future". December 2001

    http://www.reason.com/0112/fe.rb.post.shtml

     

    P. Romer, "Endogenous Technological Change"   http://ideas.repec.org/p/nbr/nberwo/3210.html

    P. Romer "The growth of growth theory: The riddle of technology and prosperity is explored in a fine new book" May 18th 2006 From The Economist print edition   http://www.economist.com/finance/displaystory.cfm?story_id=6943519

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/12 04:40:
      הוספת תגובהHi, this is a very interesting article and I have enjoyed read­ing many of the arti­cles and posts con­tained on the web­site, keep up the good work and hope to read some more inter­est­ing con­tent in the future. I got a lot of useful and significant information. Thank you so much. down for me
        27/9/08 10:30:

      צטט: סנונית 2007-11-16 02:12:18

      מרתק ובמקרה גם סופר רלוונטי לחיי :)

      תודה על חווית הקריאה מרחיבת האופקים

       

      מה לגביי עליית גיל היציאה לפנסיה? עם הארכת החיים ושיפור הבריאות בגיל השלישי נדמה שהיום גיל-65 הוא רק תחנת מעבר מקריירה אחת אל קריירה אחרת, אולי מעט קלילה יותר.

      נדמה לי שיש שבני הגיל השלישי ישלטו בה ביד רמה לא רק בפוליטיקה אלא גם במקצועות יעוץ הדורשים נסיון רב וכן במשרות ניהול בכירות שאינן דורשות שעות עבודה ארוכות מאוד, למשל באקדמיה.

      אני גם צופה ומקווה שינוי של יחס התקשורת והמשווקים לפלח שוק זה. בסך הכל מדובר בקהל שהוא במקרים רבים אמיד, פעיל, בעל יותר זמן פנוי שרוצה להנות מהחיים.

       

      מה דעתך?

       

       

      עכשיו זה עוד מוקדם אבל חכי כמה שנים והגלגל יתהפך. היום הגילאים של 45 פלוס כבר לא מוצאים עבודה אז את מדברת על 65? אני מניח שייקח זמן עד שיהיה זה פלח חזק ורחב עם צרכים משלו ואז נשכח מהחלוקה הנדושה של העולם שייך לצעירים ושכל השאר יחכו.

       

        26/12/07 06:56:

       

      צטט: עומר ס 2007-11-16 00:03:51

      אשר, הביקורת בנושא מכונאות הרכב היתה נכונה ובמקומה:

       

      "... לקינוח אל תשכח את התעשיות המסורתיות אתן לך דוגמא קטנה. מכונאות רכב היום בישראל היא מקצוע מבטיח בצורה בלתי רגילה. יש מחסור ענק במכונאי רכב מכל סוג ובאנשי תחזוקה בכלל. זה אולי לסוג מסוים של אנשים זה יכול להיות מסלול קידום ופיתוח אישי נהדר...(אל תבין אותי לא נכון אני לא מציע להחזיר את כל האורטים למינהם רק מציין דוגמא קטנה) ".

       

      למעשה התחלתי לפני כשנה יוזמה שהחלה לצבור תאוצה (בחסות בכירי מהנדסי הרכב בארץ), לבחינת הקמת פקולטה או חוג להנדסת רכב בישראל - לצורך שדרוג רמת המכונאות בארץ. בנוסף - ב - 21 באוקטובר אושרה החלטת ממשלה להפחתת זיהום האוויר מכלי הרכב - ובה סעיף הקורא להקמת מעבדה לאומית לרכב.

       

      המצב כיום בעייתי, גם ברמת התיכונים (ואני בהחלט הייתי מחזיר את האורטים) וגם ברמה האקדמית. זאת בשעה שכלי הרכב הולכים ונהיים יותר ויותר מתוחכמים. כל רכב מכיל מחשבים, ממירים, אמצעים מתוחכמים לשמירה על בטחון הנוסעים ומה לא. זה לא פורד קורטינה 78 או אפילו BMW 82. ובמפלצות המתוחכמות הללו צריך לדעת לטפל - זו לא עבודה למוסכניקים ברמה נמוכה מצד אחד - וגם לא לרובוטים מצד שני. ישראל , עם כל ההי טק שלה כביכול - הולכת ומדרדרת לרמה של עולם שלישי במקצועות טכניים רבים - והדבר מסוכן ביותר מבחינות רבות כולל ביטחונית.

       

      אותה בעיה קיימת במכלול רחב של תחומים, ולהערכתי יש פוטנציאל דווקא לאלו שישכילו לקחת מקצועות שכיום נחשבים פשוטים יחסית, ויהפכו אותם לאומנות ( Craft ) ואמנות ( Art ). למשל- צבעים, רצפים, זגגים, בנאים ועוד.

       

      מעבר לכך - אני גדלתי בדור בו למדו חקלאות, תזונה, ציור, מלאכה ומוסיקה בבית הספר היסודי - ואת הדברים הללו צריך להחזיר למערכת החינוך. אחרת גדל כאן דור שלא מבין מימינו ומשמאלו, וחושב שעגבנייה מייצרים במפעל. האם אפשר להשוות ילד ששתל שתיל של עגבניות או בצל וראה איך הוא מכה שורשים וצומח, איך הוא נפגע מכנימות או מהשקייה רבה מדי - לאחד שמהבוקר עד הלילה בהה במסך מחשב ?

       

      צריך איזון - קידמה במלוא הקיטור, אך גם שמירה על הגחלת של טבע, אמנות - ומקצועיות גם במקצועות הטכניים.

       

      צר לי לומר שהחזרת האורטים היא יצירת תת אדם מחדש.

      הכנסתם של מאות אלפי ילדים רכים לתחום פעילות צר

      שאין ממנו מוצא. לצערי, בשם פיתוח התעשייה נעשה בארץ הזו עוול

      מתמשך למאות אלפי ילדים שנכנסו לתיכון מקצועי - סווגו לעבודות

      מבוקשות (חרטים או כרסמים) ונאלצו להישאר שם. כי בית הספר סבר שדי בלימוד מקצוע וחבל על הגשתם לבגרות. בכל שכבה היו 10 כיתות רק שתיים מהן הוגשו לבגרות מלאה.

      כך מצאו עצמם מאות אלפי ילדים מוכשרים מאוד. במקצועות שלא ממש התאימו להם

      האם יכול ילד כלשהו בכיתה י' להחליט על כיוון חייו כחרט ?

      מובן שלא. לכן החליטו בשבילו. והרסו לחלק ניכר מהם את החיים.

       

       

       

       

        4/12/07 23:36:

      אשר, אני חושה שאתה צודק בניסיונך המתמשך ללמוד מכולם, אך לפעמים קורה שנתקלים בקיר, ואז צריך לשנות טקטיקה. קיר הרי לא יכול ללמד אותך כלום, כי קיר הוא קיר. מה שכן קיר יכול ללמד אותך זה משהו על עצמך.

       

      הקיר האחרון שנתקלת בו (לדוגמא) יכול אולי ללמדך מה אתה לא ומה אתה לא רוצה להיות. זה גם חשוב. הפוסט-מודרניזם הרי אוהב ללמוד על ה- "לא" אפילו יותר מעל ה- "כן". 

        4/12/07 10:17:

      אין ספק שלמדת יפה את השטויות של כל הקורסים "איך להפוך לימון לימונדה בשלושה שעורים קצרים"....שמוכרים בארה"ב בשתים בלילה.

      אני שמח שאתה לומד ממני. ואגב גם אני ממך. אבל זה לא משנה את העניין עצמו שאתה אינך מוכן אפילו לסכן מחיר של ארוחת ערב בכדי לבסס את השטויות שכתבת פה ובכוונה אני כותב את המילה הזאת שטיוית כי אחי אתה כותב שטויות ודי הרבה. אתה גם כותב דברים מענינים ויש לך הרבה ידע אבל גם הרבה שטיוית אתה תמשיך כפי הנראה בשלך ואני בשלי.  היתרון שלך הוא בזה שתמיד בכל נושא יש הרבה יותר אנשים לא מבינים בעניין עצמו מאשר כאלה שמבינים ואז דווקא הלא מבינים הם אלו שמוכנים לשמוע שטויות מהזן שאתה מוכר להם. ביחוד שאתה מבטיח להם חיי נצח ללא מאמץ, כי  לא צריך ללמוד ממתמטיקה  לא צריך כלם צ'יק צ'אק ויקי ביקי 0.2 והם גם כן יכולים להיות משהו. בלי להבין למה צריך להבין להבין זה קשה? אפילו ד"ר אשר עידן אמר שלא צריך יותר ללמוד מספיק לעשות ויקי 0.2 באינטרנט הזה... של הגוגל הזה. אגב תגיד לי אני שאלתי אותך לא ענית היחידה הזאת של הספר האלקטורני שאמזון מוכר זה אינטרנט או לא אינטרנט?

       

      .

      צטט: ד"ר אשר עידן 2007-12-04 09:31:06

      לחץ עין נץ

      אני לא רואה דיאלוג וויכוח כהתערבות, אלא כלמידה הדדית.

      לכן אני לא מעוניין בהתערבות אתך אלא בללמוד ממך. הביקורות שלך נגד הרעיונות שלי מלמדים אותי ופותחים לי את הראש לכיוונים חדשים.

      לכן כבר זכיתי בהתערבות בכך שהרווחתי מהרעיונות שלך. אני משתמש בויכוח לא ככדורגל כדי לקבוע ניצחון, אלא כדלי שאני מכניס לבאר הרעיונות כדי לאסוף מי מעיינות 

       

        4/12/07 09:31:

      לחץ עין נץ

      אני לא רואה דיאלוג וויכוח כהתערבות, אלא כלמידה הדדית.

      לכן אני לא מעוניין בהתערבות אתך אלא בללמוד ממך. הביקורות שלך נגד הרעיונות שלי מלמדים אותי ופותחים לי את הראש לכיוונים חדשים.

      לכן כבר זכיתי בהתערבות בכך שהרווחתי מהרעיונות שלך. אני משתמש בויכוח לא ככדורגל כדי לקבוע ניצחון, אלא כדלי שאני מכניס לבאר הרעיונות כדי לאסוף מי מעיינות 

        2/12/07 15:15:

      לכבוד אשר:

       

      הנה עוד פעם לא נסכים והפעם אני דווקא מצאתי דרך קצת יותר טיובה לטפל בעניין. בוא נתערב. אני מניח שבעוד  10 שנים לא יהיה יותר אינטרנט במובן שאתה מתאר אותו. דברים יהו מקושרים כמובן אבל זה לא בהכרח יהיה "באינטרט" זה יהיה משהו אחר...........כמו למשל שהספר האלקטרוני שאמזון השיקו אינו עובד רק דרך האינטרנט אלא דרך קישורים סלולארים ואחרים. וכל המושגיםהאינטרנים הללו שהם צורנים וגשטאלטים בטבעם ולא מהותים לא יהיו יותר לא רשתות חברתיות ולא ווב 2.0 ולא HTTP שהיו עליו גלי גלים של תאוריות (לא שהמושגים הללו לא יהיו הם לא היהו אבל אל תהה להם משמעות לצרכן סופי)

      אז בוא נתערב? ארוחת ערב? במסעדה שתהה לפחות בת עשר שנים. כלומר אם אתה מסכים אז נגדיר בדיוק את תנאי התערבות והמפסיד יזמין את המנצח לארוחת ערב במסעדה שהמגבלה היחידה תהה שהיא היתה קיימת בנובמבר 2007. מה אתה אומר ד"ד? נקרא לזה ארוחת ערב 2.0?

       

       

       

      צטט: ד"ר אשר עידן 2007-12-02 12:33:22

      א. מה יהיה עם העולם הרגשי שלנו במאה ה21

      ב. אילו מיומנויות צריך כדי להתמודד עם העולם הרגשי החדש?

       

      א.  

      תוך עשר שנים לא נוכל לתאר לעצמנו פנאי ללא אינטרנט. מדוע? כדי להשיב על שאלה זו עלינו להבין כי עד עתה עסקנו רק בטכנולוגיות של פנאי, מהספר והטלוויזיה ועד האינטרנט. אולם כדי להבין לעומק את מושג הפנאי עלינו לעסוק גם בסביבה החברתית והכלכלית של הפנאי כגון: שעות עבודה, רמת הכנסה, רמת חינוך, פלורליזם תרבותי וכו'.

        2/12/07 12:33:

      א. מה יהיה עם העולם הרגשי שלנו במאה ה21

      ב. אילו מיומנויות צריך כדי להתמודד עם העולם הרגשי החדש?

       

      א.  

      תוך עשר שנים לא נוכל לתאר לעצמנו פנאי ללא אינטרנט. מדוע? כדי להשיב על שאלה זו עלינו להבין כי עד עתה עסקנו רק בטכנולוגיות של פנאי, מהספר והטלוויזיה ועד האינטרנט. אולם כדי להבין לעומק את מושג הפנאי עלינו לעסוק גם בסביבה החברתית והכלכלית של הפנאי כגון: שעות עבודה, רמת הכנסה, רמת חינוך, פלורליזם תרבותי וכו'.

       

      לפני שלוש מאות שנה, בחברה החקלאית, לא רק שלא היו ספרים, אלא גם לא הייתה הפרדה חדה כמו היום בין עבודה לפנאי. זאת משום שגם בעבודה וגם בפנאי רוב בני האדם שהו בבית ולא היה קיים המושג "מקום עבודה", מפעל, משרד וכו'. רוב בני האדם עד לפני שלוש מאות שנה היו איכרים שעיבדו את אדמתם ליד ביתם. הבית והאדמה היוו רצף אחד והם בילו לסירוגין ב"ביית" ו"בעבודה".

       

      כיום, רובנו החיים בחברה התעשייתית, מפרידים חדות בין הבית למקום העבודה, בין פנאי לעבודה, בין לימודים לחינוך ובין בידור לחינוך. לכן מי שלא מפריד בימינו בין עבודה לפנאי נקרא בטלן - יתר פנאי, או וורקוהוליק - יתר עבודה. אדם שלא מפריד בין לימודים לפנאי נקרא עצלן -יתר פנאי, או עכבר ספרים -יתר לימודים.

       

      לכן מבחינת הסביבה החברתית-כלכלית של הפנאי יש להבחין בין שלושה סוגים:

      פנאי ועבודה משולבים זה בזה בחברה המסורתית-חקלאית

      פנאי ועבודה מופרדים זה מזה בחברה המודרנית תעשייתית

      פנאי ועבודה המשתלבים זה בזה בחברה הפוסטמודרנית-דיגיטאלית

       

      ב. מיומנויות יסוד להתמודדות עם העולם הרגשי החדש במאה ה21

       

      הרפואה והפסיכולוגיה הרווחות כיום בישראל נוצרו בעידן התעשייתי והן טעונות בהנחות יסוד מהעולם המודרני הישן. הרפואה והפסיכולוגיה עדיין שבויות בתפיסות שיוסברו בהמשך. בעתיד יחולו שינויים רבים בתחום זה. תעשיית התרופות הכימית תוחלף בריפוי מונע, אלטרנטיבי וביוטכנולוגי.  תעשיית המכאניקה המכשירית הרפואית שתוחלף במכשור דיגיטאלי לא-מכניסטי.  קונספציות ארגוניות-ניהוליות של פס הייצור התעשייתי והפירמידה הביורוקראטית יוחלפו בפרקטיקות משתפות של קהילות דיגיטאליות.  קונספציות פוליטיות וחברתיות פטרנליסטיות של מדינת הרווחה שיוחלפו בפרקטיקות של העצמה. המושג פסיכו-לוגיה יועמד בסימן שאלה. "פסיכו", מושג הנפש המודרני, כבר לא ברור מאליו. "לוגיה" מושג המחקר השכלי והאובייקטיבי המודרני, מועמד להחלפה במושגי הבנה חדשים כמו "נאראטיב", "פרפורמנס" וכו' (פסיכו-נאראטיב, פסיכו-פרפורמנס וכו').

      צטט: amos.redlich 2007-11-30 09:40:41

      אשר,

       

      ומה יהיה עם בני האדם? איך השתנות הטכנולוגיה תשפיע על הצרכים האנושיים שלנו ואיך אילו יביאו לתמורות בעולם התעסוקה? טוב, ברור שיצטרכו יותר עובדים סיעודיים כדי לטפל בנו, דור ה בייבי-בום. אבל מי יטפל בכל המשברים הנפשיים והרגשיים שינבעו מהריחוק, מהניכור ומהעדר יחסים אנושיים אלמנטריים וישירים? האם אתה רואה את הפסיכולוגיים, המחנכים והעובדים סוציאליים ממירים את סביבת עבודתם לסביבה הוירטואלית? האפ פרויקט Eliza יקום לתחיה?

       

      שאלה נוספת שלא נגעת בה היא מהם המיומנויות שאדם יצטרך לפתח על מנת להכשיר עצמו ל"עולם הבא"? האם השכלה בתחום המחשבים או התקשורת היא המפתח לשער העתיד? או דווקא השכלה בתחומים הומניים כמו פסיכולוגיה יחסים בין-לאומיים ותרבויות זרות יאפשרו למועסקים העתידיים להשתלב טוב יותר בעולם הבא?

       

       

      עמוס  

       

        2/12/07 01:26:

      מי ביקש טבלאות?

      הרבה בנוסחה עמום וסתום למשל, .איך מדדת נכסים בלתי מוחשיים ? 

        2/12/07 00:22:

      עוד מחיר זעום לגלובליזציה האהובה:

       

      http://www.counterpunch.org/kimberley12012007.html 

        30/11/07 09:40:

      אשר,

       

      ומה יהיה עם בני האדם? איך השתנות הטכנולוגיה תשפיע על הצרכים האנושיים שלנו ואיך אילו יביאו לתמורות בעולם התעסוקה? טוב, ברור שיצטרכו יותר עובדים סיעודיים כדי לטפל בנו, דור ה בייבי-בום. אבל מי יטפל בכל המשברים הנפשיים והרגשיים שינבעו מהריחוק, מהניכור ומהעדר יחסים אנושיים אלמנטריים וישירים? האם אתה רואה את הפסיכולוגיים, המחנכים והעובדים סוציאליים ממירים את סביבת עבודתם לסביבה הוירטואלית? האפ פרויקט Eliza יקום לתחיה?

       

      שאלה נוספת שלא נגעת בה היא מהם המיומנויות שאדם יצטרך לפתח על מנת להכשיר עצמו ל"עולם הבא"? האם השכלה בתחום המחשבים או התקשורת היא המפתח לשער העתיד? או דווקא השכלה בתחומים הומניים כמו פסיכולוגיה יחסים בין-לאומיים ותרבויות זרות יאפשרו למועסקים העתידיים להשתלב טוב יותר בעולם הבא?

       

       

      עמוס  

        19/11/07 21:00:

      הפעם, שלא כהרגלי, בחרתי לקרוא את הפוסט ואת הטוקבקים ופשוט להנות ללא תגובה.

      מעבר להסכמה או אי הסכמה (שני צידיו של סרגל ההתייחסות והערנות) הפוסט מעולה, מגרה לחשיבה ולבדיקה עצמית.

      כזכור, טיקבקנו פעם בנוגע לרעיון של הקמת ויקי בנושאי העולם 2.0  (הטריגר היה חינוך) שכולנו לשקה ונדשן. מי מרים כפפה? 

      מוטי 

        19/11/07 20:37:

      תודה לחץ עין נץ

      יש בלוגים בעולם בהם אפשר להכניס טבלאות מובנות

      כנראה ניאלץ לחכות עד דה מרקר קפה 2.0

        19/11/07 18:01:

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-11-19 18:00:53

       

      צטט: dr. second life 2007-11-19 16:07:03

      מר רשתות שלום

      לא מצאתי דרך שבה אפשר להכניס טבלאות, וודאי לא אקסל, לתוך התגובה

      אתה מכיר דרך כזאת?

      תודה

       

      ₪ 3,935.34 12.60% 150000 180.00 22/10/2002 22/04/2002 ₪ 2,915.07 14.00% 100000 63.00 21/08/2002 18/06/2002

       

       

      ₪ 3,935.34 12.60% 150000 180.00 22/10/2002 22/04/2002 ₪ 2,915.07 14.00% 100000 63.00 21/08/2002 18/06/2002

       

       

      ₪ 3,935.34 12.60% 150000 180.00 22/10/2002 22/04/2002 ₪ 2,915.07 14.00% 100000 63.00 21/08/2002 18/06/2002

       

       

      כנראה שלא....

        19/11/07 18:00:

       

      צטט: dr. second life 2007-11-19 16:07:03

      מר רשתות שלום

      לא מצאתי דרך שבה אפשר להכניס טבלאות, וודאי לא אקסל, לתוך התגובה

      אתה מכיר דרך כזאת?

      תודה

       

      ₪ 3,935.34 12.60% 150000 180.00 22/10/2002 22/04/2002 ₪ 2,915.07 14.00% 100000 63.00 21/08/2002 18/06/2002

       

       

      ₪ 3,935.34 12.60% 150000 180.00 22/10/2002 22/04/2002 ₪ 2,915.07 14.00% 100000 63.00 21/08/2002 18/06/2002

       

       

      ₪ 3,935.34 12.60% 150000 180.00 22/10/2002 22/04/2002 ₪ 2,915.07 14.00% 100000 63.00 21/08/2002 18/06/2002

        19/11/07 16:07:

      מר רשתות שלום

      לא מצאתי דרך שבה אפשר להכניס טבלאות, וודאי לא אקסל, לתוך התגובה

      אתה מכיר דרך כזאת?

      תודה

       

        19/11/07 14:52:

      אתה מקבל להרצאה אחת ?  קח אותי גם !!

      מה עם פירוט החישוב ?

        17/11/07 21:01:

      מחיר "זעום" לגלובליזציה:

       

      http://www.counterpunch.org/sainath11172007.html 

        17/11/07 20:51:
      הבנתי. מסתבר שלא נורא אם הבנזין ייגמר. כנראה שהדלק של העתיד הוא כסף.
        17/11/07 20:49:

      בני אדם זקוקים למורי יסודי לילדיהם

      אבל מורים מקבלים 4000-5000 ש"ח לחודש. מה שאני מקבל להרצאה אחת.

       

      בני אדם זקוקים לעוזרות ביית

      אבל עוזרות ביית מקבלות 50-100 ש"ח לשעה. מה שהשכן שלי הטייס שלי מקבל לדקת טיסה.

       

      הטבלה שלי משקללת את הביקוש שמתורגם לשכר גבוה וליוקרה.

       

      גם הביקוש לעובדי סיעוד יגיע למספרים אסטרונומיים ביפאן ובגרמניה. אבל הם יקבלו עשירית משכר הרופאים.

       

      מ.ש.ל ונ.מ.ש.ל

        17/11/07 19:17:

      אשר, הציון הנמוך שנתת לפסיכולוגים אומר שבעתיד בני האדם לא יזדקקו להם? אולי זה אומר שבני האדם כבר לא יהיו בני אדם? אולי את הפסיכולוג יחליף נאנו-מכונאי?

       

      ואז כל מה שנצטרך זה איזה טיפול 10,000 פעם בכמה זמן והופ - כמו חדשים. מעניין רק אם גם הדלק יעלה ויזהם כמו דלק מכוניות. 

        17/11/07 09:57:

       

      צטט: dr. second life 2007-11-16 23:30:31

       שלום מר רשתות

      אנא פרט לי במפורט את הפירוט שרצית

      פירוט של מה? אשמח לפרט בתגובה לשאלתך המדוייקת יותר

      תודה, אשר

       אני מתכוון לקטע הבא:

      יוסברו באמצעות מודל המאפשר לספק חיזוי כמותי של הביקושים ושל מספר העובדים המסוגל לספק את הביקושים.

       

      המתודולוגיה

       

      גזירת הביקוש לעובדים 2007-2017, נעשתה בתשעת השלבים הבאים:

       

      א. סוכמו (S = Summary) תוצאות שעלו מדוחות של חברות כ"א (S1) ורשויות ממשלתיות (2S) ב2006 (S = S1 +S2).

          התוצאה S נותנת את "צילום" המצב של עוצמת הביקושים בהווה. כדי לראות גם את

          "המסלול העתידי" עד 2014, קיזזנו מ- S את ההשפעות הבאות:

      ב. שינויים דימוגרפיים (P = Population).

      ג. ביקושים עתידיים לעובדים הנגזרים מביקושים למוצרים ולשירותים עתידיים, לפי

          הנחות יסוד על הכלכלה (D = Demands).

      ד. גלובליזציה ואאוטסורסינג (G = Globalization).

      ה. טכנולוגיה: אוטומציה, רובוטיזציה, אינטרנט ומחשוב ארגוני (T = Technology).

      ו. גורמים כלכליים לא מוחשיים (I - Intangibles). כ

      ז. לאחר חמשת הקיזוזים, נקבל את התוצאה הסופית (F = Final) הבאה:

       

      F = S-P-D-G-T-I

       

      התוצאה F נבדקה באמצעות שתי מערכות בקרה:

       

      ח. סקר דלפי בקרב עשרות מומחים מובילים בישראל (מהתעשייה, מהממשלה,

          מהאקדמיה).

      ט. השוואה לתחזיות משרד העבודה האמריקאי ל-2004-2014, לפי יחס דמוגראפי שלפיו

           ישראל מהווה כ2.5% מהאוכלוסייה האמריקאית. "

       

      נ.ב. יש לך עדיין קשר עם מאיר עמור ?

       

       

        17/11/07 00:01:

      הי סנונית

      לגבי הגיל השלישי בדור הבא:

       

      ראשית בטווח הקצר של עשור, לא יהיה מנוס מהארכת גיל הפנסייה לסביבות ה70. אם נשיא מדינת ישראל יפרוש מקריירה ציבורית ויתחיל קריירה פרטית בגיל 90, למה לא יכול להיות מהנדס או מנהל שיעבוד לפחות עד גיל 70 או יותר? צרכי השוק יאלצו את מנהלי כוח אדם להיעזר יותר ויותר בעבודה של אנשים מעל גיל 67, אבל אופי עבודתם יהיה שונה. הם יעבדו בשעות גמישות ויעבדו הרבה מאוד מביית. גם באוניברסיטאות נראה פחות צעירים ויותר מבוגרים.

       

      בטווח הארוך של דור אחד או שניים (30-60 שנה), הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה יעזרו מאוד לא רק להאריך את תוחלת החיים שלנו (ב2030, היא תפרוץ את גיל ה100), אלא בעיקר לשפר את איכות החיים של בני 90-100 במובן זה שהם יהיו יותר אוטונומיים (לא תלויים בילדיהם ולא בפיליפיניות מטפלות) באמצעות ננו-ביוטכנולוגיה.

        16/11/07 23:47:

      הי עומר

      סליחה אם הייתי קצת בוטה כלפיך

       

      לא רציתי שזה יהיה אישי.

      עיקר העניין הוא שהמעמד הבינוני-גבוה לא ישלח את ילדיו ללמוד מכונאות רכב ולא מסגרות, גם אם זה יהיה חסר במדינה. לפני 30 שנה היה עדיין אידיאל של האיכר היהודי הקיבוצניק או המושבניק שיעבד את אדמת ארץ ישראל ו/או יחיה בקומונה יאכל בחדר אוכל משותף או יקנה מאותה צרכניית איכרים. כיום הגלובליזציה הובילה לכך שפיאודלים מהסוג הגרוע השתלטו על אדמות המושבים, רק 10% מראשי המשקים פעילים, והיחידים שממש עובדים הם התאיילנדים!!!

      כך יקרה למקצועות חסרים. רוב עובדי המתכת בישראל כיום הם בני 45 ומעלה. בשל העבודה הקשה הם יפרשו תוך עשור. לא יימצא להם מחליף. בסוף הייצור הישראלי של מתכת-פלסטיק-אלקטרוניקה, יעבור לסין או שיבואו תאיילנדים לאייש את המפעלים עתירי העבודה ומחוסרי היוקרה.

      אשמח מאוד מאוד מאוד אם תראה לי שבשכונה כמו רמת אביב, או רחביה, או דניה, או ביישוב כמו עומר או סביון פתחו בית ספר תיכון למקצועות הרכב או לעוזרות ביית או לנגרות. אשמח מאוד גם אם תגיד לי שאתה מדמיין שזה יקרה תוך דור (ב2037).

        16/11/07 23:38:

      הי הילה

      אני בטוח שלרוסיה אין עתיד

      פוטין סוחט לימון שעוד מעט ייגמר

      הביקושים לסחורה שלו באים מסין

      לכן הוא תלוי בסין

      הילודה ברוסיה מצטמצמת והיא תגיע תוך דור ל100 מיליון תושבים, שזה שליש מארה"ב ופחות מעשירית מסין. פוטין הוא סנדק של מספר מאפיות רוסיות. הגורם הכי חשוב בעשור הבא הוא רוח יזמית וצורת עבודה רשתית. בסין הפוליטיקה בולשביקית אך הביזנס הוא רישתי ויזמי. ברוסיה גם הפוליטיקה וגם הביזנס הם מאפיונרים-בולשביקים. סטאלין החליף את הצאר ופוטין החליף את סטאלין אבל כולם ראשי מאפייה. את רואה איזה עמק סיליקון ברוסיה? את רואה איזה גוגל או ויקי או לינוקס או סטיב ג'ובס יוצא מרוסיה בעשור הקרוב? אני לא רואה!

        16/11/07 23:30:

       שלום מר רשתות

      אנא פרט לי במפורט את הפירוט שרצית

      פירוט של מה? אשמח לפרט בתגובה לשאלתך המדוייקת יותר

      תודה, אשר

        16/11/07 21:25:
      החישוב שעשית לא ברור.  אתה יכול לתת פירוט ? (באופן פרטי, אם אתה לא רוצה להגדיש את הבלוג בפרטים טכניים).
        16/11/07 21:22:

      שיתוף הוא תמיד בעיה (למשל של זכויות קנין ותחרות), ונעשה רק בתחומים מסוימים (קוד פתוח, תרגומי סרטים לא חוקיים, עבודת צוות המתוגמל כצוות, שיתוף ידע במערכת מוניטי, וכד'ן), ומתוך דילמות מתמידות. הפתרון הוא לא ללמד, למשל, סטודנטים לעשות cut and paste, אלא לתת קרדיט ליוצר, ולתרום למען  "מוצר קולקטיבי".

      בארגוני פיתוח התהליך של coproduction במוצרים מורכבים, מותאמי משתמש והמחייבים ידע לא סטנדרטי קיים עוד הרבה לפני שה web2,0 הומשג. הוויקי למיניהם יתפשט ויצרחב, אבל מושג הויקי לא מתאים לשורה של מוצרים ולמבנים חברתיים נוקשים.

       

      נכון שכישורים מרובים וגמישים חשובים להשרדות בשוק עבודה גמיש, המורכב מקריירות אלכסוניות ומתפקידים משתנים.  כישורים מגוונים תורמים לירידה בשחיקה, באובדן כישורים ןלעליית הפיריון. אולם עדיין אנו חיים בעידן של "חברה מסמיכה".  לעיסוק ולחשיבה דיסציפלינרית חשיבות רבה בעיסוקים רבים. ההשכלה היא הגורם המרבד בארה"ב, בגרמניה ובישראל, ופערי ההשכלה הם התורמים הגדולים לאי שוויון כלכלי. זה חדש בהיסטוריה.  גם הפער הדיגיטלי (שהולך ונסגר עם התפשטות הרשת) עדיין קיים בין קבוצות השכלה, גם בישראל.  

       

        16/11/07 21:03:

       הפתעהמחייךצוחק

      עוד פוסט מרתק, כייף !! כוכבים... *****************

       

      לגבי מעצמות ופירמת העל:

      פירמת העל שאתה מציין תהיה מורכבת מהמעצמות (מו"פ - ארה"ב, ייצור - סין, שירות - הודו) האם התעצמותה (הדיקטטורית) המחודשת של רוסיה תשפיע לדעתך על פירמת העל? או אולי תשתלב בה? או תייצר פירמת על תחרותית עם מדינות ערב... 

      מתוך מאמר (קצת מדאיג האמת) על רוסיה בסיקור ממוקד:

      "רוסיה זקוקה למנהיג חדש לאלף חדש" הסביר ילצין כשפינה את כיסאו לולדימיר פוטין ב-31 בדצמבר 1999. שבע שנים חלפו, וניכר כי מדובר בהבדל של עידן ועידנים – פוטין, שקיבל לידיו מדינה מפוררת, הציג שילוב ייחודי בין אוטוריטריזם לקפיטליזם אשר יצר את רוסיה של היום – מדינה עם משטר ריכוזי החולש על כלכלה קפיטליסטית שדוהרת קדימה בקצב מסחרר.

      אם אכן יבחר פוטין לפרוש, ייתכן כי הוא ייזכר כמנהיג שהוביל את רוסיה במדבר, אל פאתי הארץ המובטחת, אך הותיר למישהו אחר ליהנות מפירותיה.

      כך או אחרת, גם מבקריו החריפים ביותר של פוטין מכירים בעובדה כי הודות לפעילותו, ניתן יהיה לסכם את הירושה שיותיר לנשיא הרוסי הבא במילה אחת:

      מעצמה. "

      http://www.sikurmemukad.com/sikurim/2ndcoldwar/russianbear.html

       

      איזה מערכת מידע תהיה לפירמת העל שלנו? אולי GRP? מתאים לאבולוציה MRP1- MRP2 - ERP - GRP (G עבור GLOBAL)  ...

       

        

      לגבי ויקי מחקר..

      מה דעתך על ויקי מחקר גרעיני? או ויקי מחקר ופיתוח אמצעי לחימה? כן... ישראל ארה"ב ואיראן ביחד..ישתתפו בויקי'ס האלה.

       

       

       

        16/11/07 18:23:

      אשר, ראשית תודה על התגובה. קראתי את הפוסט שלך לאחר ששלחת אלי קישור ואני מגיב כי הבנתי שאתה מעונין לעורר דיון.

       

      בכל מקרה, ממש לא התחמקתי מתשובה - להיפך. השתתפתי בדיונים עם בכירים מהטכניון, אגד, איגוד המוסכים, יבואני הרכב וגורמים נוספים- וכולם מסכימים שאכן יש כיום בעיה בתחום זה וצריך לבצע שדרוג. חבר לעבודה מסר לי כי הוא מעוניין לעבור הכשרה כזו וגם חבריו. אני חוזר ומבהיר - במכונאות,מסגרות ועוד עבודות- יש אלמנט הולך וגדל של הי טק והיום כוח האדם לעתים לא מספיק מקצועי- ואין השיג גם אם המעסיק מוכן לשלם משכורות גבוהות.

       

      מעבר לכך, העדר הכשרה הולמת תורם לגרימת נזקים לכלי הרכב, לתאונות, לטיפול לא נכון המחמיר את זיהום האוויר ועוד. הנה קישור לכתבה בנושא:

       

      דיווח שבועי: המהמורות בדרך אל לימודי הנדסת רכב בישראל / אילן מלמד, מנכ"ל איגוד המוסכים 2 באוגוסט 2007

       

      ולגבי סיסמאות ריקות של ציונות - אני חושש שמי שדוחף את ילדיו ללמוד עריכת דין, כלכלה, ניהול, ראיית חשבון ואפילו תכנות - עלול להיות זה הפועל לפי סיסמאות וסטריאוטיפים ותיקים שאינם עומדים במבחן המציאות. כלכלנים ועורכי דין מתחילים מתקשים להשיג עבודה, עובדים בעבודות מזכירות פשוטות בשכר מינימום ללא תנאים , וכל יכולתם השכלית מתבזבזת לעתים על הכנת טבלאות בוורד או מענה לטלפונים. לצערי - אני לא טועה. (אגב - אני כלכלן בעצמי ובמשפחתי עורכי דין ורואי חשבון - אך זה לא משנה את דעתי לגבי עתיד מקצועות אלו בטווח הארוך).

       

       

      "עומר, אתה מתחמק מהשאלות ששאלו אותך קודם

      אתה עונה בסיסמאות ריקות של ציונות "

        16/11/07 18:09:

       

      צטט: dr. second life 2007-11-16 14:47:56

      עומר, אתה מתחמק מהשאלות ששאלו אותך קודם

      אתה עונה בסיסמאות ריקות של ציונות

      אינך עונה לשאלה "האם אתה, או שכניך, או חבריך, או אולמרט, או ביבי, או ברק, או לימור לבנת, או יולי תמיר, מוכן שהבן שלו ילמד מכונאות או מסגרות או משק ביית"? האם הגברת הנכבדה בייניש, שופטת בית המשפט העליון מוכנה להיות עוזרת ביית למען הציונות במקום משכורתה ועבודתה הנוכחית? האם הבנים של ברק (שר הביטחון/ השופט העליון בדימוס מחק את המיותר ) הם בפועל עורכי דין או רתכים?!

       

      30 השנים הקודמות בתת-החינוך המקצועי של ישראל, הראו שתמיד החינוך המקצועי היה מיועד לאתיופים-ערבים-שכונות-עיירות פיתוח.

       

      אני גר בשכונת מעמד בינוני שאלתי את הורים התלמידים בכיתות שילדי לומדים, אף אחד לא היה מוכן שילדיו ילמדו את המקצועות האלה. הם תמיד אמרו לי שזה מתאים לאחרים.

       

      האח הגדול תמיד ממציא איזה אח(ר) גדול שיעשה לו את העבודות הלא רווחיות והלא יוקרתיות.

       

       

      הנה כמו שעניתי כבר כאן ובקיצור. אני מעוניין שהבת שלי תלמד מוכנאות ונגרות ככה היא רוצה. זה נראה מתאים לה. ובקשר לעוזרות בית. לדעתי היהו מקצועות שיהיו מקצועות גילים. אגב את המשרד שלי מנקים שני סטודנטים באוניברסטית תל אביב. יופי של עבודה לאנשים בגיל צעיר.....הם עושים עבודה נהדרת. מה אתה חושב היה קורה בארץ אם לא היו מרשים להביא עובדים זרים? צעירים חרוצים היו נכנסים לנישות הללו ג(גם במשק בית גם בסיעוד) .

       

       

        16/11/07 18:04:

       

      צטט: dr40plus 2007-11-16 12:47:15

      חץ ועומר: כשל הרמייה העצמית

       

      במסגרת המחקר שלי בפריס, היתה תקופה שהצרפתים רצו להפסיק להביא צפון אפריקאים למוסכים שלהם ורצו לפתח אומני מכונאות רכב ו"אומני שטיפת רצפה" (עוזרות בית אולה לה).

      ואז הוזמנתי על ידי הסורבון לעשות מחקר בנושא. גיליתי במהירות שאלה שהציעו את ההצעה, לא היו מוכנים בשום פנים ליישם זאת על עצמם או על בניהם. את בניהם רצו לשלוח לעריכת דין או להייטק או לרפואה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      אז עומר וחץ! האם אתם או השכנים שלכם או החברים שלכם מוכנים ללמוד עבודות משק ביית או מכונאות או מסגרות??????????????

      השיבו בכנות אל תרמו אותנו ואת עצמכם.

       

       

      אצלי במקצוע עריכת הדין אף פעם לא שואלים שאלה שלא יודעים את התשובה עליה

      אז בתשובה לשאלתך  הבת שלי עומדת לפני גיוס ואודה לך מאוד באם:

      1. תעזור לה למצא הכשרה מקצועית או במכונאות ואו בנגרות שלא במסגרת קד"ץ (העדפה שלה היא נגרות אבל לצבא היא מעונינת לעבוד במכונאות(אם כי במסגרת החיפשוים שלנו גילנו שיש קד"ץ לנגרות אבל היא מעדיפה מכונאות .)

       2. היא כבר כמה שנים מציינת שהיא חושבת שהיא תבחר במקצוע  מכני כגון נגרות ואו מכונאות, עם כי נטית ליבה היא לנגרות. אני אפילו חיפשתי לה בקיץ נגריה שתסכים להעסיק  אותה וללמד אותה בחופשים ואחרי הלימודים . אבל בסופו של דבר ההיא מצאה עבודה חלקית בשטיפת כלים בבית קפה הויא גאה מאוד בכך שהציעו לה להשאר שם אחרי סוף החופש.

      3. האבא שלה (אני) האמא שלה כל החברים שלנו , וכל קרובי המשפחה וקרובי הפשחה  מועדדים אותה מאוד בעניין הזה.

       

       

      אגב אני לא חושב שמשק ביית זה צריך להיות קרירה של אנשים אם כי בלית בררה אם לאנשים אין אלטרנטיבה אחרת זה בהחלט עבודה שמכבדת את בעליה. יתרה מזאת אני חושב שהיום זה בהחלט יכול להיות עבודה גילית (כלומר תעסוקה שמתאימה לגיל מסוים)

       

      יתרה מזאת אני מבין שאתה מנפיח פה נפיוחת בקשר לעוזרות הבית מדימונה אז אני בטח לא אגיד שום דבר רע על אנשים שמתפרנסים ממשק בית . בינות השאר בגלל שהסבתא שלי זכרונה לברכה התפרנסה רוב חייה מעבודה במשק בית. ואל תזלזל בה. היא היתה כותבת גם לדבר לעיתון , היא היתה חברה של שועי עולם והתפרנסה מלנקות בתים של אחרים (אשכנזיה כן..)  ואני אומר לך שאין עבודה שמבישת את בעליה.

       

      תודה על תשומת הלב אני מבין שלחשוב ולכתוב זה מסובך  לך אולי תררכז קצת בחשיבה? איזה ויפסאנה של איזה 30 40 שנים?

       

      אגב ואם הבת שלי לא היתה מעוננית לעסוק בעבודה כמכונאות ואו נגרות לא יכלהלי להיות דעה? ולה אתה מתיחס רק לגופי ולא לדעותי ולרעיונות שאני מביא?

       

      אגב לא הורדתי את הפסוט גס הרוח שלך והמתלהם של בגלל התגובה שלך אלא בגלל שפנו אלי אנשים שענו למודעת הדרושים שליוביקשו להוריד את זה לאחר שאתה באת וטינפת שם את מודעה בגסות רוחך המנוונת .

       

       

      יום רע לך .

       

       

        16/11/07 17:40:

      לניר ידידי

      יכול להיות שנושא המיומנויות לא הובלט מספיק על ידי

      אבל שים לב שהטבלה הפותחת, הציור בתחילת הפוסט שלי עוסק במיון המקצועות לפי המיומנויות של חשיבה ותקשורת ויזמות. אבל בכל מקרה תודה על הבלטת הדגש על המיומנויות.

       

      לאחר חיפוש יסודי בגוגל במחקרים רבים מצאתי שמיומנויות היסוד של הדור הבא הם:

      1. לדעת ללמוד

      2. לדעת לעבוד בצוות ולשתף

      3. לחשוב אנליטית-מערכתית וביקורתית יצירתית

      4. לדעת להביע בעל פה, בכתב ודיגיטאלית

      5. להיות יזם

      6. לדעת לראות צעד אחד קדימה לפחות

      7. להיות מולטי: מולטיטסקינד, מולטי-פרדיגמטי, מולטי-תרבותי, מולטי-מדיוני

        16/11/07 17:26:
      אשר ידידי בדרך כלל מאשימים אותך בקיצוניות עתידית מוגזמת. הפעם דומני שיש לי את ההזדמנות לתקוף אותך על  שמרנות מושגית.  על מנת להמשיך ולהיות רלוונטיים בעולם בו אנו חיים כבר עתה, , עלינו לבצע מספר פעמים במהלך חיינו שינוי של מקצועות.  זה הוא עולם בו המקצועות עצמם משתנים  בסיסית במהירויות הולכות וגדלות, גם אם ממשיכים לקרוא להם באותם שמות.  זה הוא עולם שבו תוחלת החיים גדלה ועימה גם הצורך לבצע סבב, ולעיתים גם סבבים  תעסוקתיים נוספים,  גם לאחר היציאה לפנסיה (ואגב גם מושג הפנסיה עצמו הוא מיושן וממשיך להיות רלוונטי רק מסיבות של הסדרים בירוקרטים שלטוניים). בעולם כזה,  עצם החלוקה לפי מקצועות היא מיושנת. 'ההבדל שעושה את ההבדל' הם הכישורים ולא המקצועות. המפתח להצלחה בעולמנו הם כישורים ותכונות של חשיבה ויצירתיות (בעיקר במובנה כזיהוי מהיר של שינוי במגמות והתפתחותן של בעיות חדשות והיכולת לפתח דרכים יצירתיות להתמודדות עימן. הגמישות החשיבתית והמעשית במעברים אלה או מה שכיניתי כ'זאביות', היא יכולת שרידותית והתפתחותית  חשובה לא פחות מהיכולת לבחור ולהעמיק במקצוע "הנכון". או מה שכיניתי כ'תכונת הקיפודיות'. וכשבוחנים את הדברים מנקודת מבט כזו, השאלה אם אנו יכולים לחזות מה יהיו המקצועות העתידיים, הופכת לשאלה משנית. השאלה הרלוונטית היא כיצד מפתחים את הכישורים והתכונות שיאפשרו לנו לנוע בין המקצועות.  
        16/11/07 16:44:

       

      צטט: dr. second life 2007-11-16 14:47:56

      עומר, אתה מתחמק מהשאלות ששאלו אותך קודם

      אתה עונה בסיסמאות ריקות של ציונות

      אינך עונה לשאלה "האם אתה, או שכניך, או חבריך, או אולמרט, או ביבי, או ברק, או לימור לבנת, או יולי תמיר, מוכן שהבן שלו ילמד מכונאות או מסגרות או משק ביית"? האם הגברת הנכבדה בייניש, שופטת בית המשפט העליון מוכנה להיות עוזרת ביית למען הציונות במקום משכורתה ועבודתה הנוכחית? האם הבנים של ברק (שר הביטחון/ השופט העליון בדימוס מחק את המיותר ) הם בפועל עורכי דין או רתכים?!

       

      30 השנים הקודמות בתת-החינוך המקצועי של ישראל, הראו שתמיד החינוך המקצועי היה מיועד לאתיופים-ערבים-שכונות-עיירות פיתוח.

       

      אני גר בשכונת מעמד בינוני שאלתי את הורים התלמידים בכיתות שילדי לומדים, אף אחד לא היה מוכן שילדיו ילמדו את המקצועות האלה. הם תמיד אמרו לי שזה מתאים לאחרים.

       

      האח הגדול תמיד ממציא איזה אח(ר) גדול שיעשה לו את העבודות הלא רווחיות והלא יוקרתיות.

      הכל עניין של היצע וביקוש, בסופו של תהליךף כאשר תצטרך איש טכני לביצוע עבודה שהיום נראית מטופשת (תליית תמונה על הקיר, החלפת נורה, תיקון הניאגרה) תשלם לו המון כי לא יהיו הרבה בנמצא.

      כאשר ההכנסות של מקצועות אלה יהיהו גבוהות - כל אמא פולניה תרצה שהבן שלה יהיה שיפוצניק.

      ראה מה קרה לרופאים ועוריכ דין שהיו מקצועות מאוד יוקרתיים ומכניסים - רבים מבעלי מקצועות אלו לא גומרים את החודש, לעומתם מקצועות הפיננסים למיניהם הפכו להיות מקצועות מבוקשים. הכל נע לכיוון מסויים ומי שיודע לזהות את מיקום הגבינה הבא יזכה.

        16/11/07 14:47:

      עומר, אתה מתחמק מהשאלות ששאלו אותך קודם

      אתה עונה בסיסמאות ריקות של ציונות

      אינך עונה לשאלה "האם אתה, או שכניך, או חבריך, או אולמרט, או ביבי, או ברק, או לימור לבנת, או יולי תמיר, מוכן שהבן שלו ילמד מכונאות או מסגרות או משק ביית"? האם הגברת הנכבדה בייניש, שופטת בית המשפט העליון מוכנה להיות עוזרת ביית למען הציונות במקום משכורתה ועבודתה הנוכחית? האם הבנים של ברק (שר הביטחון/ השופט העליון בדימוס מחק את המיותר ) הם בפועל עורכי דין או רתכים?!

      30 השנים הקודמות בתת-החינוך המקצועי של ישראל, הראו שתמיד החינוך המקצועי היה מיועד לאתיופים-ערבים-שכונות-עיירות פיתוח.

      אני גר בשכונת מעמד בינוני שאלתי את הורים התלמידים בכיתות שילדי לומדים, אף אחד לא היה מוכן שילדיו ילמדו את המקצועות האלה. הם תמיד אמרו לי שזה מתאים לאחרים.

      האח הגדול תמיד ממציא איזה אח(ר) גדול שיעשה לו את העבודות הלא רווחיות והלא יוקרתיות.

        16/11/07 14:32:

       

      צטט: Ransom Stark 2007-11-16 13:34:39

      ל- רפי גליק:

       

       "הסתמכות בלעדית על הרשת,  היא היכולת של מעט גורמים לשלוט במקורות הידע והתודעה שלנו באמצעות טכנולוגיה וריכוזיות המידע."

       

      לא בקוד פתוח.

       

      "תופעה זו שיש בה גם צדדים חיוביים, עלולה לחנוק את היצירתיות של בני הנוער ואת הצרכים החברתיים שלהם"

       

      והרי היום זה בכלל לא קורה. כולנו חופשיים כפרפרים באביב.


      "מרקס ואנגלס מעולם לא חלמו שהטכנולוגיה תאפשר להם לשלוט ולכוון את ההמונים."

       

      התפיסה המרקסיסטית מאז ומעולם תמכה ביצירה הטכנולוגית, אולם, היא מעולם לא התעסקה בהשפעות תרבותיות מרחיקות לכת בדיוק כמו השפעת התרבות הטכנולוגית. זו לא אשמתם - העולם אז היה שונה בתכליתו.

       

      "אנשים שלא רכשו כל מיומנות וחסרי השכלה... מנסים ומצליחים להשפיע על אנשים רבים"

       

      בעיה של האנשים. ניתן לומר את אותו הדבר גם על הדת היהודית.

       

      "אנשים בעלי יכולת בקרה עצמית ושיפוט, שידעו לבחור את הדרך הנכונה"

       

      מהי הדרך הנכונה? תאכל מרק תהיה חזק? אם אין אני לי מי לי?

      גם בקוד פתוח אתה עדיין יכול לשלוט במערכת דרך מערכות החומרה , הסרברים ורשת התקשורת. הריכוזיות , איחוד הרשתות,   איחוד מסרים ועוד מקלים מאוד את המלאכה.

       

      יש אשליה של חופש, אבל בתוך המערכות מובנות יכולות השליטה. מה שגוגל  יודעים על כל אחד מאתנו יכול יום אחד להיות מופעל בצורה שתפגע בכולנו. התגובה שלך כאן למשל  כבר מתויגת וגם העובדה  שהזכרת כאן פרפרים למשל.

       

      תאר לך שהכל יהיו ממותג עם RFID. מה שמגן היום על האנונימיות ברשת זה בתי המשפט . ומה קורה במדינות טוטליטריות? בסין יאהו נאלצה להסגיר מתנגד למשטר.  הטכנולוגיה הנוכחית וזו שתבוא בעתיד  לא יאפשרו לאדם להסתתר ולו לשניה אחת(לטוב ולרע).

        16/11/07 14:10:

       

      צטט: dr40plus 2007-11-16 12:47:15

      חץ ועומר: כשל הרמייה העצמית

       

      "... אז עומר וחץ! האם אתם או השכנים שלכם או החברים שלכם מוכנים ללמוד עבודות משק ביית או מכונאות או מסגרות?????????????? "

      התשובה - ואתה תופתע - ככככככככככןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!.

       

      לא כולם מסוגלים או רוצים לשבת כל היום מול המחשב. יש הרבה אנשים עם ידיים טובות שרוצים לבנות, לעשות, ליצור - ובסוף נהיים מתכנתים-כלכלנים-רואי חשבון-עורכי דין לא בהכרח מסופקים בעבודתם (אפילו אם יש כסף ורכב בליסינג).

       

      מדינת ישראל לא תחיק מעמד אם לא יהיה לה בסיס טכנולוגי חזק ומקצועי גם ברמת עבודת השטח. אולי נביא באאוטסורסינג מכונאי טנקים מסוריה וחשמלאי מסוקים מאיראן? מה דעתך?

       

      לגבי מכואות הרכב - צריך להבין, רכב היום זה הי-טק. ולדעתי מכונאי רכב מדופלמים עם תואר אקדמאי , יוכלו לעבוד כמנהלים של מכונאים זוטרים, בעבודה ההולכת ונהיית יותר נקייה, מתוחכמת, חשיבתית. מכונאי מעולה לדעתי (ואולי אני טועה), יוכל להיות גם מתוגמל כלכלית - כעצמאי או כשכיר.

       

      הבעיה בבתי הספר המקצועיים בישראל היתה שהם הפכו בחלקם לחממות פשע. צריך לשקם אותם - תוך הגברה מאסיבית של האבטחה כנגד אלימות והעלאת רמת הלימודים.

        16/11/07 13:34:

      ל- רפי גליק:

       

       "הסתמכות בלעדית על הרשת,  היא היכולת של מעט גורמים לשלוט במקורות הידע והתודעה שלנו באמצעות טכנולוגיה וריכוזיות המידע."

       

      לא בקוד פתוח.

       

      "תופעה זו שיש בה גם צדדים חיוביים, עלולה לחנוק את היצירתיות של בני הנוער ואת הצרכים החברתיים שלהם"

       

      והרי היום זה בכלל לא קורה. כולנו חופשיים כפרפרים באביב.


      "מרקס ואנגלס מעולם לא חלמו שהטכנולוגיה תאפשר להם לשלוט ולכוון את ההמונים."

       

      התפיסה המרקסיסטית מאז ומעולם תמכה ביצירה הטכנולוגית, אולם, היא מעולם לא התעסקה בהשפעות תרבותיות מרחיקות לכת בדיוק כמו השפעת התרבות הטכנולוגית. זו לא אשמתם - העולם אז היה שונה בתכליתו.

       

      "אנשים שלא רכשו כל מיומנות וחסרי השכלה... מנסים ומצליחים להשפיע על אנשים רבים"

       

      בעיה של האנשים. ניתן לומר את אותו הדבר גם על הדת היהודית.

       

      "אנשים בעלי יכולת בקרה עצמית ושיפוט, שידעו לבחור את הדרך הנכונה"

       

      מהי הדרך הנכונה? תאכל מרק תהיה חזק? אם אין אני לי מי לי?

        16/11/07 12:47:

      חץ ועומר: כשל הרמייה העצמית

       

      במסגרת המחקר שלי בפריס, היתה תקופה שהצרפתים רצו להפסיק להביא צפון אפריקאים למוסכים שלהם ורצו לפתח אומני מכונאות רכב ו"אומני שטיפת רצפה" (עוזרות בית אולה לה).

      ואז הוזמנתי על ידי הסורבון לעשות מחקר בנושא. גיליתי במהירות שאלה שהציעו את ההצעה, לא היו מוכנים בשום פנים ליישם זאת על עצמם או על בניהם. את בניהם רצו לשלוח לעריכת דין או להייטק או לרפואה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      אז עומר וחץ! האם אתם או השכנים שלכם או החברים שלכם מוכנים ללמוד עבודות משק ביית או מכונאות או מסגרות??????????????

      השיבו בכנות אל תרמו אותנו ואת עצמכם.

        16/11/07 12:42:

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-11-16 09:59:48

       

      צטט: עומר ס 2007-11-16 00:03:51

       (ואני בהחלט הייתי מחזיר את האורטים)

       

       

      אתה צודק..

      הידע הצבור היום במערכת הוא תוצאה של מערכת החינוך המסורתית : בתי ספר ,אוניברסיטאות , מחקר וכו... עצירת תהליך הלימוד המסורתי עלולה להביא לנסיגה בעוד מספר שנים. ראה ירידת הרמה בחינוך אצלנו בכל הרמות למרות התפתחות האינטרנט ,הבלוגיה , הויקי (1,2,3) וכיוצא בזה.

       

      תופעה נוספת של הסתמכות בלעדית על הרשת,  היא היכולת של מעט גורמים לשלוט במקורות הידע והתודעה שלנו באמצעות טכנולוגיה וריכוזיות המידע. תופעה זו שיש בה גם צדדים חיוביים, עלולה לחנוק את היצירתיות של בני הנוער ואת הצרכים החברתיים שלהם .היא גם מסוכנת בהיבטים הפוליטיים והכלכליים  שלה.

       

       מרקס ואנגלס מעולם לא חלמו שהטכנולוגיה תאפשר להם לשלוט ולכוון את ההמונים.

       

      אני רואה היום את תופעת המאמנים לכל דבר, אנשים שלא רכשו כל מיומנות וחסרי השכלה מתאימה ובכח הבלוגיה, האינטרנט והטלויזיה מנסים ומצליחים להשפיע על אנשים רבים אחרים. מערכת החינוך צריכה לייצר  אנשים בעלי יכולת בקרה עצמית ושיפוט, שידעו לבחור את הדרך הנכונה וזה כולל גם את מערכת החינוך המסורתית והמשפחה.

       

      שינויים טכנולוגיים מחלחלים זמן רב עד שהם הופכים לתופעה חברתית, אם בכלל.  

        16/11/07 09:59:

       

      צטט: עומר ס 2007-11-16 00:03:51

       (ואני בהחלט הייתי מחזיר את האורטים)

       

       

      אתה צודק..

        16/11/07 02:12:

      מרתק ובמקרה גם סופר רלוונטי לחיי :)

      תודה על חווית הקריאה מרחיבת האופקים

       

      מה לגביי עליית גיל היציאה לפנסיה? עם הארכת החיים ושיפור הבריאות בגיל השלישי נדמה שהיום גיל-65 הוא רק תחנת מעבר מקריירה אחת לקריירה אחרת, אולי מעט קלילה יותר.

      נדמה לי שיש שבני הגיל השלישי ישלטו בה ביד רמה לא רק בפוליטיקה אלא גם במקצועות יעוץ הדורשים נסיון רב וכן במשרות ניהול בכירות שאינן דורשות שעות עבודה ארוכות מאוד, למשל באקדמיה.

      אני גם צופה ומקווה שינוי של יחס התקשורת והמשווקים לפלח שוק זה. בסך הכל מדובר בקהל שהוא במקרים רבים אמיד, פעיל, בעל יותר זמן פנוי שרוצה להנות מהחיים.

       

      מה דעתך?

       

        16/11/07 00:56:

      יפה

        16/11/07 00:03:

      אשר, הביקורת בנושא מכונאות הרכב היתה נכונה ובמקומה:

       

      "... לקינוח אל תשכח את התעשיות המסורתיות אתן לך דוגמא קטנה. מכונאות רכב היום בישראל היא מקצוע מבטיח בצורה בלתי רגילה. יש מחסור ענק במכונאי רכב מכל סוג ובאנשי תחזוקה בכלל. זה אולי לסוג מסוים של אנשים זה יכול להיות מסלול קידום ופיתוח אישי נהדר...(אל תבין אותי לא נכון אני לא מציע להחזיר את כל האורטים למינהם רק מציין דוגמא קטנה) ".

       

      למעשה התחלתי לפני כשנה יוזמה שהחלה לצבור תאוצה (בחסות בכירי מהנדסי הרכב בארץ), לבחינת הקמת פקולטה או חוג להנדסת רכב בישראל - לצורך שדרוג רמת המכונאות בארץ. בנוסף - ב - 21 באוקטובר אושרה החלטת ממשלה להפחתת זיהום האוויר מכלי הרכב - ובה סעיף הקורא להקמת מעבדה לאומית לרכב.

       

      המצב כיום בעייתי, גם ברמת התיכונים (ואני בהחלט הייתי מחזיר את האורטים) וגם ברמה האקדמית. זאת בשעה שכלי הרכב הולכים ונהיים יותר ויותר מתוחכמים. כל רכב מכיל מחשבים, ממירים, אמצעים מתוחכמים לשמירה על בטחון הנוסעים ומה לא. זה לא פורד קורטינה 78 או אפילו BMW 82. ובמפלצות המתוחכמות הללו צריך לדעת לטפל - זו לא עבודה למוסכניקים ברמה נמוכה מצד אחד - וגם לא לרובוטים מצד שני. ישראל , עם כל ההי טק שלה כביכול - הולכת ומדרדרת לרמה של עולם שלישי במקצועות טכניים רבים - והדבר מסוכן ביותר מבחינות רבות כולל ביטחונית.

       

      אותה בעיה קיימת במכלול רחב של תחומים, ולהערכתי יש פוטנציאל דווקא לאלו שישכילו לקחת מקצועות שכיום נחשבים פשוטים יחסית, ויהפכו אותם לאומנות ( Craft ) ואמנות ( Art ). למשל- צבעים, רצפים, זגגים, בנאים ועוד.

       

      מעבר לכך - אני גדלתי בדור בו למדו חקלאות, תזונה, ציור, מלאכה ומוסיקה בבית הספר היסודי - ואת הדברים הללו צריך להחזיר למערכת החינוך. אחרת גדל כאן דור שלא מבין מימינו ומשמאלו, וחושב שעגבנייה מייצרים במפעל. האם אפשר להשוות ילד ששתל שתיל של עגבניות או בצל וראה איך הוא מכה שורשים וצומח, איך הוא נפגע מכנימות או מהשקייה רבה מדי - לאחד שמהבוקר עד הלילה בהה במסך מחשב ?

       

      צריך איזון - קידמה במלוא הקיטור, אך גם שמירה על הגחלת של טבע, אמנות - ומקצועיות גם במקצועות הטכניים.

        15/11/07 23:39:
      שי אגסי לא התייחס גם לפריפריה הגילאית של בני +35? כשיש בני 90 עם אוריינות דיגיטלית?
        15/11/07 21:59:

       

      צטט: אסף תבור ~~{?}~~ 2007-11-15 10:39:15

      לצערי כבר שלושה חודשים אני מחפש אינסטלטור 2.0 שיבוא ויחליף גומיה בניאגרה...

       

       

      הממ

       

      אינסטלטור 2.0 זה כשאני בטנדר ואתה מתקשר לנייד שלי ואני חוטף 1000 ש"ח דו"ח

       

      אינסטלטור 3.0 זה כשאני בא על הקטנוע ואתה מסמס לי איזו גומיה

       

      אינסטלטור 4.0 זה כשאתה מודיע איזו גומיה נחוצה ואני מדפיס לך במדפסת תלת מימד.

       

      ווב 5.0 - אני בטח אבזבז את הירושה של ילדי במדינת עולם שלישי, ניו אינגלנד...מגניב

        15/11/07 21:24:
      ניראה לי שאני יכולה לתת כוכב בשל היום, הנה הוא שלך
        15/11/07 19:48:

       

      אתה חזק !

      כוכבת באחד,אם היה אפשר 2 היית מקבל אפילו 3.

      מחכים. כוכבת בירוק.
        15/11/07 16:30:

      הנושא מרתק כשלעצמו , אולם , כמי שמלווה את המשק הישראלי באופן פעיל בהרבה תחומים - שרות ציבורי, מתכת, כימיה, הי-טק, מסחר,בנקאות ופיננסים ( נשמע מוגזם? ,עבדתי בכל הענפים הללו !), שכחנו כי תוחלת החיים המתארכת השפעה ,לא מעטה, על המשק זאת ועוד , גיל הפרישה ,מאונס/מרצון הולך ויורד , לאדם אליו ממוקדים הדברים צפויים 2 עד 3 "קריירות" במהלך חייו (!) ,זאת כאשר כיום במדינת ישראל עם עברת גיל  45

      ואם אינך "מחובר" ( זאת הדרך אותה ציינת כמועדפת !) ,כשכיר אתה מחוק ! לכן המלצתי ,כפעיל בעמותה ( ה ת נ ד ב ו ת י ת     במלוואה !) חברתית ל"הכין "  סוג תעסוקה המתאים לרבדי אוכלוסיה/חיים/מזגרים  שונים ומשתנים  !

      הייצור על היבטיו השונים אכן דורש פחות כ"א וגם מיומנותו הולכת וגוברת , ענפי השרותים כמו

       בידור,הפעלה,אומנות , שרותי פנאי ,מזון (מסעדות/בידור ) , רק יילך ויגדל עם העלייה ברמת החיים ! לצערי התעלמת   ל ח ל ו ט י ן     מפן זה בו נוטלים חלק שעור הולך וגדל של האוכלוסיה , כמשתמשים וכנותני שרות !

      אם כל הכבוד לטכנולוגיה , לעולם גוף האדם יזדקק למזון - פיזי/ממשי , ורוחני !

      במשפט  מוסגר אוסיף - איני איש פוליטי , אלא חילוני רציונלי , אולם בשבוע האחרון תהיתי שמא איננו חוטאים  בחטא הקדמון של " עגל הזהב" ?

      היכן החינוך לערכים ? ההכונה ? רק אינטרס כלכלי היול להיות מנוייד לכל מקום על הגלובוס

      תוך דקות ? ( מתוך הכרות אישית עם הנושא בהיותי בתפקיד ניהולי במערך בינ"ל של בנק גדול !), האם ישארו אנשי הoutsoursing  בלבד ?

      ההתרחקות שלנו מ"האדמה" וההיתמקדות בעומצה כלכלית שינתה את סדרי העדיפות הלאומית !

      בשנות החמישים - הפרחת השממה ,קליטת עליה !

      בשנות השישים - עם הפנים לייצור ,עצמאות כלכלית בטחון !

      בשנות השבעים - בטחון עצמאות כלכלית ,עם הפנים לשלום ומשבר חברתי !

      בשנות השמונים - כלכלה  -עצירת האינפלציה ,צמיחה !

      ???????? -       התעשרות מהר ובכל מחיר ,בכל דרך ובכל מקום !

      מנהיגות ?????????

        15/11/07 15:32:

       

      צטט: gal_10 2007-11-15 15:21:55

      חבר'ה ...!

       מרב דיבורים וניתוחים שכחנו/תם לחיות/להיות...

       

      igalsynergy = Skype

      למה שכחנו ? חיים, מדברים...

        15/11/07 15:21:

      חבר'ה ...!

       מרב דיבורים וניתוחים שכחנו/תם לחיות/להיות...

       

      igalsynergy = Skype

        15/11/07 14:47:

      הגעת למסקנה מסוימת. עכשיו פתאום התמיכה שלך במיקור חוץ יחד עם קהילות וירטואליות מסתדרת לי בהיגיון - הקהילות הוירטואליות לא כתוספת לקהילות (או אי קיומן) המציאותיות, אלא במקומן, שכן אם בני האדם הופכים למצרך שניתן לנייד להיכן שהארגון דורש, אזי צריך איזשהו תחליף דימיוני. בדיוק כמו שגוגל לוקחת לך את החיים הפרטיים ושוברת לגמרי את הקו המפריד הזה, אך במקום היא דואגת לך לשעות כייף ופינוקים אך כל בתוך הארגון. הכל כחלק. אף פעם לא בפני עצמו. הכל פתאום מסתדר לי ומחזיר אותי לבלוג שבו דיברנו על אמנות מול טכנולוגיה ועל כך שאתה תופס את בני האדם כיצורים טכנולוגים וכמושאי שינוי.

       

      נראה שבנושא זה הפער בינינו הוא כמו הפער בין בלייד ראנר ונירוונה. 

        15/11/07 14:40:

       

      צטט: משה 74 2007-11-15 14:21:44

      פוסט מרתק כרגיל.

      כשיתפתח בהודו ובסין מעמד ביניים חזק, שיגדל את ילדיו על חלומות וגם יפנק אותם לא מעט, לאן יעברו מרכזי השירות והייצור העולמיים? החבר'ה האלה כבר לא ירצו לעבוד במרכזי השירות הטלפוניים ובטח לא במרכזי הייצור. האם המו"פ/שיווק/עיצוב יעבור לשם? ואז מה יעשו האמריקאים/אירופים? ומי ייצר? רובוטים?

       וכשהרובוטים יפתחו תודעה ובינה ויתמרדו...?

       

       

      די ברור,

      דימונה, ירוחם...מרכזי פיתוח תוך לחברות שיעשו אאוטסוסינג (מיקור חוץ ?) מהודו...

        15/11/07 14:23:
      אשר, אתה יודע, בלייד ראנר זה סרט ביקורתי. כל הז'אנר הזה הוא ביקורת אחת גדולה על הדיסטופיה שאנו צועדים אליה. נראה לי שבמחשבתך המצוי הוא הרצוי.
        15/11/07 14:21:

      פוסט מרתק כרגיל.

      כשיתפתח בהודו ובסין מעמד ביניים חזק, שיגדל את ילדיו על חלומות וגם יפנק אותם לא מעט, לאן יעברו מרכזי השירות והייצור העולמיים? החבר'ה האלה כבר לא ירצו לעבוד במרכזי השירות הטלפוניים ובטח לא במרכזי הייצור. האם המו"פ/שיווק/עיצוב יעבור לשם? ואז מה יעשו האמריקאים/אירופים? ומי ייצר? רובוטים?

       וכשהרובוטים יפתחו תודעה ובינה ויתמרדו...?

       

       

        15/11/07 14:03:
      ציטוט :"אני לא יודע לאיזה צורך המאמר נכתב אבל אם הרציו שלו הוא שאתה חושב שאתה יכול לחזות את המקצועות שיהיו "חשובים" וריוחיים בעוד 10 עשרים שנים אני חושב שאתה עלול להיות מופתע. כבר אלווין טופלר עשה זאת בדיוק של 90% בספרו "הגל השלישי" משנת 1980. אני רק היבואן שלו. כמו שייש יבואני מקררים, אני יבואן של מושגים. "
      אשר ,מזמן כבר הפסקתי להבין ולהגיב על כל מה שאתה כותב אבל אני ממשיך לבקר ולקרוא - לנסות להכין את עצמי לעתיד :=(.. וביחוד לא לפספס את קטעי הסטאנד אפ שלך. ראה ציטוט הנ"ל.
      בקשר לתחזיות ואלוין טופלר היתי מזכיר דווקא את "הלם העתיד" בהקשר למה שכתבת (ניבוי ) ואולי קריסטין ניסטרום (האדם המידי ) .
      והחשוב מכל - וכבר התכתבנו על זה - מי יוביל את הקומון-סנס בעתיד ? אנחנו כבר בOver Data/info...
        15/11/07 13:39:
      מה היית ממליץ לאדם בן 44 עם כשרונות, חריצות  ואינטיליגנציה רגשית ברמה גבוהה אך עם אפס מיומנויות והשכלה כללית (רמז: נפלט מעולם הישיבות והש"ס)
        15/11/07 10:39:

      לצערי כבר שלושה חודשים אני מחפש אינסטלטור 2.0 שיבוא ויחליף גומיה בניאגרה...

       

        15/11/07 10:04:

      לIntuit

      לגבי השאלה איך יגיב משרד החינוך

      הוא לא יגיב

      ראי הפוסט שלי http://cafe.themarker.com/view.php?t=207080

       

      למחרת סיום שביתת המורים, למחרת הפגנת המורים, צריך להתחיל את המהפכה

      היא תבוא רק מהמורים, מההורים, ומהתלמידים

      משרד החינוך לא ייעשה דבר

        15/11/07 10:00:

      ראית נכון את העשור האחרון אך העשור הבא לדעתי עדיין לוט בערפל.

      בכל הקשור לעובדי אאוטסורסינג ישנם ניסיונות שונים (להעביר כל מיני מקצועות לכל מיני מדינות) שמראים יותר על בדיקה מאשר על החלטה אם נכון ומשתלם הדבר הן מבחינה כלכלית והן תרבותית.

        15/11/07 08:44:

      תהליך מרתק של התרחבות והתכווצות בו זמנית..

       

      תהליכי הגלובליזציה, השיתוף לנגזרותיו, החיבור והשימוש בידע קולקטיבי רחב יצרו שינוי בתפיסת השוק והשיווק לסגמנטלי.

      כלומר תהליכי הויקי ישפיעו על ספציפקציות שענינם האינדבידואל וצרכיו, שימוש בידע קולקטיבי לצורך חסכון, ייעוץ פרטני, חסכון משאבי, טיפול במשאבים מוגבלים, כמו נפט ומים.

       וכניראה שהמקצועות שידרשו הם מקצועות של מידענות עתידית, אשר תצעיד את הגלובוס להתפתחות מואצת בכל התחומים.

       

      מעניין איך משרד החינוך נערך...

        15/11/07 01:16:

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-11-15 00:45:40

      עכשיו לגבי החצנת עלויות זה נושא כבד ויש לי כתב תביעה לסיים אבל בקיצור רב אתה (כמוה הרבה אחרים) מקדש את האוטסורסינג לדוגמא ומתעלם לחלוטין מהמחיר החברתי תעסוקתי שהתופעה הזאת גורמת. בהזדמנות אחרת.

       

       

      כל שינוי/מהפכה טכנולוגית גורר איתו שינוי חברתי תעסוקתי

      לפני כ 15 שנה משלחת של משרד החקלאות ביקרה בהודו ומכרו להם זרעים של כותנה

      בהודו קוטפים כ 50% מהכותנה בעולם והכל בידיים, הכותנה הישראלית נותנת תפוקה גבוהה יותר פר דונם, לכן ההודים היו מעונינם בה.

      אבל ציוד לקטיף הם לא היו מעונינים, כי מה יעשה כל הכפר, יסתכל על הקומביין או יתחיל ללכת ברגל לכיוון דלהי.

      העניין הוא שיש כאן מגמה ברורה כפי שאשר מצביע עליה

      אז למה לא להערך לקראתה

       

        15/11/07 00:45:

      אתה רואה איזה כיף לא סתם אנחנו חברים.

       

      עכשיו לגבי החצנת עלויות זה נושא כבד ויש לי כתב תביעה לסיים אבל בקיצור רב אתה (כמוה הרבה אחרים) מקדש את האוטסורסינג לדוגמא ומתעלם לחלוטין מהמחיר החברתי תעסוקתי שהתופעה הזאת גורמת. בהזדמנות אחרת.

       

      לגבי בית הספר (אי אפשר בלי..) אני לא יודע איך צריך להראות בית הספר שמלמד מה שמרתק ילדים ואתה לא יודע. יש דברים כאלה. מה שאני יודע זה שני דברים האחד שהשיטה הנוכחית לא כל כך ניכשלה לראיה הגענו הנה....מערכת החינוך הישראלית הוציאה כמה פרסי נובל לאחרונה ולא סתם פרסי נובל אלא ממש מהמשובחים שבהם (כהנמן ואומן זה בטח שני פרסי הנובל המשמעותים ביותר בתחום הכלכלה מזה שנים רבות  כי הם נוגעים בלב התהליך החשיבתי הכלכלי)  ומי שמכיר את הנושא די הרבה כמעטים לא הייתי מזלזל בה כל כך.

      הדבר השני שאני בטוח בו זה שיש להניח לאנשים ולא למערכת לעשות את שלהם. כללים חוקים מבחנים אינם מכשול אלא פעמים רבות הם התמריץ.

       

      לגבי התילאנדים והפילפינים מדובר פשוט באוטסורסינג פשוט(עם החצנת עלויות..) . תפסיק להרשות לתילאנדים לבוא ותראה איך ישראלים עובדים בחקלאות ובבניין. לפני 30 שנים כל אירופה היתה מלאה במלצרים איטקלים וספרדים....סע לאיביצה ואו לחופי ספרד תמצא שם ילדים גרמנים מחפשים עבודה בקיץ. תשלם להם מספיק ותראה שישראלים יעבדו. הרשיון להביא עובדים בזול גורם לאבטלה ולניצול פשוט.

        מעט חקלאים מרוויחים הרבה (וכמה יבואני כוח אדם המון) והרבה אנשים נשיארים מחוסרי עבודה. עבודה בחקלאות לא חייבת להיות מקצוע לחיים. היא יכולה להיות מקצוע גילי לצעירים

       

       

      יום טוב. תשאל הרבה שאלות ותהה זהיר עם התשובת ותראה שלא רק אני אשמח לקרא אותך....

       

       

        15/11/07 00:19:
       

      שלום לך מבקרי היקר

      מזמן לא התראינו

      ממש תענוג ללמוד מהביקורת שלך

       

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-11-14 22:47:18

      שאתה כותב על דברים שאתה מבין בהם זה ממש תענוג לקרא.

      לא שאני מסכים לכל המסקנות שלך ובוודאי לא לכל הניתוחים אבל זה בהחלט משהו אחר.(ואני אתעלם מהחלק על הויקיזXXXX שהוא פשוט פרדיקציה מכנית ולינארית ולא תוכנית)

       

      אבל אני אתן לך כמה נקודות שעלו במוחי הקודח עת קראתי את המאמר שלך.

       

      1. אתה מזניח לחלוטין את עלות של החצנת העלויות של התהליכים שאתה מתאר. אתה מרמז עליהם אבל מזניח אותם לחלוטין. אשמח אם תסביר לי מה הכוונה ב"עלות החצנת העלויות שאתה מתאר".

      2. אתה מנסה לתפוס עולם ומלואו מבחינת תפסת מרובה לא תפסת. אני לא יודע לאיזה צורך המאמר נכתב אבל אם הרציו שלו הוא שאתה חושב שאתה יכול לחזות את המקצועות שיהיו "חשובים" וריוחיים בעוד 10 עשרים שנים אני חושב שאתה עלול להיות מופתע. כבר אלווין טופלר עשה זאת בדיוק של 90% בספרו "הגל השלישי" משנת 1980. אני רק היבואן שלו. כמו שייש יבואני מקררים, אני יבואן של מושגים.

      3. אני חושב ומאמין שפרדיקציה שכזאת אינה אפשרית ממש ועל כן אני ממליץ לאנשים צעירים לעסוק במה שמרתק אותם ולא לנסות לנחש מה יהיה כדאי בעוד 15 שנים. אני מסכים ב100%. אז איך ייראה בית ספר שבו צעירים עוסקים במה שמרתק אותם? אני מקווה שנדבר על זה בלי המטענים מהפוסט על "הקטסטרופה של החינוך" 

      4. הניתוח שלך מתעלם לחלוטין מכמה תעשיות ענקיות שגודלות יותר ויותר בעולם המדורני: שרותים בכלל , פנאי, תירות,  אינטרטימנט וארוח. ביקורת מוצדקת. לפי משרד העבודה האמריקאי, הגידול במקצועות הפנאי הנ"ל יהיה השני אחרי מקצועות האינטרנט

      אתה עסוק עם הטכנולגיה ומידע ומדיה  שהם ללא ספק גדלים ומשנים צורה אולם לא בהכרח גדלים לכיוון שאתה צופה אותו.

       

       

      לקינוח אל תשכח את התעשיות המסורתיות אתן לך דוגמא קטנה. מכונאות רכב היום בישראל. אתה צודק שיהיה ביקוש גדול. אבל גם בחקלאות היה לפני עשור ביקוש אדיר. אבל בגלל ענייני יוקרה, אף ישראלי לא רצה לעבוד בזה אז הביאו תאיילנדים!!! כך גם לגבי מוסכניקים ומורים, היוקרה שם יורדת. וכמו שניטשה אמר "הרצון לעוצמה" חשוב יותר אפילו מהרצון לכסף.

      הביקורות שלך מצריכות אותי לבדוק כיוונים שלא ראיתי ולא חשבתי עליהם קודם לכן. תודה.

        14/11/07 22:47:

      שאתה כותב על דברים שאתה מבין בהם זה ממש תענוג לקרא.

      לא שאני מסכים לכל המסקנות שלך ובוודאי לא לכל הניתוחים אבל זה בהחלט משהו אחר.(ואני אתעלם מהחלק על הויקיזXXXX שהוא פשוט פרדיקציה מכנית ולינארית ולא תוכנית)

       

      אבל אני אתן לך כמה נקודות שעלו במוחי הקודח עת קראתי את המאמר שלך.

       

      1. אתה מזניח לחלוטין את עלות של החצנת העלויות של התהליכים שאתה מתאר. אתה מרמז עליהם אבל מזניח אותם לחלוטין.

      2. אתה מנסה לתפוס עולם ומלואו מבחינת תפסת מרובה לא תפסת. אני לא יודע לאיזה צורך המאמר נכתב אבל אם הרציו שלו הוא שאתה חושב שאתה יכול לחזות את המקצועות שיהיו "חשובים" וריוחיים בעוד 10 עשרים שנים אני חושב שאתה עלול להיות מופתע.

      3. אני חושב ומאמין שפרדיקציה שכזאת אינה אפשרית ממש ועל כן אני ממליץ לאנשים צעירים לעסוק במה שמרתק אותם ולא לנסות לנחש מה יהיה כדאי בעוד 15 שנים.

      4. הניתוח שלך מתעלם לחלוטין מכמה תעשיות ענקיות שגודלות יותר ויותר בעולם המדורני: שרותים בכלל , פנאי, תירות,  אינטרטימנט וארוח.

      אתה עסוק עם הטכנולגיה ומידע ומדיה  שהם ללא ספק גדלים ומשנים צורה אולם לא בהכרח גדלים לכיוון שאתה צופה אותו.

       

       

      לקינוח אל תשכח את התעשיות המסורתיות אתן לך דוגמא קטנה. מכונאות רכב היום בישראל היא מקצוע מבטיח בצורה בלתי רגילה. יש מחסור ענק במכונאי רכב מכל סוג ובאנשי תחזוקה בכלל. זה אולי לסוג מסוים של אנשים זה יכול להיות מסלול קידום ופיתוח אישי נהדר...(אל תבין אותי לא נכון אני לא מציע להחזיר את כל האורטים למינהם רק מציין דוגמא קטנה)

       

       כל החשבונות שנערכים על עלויות של יצור בארץ כזאת ואו בארץ אחרת הם זמניים ביותר. לדוגמא אני מכיר היום כמה תחומים של יצור שחוסלו בארץ לחלוטין ובפועל כל היצור עבר למזרח הרחוק בשנות ה90 היום פתאום בשטח אתה מתחיל לראות שלגבי סדרות קטנות כבר לא כל כך כדאי ליצר בסין ומתחיל לחזור יצור לארץ. בטח אם לוקחים בחשבון כוח עבודה מהשטחים. שוב לא שאני ממליץ לנבות בדימונה את גיבור 2.0 אבל התהליכים הללו קורים..

       

      יום טוב...

       

      עדי  

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      dr. second life
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין