כותרות TheMarker >
    ';

    עולם כמנהגו נוהג

    זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    [...]
    אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
    [...]
    כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    [...]
    כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

    (מתוך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)

    ארכיון

    0

    אחי ואני נפרדים מאימא

    58 תגובות   יום רביעי, 11/5/11, 14:47

    ''

    http://cafe.themarker.com/image/1614256/

    אימא לפני כשנה
    **************************************************************************************

    רחל וירצברג נולדה ב-19/4/1930 נפטרה ב-9/5/2011

    **************************************************************************************

     

    זו חתיכת פרדה שאין שיעור לגודלה. מגיל 10 היא הייתה לי לאם ולאב כאחד. שררה בינינו אהבה עזה. בחודשים האחרונים מצבה הידרדר פיזית ושכלית, והיא נזקקה לעזרה כמעט צמודה. מתה בשנת אחר הצהריים, כף ידה מתחת ללחיה - שלֵווה. מות נשיקה, כצדקת. היא כאילו רצתה לחסוך מעצמה ומאיתנו שנים של סבל צרוף. הייתה אישה טובה, צנועה, חרוצה, ישרה, נבונה ואהודה על הכול. אצילת נפש במלוא מובן המילה. הייתה אימא טוטלית וחמה שנתנה ונתנה, מרצונה החופשי, לעתים עד כדי הקרבה. נחמתי היחידה היא שאחי ואני הקפנו אותה בדאגה לכל צרכיה והרעפנו עליה תשומת לב ואהבה. המילים האחרונות שלה אליי בשיחת הטלפון האחרונה (כשעתיים לפני מותה) היו: "גם אני אוהבת אותך".


    איזה מזל שהיה לי אותה. ניצחה איתי הכול. כמו בשיר.

    ''

     

    וזה ההספד שנשא אחי אילן בהלוויה:


    הדבר שהכי אפיין את אמא זו המסירות הטוטאלית לשני ילדיה, לדליה ולי. היא תמיד העמידה אותנו בראש סדר העדיפות ולא חסכה שום מאמץ וגם לא כסף כדי שיהיה לנו הכי טוב שאפשר.

    לא היו לה חיים קלים, אבל היא אף פעם לא העמיסה את קשייה על הזולת ויישמה  לגמרי את האמירה "חייה ותן לחיות", היא לא דרשה הרבה והייתה מסתפקת במועט, גם חומרית וגם רגשית.

    והדבר הזה בא לידי ביטוי באופן מדהים בזמן ובדרך שנפטרה. ממש שנייה לפני שעמדה להפוך לחסרת יכולת לתפקד עצמאית, שנייה לפני שהייתה חייבת להיות תלויה לגמרי באחרים, גם בתפקודים הבסיסיים ביותר, ממש ברגע האחרון שבו הייתה עדיין עצמאית חלקית וצלולה - בחרה להיפרד מהחיים, כאילו רצתה לחסוך מאיתנו וגם ממנה את הסבל הזה, כאילו לא רצתה להיות לנטל עלינו, למרות שקיבלנו זאת באהבה - ואפילו עשתה זאת בדרך הכי מתחשבת בנו ובה ומתה בשנתה "מות נשיקה" שזהו מוות של צדיקים, ואכן היא הייתה כזו.

    ועל כל מה שנתנה אני אומר לה באהבה ובתודה גדולה: נוחי בשקט ובשלווה על משכבך.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/11 00:55:
      *

      צטט: נובה 2011-05-31 20:32:34

      אמך היתה אישה יפה בצעירותה וגם בזיקנתה. (מוזר לכתוב בזקנתה, כי פניה מאד צעירות לגילה). יפה הפרידה שלך ושל אחיך ממנה. ו - אין כמו אמא.

       

      איזה יופי כתבת לי. הכול נכון - מאל"ף עד תי"ו.

        31/5/11 20:32:
      אמך היתה אישה יפה בצעירותה וגם בזיקנתה. (מוזר לכתוב בזקנתה, כי פניה מאד צעירות לגילה). יפה הפרידה שלך ושל אחיך ממנה. ו - אין כמו אמא.
      תודה, אלעד.
      תודה, יריב. ואני בסדר לגמרי עם האמירה מאתמול. אפילו לא זכרתי שזה היית אתה.
        27/5/11 21:43:
      חתיכת הספד. מספר הרבה על אימכם. יהי זיכרה ברוך.
        27/5/11 12:06:
      התרגשתי איתך. שולח את תנחומי.
      תודה גם לרון ולרוד.
        24/5/11 00:31:
      תודה לך אמא יקרה יהי זכרה ברוך.
        21/5/11 11:21:
      משתתף בצערך, זכות גדולה הייתה לכם.. ולה. יחי האהבה.

      צטט: דליה האחת 2011-05-20 16:20:04

      תנוחמו מון השמיים, ותכירו תודה שנפל בגורלכם לחלוק חייכם עם אישה מופלאה.לצערי,אין מילים מנחמות לאובדן כבד כזה........

       

      כתבת לי כאן פעמיים. מאוד נוגע ללבי. תודה רבה!

      צטט: ואפל 2011-05-20 16:09:35

      אובדן של אמא הוא שבר קשה. היא חיה 80 שנות אושר ובזה יש נחמה. הי חזקה. עכשיו המשפחה עליך. כתבת יפה

       

      שנות אושרה פחתו בהרבה מ-80... אבל תודה מקרב לב על ההשתתפות.

        20/5/11 16:20:
      תנוחמו מון השמיים, ותכירו תודה שנפל בגורלכם לחלוק חייכם עם אישה מופלאה.לצערי,אין מילים מנחמות לאובדן כבד כזה........
        20/5/11 16:09:
      אובדן של אמא הוא שבר קשה. היא חיה 80 שנות אושר ובזה יש נחמה. הי חזקה. עכשיו המשפחה עליך. כתבת יפה
      תודה, סמדר, אכן קלעת.
        18/5/11 09:42:
      מדהימות פניה של אמך דליה, עיניה המאירות, טוב לב ענק בהן וידיעה עמוקה של החיים. מרגשת מאוד האהבה ביניכם. תנחומיי דליה.
      תודה, אנטון.
        17/5/11 21:01:
      משתתף בצערך, יהי זכרה ברוך. תחסר גם לנו...
      תודה לאילן, דליה, ברק, גיא ומגית.
        15/5/11 23:09:
      משתתפת בכאבך. אשריכן שזכיתן זו בזו ובאהבתכן.
        15/5/11 22:31:
      משתתף בצערך.....
        15/5/11 16:29:
      לדליה היקרה משתתף בצערך שלא תדעי עוד צער אמא יש רק אחת!
        14/5/11 16:19:
      תנחומיי
        14/5/11 13:34:
      יהי זכרה ברוך !

      תודה לדייב ולדליה.

      אורי יקרה - את אחת מחברותיי המעטות שזוכרות אותה אישה כה צעירה. צעירה בהרבה מאיתנו היום. חיבוק חם ממני וניפגש בקרוב. אוהבת,

      דליה.

        13/5/11 22:36:
      יהא זכרה ברוך
        13/5/11 21:22:
      שיהיה זכרה ברוך לעדי עד...אמן:) רואים את טוב ליבה :)
        13/5/11 21:06:
      דליה יקרה ואהובה, יש לי תמונה ברורה של אמך בזכרוני, בתור אשה צעירה, צנועה ויפה יפה, והרי אפשר לראות את יופיה בך... אני מסתכלת על התמונה ששמת, ומלבד סימני הגיל, המהות הזכורה לי היא אותה מהות. ומהמהות אין פרידה לעולם. אוהבת אותך ומשתתפת בצערך. מחכה לפגוש אותך.
      ותודה גדולה גם לאבנר, מיכאל ואדם. מילים כאלה יכולות להביא מעט נחמה.
      אתם כותבים לי דברים כל כך מרגשים. תודה לך, יעל. משפחת מנור היקרה - תודה רבה; האהבה היא הדדית. וגם לך, יסמין, תודה מכל הלב.
        13/5/11 19:19:
      לא היכרנו, עוברת אורח, ומשתתפת בצערך. פניה כה יפים, אישה של אמת היתה, וחמה, רואים. הייתם איתה לסעוד אותה וזו נחמה של חסד ואהבה לאישה כה יקרה
        13/5/11 11:02:
      לדליה ולמשפחתה אנו משתתפים בצערך ומאחלים לך שלא תדעי עוד צער, כל הכבוד שדאגתם לכל צרכיה והענקתם לה אהבה ותשומת-לב וביקרתם אותה הרבה. אכן הקטע מרגש מאוד! טוב שלא סבלה הרבה! יהי זכרה ברוך! אוהבים ומנחמים אמיר ,בני ואריקה מנור
        13/5/11 10:45:
      משתתפת ומנחמת. תודה לאל שעזר למות בשלווה ובקלות
        12/5/11 23:32:
      משתתף.
        12/5/11 22:05:
      דליה יקרה, הצטערתי מאד לשמוע על מות אמך. עודני זוכר אותה מן הפגישה ברמה"ש לרגל ההוצאה לאור של הספר של אבא. אפילו הספקתי להחליף עמה מספר מילים. כואב. שלא תדעי עוד צער. יהי זכרה ברוך !
        12/5/11 18:54:
      לעזוב במיתת נשיקה היא זכות לאדם ולסובביו זוכים לה אצילי נפש וגדולי רוח, כפי שהצטיירה מהפוסט המרגש. משתתף בצערך, שלא תדעי צער. יהי זכרה ברוך.
      תודה לכם על דברי התנחומים.
        12/5/11 17:11:
      תנחומיי דליה.. יודע היטב מה כתבת..
        12/5/11 16:47:
      אני קוראת את הדברים ויש לי צמרמורת. עברתי את זה לפני חמש שנים, ואני יודעת בדיוק מה את מרגישה. מזל שהיה לך אותה, אבל תמיד יהיה לך אותה, בכל מקום ובכל עת. תנחומיי מעומק הלב.
      תנחומי.
        12/5/11 15:48:
      תנחומים.
        12/5/11 14:31:
      משתתפת בצערך. מילותייך משקפות את האהבה הגדולה שלכן/ם, ועוברות צורבות את העיניים.
        12/5/11 12:44:
      כוכב... כתבת יפה ... אכן עולם למנהגו נוהג...

      צטט: איתן זקצר 2011-05-12 10:21:34

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2011-05-12 09:06:55

      איתן יקר, איפה זה "שם?" מאוד מסקרן. וזה נכון, מבטה שיקף חסד. כשהייתה צעירה עסקה שנים בעבודת התנדבות.

       

      בי"ח "וולפסון".  

      שתי אימהות.

      כן?

       

      אהה... כן.

        12/5/11 10:21:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2011-05-12 09:06:55

      איתן יקר, איפה זה "שם?" מאוד מסקרן. וזה נכון, מבטה שיקף חסד. כשהייתה צעירה עסקה שנים בעבודת התנדבות.

       

      בי"ח "וולפסון".  

      שתי אימהות.

      כן?

      איתן יקר, איפה זה "שם?" מאוד מסקרן. וזה נכון, מבטה שיקף חסד. כשהייתה צעירה עסקה שנים בעבודת התנדבות.
        12/5/11 06:46:
      דליה יקרה, לפני כעשר שנים פגשתי אותה "שם"... חסד נשקף במבטה. אני משתתף בצערך.
        12/5/11 05:04:
      משתתפת בצערך.
        12/5/11 00:22:
      תנחומי.
      אשכר, חירות ואיריס - תודה גדולה. חירות, זה מדויק מה שכתבת על צביאל, ואני אכן מתנחמת באהבתו. איריס, אכן בורכתי באמא נפלאה מאין כמותה. אשכר, שאבתי נחמה רבה ממה שכתבת לי. שוב, תודה.
        11/5/11 20:54:
      דליה, יקירתי! שולחת לך חיבוק בעומק נשמתך, תני לצביאל לנחם אותך ברוֹך ואהבה
        11/5/11 20:48:
      בורכת עם אמא כזו. מאוד התרגשתי
        11/5/11 20:01:
      דליה יקרה מיוחדת ואהובה אני חושבת שאין קשר עמוק יותר ובסיסי יותר מקשר לאמא והגם שלא חוויתי זאת עדיין אני מניחה שכעוצמת הקשר כך גם עוצמת כאב הפרידה הבלתי נימנעת . דרך הכתיבה המרגשת שלך על אמך ניתן לחוש את עוצמת האהבה שלך אליה ושלה אליך ואל אחיך . מתמונתה של אמך משתקפים פנים של אשה יפה ועדינה . ואם איני טועה ניכר בהם גם כוח וגם כאב . אם יש נחמה היא באהבה שלכןם ובקשר החם לאורך כל השנים . ובאופן השלם והרך בו אמך נפרדה. חיבוק חזק והרבה נחמה . את נהדרת. אשכר
      תודה לגליתוש וללאה על ההשתתפות בצערי. גל ורונתי - ממש שאבתי נחמה מתגובותיכן.
        11/5/11 16:45:
      משתתפת בצערך דליה, שלא תדעי עוד צער
        11/5/11 16:33:
      דמעות מציפות אותי ומקשות עלי לכתוב לך, דליה מות נשיקה, צנוע ומתחשב כפי שחייה השתקפו במבטך זכיתם לפרידה מקסימה לחיים של אהבה וליווי מעורר השראה וקנאה חיבוק של השתתפות ונחמה, דליה
        11/5/11 16:32:
      איזה חסד, לשמוע מלים כאלה מאמא. נחמה גדולה וזיכרון מבורך. דליה, שלא תדעי עוד צער כי נדמה לי ששבעת די והותר...
        11/5/11 16:09:
      דליה, משתתפת בצערך. זו אכן אבידה גדולה. לאה

      פרופיל

      פוסטים אחרונים