מתחבקת בפעם הראשונה

יוכי עברה לכיוון בית חולים כרמל –ליד ביתי, בדרכה לבקר את אביה המאושפז.

היא ראתה את השלט "הבית המחבק" אזרה אומץ , נכנסה לחצר הבית ושאלה בקול :
מה זה הבית המחבק?

יצאתי לקראתה. היא ראתה אותי ובקול רך נעים ומפוחד קמעה, שאלה שוב :מה זה הבית המחבק, מה יש פה ?

ניגשתי אליה וללא מילים אספתי אותה בזרועותיי וחיבקתי אותה ברוך ואהבה כאילו היא תינוקת שזה עתה נולדה . כך חשתי. חשתי שהייתי רוצה לעטוף אותה בחמלה אין סופית .

ברקע ראיתי אישה. אימא שלה? ראיתי אותה דומעת, ואז אמרה בקול רועד ונרגש : זאת הפעם הראשונה שיוכי נותנת למישהו לגעת בה.

את לא יודעת איזה נס, .את לא מבינה מה עשית בשבילה !!

יוכי בחורה מסוגרת ומפוחדת שאיבדה אימון באנשים מאז שנאנסה בגיל 8 .

שנים נשארה מפוחדת בבית, מגוננת ומטופלת על ידי ההורים המסורים והכואבים

המנסים לרפא את הפצעים והטראומה .

ואני- באהבה חסרת התנאים שלי –אפשרתי לה לקבל משהו חדש

אמון באנשים – היא אמרה לי :יש גם אנשים טובים בעולם הזה "

כן יוכי , יש אנשים טובים בכל מקום.

מאז יוכי היא עבורי משהו מיוחד- בת , אני אוהבת אותה בכל ליבי.

עברו כבר 3 שנים מההכרות שלנו, אפילו  חגגנו לה יום הולדת לפני מספר שבועות

ואת בן הזוג שלה הכירה אצלי. הם זוג מקסים כבר יחד שנה

הבית המחבק  - מחבק במלא מובן המילה