1. אני מבקש הסבר, לא, אני חייב הסבר. אני חייב שמישהו יסביר לי מה הולך פה, האם זהו סרט מתוחכם? האם אנחנו חיים ע"פ תסריט מתוחכם ביותר וכרגע אנחנו לא מבינים אותו, אבל בסוף הכל יתבהר? משהו בסגנון "החוש השישי" או אולי יותר לכיוון של "Saw"?? אחרת איך תסבירו את התנהגותו של ראש ממשלתנו היקר, שבטקס לחיילים מצטיינים נתבקש לבחור שיר אהוב ובחר בלא אחר מאשר "ירושלים של זהב"?? מישהו מכם פספס את הציניות? הנה, תקראו את המילים ותחזרו לפה- www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=738&wrkid=1619. ועכשיו תסבירו לי איך הוא עושה את זה? האם מדובר בפיצול אישיות? האם האדם שהקפיא בנייה ברחבי המדינה ובעיר בירתה מנסה לומר לנו משהו? האם זוהי זעקתו של בנימין הקטן שנמצא לכוד שם בפנים? אותו בנימין שנחשב לאיש ארץ ישראל בעבר? אותו בנימין שכנראה יישב מול הקיסר אובמה בשבוע הבא וירעד ואז יקפיא ויפרק? אז מה קשור השיר הזה? או שאולי המטריקס כבר השתלטה עליו לגמרי והוא בסך הכל יוצר פה חזות-שווא, כמו שבדר"כ קורה במחוזותינו?

2. בכלל, השבוע האחרון הוציא מנבחרינו מיטב נאומים מאלפים. נאומים שבן גוריון, ובגין לא היו מתביישים בהם. איזה פאתוס, איזו ציונות. דיברו על הקשר ההיסטורי לארץ, על תחיית העם היהודי, על שיבה הביתה, על זכות היסטורית, על הקרבה למען המולדת. כמה נאומים. השאלה היא מתי יבוא מעשה אחד? קטן? לא צריך משהו בומבסטי על ההתחלה, מוכנים להתחיל בקטן. העיקר שנאמין שיש כוונה בדבריהם.

3. כולכם כבר שמעתם על אחיו של גלעד שליט וחברתו בטקס הדלקת המשואות. אישית, כל הכבוד להם, על האומץ, על הנחישות ועל הרעיון. אין בימה מתאימה יותר לדעתי. שאפו. אבל כפי שכבר כתבתי בעבר, לא הגיע הזמן שיתעוררו וישנו את הדרישות שלהם? אולי פעם אחת נשמע מהם רעיון אחר חוץ משחרור סיטוני של מיטב המרצחים? אולי יעמדו מאחורי מילותיהם וינסו להוכיח לנו שלא מפקירים דם יהודי? אם יעשו זאת, אתייצב מאחוריהם במלוא המרץ. עד אז, אני אדבוק בצער רב על גלעד, וצער רב על מצבה של ישראל- מדינה שלא לפני שנים רבות שלחה עשרות מטובי לוחמיה להציל ישראלים בשבי ארגון טרור, העיקר לא לשחרר מחבלים וחשוב מכך- לא להיכנע.

4. קראתי את זה בהמון מקומות. מילים פשוטות שמוכוונות לאמריקה וגם לאובמה. תודה. תודה שהראיתם לנו את צדקת הדרך, תודה שרדפתם את הטרור עד הסוף, תודה שחיסלתם את ראש הנחש (גם במחיר חפים מפשע), תודה שהזכרתם לנו איך עושים זאת. פעם אנחנו היינו מודל לחיקוי בלוחמה בטרור, היום אנחנו מסתכלים על "אריות הים" ואומרים הלוואי אצלנו. הלוואי ואנו נוכל להילחם בטרור בלי "בצלם" ובלי בג"צים, בלי בית הדין הבינ"ל בהאג ובלי גינוי ממועצת הביטחון. הלוואי ולא ימותו חפים מפשע, אבל אם כן זה המחיר. הלוואי וחיסול סלאח שחאדה יתקבל אצלנו כמו חיסול בן לאדן. הלוואי ודם יהודי לא יהיה הפקר, כמו שארה"ב הוכיחה שדם אמריקאי אינו הפקר. הלוואי.

5. שמישהו יסביר לי למה זה לא סירוב פקודה? www.haaretz.co.il/hasite/spages/1225775.html. למה זה בסדר אבל לסרב לפנות ישוב יהודי זה "סכנה לדמוקרטיה"? שיהיה ברור, החיילים האלה החליטו שהם יודעים יותר טוב מבכירי צה"ל (מה שבהחלט ייתכן...) והחליטו על דעתם שהם לא מוכנים לבצע את הפקודות כפי שהן כתובות. מי שמוכן ללכת לכלא כי פקודה נראית לו לא חוקית- סבבה. אבל איך ייתכן המוסר הכפול הזה? האם ייתכן וסירוב פקודה (סליחה, ע"פ קצין בגדוד מדובר ב"בהבנה מכובדת שהושגה בין המג"ד למח"ט, שהיה מספיק חכם להבין שלא כדאי להיכנס לעימות בנושא הזה") הוא בסדר כל עוד הוא לא עוזר לצד הימני של המפה? לא נראה לכם Double Standards? ואם כבר מדברים על סטנדרט כפול, בבקשה, חלק מהגדרת האיחוד האירופי למונח "אנטישמיות": Applying double standards by requiring of it (Israel) a behavior not expected or demanded of any other democratic nation. הבנתם? צה"ל בכלל אנטישמי!

6. נראה לי שנשיאנו האהוב כבר קצת זקן מדי. אולי לא כדאי לשים בעיתון כל מה שהוא אומר, אחרי הכל, איך אפשר להתעלם ממשפטיו המופלאים כמו שנתן בראיון מיוחד לחג? שוב, תקראו, ואז תחזרו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4066306,00.html

איך לומר לך את זה בעדינות סבא חביב? מי שאמר לך שאין סיכוי עם ערפאת כנראה צדק, לא? אנחנו יודעים שבגיל כזה הכל כבר מתערבב, מציאות ודמיון, קשה כבר לשים לב לפרטים הקטנים (כמו פיגועים וכו'), ולכן אתה מעדיף להתרכז בדבר היחיד שהעלה אותך לגדולה- תהליך השלום. לא משנה שהוא קרס ברעש גדול, ובדם יהודי גדול עוד יותר. זה peanuts לעומת החשיבות האלמותית של "התהליך". זה לא שתודה פעם שטעית, שתודה שניסית ולא הלך. שאין סיכוי לשלום עם האויב האכזר הזה. אולי כי אתה מפחד שאם תודה בכישלונך המהדהד (אומרים שלפני שנרצח החל רבין להכיר בטעותו) תתגלה כמי שהיית עד לרצח רבין- פוליטיקאי לוזר שתמיד עומד בצל של מישהו. דווקא את כל תרומותיך החשובות עשית כשהיית צעיר וקצת מחוץ לאור הזרקורים. אבל מאז אתה טורח לטפח את מיתוס השלום כדי שתישאר בראש הפירמידה. בוא נודה בזה, פרס נובל לשלום קיבלת ביחד עם ערפאת- זה קצת שם את התהליך בפרופורציה, לא? נשיא יקר, כשאתה אומר "צריך לחפש את השלום מאחורי הסלעים, מאחורי החומות ובמקומות הנסתרים" האם אתה מתכוון לחדית' המוסלמית (למי שלא יודע זו המקבילה ביהדות לתורה שבע"פ) שאומרת "השעה [תחיית המתים] לא תגיע עד שהמוסלמים ילחמו ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם, עד שהאבן והעץ יאמרו: הו, מוסלמי, הו עבד אללה, הנה יהודי מאחוריי, הרוג אותו". זו כוונתך? וכשאתה קובע נחרצות "במשך 40 שנה, אף ממשלה מממשלות ישראל לא בנתה ב-21 הפרברים הערביים במזרח ירושלים, ואני לא רואה צורך לשנות את זה" אתה מדבר על הר חומה או על בניין משטרת ישראל בראס אל-עמוד? כמובן וכמובן שאתה גם מניח שכל היהודים שבנו בתים פרטיים בסילוואן או באזור עשו זאת תחת שלטון פלשתיני?? ובמה במיוחד אני בוחר להתמקד ולהרחיב עליו בסעיף הבא? בזה שאתה החלטת שהחמאס יכול לשנות עורו (כמו שערפאת עשה, נכון?) ואז "אותו הדבר אני חושב לגבי חמאס- השם לא מעניין אותי, מעניין אותי התוכן"...

7. קוראים יקרים, האם שמעתם פעם על ה"תקייה"? אם כן, אשריכם, ואם לא- בשביל זה אני פה. התקייה היא עיקרון יסוד באיסלאם השיעי ומשמעה בערבית "חובת הזהירות", התקייה באה לידי ביטוי בנכונות להסתיר את הזהות השיעית כדי לשרוד תחת שלטון עוין . השיעים נזקקו לתקייה, שכן בדרך כלל היו מיעוט תחת שלטון סוני. עד כאן הפירוש מהתואר באונ' העברית וכמובן ויקיפדיה. ועכשיו לפירוש שלי- מוסלמי יכול לחיות תחת "זהות" בדויה, ז"א הוא יכול לא לחיות כמוסלמי מאמין כל עוד זה יגן עליו ויציל אותו משלטון עוין או כופרים כמונו. אם ניקח את זה לדברי פרס- למי אכפת אם החמאס יפסיק לפתע לנאום על שחיטת יהודים או השמדת ישראל, זוהי פשוט ה"תקייה" שלהם! אנחנו נאמין לכך כשיפסיקו לגמרי הפיגועים או ירי הטילים על אזרחינו, אז נתחיל להאמין שהנמר שינה חברבורותיו, נתחיל! אבל סתם נאומים והצהרות לא אמורות לעניין אותנו, ולהזכירכם ארגון הפת"ח (הפרטנרים של שמעון) נחשב במטריקס הישראלית כמתון ורודף שלום- חבל ששוכחים את העובדה הפעוטה הזו, שהוא עדיין לא שינה את אמנת הפת"ח הקוראת למאבק מזוין בישראל. ולידיעתכם, אמנה זו נכתבה לפני ה"כיבוש"- ב-1964.