איך מערכת יחסים לא תקינה בין אב לבנו מביאה להשלכות של קשיים בקשב וריכוז
בכתבה זו אסביר איך חוסר בדמות אב , או קשר חסר בין אב לבנו ,כגון קשר לא קרוב או קשוב במידה מספקת עלול להביא להשלכות של קשיי קשב וריכוז אצל ילדים מההיבט הרגשי.
קושי בקשב לאורך זמן, או בריכוז לאורך זמן, וכן היפראקטיביות ושאר קשיי תפקוד או למידה, הינם קשיים מאוד שכיחים בימינו.
אולם מה עם אותם אלפי ילדים שסובלים מקושי בקשב או היפר-אקטיביות לא מוסברת ,והמקור כלל אינו נוירולוגי ? האם אותו נוירולוג בדק ואבחן את הילד מבחינה פסיכולוגית ? האם אותם מאבחנים בדקו את מכלול הגורמים שבאים במגע עם הילד ?
לא אחת אני מגלה ילדים שמגיעים אלי לקליניקה ,ונוטלים כדור לקשיי קשב וריכוז ,( עם כל תופעות הלוואי הלא נעימות המתלוות אליו) אשר פעולתו אמנם משקיטה את אותם ילדים במהלך יום הלימודים אולם לא פותרת להם את הבעיה , והם והוריהם באים אלי חסרי אונים לבקש פתרון .
ואז...באבחון שאני מבצע אשר בודק את מכלול הגורמים שקשורים לילד ,
כאשר מסתכלים על ילד יש להסתכל עליו כמכלול , מבחינה מערכתית של כל הגורמים שבאו איתו במגע בעבר וכיום ולשאול את השאלות הנכונות עלמנת לוודא מה המקור לקושי .
כאמור רבים המקרים שקושי רגשי אשר גורר בעקבותיו קושי פיזיולוגי אשר גורר אחריו קושי רגשי נוסף כרובד על רובד מביא את אותו ילד לקשיים בקשב וריכוז, ולתסכול רב אשר מוליד קשיים נוספים וכן הלאה
אז עד כמה משמעותי הקשר בין אב לבנו ? מתוך ההיבט של הפסיכואנליזה - פרויד ופסיכואנליטיקנים מדגישים את מקומו העיקרי של האב בתהליך החיברות. במילים פשוטות פרויד מדבר על חשיבות הקשר עם האבא כתרגום לדחפים שקשורים בהתייחסות הילד לחברה ולאנשים אחרים , וכפי מה שהילד לומד מהקשר עם אביו כך הוא יתרגם קשרים חברתיים לאחרים. פסיכואנליטיקנים ופסיכולוגים חינוכיים רבים מדגישים את חשיבותו של האב בהתפתחות השפה. בעוד האם יודעת לפענח לפי הבעות פנים ותנועות הגוף את רצונו של התינוק, האב זקוק לתקשורת שפתית עם ילדו. הדרישה מהאב שהילד יתבטא בבהירות, היא בעלת תפקיד מכריע בצורך של הילד ברכישת כלי ביטוי בעלי מקובלות חברתית. מחקרים מראים כי מעורבות טובה של האב בחיי ילדיו כשהם בני 7 עד 11 שנים , מפחיתה את רמת העבריינות, וכי מעורבותו בחיי ילדיו, במיוחד מגיל אחת עשרה עד שש עשרה, מגבירה את שאיפותיהם החינוכיות והמקצועיות. אבות שנעדרים מן הבית רוב הזמן, עלולים להזיק לילדיהם לא פחות מאבות שמנתקים קשר עם ילדיהם. אז למדנו מהפסיכואנליזה על חשיבות הקשר בין האב לבנו בתרגום לקשרים חברתיים וההשפעה עליהם. אך מה ההשפעה לגבי קשב וריכוז ?
אתן מספר דוגמאות ( השמות בדויים הסיפורים אמיתיים לחלוטין ):
א.זמן איכות משותף רק של שניהם ב.מגע וחום פיזי ורגשי ג.שיחות של הענקת בטחון עצמי ואמונה ביכולות של יוסי
אבא של יוסי לא יודע להעניק חום אהבה ומגע רגשי מפני שהוא לא קיבל זאת בעצמו מהוריו . יוסי מתוך החוסרים הרגשיים והצורך במגע , החל לפתח אופי מרצה ,הוא מנסה לרצות את הסביבה ( מתוך רצון לא מודע לרצות את אביו כדי לקבל את צרכיו הרגשיים ) , הריצוי הפך להיות ככלי עבור יוסי כדי לזכות בתשומת לב ולחפש מענה ( באופן לא מודע כמובן ) לחוסרים שלו.
מאחר והסביבה לא יכולה לענות על הצורך שלו ,חושיו מתחילים להתקהות , מפני שמנגנוני ההגנה שלנו פועלים כך שכאשר אין מענה לצורך הברירה של הגוף היא או להמשיך לסבול או לסגור את הקולטנים להרגיש פחות עלמנת לא להיפגע – מנגנוני ההגנה הינם אוטומטיים ופועלים כך לצורך הישרדותי .
מכאן כל מערכת וויסות החושים שלו נפגעת מפני שדברים מסויימים הוא מרגיש יותר מאחרים ובדברים מסויימים הוא פשוט סגר את עצמו מלהרגיש כדי לא להיפגע ( באופן לא מודע וכאמור אוטומטי ).
התוצאה שתיראה לסביבה הינה ילד בעל קשיי קשב וריכוז , שלעיתים חולמני , מתקשה לעקוב בשיעור אחרי המורה , מפוזר , ומרוחק ומסוגר ,ולעומת זאת במקרים אחרים רגיש מדי ,קופץ ומגיב מהר, נעלב בקלות , עלול לפתח סף תסכול נמוך ונטייה לכעסים. גורמים אלו עלולים לגרום לקשיים תפקודיים וקשיי למידה למשל קושי במבחנים – ודימוי עצמי נמוך וכל הסימפטומים הנלווים לכך .
יוסי שלנו סובל מקשיי קשב וריכוז עם כל הסימפטומים הקלאסיים אך אם נלך ונבדוק את המקור נגלה שהוא רגשי נטו וכמובן שטיפול תרופתי לא ייתן מענה כלל וכלל...
אצל אביתר חוויות מסוימות נחוות בצורה יותר עמוקה מבני גילו . הוריו של אביתר התגרשו כאשר הוא היה בן שנה וחצי. מאז הוא מתגורר אצל אימו ורואה את אבא פעם בשבועיים ופעם אחת בשבוע ( בתקופת הינקות ברוב הזמן גם פחות מכך) אביתר גדל אצל אמא שסובלת בעצמה באופן לא מודע מהיפראקטיביות , היא מדברת מהר ובקול רם , משרה אווירה של לחץ תמידי ותחושה של מרוץ ותמיד מודאגת ומוטרדת ברוב שעות היום.
אביתר אובחן בעל ADHD וקיבל המלצה לריטלין....אולם ההשפעה של הכדור רק הפכה אותו למעין "זומבי" והרגה סופית את כל מעט שמחת החיים שהייתה לו.
כאשר התחלנו לעבוד ביחד קרה דבר מדהים , הוא החל לאט לאט להיפתח ולשתף ודרך טכניקות עבודה שמשלבות תנועה,ציור ,ותרגילים בדמיון מודרך ומשחק מובנה , התגלה אצלו הצורך העצום בדמות אבהית , למודל לחיקוי למישהו שיהיה עוגן מנחה בחייו , וזה מקום שאימו לא יכלה למלא.
המטפל היה עבורו מתווך לצרכים אלו , ומקום בטוח וקבוע שהיווה עבורו עוגן בעולם הלא בטוח. לאט לאט הוא למד לבטוח בעצמו וביכולותיו ולמצוא בעצמו עוצמות שלא ידע על קיומן. השלב הבא היה לפתח בטחון ביכולותיו מבלי לפתח תלות במטפל , ובמקביל נעשתה עבודה עמוקה עם האבא להחזיר אותו לתמונה ולתת לו טכניקות ותרגילים ספיציפיים לעבודה עם בנו כדי לבנות מחדש את הקשר והאמון בינהם.
כיום אביתר התגבר על רוב בעיות הקשב שלו , ללא תלות בתרופה והוא שמח הרבה יותר ובטוח בעצמו הרבה יותר , ומערכת החושים שלו הרבה יותר מווסתת .
לדורי היו רצונות ותחומי עניין אחרים, אשר היו מנוגדים לתחומי העניין שאביו הנחה אותו.
דמות האב ומשמעותה כפי שלמדנו אשר מהווה לבנים כמודל לחיקוי ומקור להערצה , כמעט עיוורת , עמדה לו כמכשול במקרה של דורי , ובכל פעם שדורי הביע את דעתו – היא נרמסה לחלוטין בצורה תוקפנית ע"י אביו . ולקראת גיל ההתבגרות היא אף הוחמרה באמירות קשות כגון " רק שלא תהפוך לי להומו " וכדומה. באופן עקבי נעשה כאן תהליך של מחיקת העצמי של דורי , הוא לא סבל ממחסור בדמות אב , אביו היה מאוד נוכח בחייו , אולם לא קשוב כלל וכלל לרצונותיו ומבנה אישיותו וצרכיו הרגשיים.
התוצאה הייתה ילד בעל דימוי עצמי נמוך , עצוב ומדוכא , חסר עמוד שדרה אשר משנה את דעתו לפי מצב הרוח של מי שמולו , מתקשה להחליט החלטות מתקשה בקשירת קשרים חברתיים ,ואף מנודה חברתית , מתקשה ביצירת קשר עם בני המין השני , מסתובב בתחושה מאוד מאוימת מהעולם וקושי להבין את האנשים סביבו ולהבין ולנתח נכון מצבים חברתיים , אשר מסתובב עם בטן עמוסה במטענים רגשיים אשר לא מוצאים פורקן , דבר המוביל לכאבי בטן חוזרים ונשנים, עצירות , וכאבי גרון כרוניים – אשר מצביעים בהקשרי גוף- נפש על מקום עצור שלא ניתנת לו אפשרויות ביטוי ופריקה.
כמובן שבתחום הלימודי כל הסיבות הרגשיות האלו הקשו עליו מאוד להצליח בלימודים , הוא התקשה להחזיק קשב בשיעור לאורך זמן , התקשה מאוד במבחנים , והיה רגיש מאוד לכל דבר קטן אשר נחווה אצלו כאיום על עצמו.
ללא טיפול דורי עלול בבגרותו להפוך לאדם כעסן מרדן עצבני חסר סבלנות ופסימי, אשר יתקשה להשתלב בחיים התובעניים של ימינו.
דורי הומלץ ע"י צוות בית הספר כבעל קשיי קשב וריכוז, והופנה לקבלת טיפול , כאשר הוא הגיע אלי ואובחן המקור היה ברור..... הטיפול היה מערכתי כלומר בשילוב של טיפול בדורי , שיחות וטיפול בהדרכת הוריו , המורים וצוות בית הספר , עיקר העבודה הייתה הבאת המודעות לאביו של דורי איך דפוסי החינוך שלו הביאו בסופו של דבר לרמיסת בטחונו העצמי ומחיקת העצמי של בנו. * * *
התנהגויות שונות עלולות להשפיע באופן שונה על כל ילד עפ"י מערך הרגישויות שלו . אך המסקנה היא אחת – רבות הן הסיבות להפרעת קשב וריכוז או קשיים בתפקוד , או קשיים בלמידה ולא כולן מקורן ביולוגי ולא לכולן מתאים הטיפול התרופתי.
לאבחון נכון מדוייק ומקיף ישנה חשיבות מכרעת כאשר רוצים לפתור את הבעיה משורשה ובו בעת להעצים את הילד או הנער המתבגר כדי שהוא יוכל לממש את מלוא הפוטנציאל המולד שלו ובו בעת לשפר את כל הסביבה התומכת אשר נמצאת סביבו – כלומר טיפול מערכתי.
בכתבות הבאות אתן דוגמאות נוספות ואסביר את השפעתן , וכן אתן דוגמאות וכלים פרקטיים מה כן לעשות ואיך כן לשפר את מערכת היחסים בין הורים לילדיהם.
בברכה אמבר ערן –
אתר : www.pnima.net אימייל: eran@pnima.net נייד – 0544-230-306
|