"נפקד נוכחות" ~~~ • ~~~ בתחילת השיעור הראשון, נהגה המורה לקרוא בשמותינו לפי סדר הא"ב - מפקד נוכחות. כשחלף תורי, הייתי פנויה לשוטט בעיניי אל הנעשה מעבר לחלון ואם רק לא הופרעתי על-ידי שאלה מפתיעה שהגיעה מכיוון הניצבת ליד הלוח, הייתי חופשייה לחבר תסריטים משלי, על רקע המקצועות העיוניים ולהפליג למחוזות אחרים, בשיעורים למקצועות המכונים "ריאליים", שבעיניי נראו דווקא כלקוחים מעולם הדמיון. להוציא פה ושם מחלה עונתית, לא נעדרתי מבית הספר, אבל ברור כבר שנוכחותי בכיתה הייתה של גיחות פה ושם, תלויה כל-כולה בכושרם היצירתי של המורים, להפיח מעט חיים במקצועם. ביומן, אם כן, סומן שהגעתי, עובדה ברורה, גופי נמצא על הכיסא ליד השולחן שנקבע לי. ~~~ אחד מאוצרות הטבע [האנושי] בו נתברכנו בשפע, בלי-עין-הרע, הוא "מחצב הדבֶּרֶת". אולם, כמו שיש כאבי פנטום, או צירי לידה מדומים, גם השיח, הבינאישי [והלאומי], הוא לרוב בין שתי ישויות מדומות. ודאי מדומות, אם אנו מגיעים לפגישה עם דימוי קודם על בן שיחנו; ודאי מדומות, אם כמונו גם הצד השני מדבר אל התדמית שברא לעצמו מאתנו.
זה המקום להציג את פטפטניק. לעולם לא יאמר לכם את דבריו כמו "גבר", אבל ממקום רבצו, הוא האבא של הדברנים! הבן-שחת הזה שוכן לו לבטח בתודעתנו, מגיל מוקדם מאוד. משם הוא לוחש לנו לחשושים ביקורתיים, שיפוטיים על כל העולם, אשתו וחמותו. לשונו חריפה במיוחד כשהוא חורץ אותה לעומתנו, נהנה הנאה יתרה לנגוח בנו, אם איננו עומדים בציפיות של מעבידו, מר אָלְטֶר אֶגו. הלה, כמו "הסנדק" חבוי עוד יותר, בקודשי נפשנו, מטיל מוראו עלינו ואף כי לא דמות לו ולא קול, אנו יודעים בביטחה שהוא משקיף עלינו תדיר, גבתו האחת מורמת וזווית פיו משוכה מעט מעלה...
אז מי מדבר עם מי, כאשר המכוּנֶה א' בתעודת הזהות, נפגש עם המכוּנֶה ב' ? מי בעצם נוכח שם...?
אפשר לסמוך על הפטפטניקים, של שניהם, שידאגו להשאיר את בני השיח במקום הבטוח, הנוח, החמים והמוכר להם משכבר, כשהם שוקדים להזין במקביל את התדמיות, זה של האחר וכל אחד את שלו. מרבית האינטראקציות מתרחשות כשהנוכחות האותנטית נפקדת.
להלן דוגמאות מלחשושיו של פטפטניק בשיחותינו [המבקשים להשתעשע יוכלו להרכיב מהן דו-שיח] ~~~ אוי, איך שהיא נראית! בטוח שמשהו אוכל אותה בפנים... • מה, אין לו מראה? הוא לא רואה שצצות לו שערות מהאף?! • לא מעזה לומר לה, אבל מישהו צריך לפתוח לה את העיניים... • איך הוא מנפנף לי מול הפרצוף עם מפתחות ה"פונטיאק" שלו... • כמה פעמים היא עוד תחזור על הסיפור הזה...? • פרצוף תחת, אבל הבן-אדם יודע על מה הוא מדבר! • נו בסדר, יופי, אז מכרת את המניות בזמן, אין לך נושא אחר? • בסדר, אבא, אז אני רק פיזיותראפיסט ולא מנתח גדול, כמוך! • הבת שלה והבת שלה... ומה עם הבן "המוצלח" שעוד גר בבית? • מה'תהאומר?! גילית לי את אמריקה! אידיוט... • יו, מה שהיא שופכת כאן על... מחר היא תלכלך גם עליי ! • עם כל התארים שלו, איך הוא לא תופס שאשתו קלפטומנית?! • למי יש סבלנות להרצאות הארכניות שלו, בסדר! הבנתיייייי!!! • אוהו, שוב הוא נטפל לליברמן הזה, לא יעזור בית-דין! • חייבת לשאול אותה באיזה קרם היא משתמשת לעיניים... • זה נשמע כאילו המחמאה הזו "בהיכון" אצלו, לכל דייט... • לא יודע איפה אני עומד אצלה, רוצה...? לא רוצה...? • אם הוא יוצא לשנת שבתון, זה הצ'אנס שלי! מחר אדבר עם... • זאתי עם הדיאטות שלה, מה היא מנסה לרמוז לי ? • מה שאספר לו כעת, יעביר לו תיכף את החיוך הזחוח הזה! • מה לא בסדר? מה כבר אמרתי? למה הוא ככה...? • איזו חתרנית, הרי אמרתי לה שאני רוצה לדבר על זה! • היא רק רוצה לצאת ולצאת... מתי כבר נכנס, לכל הרוחות?! • אם היא כזאת חכמה לייעץ לאחרים, למה החיים שלה בזבל? • אני בטח טיפשה גמורה בעיניו! די, לא אוציא הגה, שידבר... • נו באמת, כל כך שקוף שלא בזה העניין! • תירוצים-תירוצים, מכירה אותה, בחיים לא תודה שפישלה! • העיניים שלו שוב בתקרה... אאאאף פעם הוא לא מקשיב! • תתתתתמיד אותו דבר - שואלת ולא נותנת לדבר! ~~~ • ~~~ • ~~~ • ~~~ |