כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טירוף החיים

    לפעמים זה נראה קצת פסימי...אבל זה רק רגעים שחולפים. הבלוג הזה הוא כמו מגירה בשבילי אני כותבת בשביל להוציא באותו רגע. אנא אל תסיקו מסקנות מוטעות.

    פוסטים אחרונים

    0

    ילד פלא

    4 תגובות   יום שישי , 13/5/11, 08:42

    כבר בגן הילדים אפשר היה אפשר להבחין בו. ככה זה לפעמים רואים ילד קצת אחר..מאוד חכם מאוד בוגר עם עומק וניצוץ כזה בעינים. הוא תמיד היה במרכז הענינים מוקף בחברים למרות שתמיד הוא היה הילד החדש שהפתיע את כולם בהתאקלמות המהירה כל פעם מחדש.

    כבר מגיל שש הוא היה שומע שירים של "גדולים", שם בדיסקמן ומזמזם ,חולם לפגוש את הזמר הזה שהוא כל כך העריץ.

    גם ההורים שלו תמיד דאגו שהוא יהיה מיוחד ושונה מכולם את ימי ההולדת הוא חגג באירועים ענקיים לחצי בית הספר וכשכולם רצו ונהנו הוא עמד בצד במבט מהורהר וחשב לעצמו שהוא בכלל לא נהנה אלא בעיקר מזה שמחר כולם ידברו עליו בבית הספר. בגיל 8 שהגיע לבית ספר חדש עמד על השולחן וזרק מטבעות של כסף להמוני ילדים שהריעו לו, הוא רצה להיות שייך-נערץ-חלק מהם. אח"כ הוא כבר הבין שזה לא מספיק אז במדורת ל"ג בעומר כולם באו לראות איך הוא הולך יחף על זכוכיות שבורות,ואיך כשכולם הלכו הביתה הוא נשאר שם ליד האש להראות שהוא שונה מהם.

    אבל כשחזר הביתה הוא חזר להיות הילד המפונק זה שתמיד הילדים קינאו בו והמורות דיברו עליו, אבל כל לילה הוא נרדם בבכי ,כי כשהוריו עבדו הוא פחד להישאר לבד. והם חשבו שיש לו ילדות מאושרת, עשירה, אבל לא הבינו שכסף במקרה הזה לא יעזור, כי נשמה רגישה כמו שלו צריכה חום ואהבה.

    ואז שהוא התחיל להתבגר השוני בלט עוד יותר כבר לא היה אחד שלא הבחין, שלא יעד אותו לגדולות, הוא עבר ממסגרת למסגרת ,מרד בכולם ,עשה דברים שלא יעשו פרץ גבולות,הכעיס,הבין שהם לא כמותו אך הם לא ידעו כיצד להתמודד איתו. גדולי המומחים ניסו את מזלם. אמרו שיטפחו אותו, אך נשבו בקסמיו ,והבלבול תקף אותם ופתאום הם לא ידעו כבר מה הם עושים.

    עד שבאחד מהימים אביו החליט שהוא מוזר מידי בשביל לשלב אותו בחברה הרים ידיים והחליט לבודד אותו לגמרי מכולם ואח"כ שכל הילדים כבר גדלו והפכו לאנשים חלקם מצליחים חלקם פחות הוא עדיין נשאר אותו הילד ונשמתו אותה נשמה רגישה ואף אחד כבר לא ידע שהוא קיים כי חלפו שנים והוא בבדידותו אותו הילד עד שמצאו אותו יום אחד במקרה..חסר נשמה כי חסר חיים הוא כבר היה המון שנים, והבינו שכנראה הוא הלך למקום שסוף סוף יבינו אותו ובו הוא ימצא את מקומו ורק אחרי שהוא היה שם עמוק באדמה הבינו מי הוא היה ומה העולם הפסיד. כי לפעמים יש נשמות שונות שלא מוצאים להם מקום, אפשר כבר להבחין בכך כבר בגן הילדים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/9/11 20:24:
      את כותבת על מציאות שקיימת גם היום בחיי חלק מבי האדם לכן חשוב להתמקד בגבולות והעיקר להעניק חום תשומת לב ואהבה המון אהבה דברים יקרים כתבת והלוואי שדברייך יחלחלו לאוזניים קשובות בברכה דניאל
        13/5/11 21:36:
      כשמבחינים כבר בגן הילדים זה טוב כי זה מספיק מוקדם להושיט עזרה. ולא שלא ניתן להושיט עזרה בגיל מבוגר יותר. לבודד זה לא לעזור.
        13/5/11 10:02:
      זה כל כך חכם מה שכתבת תודה רבה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ========
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין