כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מפגש דרקוני

    56 תגובות   יום שישי , 13/5/11, 08:45

    הטיול בתאילנד החל בבנגקוק וברגל ימין פגועה. הברך בערה בכאב וביום השני, הסבל היה גדול עד שלא יכולתי לקפל אותה. מהטיסה הארוכה, עצב וגיד הסתבכו... והמדריך, שחשב שאני צולע מלידה, הביט בי בחשש לבאות, כי תוכנן לנו טיול מדהים של ארבעה ימים. 

     

    כשהגענו לבית המקדש 'החדש ליד העתיק' אליו יש לטפס עשרות מדרגות, חשב "מילא, אכלתי אותה". אבל כשנודע לו שזה קרה בטיסה לבנגקוק, נרגע. חיוך גדול התרחב על פניו העגולות כשאמר כישראלי "יהיה בסדר. מחר בבוקר יטפל בך ה- מסג'יסט. ה-מומחה מספר אחת במקדש המסג' של בנגקוק". אקצר סיפור כואב. הבחור הכאיב נורא ועזר מאד.

     

    ''

     

    ''

     

     

    סיפרתי לכם אבל לא הראיתי. להזכירכם, טיפול של כעשרים דקות הביא ליכולת טיפוס על 'סלע הישיבה'. המשכתי בו אחה"צ, עובר לשעתיים מסג' טיפולי בחדר המלון...

     

    ולמה אז לא הראיתי ?! - כי כמעט כל צילומי ימי בנגקוק, היו במחשב של המדריך הסיני, שרצה לעזור ולצרוב עבורי לDVD... מה שהפך סיפור ארוך. הדיסק הגיע חודש וחצי אחרי שחזרתי ארצה משלושה שבועות בתאילנד. אז הנה צילומים מאז. או נכון יותר לומר 'רק כמה מיוחדים' מהם...

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    בנגקוק לא התחדשה מאז ימי מקדשיה וארמונותיה ומנהגי תושביה. בעשור האחרון שופרו מערכות כבישים עיליים, תחבורה, ניקוז ומרכזי קניות מעוצבים אדירים וממוזגים, הקולטים מליוני תיירים. הטיול שערכנו היה פרטי, תרבותי, אישי ונעים. סיפרתי עליו. השיט בנהרות שליו, מרענן ומזין את הדמיון...

     

    ''

     

    וזו, לא אגדה מצויירת !

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

     

    לא סיפרתי לכם, על המפגש הדרקוני שלנו, ועל זה רציתי מעט להתמקד ולחדש לרבים. יש דרקון במציאות. זו אינה אגדה. הדרקון לא חי באזור תאילנד. רחוק ממנה, בדרומי שבאיי אינדונזיה, מצפון מערב ליבשת האוסטרלית וקרב אליה בהרבה מתאילנד. גם שם מוגדר אי אחד קטנטן בשם קומודו (מאיי פלורס) כאזורה הטבעי של לטאת הכח הענקית. 

     

    ה- * Komodo Dragon למעשה שריד מימי הדינוזאורים. לטאת ענק המגודלת בבתי חיות בעולם המערבי בשל התמעטותה וסכנת להכחדתה. טורף תוקפני ומסוכן בשל רוקו המזוהם כרעל מרוכז. הדרקון מגיע לשלושה מטר אורך ומזדקר בתקיפה לגובה של כשני מטר ומסוגל לתקוף אייל ואף שור. נשיכתו גורמת להרעלת דם קטלנית. מידי שנה נהרגים דייגים באזור האי קומודו, אך גם במרחק ממנו. עבורי המידע לא חדש, ולכן השיט המדהים שעשינו בנהרות בנגקוק היה נינוח.

     

    המראות הביאו אותי לצלם ולא מעט, עד שברגע, ראיתי בעדשה את הטורף הזה נח לו בחצר בית נהר, מתחמם בשמש. דבר ראשון שפיללתי היה שלא יצא ילד קטן להטיל מימיו לנהר ולסיים את חייו מולי. 

     

    המדריך, כמעט שנחנק מקריאה שניסה להוציא כשראה את הדרקון, שעבורו כתושב בנגקוק, גם מהווה איום ממשי. זו הפעם השנייה בחייו שראה כזה, ולא הפסיק לדבר בו בפחד. הצילומים לפניכם...  

     

    ''

     

    ''

    שאף אחד לא יחשוב עליה כעל חיית שעשועים. ממש לא...

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

     

     *** לא סוף :) ***

     

    אל הפוסט מצולם על השוק הגדול של בנגקוק בימי ראשון... 

     

    לפוסט קודם בסדרה

     

    או, אם תרצו אל הפוסט הראשון לטיול עצמאי בתאילנד, ב 23 יום

     

     

    ***

     

    ולמתעניינים בקישור אל ספרי 

    "מסע חיי"

     

    סיפור משא חייו של הורה ישראלי, הנפרק תוך מסע מעורר חושים ומחשבות 

     אל מרכזה ודרומה יבשת אמריקה. נכתב במהלך המסע ואחריו, ופורסם כאן שנתיים אחרי. 


     

    Komodo Dragon

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/5/11 12:08:
      בתאילנד עדיין לא הייתי... תודה על הטיול בתמונות בליווי הסיפור.
        17/5/11 16:02:
      דרור, תמונות מרשימות ואתה כותב כלכך בחן את החויות שלך, שאפשר להרגישן דרך כתיבתך. תודה על השיתוף. יש רצון לסוע ולטייל
      יופי של טיול, יופי של תמונות. תודה על השיתוף עם החוויות שלך :-)
        16/5/11 20:39:
      תודה על השיתוף, התמונות וההסבר מרתקים.
        16/5/11 08:23:
      וואלה, דרור, היה לך אומץ להביא תמונות שלך כאדם סובל וכואב........:-) :-) :-) :-) כן, המסג'ים שלהם מסוגלים לפרק אותך ולהרכיב מחדש, יופי של פאזל. והתמונות מזכירות נשכחות.........תודה על הד"ש מבודהה השוכב, שנראה לי כי לא ויתר על התנוחה מאז שראינו אותו לפני יותר מ- 11 שנים. כנראה שעל משהו טוב לא מוותרים בקלות. :-)
        16/5/11 02:51:
      מקווה שהברך לא כואבת כבר! מעבר לכך התמונות והשיתוף מרשימים מאוד
        16/5/11 00:16:
      וואווווו
        15/5/11 21:56:

      צילומים נהדרים

      המון חן בסיפורים

      ובדיוק את המסג'יטסט הזה הצטרכתי

      לרפא לי דלקת בגיד.. אבל תודה לאל עבר לי..:)))))

        15/5/11 14:02:
      תודה על הטעימה בצילומים...
        15/5/11 13:56:

      תרבות שונה ואחרת,, ציבעוניות והמון יופי..
      צורת החיים על המים,, הכל כמו באגדות...
      תודה על צילומים מרהיבים והמילים שעוטפות הכל *

        15/5/11 07:19:
      אני מתה על דרקונים. הלטאה הזו נראית כה קטנה יחסית לדמות בסרטים. הצילומים מדהימים. גם אני רוצה להיות שם. *
        14/5/11 22:21:

      איזה יופי.

      תמונות מדהימות.

      תודה שהבאת ושיתפת.

      שבוע טוב ומלבלב.

      עם המון חיוכים ואהבה.

       

      ''

        14/5/11 12:52:
      התמונות יפהפיות ומיוחדות. תודה על השיתוף.
        14/5/11 11:32:
      לא סיפרת ולא סיפרת....ואני לא סיפרתי בפוסט ההוא שלי (שכתבת לי שאתה מקשיב להמשך....) שנתפס לי הגב וגם אני הלכתי לחברה שמתמחה במסאז' שוודי והיא פירקה אותי! אבל הרכיבה אותי מחדש!. ובכלל, אתה - מעבר להוצאת ספר המסע שלך, אתה יכול בקלות להוציא ספר של תמונות, יקנו אותם כמו לחמניות. אני אומרת לך. }{
        14/5/11 11:18:

      הטרמילר -

      מקסים
      פוסט נהדר -
      הן במלל והן בתמונות
      אהבתי מאד
      תודה על הטיול איתך...
      שבת מחבקת

        14/5/11 09:38:
      מצפה למסע הבא שלך..
        14/5/11 06:01:
      כרגיל מרתק , תודה על הסיור
        13/5/11 23:39:
      האמת, נראה כמו אגדה קסומה, לא כמו מציאות במאה ה-21 . גם הדרקון אמיתי. לא ידעתי שיש כזה תנין ענק או לטאה שרוקם הוא קטלני. נשמע כמו סיפור כדי להפחיד ילדים, אולם התמונות שלך מוכיחות שזה אכן אמיתי. ותמונות הכאב שלך מצביעול על כך שלא היית מוכן בשום פנים ואופן לוותר על הטיול הזה. אתה הרפתקן מלידה.
        13/5/11 23:05:
      היי דרור מקום מדהים תאילנד אף על פי שהפכה מתויירת מדי עבורי אני מעדיפה את האי ציווליזציה פוסט צבעוני ומקסים מקווה ששלום לרגלך שבת מקסימה לך
        13/5/11 22:47:
      מקסים!!!!!!!! זוהי
      דרך הפוסט והתמונות יש מצב שאשים את תאילנד על ה"פריים שלי". אתה יודע לטייל!
        13/5/11 22:06:
      יש כמה כאלה בכנסת,במפלגות,בממשלה ואפילו הדיבור שלהם רעיל.
        13/5/11 21:46:
      תאילנד זה המקום הבא שארצה לנסוע אליו.
        13/5/11 20:50:
      מרהיב הדרקון בעל מאה הראשים הרושפים בלהבות, פעם פגשתי דרקונית שהצליחה לשרוף אותי, אז דיר בלק, דרקונים לא בבית ספרנו.
        13/5/11 20:49:
      מרתק רפא וצילומים מדהימים, בפרט הבודהה מזהב, וזווית צילומים פנטסטית ביופייה.*
        13/5/11 18:51:
      בכיף
        13/5/11 18:03:

      אז פגשת את הדרכון ....

      ולי רק סיפרו על Nesi המפלצת מ"לוך נס" ואפילו שטתי לי בחיפושים אחריה אבל אצלנו היא לא הופיעה, כנראה תשאר לתמיד אגדת עם סקוטית :)

      יפה לה הסגול :)))

       

      ''

        13/5/11 17:41:
      יופי של פוסט אהבתי את המסג'יסט לא לשוא זה נקרא עיסוי תיאלנדי
        13/5/11 16:16:
      סוף סוף גיליתי יאת מכורתי. הצילומים הקודמים שלך היו מתאילנד שלא הכרתי. אני מודה לך שהסדר הושב על כנו, והתאילנדי סוף סוף שלח את הסחורה. המסג'יסט לא יודעת. אני הלכתי למסז'יסטים של המלך (ככה אמרו וככה זה גם נראה) ולא היו לי טענות בכלל
      זה לא דרקון זה פספורט
        13/5/11 15:46:
      א': חשבתי שמסאז' תיילנדי זה כששתי יפהפיות הולכות לך על הגוף הלוך ושוב . ב': הדרקון הזה נראה סתם כמו משו חסר פרופורציות , כמו ראשן מגודל. ג': אמרו לי שממש שווה לגור בתיילנד, כי נורא זול שם, ולא סחלה כמו בהודו. אתה מודה?
        13/5/11 15:17:
      אין כמו הצילמים של העיסוי כדי להמחיש את מידת הכאב שלך וכמו הצילומים האחרים שצרפת לפוסטים מתאילנד כדי להמחיש את עוצמת הכאב שלי מכך שלא הייתי בתאילנד מעולם(-:
        13/5/11 15:12:
      דרקון ירוק ממני.
        13/5/11 15:07:
      ספר על מסעך בתאילנד בהתהוות?
        13/5/11 15:03:

      כהרגלך אתה מרתק ומעניין ומגרה את הסקרנות.

      יופי של דיווח וצילומים מעולים.

      שבת שלום,

      רמי

       

       

        13/5/11 14:25:
      מסע מרתק וקסום ,תמונות מדהימות ,יופי פראי לטעמי ממש...*********
        13/5/11 14:12:
      יותר סכנות, יותר זכרונות. מה נשאר מטיולים כאלה אם לא הזכרונות?
        13/5/11 13:32:
      הכאב, רק זיכרון שהיית בארץ המפוארת הזו.
        13/5/11 13:31:

      דרור,מרתק כמו תמיד לטייל איתך.הצילומים נפלאים.
      תענוג אמיתי.

        13/5/11 13:15:
      התמונות עם המלא זהב מזכירות לי את רמתגן רח' ביאליק ....טו מאץ' זהב (ב' דגושה כמובן) וגם כשאתה סובל אתה חתיך!!!!! איזה יופי.
        13/5/11 12:42:
      מרתק.
        13/5/11 12:36:
      לא הבנתי- הם מחזיקים אותו בתור "חית בית", או שהוא הגיע איכשהו עם הנהר לבנגקוק?? ולחשוב כמה פעמים שוטטתי לי שם בלי חשש. אוי.
        13/5/11 12:32:
      מה עשית לדרקון...וקטן עליך פגיעה בברך.. שבת שלום לך.
        13/5/11 12:28:
      iofi shel tmunot iofi shel tiul chaval al a berech toda she shalachta ve shabat shalom
        13/5/11 11:58:

      דרורוש,

      תמיד מעניין איתך.

      אפילו הדרקון עשה לכבודך הופעה (וטוב שלא הייתי שם לצפות במחזה, כי חוץ מרגל פגועה, היית חוזר חרש מהצרחות שלי קריצה...).

        13/5/11 11:19:
      נפלא... שבת שלום.....
        13/5/11 11:12:
      WOW כיף לחוות דברים כך דרך התמונות והסיפורים שלך..
        13/5/11 10:58:
      לא מצליחה לככב אז ..... כוכב גדול
        13/5/11 10:55:

      צטט: פוצקלה 2011-05-13 10:20:54

      מקסימות התמונות. מרגישה הזדהות

       

        13/5/11 10:53:
      תודה על התמונות המקסימות שיהיה סופשבוע בכיף
        13/5/11 10:47:
      איזה פוסט מדהים!!! יופי של צילומים... והכאב שלך - פוטוגני מאד :-) *
        13/5/11 10:41:
      תודה על תוכן מרתק, מקווה כי אתה חש בטוב עם הרגל. מכירה את תאילנד היטב, החזרת אותי למסעי! תודה!
        13/5/11 10:39:
      תודה רבה דרור, על התמונות המלהיבות והתיעוד. אני בטוח שקהל קוראיך כבר ממתין למסע הבא. חשוב לציין על אותו חיה מדהימה, דרקון הקומודו, שמספריו הולכים ופוחתים ויש לקוות שיעשו מאמץ לשמור עליו באזור המחייה שלו. הרי יש בעלי חיים טורפים חדשים וגדולים הרבה יותר ממנו. הוא מעניין בגלל הדרך שבו הוא צד את את הטרף שלו שהוא הנקודה המחבר בינו לבין הדינוזארים שנכחדו. שבת שלום לך ידידי
        13/5/11 10:33:
      לחזור לתאילנד ..טיול וסדרת מסג'ים..בוקר צהריים ערב וחוזר חלילה..
        13/5/11 10:23:
      מושלם
        13/5/11 10:20:
      מקסימות התמונות. מרגישה הזדהות לגבי הברך ...

      פרופיל

      הטרמילר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון