שבוע שעבר ביום שלישי עברתי ניתוח קיצור קיבה

והשיר הזה הוא תוצאה של המחשבות והתחושות שמלוות בדרך הזאת שבחרתי

את חייו הקודמים הותיר מאחור,

רגשות מעורבים את ליבו סוערים.

המוכר מתרחק ונעלם מחייו,

אל הלא נודע שם הוא פעמיו.

מאחור השאיר גנים מלבלבים,

עצים מניבים ופלגים מפכים.

לפניו פרוש מדבר צייה,

ועבודה קשה להפריח פה את השממה.

שבילים לסמן ולסלול דרכים,

אבנים לסקל ולנטוע גנים.

והוא הרי כבר אינו צעיר,

אך גם אינו בא בימים.

כוחו עוד במותניו,

ובעיניו חדוות נעורים,

יוצא הוא למסע בחייו החדשים.