צטט: ליאורה בן יצחק 2011-05-15 22:29:26

אתם ראויים. מרכינה את הכובע :)

 ---------------------

תודה ליאורה

נרי, אני מאחל לכם הצלחה והגשמה של כוונתכם במהרה בימינו.

אבל סנה בוער האם ביקורת חסינה מביקורת? האם המבקר הוא זה שיודע תמיד או שאולי יכולה להיות ביקורת הנובעת מחוסר הבנה וטעות? האם אנשים שהאגו שלהם נמצא באיום לא יתקיפו רעיונות לא מוכרים להם ויבטלו אותם כי לא הם הגו את הרעיון? אבל האם זה האגו שלי שדוחף אותי עכשיו להעמיד מולך שיחה שלמה על אהבה? לך תדע אבל לא תדע זאת רק בכלי ביקורת, תצטרך, אם תהיה מוכן להתקרב קצת ולראות אם יש חיבור. 

 

אבל בכל מקרה ביקורת היא גורם מעורר, ואני אוהב תמיד שתתפתח שיחה, לא של חרשים וגם גם לא של מבקרים ומבקרים של מבקרים אלה שיחה בין אנשים שרוצים לדעת טוב יותר עמוק יותר רחב יותר ורוצים למצוא את החיבור זאת עבורי שיחה של אוהבים - אוהבי חוכמה.

 

 

המילה "אהבה" מצביע על שדה עצום של משמעות. ולדעתי שדה של חוכמה אנושית לגבי הקיום שלנו. ברי מזל אנחנו שיש ביננו מורה אהובה טובה וחכמה כדיוטימה שלימדה את סוקרטס דבר או שניים גם כאשר האורקל קבע שהוא החכם באדם והוא למד שחוכמתו היא בהכרתו שאינו יודע.

 

איש לא פגש אהבה או הצליח למדוד אותה כך שאין לנו כלים אובייקטיבים לדון בה. אנחנו מוצאים את האהבה בתוכנו ברגש וביחס שלו אל אנשים. אני אישית מעדיף תאורים ודיאלוגים סוקרטיים על פני הגדרות אבל זה אני וודאי שאינו מחייב אותך. אני לא חושב שהפעילות שלנו ב"ואהבת" היא ניסיון לשכנע מישהו, יותר היא נסיון ליילד רעיון קיים אל תוך המציאות ואת זה עושים עם מי שבשל לכך. מי שאינו בשל ל"ואהבת" וודאי יעלה ביקורת וקשיים וראוי שלא יצא וישכנע אנשים לחיום ב"ואהבת".

 

אתה כותב:  לא מדובר באמת באהבה רומנטית, אבל דאגה, אחריות, סליחה וקבלה הם לא אהבה!!! זו הכוונה של הביקורת שלי, להזהיר מפני בלבול בין מושגים שכליים, לבין רגש.

אתה מצביע בביקורת שלך כי אהבה היא רגש, ואם אני עוקב אחר כיוון זה הרי "ואהבת לרעך כמוך ..." היא קריאה לפתח רגש של אהבה כלפי האחר. זה וודאי דבר שיתרום למציאות טובה יותר. אבל בשלב מוקדם למדנו כי לא נוכל לעשות זאת וולא נוכל לשכנע אנשים לפתח רגש לאהוב זרים או אנשים רחוקים מהם ... ואני איני חושב שזה נחוץ.

אבל ניסיון החיים שלי מסכים איתך כי מניסיון חיים שלי, מי שעבר איזו סדנה, קרא ספר, היה בהרצאה, חזר בתשובה וכו', ופתאום נהפך לאוהב את רעהו כמוהו, חי בסרט ובאשליה עצמית, פשוט בגלל שאין הוקוס פוקוס, ושלא מדובר ברצון, אלא ביכולת. בדיוק כמו שהרצאה משכנעת על כושר גופני לא תהפוך אותך לבעל יכולת גופנית, למרות הרצון הגדול וההתלהבות.

 

כך שאיננו מנסים להחזיר אנשים בתשובה או לעשות בהם שינוי שינהגו ב"ואהבת לרעך כמוך" אלה רק שהרעיונות והחוכמה שנבעה מהמשפט הזה במשך דורות (הכוונה הפרשנויות שניתנו לזה במסורות השונות, היהודית המוכרת לרובנו וגם בנוצרית, מוסלמים והבודהיסטית). אנחנו מתונים יותר במה שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו רוצים לפעול כדי שאנשים יפגשו ברעיונות האלה יותר, ויבחנו אותם ביחס לעצמם ולאחרים. זה הכל אבל זה דורש עשייה רבה.

 

לכן השאלה שלך חשובה: אתה אומר: "לכן אני חושב שהרעיון הוא הרכבה של הפרטי והכללי וראוי לפעול כי שעוד אנשים יכירו אותו". מה זאת אומרת? איך בדיוק נעשית ההרכבה הזאת? בעזרת מה? דבק? לחש? מנטרה?

אז הצלחת לגלות את אמריקה לשני אנשים עם המשפט הזה, יש להם רצון, התלהבות, ואמונה בצדקת המשפט, מה עכשיו, ואיך?

ההרכבה של הפרטי והכללי נעשתי דרך השפה העברית.  כמוך מצביע על עצמך, על הפרטי שלך על החוויה וההכרות האינטימית והפרטית שלך.  לרעך כמוך - זאת ההדבקה. העיקרון הפנימי משמש אותך ביחס לאחר, ללא תנאי וכך יוצר קשר מוסרי וכללי בחברה. דיון ברעיונות ובפירושים שניתנו במסורות השונות, חקירה פנימית של חברים לבדם ובקבוצה לצד פעילויות כמו מפגשים עם קבוצות אחרות וגם פעילות אומנותית יתרמו להכרות עם הרעיון הזה כך נוכל לקבל את האחר, השונה, לכבד את חירותו, וכו', הם ערכים חברתיים ממדרגה ראשונה,

 

אבל לאהוב את רעך כמוך הוא לא תנאי לקיומם, אפשר לקיים את הערכים האלה מתוך הכרה והבנה שכלית.

לקבל את האחר, השונה, לכבד את חירותו, וכו', הם ערכים חברתיים ממדרגה ראשונה, אבל לאהוב את רעך כמוך הוא לא תנאי לקיומם אלה אחת הדרכים לפתח אותם כדי שאפשר יהיה לקיים את הערכים האלה מתוך הכרה והבנה שכלית. הפעילות נועדה לפתח את ההכרה הזו, זה מצוין וחשוב מאוד, 

 

אבל אנחנו חלוקים למשמעות האהבה והקשר שלה לכל זה ... ואולי כך נאלץ לקבל את עצמנו, מצידי ואני מקווה שתסלח לי שתהיה זאת קבלה באהבה - גם אם אתה חושב שונה ממני ומצידך .... כפי לשמדתי בביקורת, אבל אני מאמין שגם הביקורת שלך שואפת לאמת היפה והטוב.

 

 

 

 

צטט: דיוטימה 2011-05-15 08:50:36

עוברת על התגובות וחווה גל שתופס עוצמה.

יש כאן תשתית מצוינת ודמויות, גם של מצטרפים חדשים,

שיש בכוח כנותם ולהטם כדי לשטוף מפני ציניקנים את חיוכיהם הזחוחים,

ובלבד שיתעלו על הקטנוניות הדוחפת אנשים, פעם אחר פעם, למאבקי כוח.

כשהרעיון הוא העיקר 

כל המגבלות והגבולות, תרתי משמע, יתמוססו

♣ ♣ ♣

 אני מקפיצה בעונג את תגובתך המעודדת כרוח-גבית

אח, איזו תודה גדולה, דיוטי.

צטט: עינת עופר 2011-05-15 16:16:55

גלילה, אם טרם הצעתי, אשמח לנדב סדנאות ופעילויות הקשבה בזמן ובפורמט שמתאימים לכם. וכל הכבוד, על הרעיון, הביצוע, ההתמדה, הסבלנות והסובלנות, באמת, כל הכבוד.

 ------------------------------

תודה עינת על ההצעה.

למרות שגם בלי לברר איתך את רשומה אצלי להנחיה.

צטט: neri 2011-05-15 12:56:23

סנה בוער,

 

אבל מי שאומר אבל מתכוון להיות ביקורתי או לתרום? האם הוא פתוח לדיון או שהוא כבר יודע הכל ומסמן לאחרים היכן שגו?

 

אבל אני כתבתי כאן אבל?

אני יכול לדבר רק על עצמי, לא על כל מי שאומר אבל, אפשר להגיד "אבל" עם כל מיני כוונות :)

האבל שלי מכוון להיות תרומה של ביקורת!

 

אני מבין לגמרי מאיפה באה השאלה שלך, רק שהפרשנות שלך ל"ביקורת" צרה מדי בשבילי.

בכללי, היום בעידן הדיבור התקני, המניפולציות, הפוליטיקה והאינטרסים, נדיר לשמוע ביקורת אמיתית וכנה, אנשים כל כך התמכרו לשקר ולאשליה, שאפילו לא רוצים את הביקורת הכנה, נעלבים ממנה אם היא לא מתאימה לשקר העצמי.

 

אז יש לי ביקורת על מה שאתה עושה, למה זה כל כך מערער אותך?

העובדה שיש לי ביקורת היא החשובה, או התוכן שלה?

 

מה שמבלבל זה השילוב של ביקורת עם שיפוט, אנשים שחוו בילדותם ביקורת שיפוטית ייטו להיות עם רגישות יתר ואטימות לביקורת.

  

בכל מקרה שים לב כי במשפט "ואהבת לרעך כמוך" יש את המרכיב האישי (כמוך) והמרכיב השיתופי (רעך +אהבה). אני חושב שלא מדובר באהבה ארוטית או אהבה רומנטית הרי אלו אהבות שאינן יכולות להתייחס אל עצמך אלה אהבה של דאגה, אחריות, סליחה וקבלה (בין השאר). לכן אני חושב שהרעיון הוא הרכבה של הפרטי והכללי וראוי לפעול כי שעוד אנשים יכירו אותו. כך יוכלו אחרים לראות עצמם כחלק מדבר גדול מהם בו יש להם משמעות ואיכות הדבר הגדול מעצמי מתבסס על הפעולה של הפרט, להיות מוכן לקבל, לסלוח ולתחבר עם האחר שחושב שונה ממנו (ובלי אבל )

 

בכל מקרה, אמשיך לתרום ביקורת :)

  

 לא מדובר באמת באהבה רומנטית, אבל דאגה, אחריות, סליחה וקבלה הם לא אהבה!!!

זו הכוונה של הביקורת שלי, להזהיר מפני בלבול בין מושגים שכליים, לבין רגש.

 

אפשר לדאוג, להיות אחראי, לסלוח וכו' בלי שום קשר לאהבה, ואפשר לאהוב בלי דאגה, בלי אחריות ובלי סליחה.

 

ההגדרה שלך מבטאת ניסיון שכלי להגדיר רגש ע"י כל מיני ביטויים שאתה מייחס לרגש האהבה.

 המקסימום שאתה יכול לעשות עם אחרים זה לשכנע אותם לרצות לאהוב את האחר, אתה לא יכול לשכנע אף אחד

לאהוב משהו או מישהו, לא משנה כמה חזק תרצה ותנסה.

מכיוון, כפי שרמזתי קודם, שכולם כבר מכירים את המשפט הזה, ולא באמת קשה לשכנע אנשים לרצות לקיים אותו,

אנחנו נשארים עם המאמץ הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו לקיים אותו ממש, ולא רק לעשות הצגה של אהבה שמורכבת מאוסף של ביטויים וקלישאות.

מניסיון חיים שלי, מי שעבר איזו סדנה, קרא ספר, היה בהרצאה, חזר בתשובה וכו', ופתאום נהפך לאוהב את רעהו כמוהו, חי בסרט ובאשליה עצמית, פשוט בגלל שאין הוקוס פוקוס, ושלא מדובר ברצון, אלא ביכולת.

בדיוק כמו שהרצאה משכנעת על כושר גופני לא תהפוך אותך לבעל יכולת גופנית, למרות הרצון הגדול וההתלהבות.

אתה אומר: "לכן אני חושב שהרעיון הוא הרכבה של הפרטי והכללי וראוי לפעול כי שעוד אנשים יכירו אותו".

מה זאת אומרת? איך בדיוק נעשית ההרכבה הזאת? בעזרת מה? דבק? לחש? מנטרה?
אז הצלחת לגלות את אמריקה לשני אנשים עם המשפט הזה, יש להם רצון, התלהבות, ואמונה בצדקת המשפט, מה עכשיו, ואיך?

 

לקבל את האחר, השונה, לכבד את חירותו, וכו', הם ערכים חברתיים ממדרגה ראשונה, אבל לאהוב את רעך כמוך הוא לא תנאי לקיומם, אפשר לקיים את הערכים האלה מתוך הכרה והבנה שכלית.

אז אם הפעילות נועדה לפתח את ההכרה הזו, זה מצוין וחשוב מאוד, בלי שום קשר לאהבה, אבל אם הכוונה של הפעילות לעורר את רגש האהבה, אין לזה שום קשר להגדרה של המשתתפים כחילוני, דתי, שמאלני, ימני, יהודי או ערבי, החיבור בין הגדרות כביכול שונות, על מנת ללמד לאהוב את ההגדרה האחרת והשונה, לא רלוונטית לאהבה.

 

 

סנה בוער,

 

אבל מי שאומר אבל מתכוון להיות ביקורתי או לתרום? האם הוא פתוח לדיון או שהוא כבר יודע הכל ומסמן לאחרים היכן שגו?

 

אבל אני כתבתי כאן אבל?

 

בכל מקרה שים לב כי במשפט "ואהבת לרעך כמוך" יש את המרכיב האישי (כמוך) והמרכיב השיתופי (רעך +אהבה). אני חושב שלא מדובר באהבה ארוטית או אהבה רומנטית הרי אלו אהבות שאינן יכולות להתייחס אל עצמך אלה אהבה של דאגה, אחריות, סליחה וקבלה (בין השאר). לכן אני חושב שהרעיון הוא הרכבה של הפרטי והכללי וראוי לפעול כי שעוד אנשים יכירו אותו. כך יוכלו אחרים לראות עצמם כחלק מדבר גדול מהם בו יש להם משמעות ואיכות הדבר הגדול מעצמי מתבסס על הפעולה של הפרט, להיות מוכן לקבל, לסלוח ולתחבר עם האחר שחושב שונה ממנו (ובלי אבל )

 

נרי

 

 

 

צטט: סנה בוער 2011-05-14 13:35:32

מטרה יפה וראויה מאוד, וכל הכבוד על המאמץ, אני בטוח גם שהרוב הגדול של האנשים יכולים להזדהות עם זה כמחנה משותף.

אבל, הבעיה היא לא בהסכמה על הערך של ואהבת, אלא ביישומו, ולא מדובר ביישום הסכם שלום או הסכם אחר, מדובר ביישום של דרך חיים שמבוססת על התפתחות אישית בכלל, ועל התפתחות רגשית בפרט, כלומר לא מספיק לקבל החלטה שמהיום אני אוהב את רעי כמוני, אני אשכרה צריך באמת לאהוב אותו!

ולמה לא אהבתי עד היום, כי לא הכרתי את ר' עקיבא או כי לא רציתי לאהוב?

יש הבדל עצום בין לרצות ולשאוף לערך או אידיאל, לבין להיות הערך והאידיאל, ולצערי הרבה מאוד אנשים עם כוונות טובות מתבלבלים, הם חושבים בטעות שלאמץ אידיאל מסוים הופך אותם לאידיאל עצמו, אימוץ אידיאל כאמור, הוא כמו תחפושת.

לכן, הפעילות שלדעתי יכולה ליצור שינוי היא דווקא פעילות אישית פרטית, ולא ציבורית, כדי לאהוב את רעך כמוך, צריך קודם כל לאהוב את עצמך, מי שאוהב את עצמו בצורה בריאה ומאוזנת, ממילא יאהב גם את רעו.

במילים אחרות, המידה שבה אנחנו לא אוהבים את האחר, משקפת את מידת חוסר האהבה העצמית שלנו, או את אי איזונה.

וזה בסדר גמור, יש מקום בעולם גם לחוסר אהבה, אחרת היא לא היתה אפשרית, מה שחשוב זה שנבין שהעיקר במשפט של ר' עקיבא הוא האהבה העצמית, לצערי זה לא כזה מובן מאליו כמו שחושבים ונדמה.

עוברת על התגובות וחווה גל שתופס עוצמה.

יש כאן תשתית מצוינת ודמויות, גם של מצטרפים חדשים,

שיש בכוח כנותם ולהטם כדי לשטוף מפני ציניקנים את חיוכיהם הזחוחים,

ובלבד שיתעלו על הקטנוניות הדוחפת אנשים, פעם אחר פעם, למאבקי כוח.

כשהרעיון הוא העיקר 

כל המגבלות והגבולות, תרתי משמע, יתמוססו

♣ ♣ ♣

צטט: רונן מאיר 2011-05-14 16:04:14

זה עתה הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק.

פרסתי לך שטיח אדום, ואני קדה קידה עמוקה לכבודך.

(אפילו אני עונה לך אחרון כדי להקפיץ את תגובתך).
לכי תדעי מה יהיה הצעד הבא שלי. אולי אפילו תצליחי להרים אותי מהכורסה :))
אולי ארז ידחוף אותך מלמטה...
מצטרף לברכת הדרך של הזונות.

הזונות המיסו את ליבי היום. נעתקו המילים מפי. הן הגדילו לכתוב. יבורכו הזונות!!!
זה לא יהיה קל, אבל את יודעת את זה.
 
עכשיו אני הולך להתפייט קצת;
אני פשוט נפעם (יאפ) מהיוזמה ומהרוח.
את עוד תדליקי משואה.

יש נימה םיוטית ברעיון, אבל אני ידעתי טלטלות.

זה אתגר הרבה יותר מתוחכם מפיוט.

שמחת אותי עד מעוד.

צטט: ארזעמירן 2011-05-14 19:10:48

בהצלחה (הייתי קם מהכורסה, אבל רונן מאיר יושב עלי. כשהוא יקום, נראה...:))

 ----------------------------------

נו, כובד משקלו...

תודה ארז

צטט: סנה בוער 2011-05-14 13:35:32

מטרה יפה וראויה מאוד, וכל הכבוד על המאמץ, אני בטוח גם שהרוב הגדול של האנשים יכולים להזדהות עם זה כמחנה משותף.

תודה, סנה.

אבל, הבעיה היא לא בהסכמה על הערך של ואהבת, אלא ביישומו, ולא מדובר ביישום הסכם שלום או הסכם אחר, מדובר ביישום של דרך חיים שמבוססת על התפתחות אישית בכלל, ועל התפתחות רגשית בפרט, כלומר לא מספיק לקבל החלטה שמהיום אני אוהב את רעי כמוני, אני אשכרה צריך באמת לאהוב אותו!

מסכימה איתך מאוד מאוד.

ולמה לא אהבתי עד היום, כי לא הכרתי את ר' עקיבא או כי לא רציתי לאהוב?

גילוי נאות: מטבעי אני דעתנית. עד אותו רגע בו התחברתי לרעיון ואהבת חשבתי שאני, או השמאל, מחזיקים בצדק המוחלט. ההחלטה לתת ל"ואהבת לרעך כמוך" להוביל אותי היתה החלטה מאוד עמוקה. אני גם מבינה את הנסיבות שהובילו אותי להתמסרות הזאת (לא אלאה אותך, את עצמי ואת האורחים). 

יש הבדל עצום בין לרצות ולשאוף לערך או אידיאל, לבין להיות הערך והאידיאל, ולצערי הרבה מאוד אנשים עם כוונות טובות מתבלבלים, הם חושבים בטעות שלאמץ אידיאל מסוים הופך אותם לאידיאל עצמו, אימוץ אידיאל כאמור, הוא כמו תחפושת.

אתה מעלה כאן נקודה חשובה. אבל לא אני אשפוט את האנשים. אני יכולה רק לספר לך שלפני פסח נפגשנו עם אנשי-קדומים לדיון על הגאולה. המושג גאולה לא נמצא בכלל בלקסיקון שלי ביני לבין עצמי. ובכל זאת, מצאתי עצמי אומרת באותו מפגש: אני מרגישה שההתמסרות לרעיון ואהבת גאל אותי מ"תקיעויות" מיותרות.

לכן, הפעילות שלדעתי יכולה ליצור שינוי היא דווקא פעילות אישית פרטית, ולא ציבורית, כדי לאהוב את רעך כמוך, צריך קודם כל לאהוב את עצמך, מי שאוהב את עצמו בצורה בריאה ומאוזנת, ממילא יאהב גם את רעו.

אתה פשוט קורא מחשבות. לכן החלטנו ליצור סדנאות-לימוד ועבודה לעיבוד הרעיון. כי על הדרך אנו מגלים שהרעיון הרבה יותר גבוה ועמוק ממה שראינו בתחילת הדרך.

במילים אחרות, המידה שבה אנחנו לא אוהבים את האחר, משקפת את מידת חוסר האהבה העצמית שלנו, או את אי איזונה.

וזה בסדר גמור, יש מקום בעולם גם לחוסר אהבה, אחרת היא לא היתה אפשרית, מה שחשוב זה שנבין שהעיקר במשפט של ר' עקיבא הוא האהבה העצמית, לצערי זה לא כזה מובן מאליו כמו שחושבים ונדמה.

וכדי שהשורש א.ה.ב לא יאבד מערכו ומשמעותו, בוא נוסיף ביטויים כמו: השלמה עם מה שאני. קבלה שכמו שאני זה בסדר...

ובלבד שלא יתקבל כאן הרושם שואהבת נורא מתוקים ותמימים.

שמחה לפגוש אותך כאן

ומקווה להמשך הדדי

 

צטט: דיוטימה 2011-05-14 14:21:48

וזו רק ההתחלה...!! ♣

-------------------------

אינשאללה!

אהובתי

זה עתה הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק.
לכי תדעי מה יהיה הצעד הבא שלי. אולי אפילו תצליחי להרים אותי מהכורסה :))

מצטרף לברכת הדרך של הזונות.
זה לא יהיה קל, אבל את יודעת את זה.

עכשיו אני הולך להתפייט קצת;
אני פשוט נפעם (יאפ) מהיוזמה ומהרוח.
את עוד תדליקי משואה.

צטט: אילנה ינובסקי 2011-05-14 13:01:28

יקירתי, חולמת ומגשימה. איזה יופי וגם איזו נחת. אפשר לסמוך עליך שאת תגיעי עם הרעיון הכל כך שווה שלך הכי רחוק שאפשר

 ----------------------------------

הכי שווה

מה בישלת לשבת?

צטט: מירי-ב 2011-05-14 12:57:56

תודה על הסקירה ועל התמונות מסברות העין (תמיד נחמד לראות את האדם מאחורי השם או לחלופין הכינוי ב"קפה" :-)) וכמובן, שיהיה לכם בהצלחה, ובעיקר בהנאה! ד"ש מפורשת (שלא לומר "דיסידנטית" ה"קפה"... חחחח :-)

 --------------------------------

מירי יקרה שלי

שמחה שהתייחסת לצילומים, שהרי עמלתי שעות כדי לצוד את הנבחרים בעיני.

גם הדמיות עצמן, כמובן, וגם מאפיינים שלהן.

תודה

ושבת נעימה.

(יורד אצלכם גשם כמו שאצלנו?)

צטט: debie30 2011-05-14 12:28:34

יישר כח והמון המון הצלחה

 -------------------------

תודה יקירתי

ושבת נעימה

מטרה יפה וראויה מאוד, וכל הכבוד על המאמץ, אני בטוח גם שהרוב הגדול של האנשים יכולים להזדהות עם זה כמחנה משותף.

אבל, הבעיה היא לא בהסכמה על הערך של ואהבת, אלא ביישומו, ולא מדובר ביישום הסכם שלום או הסכם אחר, מדובר ביישום של דרך חיים שמבוססת על התפתחות אישית בכלל, ועל התפתחות רגשית בפרט, כלומר לא מספיק לקבל החלטה שמהיום אני אוהב את רעי כמוני, אני אשכרה צריך באמת לאהוב אותו!

ולמה לא אהבתי עד היום, כי לא הכרתי את ר' עקיבא או כי לא רציתי לאהוב?

יש הבדל עצום בין לרצות ולשאוף לערך או אידיאל, לבין להיות הערך והאידיאל, ולצערי הרבה מאוד אנשים עם כוונות טובות מתבלבלים, הם חושבים בטעות שלאמץ אידיאל מסוים הופך אותם לאידיאל עצמו, אימוץ אידיאל כאמור, הוא כמו תחפושת.

לכן, הפעילות שלדעתי יכולה ליצור שינוי היא דווקא פעילות אישית פרטית, ולא ציבורית, כדי לאהוב את רעך כמוך, צריך קודם כל לאהוב את עצמך, מי שאוהב את עצמו בצורה בריאה ומאוזנת, ממילא יאהב גם את רעו.

במילים אחרות, המידה שבה אנחנו לא אוהבים את האחר, משקפת את מידת חוסר האהבה העצמית שלנו, או את אי איזונה.

וזה בסדר גמור, יש מקום בעולם גם לחוסר אהבה, אחרת היא לא היתה אפשרית, מה שחשוב זה שנבין שהעיקר במשפט של ר' עקיבא הוא האהבה העצמית, לצערי זה לא כזה מובן מאליו כמו שחושבים ונדמה.

צטט: א ח א ב 2011-05-14 11:02:00

יישר כח :)

 --------------------

תודה אחאב

וד"ש מבת-דודתי

צטט: ruthy 2011-05-14 10:31:12

הלוואי ויהו רבים כמותכם! ישר כוח!

 --------------------------

תודה רותי יקרה

על העידוד

והרוח הגבית

למן ההתחלה

צטט: עצבן 2011-05-14 08:47:47

רבי עקיבא מוציא אנחת רווחה בקברו...
המלצה - לשים את הקישור לקבוצה בפייסבוק.
הרבה הרבה הרבה בהצלחה.

 ------------------------

עצבן

בנוסף ללינק שנרי העלה כאן, הרשה לי לגלות לך סוד:

ישבנו כאן שלושה חברים. המצב הדאיג אותנו.

שאלנו: מה נעשה?

אחרי כמה דקות של שקט אמרתי:

שמעו, אין לי מושג מאיפה זה בא לי, אבל, לאבא שלי קראו עקיבא,

וכשהיינו ילדים שרנו את השיר:

"אמר רבי עקיבא: ואהבת לרעך - זה כלל גדול בתורה"

נרי אמר: מתחת לשמי אני חותם במילים הללו,

ואבי? נעתקו המילים בפיו.

ככה, באמת, הקרה.

תודה יקירנו

ושבת נעימה

צטט: עצבן 2011-05-14 08:47:47

רבי עקיבא מוציא אנחת רווחה בקברו...
המלצה - לשים את הקישור לקבוצה בפייסבוק.
הרבה הרבה הרבה בהצלחה.

http://www.facebook.com/home.php?sk=group_170021229708006&ap=1

רבי עקיבא מוציא אנחת רווחה בקברו...
המלצה - לשים את הקישור לקבוצה בפייסבוק.
הרבה הרבה הרבה בהצלחה.

צטט: רחלי45 2011-05-14 05:43:32

כל הכבוד! תמשיכי לעדכן.

 -----------------------------

תודה רחלי

ושבת נעימה

צטט: מגן דהרי 2011-05-14 05:19:51

תבורכו!

 -------------

תודה לך מגן

וברכות ויישר כוח

על עשייתך

צטט: צבע השרב 2011-05-13 23:58:04

צטט: זונות פוליטיות 2011-05-13 19:24:11

 

ברוטוס:   גם אם ציניקנים יאמרו שחבל על הזמן, שזו טיפה בים של שנאה, קיטוב והתבדלות, כל מעשה וכל מפגש מסוג זה חשוב וחיוני

 

 

  

 נטוס:      דע את השונה והכר את הנבדל מתוך כבוד הדדי והכרה בזכותו לחשוב אחרת ממך

    

 

 

כן, לכול;

יישר כוח גלילה; מבורכת פעילותכם, צ"ה

-------------------------

תודה צ"ה

הגדלת לעשות בכך שהבלטת את התגובה הראויה של הזונות.

שבת נעימה

יקירה

  

 

צטט: צxxx 2011-05-13 21:43:58

כל הכבוד לכולכם.
נדמה לי שצריך להתמקד ב"ריכוך" הקבוצות היותר קשות מימין ומשמאל.

כוונתי לאופן ההתייחסות שבאה לידי ביטוי באלימות מילולית ופיסית .

באופן אירוני זה מה שמאחד אותם , או מאפיין אותם. קשה ,כי מדובר "בחדורי אמונה" .

שתי הקבוצות הללו גורמות לנזק בלתי רגיל .

כבר בעצם העברת המידע על עצם קיומה  של קבוצה כמו זו שלכם המשלבת בתוכה  קשת רחבה של עמדות ,נסיון חיים מתחומים ורקע שונים ,השקפות עולם מגוונות,יש בה אולי לשמש כ"חומר מרכך" ראשוני.

 --------------------------

צבי יקר

מתגובתך אני מסיקה שהמסר של הקבוצה עובר.

אכן, ה"קבוצות הקשות" מימין ומשמאל הן הבולטות והנצרבות בתודעה.

אני מאמינה שהרוב הדומם לא מוצא לו בית במרחב המתלהם.

אולי קבוצת-ואהבת תהווה אופציה לראות את המציאות אחרת.

תודה רבה לך, צבי

ושבת נעימה

צטט: מיכאל 1 2011-05-13 21:08:13

אינסטינקטיבית, כל עשייה או פעולה שעשויה לקרב שלום ושקט, אני בהחלט בעדה. יבורכו כל העושים במלאכה ! תודה ושבת שלום !!

 ------------------------

היי מיכאל

אני שואלת עצמי: מהו ה"שלום" הזה שכולנו מייחלים לו?

בוא נדמיין שיש הסכמי-שלום עם כל שכנינו.

ויש מדינה פלסטינית.

מה אז?

אז, מגיע התור שלנו, האזרחים, אז עלינו מוטלת האחריות ליצירת חיים טובים:

יחסים הדדיים, שיתופי-פעולה תרבותיים וכלכליים, נכון?

אפשר לומר שקבוצת-ואהבת מנסה בדרכה ליצור תשתיות (בקטנה) לחיבורים

בינינו לבין עצמנו, ובינינו לבין שכנינו.

חשוב לציין ולברך על עשייה ענקית של המון קבוצות ובודדים

בארץ ומחוצה לה.

תודה

ושבת נעימה

צטט: נגיס 2011-05-13 19:55:25

נראה שממש התגבשתם, וזו נראית חבורה מאוד מגוונת. כבר סוג של הגשמה של הרעיון שלכם, לא?

-------------------------------

נכון, אהובתי, יש גיבוש.

הכול התחיל מרעיון להפיק מיצג אומנותי-פוליטי.

ותראי לאן המציאות הובילה אותנו.

(עכשיו אני חושבת על פאזל קטן... נדבר)

צטט: guitarwoman 2011-05-13 19:50:05

סיכמת את זה בצורה נפלאה, ממש לכדת את המהות ואת החיבורים בין תוכן ותהליך (והתמונות שמצאת נהדרות, אם מותר לי להוסיף...). אני חושבת שהגענו עד הלום הרבה בזכות המחוייבות שלך לרעיון, למרץ שהשקעת ולחיבור הטוטאלי שלך לקבוצה!

 ------------------------------

אנושקה

בזכות  החיבור שלך ב-20/12/10

בזכות המעורבות והמסירות שלך

בזכות הנסיעות הארוכות

ובזכות מי שפנצ'ר בלילה לא עוצר אותה...

צטט: זונות פוליטיות 2011-05-13 19:24:11

 

ברוטוס:   גם אם ציניקנים יאמרו שחבל על הזמן, שזו טיפה בים של שנאה, קיטוב והתבדלות, כל מעשה וכל מפגש מסוג זה חשוב וחיוני

 

 

 

נטוס:      דע את השונה והכר את הנבדל מתוך כבוד הדדי והכרה בזכותו לחשוב אחרת ממך

 

..

 גלילה: היית מאמינה?

ונגרוב: ברור.

גלילה: כאלה מילים יפות מהזונות?!

ונגרוב: מזמן קלטתי אותן, מתחת למעטה הקוצים הן מתוקות מדבש.

גלילה: וראית איך הן מבינות אותנו?

ונגרוב: הן נבונות - פחד!

גלילה: ויצירתיות...

גלילה ונגרוב: זונות יקרות, בואו נעשה מפגש בין הקהילה-האופטימית לקהילה שקוראת לעצמה מציאותית.

 

אני חולה עליכן.

 

צטט: דני נ נגריה 2011-05-13 19:19:07

המשיכו בדרככם. משמח ומעודד!

 -------------------------------

תודה רבה, דני

וברכות להצטרפותך בקבוצת הפייסבוק,

צטט: זונות פוליטיות 2011-05-13 19:24:11

 

ברוטוס:   גם אם ציניקנים יאמרו שחבל על הזמן, שזו טיפה בים של שנאה, קיטוב והתבדלות, כל מעשה וכל מפגש מסוג זה חשוב וחיוני

 

 

  

 נטוס:      דע את השונה והכר את הנבדל מתוך כבוד הדדי והכרה בזכותו לחשוב אחרת ממך

    

 

 

כן, לכול;

יישר כוח גלילה; מבורכת פעילותכם, צ"ה

  

כל הכבוד לכולכם.
נדמה לי שצריך להתמקד ב"ריכוך" הקבוצות היותר קשות מימין ומשמאל.

כוונתי לאופן ההתייחסות שבאה לידי ביטוי באלימות מילולית ופיסית .

באופן אירוני זה מה שמאחד אותם , או מאפיין אותם. קשה ,כי מדובר "בחדורי אמונה" .

שתי הקבוצות הללו גורמות לנזק בלתי רגיל .

כבר בעצם העברת המידע על עצם קיומה  של קבוצה כמו זו שלכם המשלבת בתוכה  קשת רחבה של עמדות ,נסיון חיים מתחומים ורקע שונים ,השקפות עולם מגוונות,יש בה אולי לשמש כ"חומר מרכך" ראשוני.

ברוטוס:   גם אם ציניקנים יאמרו שחבל על הזמן, שזו טיפה בים של שנאה, קיטוב והתבדלות, כל מעשה וכל מפגש מסוג זה חשוב וחיוני

נטוס:      דע את השונה והכר את הנבדל מתוך כבוד הדדי והכרה בזכותו לחשוב אחרת ממך

..