כותרות TheMarker >
    ';

    Itai's Blog

    הבלוג שלי יהיה ממוקד בנושאי כלכלה ופוליטיקה, מפעם לפעם אני עשוי לכתוב גם על נושאים נוספים, כגון פילוסופיה או מוסיקה.

    להלן המדיניות שלי בבלוג:

    אני מקדש את חופש הביטוי ונדיר עד מאוד שאני אמחק תגובות. עם זאת, תגובות הכוללות הוצאת דיבה בוטה וחמורה או שפת רחוב נמוכה במיוחד עלולות להימחק ללא התראה. פרסומות ימחקו אף הן ללא התראה.

    אם כי הדבר אינו הכרחי, אני אשמח אם המגיבים לפוסטים שלי ינמקו את תגובתם. עוד אבקש שהתגובות יהיו בפונט נורמלי.

    אני נוטה להגיב על הדברים שנכתבים בתגובה לפוסטים השונים שלי, כך שמומלץ לקרוא גם את התגובות שלי ושל האחרים לפני שמפרסמים תגובה.

    בתודה מראש וקריאה מהנה.

    איתי

    ילדי בית הזכוכית - ביקורת ספרות

    3 תגובות   יום שישי , 13/5/11, 19:38

    שלום לכולם,

     

    לאחרונה יצא לי לקרוא ספר בשם "ילדי בית הזכוכית" שזה ספרה הראשון של הסופרת הצעירה והמבטיחה יעל פורמן שיצא בהוצאת מודן. אני מניח שהדמיון בין שמות המשפחה של הסופרת וכותב הבלוג מעורר שאלות, אז זה המקום להפנות את הקוראים לגילוי הנאות בסוף הפוסט (למי שלא הבין את הרמז).

     

    ובכן, ילדי בית הזכוכית הוא במקור סיפור קצר שזכה בתחרות סיפורי "סוף העולם" בשנת 2009. לכבוד ההוצאה לאור עבר הסיפור מתיחת פנים והתארך לאורך של קצת מעל 100 עמודים. אם כי הסיווג של הספר הוא "נוער", לעניות דעתי הוא דווקא מתאים עד מאוד למבוגרים (ואולי אף יותר מאשר לנוער), בייחוד לחובבי מדע בדיוני אך ממש לא רק. הסיפור מספר את סיפורה של ילדה בשם שקדי אשר גדלה ביחד עם בת ים, תוצר של הנדסה גנטית אנושית, בשם כיילה. מערכת היחסים בין שקדי ומשפחתה לבני הים שלהם מורכבת. בעוד בני הים שלהם לא מודעים יתר על המידה לעולם הגדול וכלל לא מבינים שהם למעשה כלואים, משפחתה של שקדי, ושקדי עצמה, בטוחים שהם סוג של מלאכים ששומרים עליהם, גם אם בדרך הם מצליחים להשיג קצת כסף מהצגת ביתם המשותף להם ולבני הים לאורחים ותיירים.

     

    דעותיה של הסופרת, טבעונית אדוקה, נראות היטב בסיפור, בפרט ביחס השלילי לכליאתם של חיות. הכליאה של בני הים האינטלגנטים משמשת להקצין את הסיטואציה והקונפליקט הקיים. מצד אחד שקדי ומשפחתה דואגים עד מאוד לבני הים שלהם, מצד שני, הם עדיין, בפועל, משמשים כסוהרים שלהם, גם אם בני הים שמחים ומאושרים בכלוב הזכוכית שלהם. כמה סצנות יפות בסיפור מתגלות בוויכוחים שפורצים בין חברי "הליגה האנושית", סוג של פעילי זכויות בעלי חיים אשר החליטו במהלך הסיפור להתמקד בזכויות בני הים (יתכן כמנוף לפעולה למען זכויות של בעלי חיים בכלל), לבין שקדי ומשפחתה. למרבה המזל, למרות דעותיה הפרטיות של הסופרת, אשר ניכרות היטב בסיפור, היא עשתה מאמצים על מנת שלא יווצר סיפור "חד צדדי" ומטיף בנוסח במאיי התיאטרון במדינתנו אשר שמחים במקרים רבים לביים הצגות בצורה חד צדדית, מטיפה ומתנשאת (וזה עוד בלשון המעטה).

     

    בוויכוח הראשון דווקא מוצג אחד מפעילי הזכויות באור שלילי למדי עם התייחסות מתנשאת ופטרנליסטית ל- "דגיגים" כאשר בהמשך הוא אף מביע תרעומת על אותם מדענים שיצרו אותם ולטענתו לא היה צריך ליצור אותם מעולם. טענה זו, אשר הסופרת לא מתעכבת עליה רבות, ראויה הייתה, אולי, לדיון יותר מעמיק ממה שהיה בסיפור. כמובן, אותו פעיל לא טרח לשאול כלל את בני הים האם הם מרוצים מכך שיצרו אותם. בהמשך, בוויכוח נוסף, הקונפליקט חוזר ועולה כאשר שקדי טוענת בלהט שחברתה הטובה כיילה תרצה להישאר איתה ובתגובה עונה לה פעילת זכויות אדם אחרת שמאחר והיא לא מכירה משהו אחר לרצון שלה אין משמעות והם סבורים שצריך ל- "שחרר" אותם על אפם וחמתם. טענה בעייתית משהו אשר עוזרת להוסיף קצת גוונים אפורים לדמות. אם כי דעותיה של הסופרת דיי ברורות, לזכותה יאמר שהיא השתדלה ליצור מצב מעט טראגי שאין בו מנצחים ולא מניפסט הומניסטי חד וברור, למרות שמפעם לפעם דעותיה אכן "נפלטו" לה עם דיונים משעשעים בין המפגינים לתומכים בנוסח: "מה עם תרנגולות בלולים? בטח זה לא מפריע לכם, כשזה אוכל" שנענה בתשובה הצפויה "למה אתה חושב שאנחנו אוכלים תרנגולות?". הדיון המשעשע, לדעתי, חושף קצת מדעותיה של הסופרת שמעבירה ביקורת מרומזת על אי אלו פעילי זכויות אדם/בעלי חיים וכדומה אשר מצד אחד יפגינו נגד אנשים שמתעללים בחיות אך מצד שני אוכלים בעצמם חיות שונות. 

     

    הסיפור אכן מנסה להעביר מסר אך באותה הנשימה מאפשר לקורא להפעיל בעצמו את הראש ולהגיע בכוחות עצמו למסקנות. מעבר לקונפליקט שמועלה בסיפור, מדובר גם בסיפור על חברות אמיצה בן בת אדם ובת ים אשר כלל לא מעוניינות בוויכוח של המבוגרים אשר רוצים להחליט בשבילן מה טוב להן. אם כי בסיפור יש גם "רעים", הם אינם בפוקוס והם מצויים רק בשביל להעצים את האור החיובי של משפחתה של שקדי. צביעת משפחתה של שקדי באור בהיר במיוחד כאשר פעילי הזכויות דווקא נצבעים לעיתים קרובות בגווני אפור רק מעצימה את הקונפליקט ולכיוון החיובי. סוף סיפור, מדובר בספר קליל ומהנה אשר מעביר מסר חברתי מסוים בצורה נקייה, לא מטיפה ולא מתנשאת, וטוב שכך. העלילה עצמה זורמת, מתפתחת ומשלבת בתוכה סיפור משנה כמו סיפור אהבה תמים, סיפורי "גבורה" אשר משמשים לעיצוב חלק מהדמויות בסיפור וכיוצא באלה.

     

    בשורה התחתונה הספר מומלץ בחום והוא בין הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. אני מוכרח לציין שכתבתי את המשפט הקודם, ואת הפוסט בכלל, לא בגלל שאחותי איימה עלי שהיא לא תשלח לי את הספרים של ה- CFA שלי ללונדון, אם אני לא אכתוב ביקורת משובחת, אלא באמת כי זאת דעתי האובייקטיבית והבלתי משוחדת. לאלו שעדיין מפקפקים ביושרי, אני מצרף לינק 1, לינק 2 ולינק 3 לביקורות משבחות ומהללות אחרות שלא נכתבו על ידי בני משפחתה :-) אז לכו מהר לחנויות ותקנו את "ילדי בית הזכוכית" בהוצאת מודן, סיפרה הראשון של יעל פורמן. מקורות יודעי דבר מסרו לי שבחלק מחנויות הספרים המלאי כבר אזל, אז כדאי למהר!

     

     

    גילוי נאות 1 - יעל פורמן, הסופרת, היא אחותי הגדולה.

    גילוי נאות 2 - כותב הבלוג הוא קרניבור ידוע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/5/11 22:11:
      אתה צודק :-)
        14/5/11 15:51:
      ובכן, כמובן שהורי לא בדיוק יכלו לשאול אותי, אבל לאחר שנוצרתי אני שמח מאוד שיצרו אותי והייתי מאוד מבואס אם היה מגיע איזה מישהו שחושב שבכלל לא היה צריך ליצור אותי מלכתחילה :-)
        14/5/11 10:12:
      סתם חומר למחשבה. ראשית אני מסכימה עם הביקורת שלך, ללא ספק מדובר בספר משובח שמעורר חומר למחשבה. אני רוצה להתייחס לאחד המשפטים שכתבת בביקורת שלך על ילדי המים. רשמת: "כמובן, אותו פעיל לא טרח לשאול כלל את בני הים האם הם מרוצים מכך שיצרו אותם...". וכי מישהו שואל אותנו, את בני האדם, עם מישהו מאיתנו מאושר שיצרו אותנו?

      ארכיון

      פרופיל

      איתי פורמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין