
כלאתי את רוחי בתוך ארון מעץ, לא יוצאת ממנו גם אם אתפוצץ. כלאתי את עצמי בתוך ארון זכוכית, לא אצא ממנו גם עם מסורית. כלואה בתוך ארון מפלסטיק איכותי והלב, הלב, לא אמיתי כלואה משחר בגרותי בארון של עצמי, הרי כבר אז היה לי ברור שרוצה לגעת בחברה הכי טובה שלי, והצלחתי ונגעתי, אבל כשההורים גילו, שתי סטירות קיבלתי, והנה לכם, תמרור עצור, עצרתי. ומאז ועד היום, הארון סגור.
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תלכי אחרי צו ליבך
עד שתאמרי יום אחד
"מצאתי את שאהבה נפשי"
אז הגיע הזמן שפשוט תצאי
מה שהיא אמרה....
אבל בדיוק... :-)
קראתי איפה שהוא שחוקים נועדו כדי לשבור אותם
ומסגרות נבנו כדי לפרוץ אותם
ובמקום אחר קראתי שאלוהים יצר אותנו מאותו הבד רק בגזרות שונות
ויש דבר אחד בטוח שגם אני וגם את יודעת :
ניתנה לנו הזדמנות אחת בלבד לחיות בעולם החומרי ( נעזוב בצד את גלגול הנשמות וכו')
עצתי לך:
קומי צאי צהארונות שהכנסת את עצמך אליהם
קומי וחיי את חייך כרצונך וכאהבתך
לכי התנסי קומי תיפלי ושוב תקומי
ההורים שלנו כבר בחרו את דרכם
ועד היום אף אחד לא יודע מיהו אלוהים
אני מאמינה שהוא לא ההורים שלך.
שיהיה בהצלחה!!!!
ארונות של החיים
ואו
יאללה שברי אותו