[שבת שלום ידידי הטוב] תודה על התגובה.

בפרפרזה על האמירה שלך, יש גם משפט שאומר "אם אינך יודע לאן אתה הולך - כל דרך תיקח אותך לשם".

ואני, בפחדנותי, מקיים את מה שאתה מטיף לו. לא משהו שאני מפחד ממנו ובכל יום. אלא משהו שלא עשיתי, ואחת לשבוע-שבועיים. כדי להתאושש. להחכים, אולי... 

לצערי אין לי עדיין כוכבים לתת לך, אבל מגיע לך!! כי במשפט הפותח הבאת לתודעה משהו מרגיע דווקא. יש הגיון למשפט האומר ש"כדי להתפתח צריך לעשות משהו מפחיד" כי כל דבר חדש יש בו משהו מפחיד. אבל, אני חושב שההתפתחות האישית היא לא רצף ליניארי של חוויות מפחידות (לפחות בהתחלתן), אלא  משהו מאד ספירלי ולא מסודר של חוויות שונות: חלקן חוזר על עצמן (עד שהבנת את משמעותן מעבר לרגע) וחלקן פורץ לכיוון חדש וגורם לך או לחזור, או להמשיך בסבך הלא נודע. אבל תמיד תמיד (לעניות נסיוני) צריך (כדי להתפתח) לחכות, לעכל, להפנים, להשוות, להסיק, לבדוק. זה לא עושים כמו איזו תכנית עבודה. זה קורה מעצמו. אם נחפש כל הזמן משהו חדש נשכח מאיפה התחלנו.

יש משפט שאני עושה לו עיבוד (מקווה שלא "איבוד"): מי שלא זוכר את עברו, איך ידע לאן הוא הולך?

נהניתי מהכנות שלך, אבל אתה יכול להרגיש טוב עם זה. הרי לא היית אומר משפט כזה לילדים שלך??