יותר ויותר אני מרגישה שאני צריכה להרפות ולרכז את המחשבה שלי.

מאמן השחייה אמר שכדי לשחות נכון יותר אני צריכה לדמיין שאני לוחצת עם בית החזה על המים.

מבינים?

בקורס הידרותרפיה, לפני כמה שנים, יום ראשון במים, המורה ביקשה מתנדבת.

כולנו עומדים סביבה בבריכה והמורה מבקשת "עכשיו תצופי בבקשה על הגב".

הסטודנטית עוברת לתנוחת ציפה ואנחנו מבחינים שיש לה נטייה שמאלה. לא מאוזנת.

המורה מבקשת ממנה "עכשיו תפני את הראש שלך לצד ימין". באורח פלא הציפה נעשית מאוזנת.

"עכשיו תסתכלי על התקרה (ישר) ורק תזיזי את העיניים לכיוון ימין". שוב האיזון נשאר.

"עכשיו תחשבי שאת מסתכלת ימינה"... והאיזון נשמר.

מסקנה: המחשבה לבדה יכולה להשפיע על ארגון שרירי הליבה בגוף!

זאת אומרת שאם אני אחשוב על לחץ של בית החזה כלפי מטה בזמן שחייה השרירים האלה באמת יתארגנו ככה שהם יהיו יותר "כבדים" באזור בית החזה.

העצה של המאמן היתה נפלאה וקידמה את הסגנון שלי בלי הכר.

אבל יותר מכך היא קידמה את ההבנה שלי שבהרבה דברים שאני משקיעה "פול גז בניוטרל" השינוי צריך לבוא מריכוז המחשבה לכיוון הנכון.

להרפות ולרכז את המחשבה...