כותרות TheMarker >
    ';

    פילוסופוס אנליסיס

    פילוסופיה שימושית, ספרות ושירה עם נגיעות אקטואליות.

    בית המרקחת של רש"י

    0 תגובות   יום שבת, 14/5/11, 23:59

     

    הסיפורים המקראיים הם המורשת שלנו, הכוונה לעם היהודי. לכן קמו להם מפרשים רבים, המלהטטים בפסוקים כבשלהם. למשל,  פרשת ויצא. שם קצר לסאגה רחבת יריעה, על אהבה, ששתי נשים עומדות במרכזה. סליחה, לא רק אהבה. גם אכזבה. צריך נקודת התייחסות.

    אחד המפרשים הגדולים הוא רש"י. אותו אדם שמפעל החיים שלו השפיע על היהודים בכל הדורות. הוא מצטיין תמיד בפירושים מעניינים. אחת הנקודות התמוהות בפרשת השבוע היא –

    כיצד יצא יעקב, ללא כל ציוד אלמנטארי. וכאשר עייף, שם אבן למרשותיו.

    הרי יעקב לא ברח, הוא שולח. וישלח יצחק את יעקב...משום כך, סיפק בידיו להכין צידה לדרך. אז מה קרה בדיוק באותו זמן, שיצא לדרכו לחלום את חלומו הגדול. אגב, תכונה שהוריש ליוסף לאחר מכן.

     

    אלא שכאן בא אותו רש"י ומפרש, שיעקב אמנם יצא לדרכו עם שפע ציוד. אולם בדרך רדפו אליפז, בנו של עשו להורגו במצוות אביו. כשפגש ביעקב, הציע לו האחרון שייקח ממנו את כול רכושו, וכך ישיג את מטרתו מבלי לשפוך דמים. הרי עני נחשב למת.

    זו תובנה שמצריכה עיון. קודם כול זה מראה לנו את חוכמתו של יעקב. לעשו הוא עשה תרגיל דומה כשקנה ממנו את בכורתו בנזיד עדשים. מה שמראה לנו שהתפוח לא נפל רחוק מן העץ. עכשיו רק נותרה השאלה – מאיפה רש"י יודע את זה?

    הרי זה לא כתוב בשום מקום, אזי מאיפה רש"י הביא את היציאה הזו?

    אין תשובה לעניין, מלבד העובדה שהדברים נרקחו במוחו של רש"י, כדי להסביר את עניין האבן למרשותיו. אבל כבר נאמר - שלא צריך פרה בשביל כוס חלב, אז נאמר. 

     

    בהמשך רש"י מעיין ביחסים של שתי האחיות. רחל ולאה. וכך הוא מפרש. לא רק שרחל לא קנאה באחותה שהתחתנה תחתיה, עם הגבר שאהבה. היא אפילו מציעה  לה את הסימנים אשר סיכמה עם יעקב, כדי להטעותו. וכך הוא לא ירגיש בהבדל בין השתיים.

    אם הפרוש הראשון השאיר בי טעם של עוד, הרי הפרוש הלז עולה על קודמו. ז"א כדי לדעת את הדברים הללו היה על רש"י לא רק לחיות באותה תקופה, אלא להיות בחדר המיטות של יעקב ולאה. אז כיצד עשה את הדבר, מנהרת זמן. מכונת זמן? לא.

    ההסבר הוא שרש"י רקח את העניין בבית המרקחת שלו, והעלה את הדברים על הכתב. האמת, צריך הרבה רגישות וכישרון, לספק הסברים כאלו. ולשם מה אנו צריכים הסברים, כשהדברים כתובים שחור על גבי לבן. זה קצת לא ברור. משום כך נזעקתי גם אנוכי ללהטט בפירושים משלי, לא רק לו מותר, גם לי.

     

    תארו לעצמכם, לילה בתוך האוהל של לאה ויעקב. חושך בחוץ כנראה ירח לא מלא, שמקשה על יעקב לקרוא את בבואתה של לאה, ולעלות על התרמית כבר בהתחלה. לאה מרגישה שהיא עושה אהבה אבל לא נאהבת, אולי גם לא אוהבת. זהו אקט שנכפה עליה מאת אביה, הוא המחולל של תורת המשחקים הזו. אני מניח שהיא חוששת שהוא יגלה את התרמית, ואז הוא עלול לגזור את כעסו עליה. שבע שנים עבד בשל רחל והנה היא מונחת לפניו. אולי הוא אלים, ויכלה בה את זעמו. לאה באה במבוכה. ואם לא יגלה בלילה את התרמית אזי עם אור ראשון זה התגלה. אחרי שהכול עובר בשלום, היא כותבת לו מכתב, ומניחה אותו בצד מיטתו, אולי על השיש במטבח. וכך היא כותבת –

     

    ליעקב היקר,

    בוקר טוב, התעוררתי לפניך וניקיתי את הבית, את הכלים הדחתי, ולך ארוחה התקנתי. נזיד עדשים. לא רק אתה יודע לרקוח, גם אני למדתי משהו. כיוון שאני ממהרת לרעות את הכבשים, לא אחכה לך שתקום. אבל אומר לך, ששכבת איתי, עם לאה. ולא עם אחותי רחל. אתה בטח תוהה כיצד לא הבדלת בנינו. כי זה באמת מוזר, אהבת אותה, לא אותי, הרי אני יודעת כי לחשת לי באוזן שיר שכתבת בשבילה. אז כיצד לא הבחנת בהבדל. את האהבה לא מחפשים עם פנס, הרי מרגישים אותה עם הלב, עם המגע המהפנט. הנשימות היוצאות כשליחים מן הפה. הרעד בגוף, הידיים שממאנות להחזיק אויר, הגוף הרפה. זו אהבה... ופה לא הרגשת. אולי לא באמת אהבת?

    אולי עייפת, מן העבודה הקשה. בכל זאת, שבע שנים זה הרבה זמן. מצחיק, באת דרך ארוכה, רדף אחריך אליפז, ובסופו של דבר אתה מקבל אותי. איך לומר, לא בדיוק כוס התה שלך. אתה בטח מאוכזב, אבל אי אפשר להאשים אותך. גם עשו היה מאוכזב שלקחת לו את הבכורה, ואי אפשר היה להאשים גם אותו. אז בוא נגיד שמבחינת האכזבות אתה ועשו עכשיו פיטים. תרמתי משהו ליחסים בינך לבין אחיך.

    את הלילה הזה אני לא אשכח לעולם. איזה שיר יפה כתבת לי, לה. מילים שעשו בי חידודים. עצמתי את עיני ודימיתי עצמי לאחותי, זה לא היה קשה כי אני מכירה אותה מילדות, ולא פעם החלפתי לא טיטול. זה היה אדיר, בעיקר השורה שאחריה הרתחת לי נשיקה. הידיים המחוספסות שלך, עשו לי רעד בכנף, הרגשתי אותן על ירכיי החמות. והבל פיך המתוק, עשה בי שמות. ואחר-כך באת עלי בכזו תשוקה, ששמה ללעג את האהבה. עלי הייתה תשוקתך, עד כדי כך.      

     

    עד עכשיו אני מנסה להבדיל בין תשוקה לאהבה. אתה יודע את ההבדל?

    כי לפי איך שהתנהגת אתמול לא נראה לי שיש הבדל גדול, זה המזל שלי. יעקב, אני צריכה לזוז, אולי כדאי שאני אשתף קצת את אחותי, כי בכל זאת היא צריכה לחכות עכשיו שבע שנים, עד התשוקה הבאה שלך. מגיע לה קצת קרדיט. אז להתראות בערב.

     

     

    דרג את התוכן:

      פוסטים אחרונים

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מולוקו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין