פריז אינה רומנטית

כשהאהבה לא שם.

חדר המלון בסימטה הקטנה-

חנוק ודחוס וקטן.

הקרואסון הפריך-

משאיר שמנוניות בפה.

התור ללובר-

ארוך מנשוא.

התצפית ממרומי הסקרה קאר-

מלאה בפושעים מקומיים.

ההליכה בשאנז אליזה-

חסרת עיניין ותכלית.

כריך הבאגט,הו,הבאגט...

טעים,אבל גורם לצרבת.

הגישוש בגאלרי ל'פאייט

מאיים על כרטיס האשראי.

המסעדה הטובה ביותר-

מזמנת שתיקות ארוכות

של

לבד.

רוצה לחזור הביתה

בלעדיך.