כותרות TheMarker >
    ';

    ,,,

    פרופיל

    cafe2010
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לכל מוצאי שבת יש שבת ( לכבוד הנאכבה )

    7 תגובות   יום ראשון, 15/5/11, 03:20

    לכבוד חג הנאכבה הבא עלינו בסופה וסער איומים, אירוע שהוא אך עוד טיפת זרזיף במבול השנאה שידע העם היהודי מתחולל על ראשו וגוו השחוח. אז ככה בין כניסת החג לצאתו, בין הקידוש להבדלה :) ברצוני להצהיר לעצמי , אולי גם לאחרים ואפילו בשמם:

     

    אני לא שונא ערבים ולעולם גם לא אשנא. כולנו בני אדם יצירי כפיו של בורא עולם. אני יודע בוודאות מוחלטת שאין למעלה הימנה מתוך הכרתי הפנימית והיא מתוך תורת ישראל ומסורת היהדות מפי הנביאים וחכמיהם, וכן מעצם הוייתי כאדם, שעוד יהיה שלום לנצח בין כל  עמי תבל כולם. ערבים ויהודים גם בתוכם. בני אדם הם יצורים חיים השרויים בתנועה מתמדת, תנועת צלם האנוש שבם ותנועת נפשם. תנועה שהיא כמעשה בריאת העולם, משתכללת והולכת.

     

    אמנם כרגע אנחנו שרויים במלחמה ועויינות, הללו מבקשים את נפשינו והללו חפצים לגרשינו ממולדתינו נחלת אבותינו שהיא חלקת אלוהים אשר נתן נחלה לדורות עולם לנו. אבל מציאות השנאה הזו לא תיארך לנצח. לא בגלל כח הצבאות ולא בגלל משקעי השנאה ועוצמת הזרוע, אלא אך ורק בגלל אותה נפש דקיקה ובלתי שבירה הנטועה בנו מאת האלוהים, יהודים ונכרים כאחד.

     

    אכן כרגע אנחנו בחשיכת הבורות והעיוורון, כך מתוך הכורח נאלצים ולכן נלחם כמו במלחמה, עד חורמה, במסירות הנפש למען העם היהודי מדינת ישראל מולדתינו. אין לשגות באשליות. אבל בחיים זה כמו בצה"ל רק שהפעם זה הפוך, לכל מוצאי שבת , יש שבת ! עולם של מנוחה. עולם בו טוב הלב האנושי ינצח כל טנק וכל מחרחר מלחמה.

     

    מי היה מאמין פעם שנשמע ערביה מצרית מדברת ככה? אך המציאות גדולה מכל דימיון.

    אני מאמין באמונה שלימה שתגיע העת בה כל העולם הערבי ידבר כמותה ואף יותר ממנה, והוא עוד יהפוך מאוייב מר ונמהר לאוהב שומר ונשמר ! כי הנצחון הגדול ביותר של האוייב, הוא להפוך אותך  לשונא בעיוורון ובורות מתנשאת. להפוך אותך ללא מוסרי זה נצחון הרוע. לעומת זאת, כאשר תהיה בטוב לבך וברחמיך וחמלתך למרות כל הקשיים, אין דבר שיוכל לעמוד בפניך. ואף בהשמדת עיר הנדחת הובטחנו " ונתן לך רחמים - וריחמך". גם בעת מלחמתך ונצחונותיך, רחמיך יישמרו בקרבך. האכזריות לא תהפוך לחלק ממך.

     

     

    ''

     

     

    האשה הזו, הנפלאה , ברגע שכזה, הגם שהוא קלוש ככל שיהיה, זמני וחולף, עמוק או רדוד, מתחסד או כנה, היא ניצוץ קטן שבוקע לעיתים מתוך האש הגנוזה בעמקי נפש האדם באשר הוא אדם. הניצוץ הזה ינצח את אוקינוס השנאה. כבן לעם היהודי אני יודע שלא ההמון מנצח ולא ריבוי מספרי, אלא האמת היחידה, קטנה ככל שתהיה, כמו אברהם לבדו מול מוסופוטמיה הרצחנית, כמו משפחת יעקב מול אמפריית מצרים המאגית, כמו עם ישראל מול כל האומות האליליות . הם חלפו והעם הקטן הזה, תודעתו, אמונתו, נשמרה ותישמר לנצח.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/5/11 03:42:
      המילים שלה הם שירה
        17/5/11 02:21:
      מטריד אותי שלאחר 28 שנים באמריקה, עדיין מלווה אותה עילגות מסויימת, ושהמבטא שלה אינו מספיק אמריקאני. אני חושב על מה שזה אומר עליה, או על ערבים בכלל. אך אני חושב גם על עצמי, מדוע זה מטריד אותי? אך לגופו של עניין, זה הרי כל כך מעט. הסיכוי שתוכן דבריה יהפוך לאמירה נשמעת ושכיחה מעט יותר, הוא כל כל קטן, שהלב מתמלא ייאוש. עם כל זאת, אני אומר: "חזקי ואמצי אשה יקרה, אל תתיאשי. מי יתן וקולך עם קולות נוספים כשלך, יצברו תאוצה ועצמה".
        17/5/11 00:02:
      מדהימה. מרגש לדעת שיש אנשים כאלו וכמובן כן ירבו. לא יודעת כמה היא עוד תשרוד עם דעות כאלה אבל האומץ מבורך.
        16/5/11 18:37:

      צטט: יצחק. ב 2011-05-16 05:57:03

      כשהתחלתי לקרוא את אשר כתבת,
      חשבתי שזה נכתב בציניות.
      בהמשך הבנתי שלא.
      מצטרף אליך,לאשר כתבת,
      מקווה שכך יהיה.

       

       

      כך עונשו של ציני, אפילו בשעה שהוא רציני, אין מאמינין לו.( פראפרזה למאמר חז"ל, בסגנון זאב זאב)

        16/5/11 05:57:

      כשהתחלתי לקרוא את אשר כתבת,
      חשבתי שזה נכתב בציניות.
      בהמשך הבנתי שלא.
      מצטרף אליך,לאשר כתבת,
      מקווה שכך יהיה.

        16/5/11 03:07:
      הקטע שכתבת מתנגן כמו שיר נוגה, באמת. קראתי בספר אחד לא מזמן שקהילה יהודית עתיקה בסין נעלמה, בין הסיבות המרכזיות לכך זה חוסר האנטישמיות שסבב אותה. ייתכן שהאפרורית הזו שסביבינו שמפילה לייאוש או להשלמה כואבת, היא סוד שימור הרוח.
        16/5/11 01:47:
      הערב ביציאה מצומת רעננה מרכז, עמדו כמה עשרות נערים חובשי כיפות סרוגות ונערות בחצאיות ארוכות ונשאו שלטים שהוכנו מראש, על פי מיטב הרוח הקופרייטרית-דוסית-לאומית ששורה על מנסחיהן: "נכבה-חארטה..." וסימנו לנהגים לצפור להזדהות. על פניהם הייתה שרויה אותה עליצות חברמנית, נהרה ובת צחוק של "כמה אנחנו צודקים ואטומים לכל סבל של ציבור אחר ואיזה כייף להיות צודק, נפגשים בתשע וחצי בפלאפל..." לא היה שם הטירוף של נערי הגבעות וגם לא איזו אידיאולוגיה ליברמנית. באותה עת בתוכנית לונדון וקירשנבאום הופיעה באחת הכתבות פליטה פלשתינית זקנה, ככל הנראה מן הדור של 1948 ופנתה אל דור ההמשך של הפליטים: "לשחוט את היאהוד כמו בימי הטבח בחברון הזכורים לטוב, כנקמה על ששחטו בנו ..." התמלאתי ייאוש גדול. אבל ייאוש איינו אג'נדה. אז חשבתי איפה נקודת המיפגש בין אלה לבין זאת.אולי במסעדת כפר קאסם שנמצאת רבע שעת נסיעה מכאן? אולי ליד אנדרטת הרוגי הטבח ב-1956? אבל אז נזכרתי בצעיר נהג המשאית מכפר קאסם שרק הבוקר יצא למסע הרג על פני 2 קילומטר ורגע לפני שכמעט עשו בו לינץ' הספיק להוריד גם פח של רמזור על ראשה של צעירה אומללה שנקלעה למקום והזעיקה בתמימותה מגן דוד אדום כי הייתה בטוחה שמדובר בתאונה. בלעתי עוד כדור, דחפתי לרדיו דיסק את החדש של מתי כספי ונהגתי בזהירות בצד ימין מסתכל בשבע עיניים עלכך משאית שעוקפת אותי...

      תגיות