למרות מזג האוויר האביבי, שלא לומר הסתווי (...), ממנו אנו נהנים בימים אלה, הקיץ כבר בפתח, על החום והלהט המחניקים שבו ♦ בעונה החמה טמונות מספר סכנות, ביניהן התייבשות ומכת שמש ♦ לשני הסיכונים הללו ניתן להיערך מבעוד מועד, בין אם על ידי הגברת המודעות ונקיטת אמצעי זהירות, ובין אם בשמירה או בהימנעות מפעולות מסוימות ♦ התייבשות ומכת שמש- ההבדלים בתופעות, הסיכונים ודרכי ההתמודדות ♦

בימים האחרונים, שרר אומנם מזג אוויר קריר למדי, ואפילו ירדו גשמים. אף שבימים הקרובים, לפי התחזית, צפוי מזג אוויר נאה יחסית, הקיץ כבר קרוב מאוד. בתקופה זו של השנה, על פי רוב, אנו כבר מתחילים לחוש את העונה החמה, לפעמים אפילו במידה ניכרת. הקיץ, על שלל הסכנות הכרוכות בו, כבר קרוב מאוד וממש מעבר לפינה. גם אם בס"ד, אנחנו מוסיפים ליהנות בימים אלה ממזג אוויר נעים וחריג לעונה. כדי להיערך לקראת הקיץ, בחרנו לכתוב השבוע על שתיים מהסכנות הבולטות שקשורות בו, התייבשות ומכת שמש. התופעה של התייבשות אינה אומנם נחלתה של העונה החמה בלבד, אולם במהלכה היא באה לידי ביטוי ביתר שאת. ההשלכות של התייבשות ומכת שמש עלולות להיות מסוכנות ביותר, עד כדי אובדן חיים ל"ע. לכן, חשוב מאוד להבין את מהותן של פגיעות אלה, כיצד ניתן להתגונן מפניהן ומהם הכללים בהם צריך לנהוג במקרה של התייבשות או של מכת שמש.

גלים של חום 

במדינת ישראל, למודת החום הלוהט, קיימת מודעות גבוהה לגבי הסכנות שבחום וביתר האלמנטים השלובים בו. בארצות אחרות ברחבי העולם, ובעיקר באירופה שרק בשנים האחרונות לומדת טעמו של קיץ חם מהו, מתים מדי שנה עשרות רבות של אנשים כתוצאה מגלי חום גדולים. כך, לדוגמא, מתו בצרפת, לפני שנים אחדות, אלפי בני אדם כתוצאה מגל חום עוצמתי שהיכה במדינה (ובחלקים נרחבים של יבשת אירופה). בין היתר, חוסר המוכנות של האוכלוסייה באירופה להתמודדות עם מצב של חום בלתי נסבל, גורם לשיעורי התמותה הגבוהים ביבשת.

עם זאת, גם במקומות אחרים בעולם, כולל במדינת ישראל, שיעור הפגיעות הגופניות, לעיתים עד כדי מוות, כתוצאה מחום הקיץ, הוא גבוה יחסית. לא מדובר במחלה כרונית או במחלה בכלל. אולם הפגיעה שעלולה להיווצר כתוצאה ממזג אוויר חם ולוהט, עלולה להיות קטלנית. במקרים רבים מדי, היא תוצאה של חוסר זהירות או לחילופין, חוסר מודעות. ניתן בס"ד למנוע מבעוד מועד התייבשות או מכת שמש. צריך רק להבין את חומרת הדברים, ולעשות ככל שניתן כדי לא להגיע למצב של אחת מהפגיעות הללו, שעלולות, כאמור, להיות הרות אסון.

התייבשות 

הפגיעה המוכרת ביותר כתוצאה מהחום היא התייבשות. ראוי להדגיש כי התייבשות איננה מכת חום-מכת שמש, ולהפך. מדובר בשני סוגים של פגיעות, כפי שיפורט בהמשך. ההתייבשות היא מצב נתון של חוסר בנוזלים בגוף. המצב של מחסור בנוזלים נגרם כאשר לגוף לא מסופקים די נוזלים דרך הפה, ובמקביל, הגוף מאבד נוזלים במערכות ההפרשה, במערכת הנשימה או באידוי דרך העור. מצב אחר של התייבשות מתרחש במקרים של כוויות בדרגות גבוהות, בהן שלפוחיות סופגות כמות גבוהה של נוזלים מהגוף. את ההתייבשות ניתן לחלק לשלוש דרגות עיקריות: התייבשות קלה. דהיינו, איבוד נוזלים בשיעור של עד 5% ממשקל הגוף (3-2 ליטר). ההתייבשות בדרגה הקלה מתבטאת בצמא, עור סמוק, בחילה ודופק מהיר (מעל ל-120). כמו כן, הנפגע שרוי באי שקט, מגיב בעצבנות והתפקוד הכללי שלו יורד.

הדרגה הבאה היא התייבשות בינונית, איבוד נוזלים בשיעור שבין 5% לל10% ממשקל הגוף (בין 7-4 ליטר). היא מתבטאת בסחרחורות, בחילות והקאות, כאבי ראש, קוצר נשימה, יובש קשה בפה ומחסור ברוק, חולשה כבדה וקושי רב בתזוזה. עורו של הנפגע יהיה קר וחיוור, הדופק מהיר והעור יאבד מגמישותו. השלב הבא והחמור ביותר, הוא התייבשות קשה. בהתייבשות כזו, אובדן הנוזלים מגיע לשיעור העולה על 11% ממשקל הגוף (כ-7 ליטר לערך). היא מתבטאת בהפרעות קשות בהכרה, הזיות והפרעות בראייה ובשמיעה. כמו כן, בהתייבשות הקשה יסבול הנפגע מהלם תתלנפחי (סוג ההלם הנפוץ ביותר, שנגרם כתוצאה מאיבוד מאסיבי ופתאומי של דם או של נוזלים). בהמשך, יתפתחו הסימפטומים החמורים של מכת חום.

התייבשות עלולה לגרום גם לפגיעות משנה חמורות: כאשר לגוף חסרים נוזלים, הוא מפסיק להזרים דם לאיברים שונים בגוף ולמערכות הגוף החיוניות. וכך, די מהר הגוף מפסיק להזרים דם לכליות, ובעקבות כך הנפגע יקיא את כל מה שינסה לשתות. הטיפול במקרה של החמרה כזו כולל קירור הצוואר כדי לדכא הקאה, או לחילופין, מתן עירוי. אם כי במצב כזה יש בעיה גם בהחדרת עירוי, בשל התכווצות כלי הדם ההיקפיים.

חוסר הזהירות/מודעות

ההתייבשות, והפגיעות שעלולות להיגרם כתוצאה ממנה, איננה הליך כפוי. חוסר שימת לב הוא הגורם המרכזי ללוקים בה. מנגנון ההגנה של הגוף נגד התייבשות, תחושת הצימאון, לא תמיד יעיל מספיק. זאת משום שהרבה פעמים כמויות המים המרוות את הצימאון קטנות בהרבה מאלה החסרות בגוף. לכן, הגורם העיקרי לתהליך התייבשות, אם אפשר לכנות זאת כך, הוא "התייבשות מרצון". כלומר, וכפי שצוין, יש פער בין דרגת ההתייבשות לתחושת הצמא. בדרך כלל, הגירוי לשתות, תחושת הצמא, מתעורר רק לאחר הפסד של כ- 2 אחוזים ממשקל הגוף, שהם בין 1.5-2 ליטר לערך. קשה מאוד לצמצם את הפער בבת אחת. שכן, בתנאי מאמץ וחום, קצב פינוי הנוזלים מהקיבה יורד וקצב ספיגת הנוזלים מואט.

לכן, כדי למנוע מצב כמעט וודאי של התייבשות, יש להקפיד על כמויות שתייה מסודרות ומותאמות. מהי כמות השתייה הרצויה ?מומלץ להתאים את כמות השתייה לכמות הנוזלים המופרשים בהזעה. ככלל, בקיץ, במצב של מנוחה, יש לשתות 1-2 כוסות מים בכל שעה. בעת מאמץ יש להגדיל את כמות הצריכה ל-4-5 כוסות מים מדי שעה. בתנאים של מאמץ גופני קשה במיוחד, יש אף להגדיל את הכמות הזו ב-50%. על מנת שהגוף לא יגיע למצב של התייבשות, יש להקפיד על כמה כללים: אספקה שוטפת, תרתי משמע, של שתייה באופן סדיר, לשתות לעיתים קרובות, לצרוך משקאות צוננים וערבים, אך לא מוגזים והחשוב מכל, לשתות גם כשלא צמאים.

שתייה מוגברת ומאזן המלחים

ההמלצה לשתות הרבה מעוררת לא פעם את השאלה, האם לא עלולה להיות בעיה בריאותית בשתייה מוגברת. באופן עקרוני, היכולת הפיזיולוגית של האדם אין בה כדי לאגור נוזלים. ולכן, אין שום סיבה להגביל אדם בריא, בדגש על בריא, בכמות השתייה. רק במצבים קיצוניים ביותר, כשבזמן קצר אדם שותה כפליים ויותר מקצב ההזעה, יכולה להתפתח תסמונת "שתיית יתר", שעלולה לפגוע בבריאות בשל מיהול רמת המלחים בדם. בעבר, סברו כי יש לנקוט אמצעים מיוחדים כדי להחזיר לגוף את כמות המלח שאיבד כתוצאה מהזעה. הסברה הייתה כי הזעה גורמת לאיבוד רב של מלחים. כיום, ידוע שכמות המלח שהאדם מפסיד קטנה בהרבה משחשבו.

בדיקות נרחבות שנערכו בכמה שכבות של האוכלוסייה, במהלכן נבדקו גם אנשים שעוסקים בעבודה גופנית באקלים חם, הוכיחו שכמות המלח במזון מספיקה בהחלט ועונה על הצרכים גם במקרים של הזעה מרובה. לכן, אין כל צורך להשלים "חסר" איזשהו של מלח בימים חמים ומהבילים, ובאופן נורמאלי יש להימנע מצריכת כדורי מלח. בימים של צום, בהיעדר נוזלים לגוף, יש לנהוג במשנה זהירות. חובה להמעיט בפעילות גופנית, לשהות במקום מוצל ולהשתדל לנוח ככל האפשר.

מכת שמש

כאמור לעיל, בנוסף להתייבשות קיימת הסכנה של מכת חום. כיצד היא מתרחשת? כידוע, הגוף מייצר חום טבעי, כשרמת החום מושפעת באופן ישיר משני פרמטרים עיקריים: רמת הפעילות הגופנית והטמפרטורה הסביבתית. הגוף מסוגל להתמודד עם החום על ידי קירור באמצעות מנגנון ההזעה. עלייה מהירה מדי של רמת הפעילות הגופנית והטמפרטורה בחוץ, עלולות לגרום לחוסר אפשרות של הגוף לפנות את החום שנוצר, וכתוצאה מכך תיגרם פגיעה רב מערכתית, המכונה מכת חום או מכת שמש. במכת חום, טמפרטורת הגוף עולה מעל לשלושים ושמונה מעלות. הנפגע יהיה מבולבל מאוד ויאבד לו חוש הכיוון. במקרים חמורים יותר של מכת חום, יתכנו עילפון ואובדן הכרה ואף פגיעה מוחית. כדי להימנע ממכת חום, חשוב מאוד להקפיד על הסתגלות איטית לרמת פעילות ולטמפרטורות מסוימות.

כמו כן, יש להקפיד על מנוחה והפסקות בעת פעילות גופנית, בהתאם לעומס החום. להבדיל מהתייבשות, שתייה לא מונעת מכת חום. עצם ההיחשפות לפעילות מאומצת ולמזג אוויר סביבתי חם, עלול לגרום למכת חום, גם אם הנפגע הפוטנציאלי שתה די הצורך. לכן, חובה להקפיד על כללי הזהירות, כדי להימנע מראש מחשיפת הגוף למצב המסוכן של מכת חום. כמו לגבי סכנות רבות אחרות, יש נטייה להקל ראש בסכנות החמורות הטמונות במזג האוויר. אם רק נשכיל להבין כי נקיטה בכל אמצעי הזהירות עשויה למנוע מאיתנו עוגמת נפש (במקרה הטוב), נוכל בס"ד לצמצם באופן ניכר את כמות הנפגעים בקיץ כתוצאה ממזג האוויר החם. ולוואי שמזג האוויר הנעים שאנו נהנים ממנו בימים אלה יימשך הלאה, עמוק אל תוך העונה החמה.