כותרות TheMarker >
    ';

    פונדק דרכים. כמה נעים.

    46 תגובות   יום חמישי, 15/11/07, 15:46
    פונדקאות כנגע ערכי וחברתי.

    פונדק
    (ז') בית מלון, מלון דרכים, אכסניה, בית אורחים

    פונדק
    nm. inn, hospice, khan, pub, tavern, caravansary, caravanserai

    hospice
      noun 
        a home providing care for the sick or terminally ill.  

    פונדק גינוסר. רומנטי. התצלום לצרכי אילוסטרציה בלבד....
    בפורום רעננה הוצבה השבוע מודעה: "דרושה אם פונדקאית". בדיעבד, הסתבר שהמציבה היא מציפה, והודעותיה נמחקו באופן גורף מכל הפורומים, ביחד עם הדיון שהתפתח שם. ובכל זאת, המודעה האומללה הזו היוותה עבורי הזדמנות להבהיר את המובן מאליו: פונדקאות הוא וריאציה על סחר בנשים. בגופן. בנשמתן. פונדקאות היא עסקה בין בעלת אמצעים לאישה ענייה ונואשת, שמכוונת להאמין שהיא עושה מצווה. ובכן, לא בדיוק.
    1. פונדקאות - למרות השם החמים והרומנטי שניתן לה - היא הכנסת אישה זרה להיריון על מנת ללדת עבורכם ילד/ה, שילקח ממנה.
    2. הריון הוא תהליך לא פשוט, ואף מסכן חיים. לפי הגדרות רפואיות, הריון נכנס להגדרתה של מחלה - פעילות לא תקינה של הגוף הכרוכה בחוסר איזון כימי ובהרגשה פיזית רעה.
    3. סכנות ההריון רבות - סכרת הריון, תסחיף מי שפיר (שברוב המכריע של המקרים - ממית), שיתוק, עיוורון, מוות מדימום, זיהום, רעלת הריון וכיו"ב.
    4. כחמישית מההריונות מסתיימים בניתוח, שסכנותיו בצידו.
    5. תהליך ההריון כרוך בשינויים הורמונליים, מצבי רוח, שינויים רגשיים. הריונות הם לעיתים קטליזטורים להתפתחות בעיות בריאות סמויות אצל האישה.
    6. הפונדקאיות בישראל הן אמהות חד הוריות לילדים, שסכנות ההריון מסכנות אף את קיומה השביר של משפחתן ובעלות השפעה מכרעת על נוספים מלבד הפונדקאית עצמה.
    7. אקט המסירה של התינוק/ת, מלבד השלכותיו הרגשיות על האישה, משאיר את הפונדקאית המעמד של רחם להשכיר. ביחס למורכבות, עומסי וסכנות ההריון - גמולן הכספי זעום (גם אם גבוה מהכנסתן הממוצעת, בהיות רובן המכריע בעשירונים התחתונים).

    יש וריאנטים שונים של סחר בבני אדם:
    - סחר בנשים
    - סחר עבדים
    - עבדות ילדים
    - סחר גלובלי בעובדי דחק
    - סחר בילדות למטרות זנות
    - סחר איברים
    - שימוש באיברים בתוך גוף האדם כאינקובטור אנושי, עבור אחר/ת = פונדקאות.

    רחם להשכיר.

    המקרה המובהק שמאיר באור נגוהות מסנוור עיניים שאת סוגיית הפונדקאות, הוא של סמדר שיר, אם ל(כמדומני) 4 ילדות, שממש, אבל ממש בא לה עוד בת. והיא כבר לא יכלה. אז היא עשתה אותה בעזרת אם פונדקאית.

    אם פונדקאית שרצתה להוכיח לי עד כמה אני טועה ועשייתה היא מצווה גמורה שבאה מרצון חופשי, כתבה לי השבוע:
    "פשוט כנראה שאת לא מבינה שיש אנשים שלא למדו לתואר ראשון ושני מסיבות שונותוהם מרויחות שכר מינמום או פחות.וצריכות לפעמים להסתדר אם הבטחת הכנסה(משהו שכנראה את לא מבינה בזה)והסכום שאנחנו מקבלות עבור הדבר "הנורא" שאנחנו עושות עוזר לנו להתקדם בחיים. וזה ממש לא 3 משכורות ואפילו לא 15 משכורות בשבילנו.לא כולנו בעלות תואר ועבודה נורמלית.אבל כולנו רוצות להגיע לשם ולתת לילדים שלנו את הטוב ביותר כמו שאת רוצה לתת לילדים שלך את הטוב ביותר...".

    זה כל כך, אבל כל כך טראגי בעיני. המדינה מגבה, מעודדת, משתתפת. היא לא מרשה לחד הוריות לצאת ממעגל העוני, מחד, ומתירה את גופן ודמן ע"י אישור הזוועה האנושית הזו, של שימוש בגופן כרחם להשכיר. היא מצדיקה זאת ע"י קידוש ההולדה. פרו ורבו ומלאו את הארץ. אם ממילא נשים ארוגות אל תוך המרקם החברתי כרחם לאומית, אז אפשר גם להשכיר...

    הצעתי לה אימון והעצמה. מהלב. ללא עלות, ולאחר שתסיים בשלום את ההריון. ההצעה בעינה עומדת, גם לאחרות. יש עולם מעבר לקשיי השעה, והוא אינו בהשתעבדות לאחר/ת.

    לגבי אלו שעושות שימוש ציני כל כך ברחמה, גופה ונשמתה של אישה אחרת, אין לי מילים. לו היו לי - לא היו ביניהן מילים טובות. הקולוניאליות החדשות: הקולוניה היא גופה של אישה אחרת. למה? כי אני רוצה, יכולה, כי אפשר.
    אני מאמינה שיש אולי נשים שרוצות להשתמש בגופה של פונדקאית, אולם לא מבינות מה המשמעות האנושית, הערכית, האתית, המעמדית והמהותית של המעשה. אם הגעתי לכאלו - הרווחתי את הפוסט הזה בכבוד.


    דרג את התוכן:

    תגובות (46)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      19/2/08 18:13:
    איפה הכוכבים שלי כשאני זקוקה להם? כתבת ישיר, אמיץ ובוטה, אימוץ ילד זו מצווה אמיתית שאנשים כמו סמדר שיר יכולים לאפשר לעצמם, שיכפול גנטי הוא תולדה של אגוצנטריות מכוערת, אימוץ הוא נסיון להעניק חיים לילדים שחייהם נכתבו מראש, הלוואי ויכולתי, חזקי ואמצי יפתי.
      2/12/07 23:00:

     

    צטט: אניתמר 2007-12-02 22:53:28

    ואני סבורה שהפוסט הזה...איך לאמר...מתנשא.

    אין לי איתך וויכוח, חנה.

    פשוט חושבת אחרת.

    כל עוד את רק חושבת ולא עושה, זה בסדר.

      2/12/07 22:53:

    ואני סבורה שהפוסט הזה...איך לאמר...מתנשא.

    אין לי איתך וויכוח, חנה.

    פשוט חושבת אחרת.

      17/11/07 10:46:

     

    צטט: adikahan 2007-11-17 10:31:29

     

    חנה יקרה,
    אני מצר שבחרת להשתמש במילה "דמגוגיה" בפוסט שלך. התנסחות שיפוטית כזו אינה פותחת פתח לדיון.
    אין לי ספק שאת דעתך לא אשנה כמלוא הנימה.
    שתהיה לך שבת נפלאה.

    עדי, אני רוצה להפנות אותך לערך דמגוגיה בויקיפדיה. אני עושה את זה לפעמים. לקחת מין שאינו במינו כנימוק, זה תרגיל רטורי שנכנס להגדרה, מה לעשות? ובכל זאת, לא ענית לי על זה (למרות שהסברתי באופן מפורט מדוע ההשוואה דמגוגית), אלא בחרת להשליך עלי שיפוטיות ונעילת הדיון.

    אכן, לא תשנה את דעתי היום, כי אני לומדת את הנושאים הללו שנים. נכון, צריך מידע מאוד חדש כדי להוסיף פרמטרים שישנו את תפיסתי בעניין זה. פור דה בנפיט אוף דה דאוט - צא מתוך הנחה שדעתי מבוססת, למרות שקל להשליך עליה סטראוטיפים ולעשות לה דה לגיטימציה בשמם. גם שלך, אולי. אני לא יודעת, יצאת מהדיון....

      17/11/07 10:31:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-11-17 10:25:01

     

    צטט: adikahan 2007-11-17 10:15:41

    קראתי בעיון.
    דעתי אינה כדעתך.
    כתבת שהבחירה בפונדקאות, למען במקרה של קרבת דם, אינה מרצון, והשווית פונדאות לסחר בנשים (מעניין מדוע נצמדים דווקא לסחר בנשים ולא לסחר באנשים).
    לדעתי, מעט מאד אנשים עוסקים במקצועותיהם מטעמים אחרים זולת הצורך לממן את חייהם.
    מדוע השכרת מוחו של אדם לזולת נחשבת מלאכה ראויה ומכובדת ואילו השכרת גופו מלאכה בזויה?
    מה יותר אינטימי?
    ומדוע בחרת להשתלח דווקא בפונדקאות, הכרוכה לשיטתך בסכנות אין-ספור לפונדקאית? כיצד שכחת, באותה הזדמנות, את כורי הפחם? את הכבאים?

    לא שכחתי אף אחד. שים לב לרשימה - כולם מוזכרים. אתה זה שבחר להתעלם ממה שכתבתי. ובכל זאת, הפוסט הוא על פונדקאות, לא על כורי פחם, ולכן הן מודגשות בו. הגיון בסיסי. ועוד משהו - הדמגוגיה של "אלו שמוכרים את המוח שלהם" נחמדה, אבל לא תופסת. תשווה תפוחים לתפוחים, ונדבר.

    כמו אונס, להבדיל, אם מכרת שימוש במוח שלך והפסקת - יש לך מרחב ליצירת חוויה חדשה. ההריון נשאר לכל החיים. כל הריון, אצל כל אישה.

    חנה יקרה,
    אני מצר שבחרת להשתמש במילה "דמגוגיה" בפוסט שלך. התנסחות שיפוטית כזו אינה פותחת פתח לדיון.
    אין לי ספק שאת דעתך לא אשנה כמלוא הנימה.
    שתהיה לך שבת נפלאה.
      17/11/07 10:25:

     

    צטט: adikahan 2007-11-17 10:15:41

    קראתי בעיון.
    דעתי אינה כדעתך.
    כתבת שהבחירה בפונדקאות, למען במקרה של קרבת דם, אינה מרצון, והשווית פונדאות לסחר בנשים (מעניין מדוע נצמדים דווקא לסחר בנשים ולא לסחר באנשים).
    לדעתי, מעט מאד אנשים עוסקים במקצועותיהם מטעמים אחרים זולת הצורך לממן את חייהם.
    מדוע השכרת מוחו של אדם לזולת נחשבת מלאכה ראויה ומכובדת ואילו השכרת גופו מלאכה בזויה?
    מה יותר אינטימי?
    ומדוע בחרת להשתלח דווקא בפונדקאות, הכרוכה לשיטתך בסכנות אין-ספור לפונדקאית? כיצד שכחת, באותה הזדמנות, את כורי הפחם? את הכבאים?

    לא שכחתי אף אחד. שים לב לרשימה - כולם מוזכרים. אתה זה שבחר להתעלם ממה שכתבתי. ובכל זאת, הפוסט הוא על פונדקאות, לא על כורי פחם, ולכן הן מודגשות בו. הגיון בסיסי. ועוד משהו - הדמגוגיה של "אלו שמוכרים את המוח שלהם" נחמדה, אבל לא תופסת. תשווה תפוחים לתפוחים, ונדבר.

    כמו אונס, להבדיל, אם מכרת שימוש במוח שלך והפסקת - יש לך מרחב ליצירת חוויה חדשה. ההריון נשאר לכל החיים. כל הריון, אצל כל אישה.

      17/11/07 10:15:
    קראתי בעיון.
    דעתי אינה כדעתך.
    כתבת שהבחירה בפונדקאות, למען במקרה של קרבת דם, אינה מרצון, והשווית פונדאות לסחר בנשים (מעניין מדוע נצמדים דווקא לסחר בנשים ולא לסחר באנשים).
    לדעתי, מעט מאד אנשים עוסקים במקצועותיהם מטעמים אחרים זולת הצורך לממן את חייהם.
    מדוע השכרת מוחו של אדם לזולת נחשבת מלאכה ראויה ומכובדת ואילו השכרת גופו מלאכה בזויה?
    מה יותר אינטימי?
    ומדוע בחרת להשתלח דווקא בפונדקאות, הכרוכה לשיטתך בסכנות אין-ספור לפונדקאית? כיצד שכחת, באותה הזדמנות, את כורי הפחם? את הכבאים?
      16/11/07 19:49:

     

    צטט: קרינושנוש 2007-11-16 19:44:23

     

    מישהו כופה על האם הפונדקאית לעשות משהו בכוח?

    אני לא מבינה למה זה ענייננו בכלל?

    קרין, אם זה לא ענייננו, אז גם סחר בנשים, סחר באיברים ועבירות על זכויות אדם אינן מענייננו. למעט במקרים של קרבה ראשונה ואינטימית, אין פונדקאות מרצון. יש בחירה במוצא אחרון של חוסר ברירה.

      16/11/07 19:46:

     

    צטט: בן טוב 2007-11-16 19:38:51

     

     

    נושא חשוב העלית יפתי.

     

    קראתי פעם אחת. אקרא שוב.

    תודה ♥*

    כן, הנושא די נבלע במיסוך הפורץ גבולות הזה של פרו ורבו כצו עליון.

      16/11/07 19:44:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-11-15 16:09:51

     

    צטט: קרינושנוש 2007-11-15 16:08:47

    שימוש ציני בגופה של אשה אחרת?

    האם העמדת עצמך פעם בנעליים של אותה אשה שאם פונדקאית היא הסיכוי היחיד שלה לילד?

     

    אני חולקת עלייך ועל כל מילה שנאמרה.

     

     

    האם הרצון שלה בילד מצדיק סיכון, ניצול וחילול האחרת?

     

     

    מישהו כופה על האם הפונדקאית לעשות משהו בכוח?

    אני לא מבינה למה זה ענייננו בכלל?

      16/11/07 19:43:

     

    צטט: viderd 2007-11-16 16:53:58

    יש מחקר על מה הילדים חושבים על כך?

    מה זה משנה?

    אגב, ילדים תמיד רוצים אמא ואבא ביולוגיים שחיים יחד. כמי שמנהלת משפחה לא שגרתית מוצלחת מאוד ובריאה בנפשה, אני די יכולה להעיד על כך....

      16/11/07 19:38:

     

     

    נושא חשוב העלית יפתי.

     

    קראתי פעם אחת. אקרא שוב.

      16/11/07 16:53:
    יש מחקר על מה הילדים חושבים על כך?
      16/11/07 16:37:

     

    צטט: viderd 2007-11-16 16:30:24

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-11-16 16:08:17

    Viderd, רק בהסתייגות אחת - זה לא "אשה רוצה ילד", אלא חברה שלמה שמעלה את האימהות לדרגת ערך עליון וה-מגדיר העיקרי של נשיות. מי לא תרצה, כשזה מה שמפומפם לה מראשית ימיה?

    מי לא תרצה?

    תרצה?

    בחירה?

    אם זה ערך עליון ואין בחירה.מה נלין על המסחר כשאין?

    בישראל זה חמור במיוחד. ארכיטיפ האמא. קראתי לאחרונה מאמר שהסביר כיצד האישה מגדירה את גבולות הלאום, בהיותה היחידה שדרכה נולדים יהודים אמיתיים. אתה יודע איזה מסר (סמוי) זה לגדול איתו? לכן, כל עוול של כבוד או רצון עצמאי מקבל מימדים של חטא קדמון, לכן הגינוי חריף כגודל הקידוש, לכן ההפרדה המקוטבת כל כך בין אשה טובה אשה רעה, לכן אשה=אמא. זה המקור....

    רק שזה קצת דומה לילדים שיש להם טענות על אמא ואבא - מגיל מסויים, צריך לקחת אחריות ולא להאשים את המקור. אישה בוגרת שבוחרת לנצל את מעמדה על מנת להשתמש בחייה של אחרת לצורך מימוש הנשיות=אמהות שלה, נמצאת כבר בשלב בו היא accountable לפעולה האתית (או הלא-אתית) שלה, בניתוח רחב יותר מזה של ארכיטיפים תרבותיים עליהם היא גדלה.

      16/11/07 16:31:

     

    צטט: אמיר חלמיש 2007-11-16 07:51:03

     

    התייחסותי אינה על המהות המעשית של ההעצמה והאימון שאת מציעה להן, אלא על הגשר  או המגנט של יצירת התקשורת או הפנייה אל המטופלת הפוטנציאלית שאולי צריכה להשתמש במילים אחרות, שלא ישתמע מהן 'פטרוניות' או 'אני יודעת איך לעזור לכן...'

    האם הצלחת להגיע אליהן? האם מי מהן נעזרה בך?

    זו התלבטות.

    לגבי האם הצלחתי - לא לאלה הספציפיות, אבל הגיעו אלי דרך מיצובי הגבוה ברשת, לא מעט נשים במשך השנים. במקרים כאלו - המילה העצמה (שנשמעת טוב יותר באנגלית - empowerment), אין לה בינתיים חלופות. זהו מסר ישיר - אני כאן לחזק אותך. לא תמיד, אגב, מתוך מקום חזק משלה. לפעמים מתוך שיתוף.

      16/11/07 16:30:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-11-16 16:08:17

    Viderd, רק בהסתייגות אחת - זה לא "אשה רוצה ילד", אלא חברה שלמה שמעלה את האימהות לדרגת ערך עליון וה-מגדיר העיקרי של נשיות. מי לא תרצה, כשזה מה שמפומפם לה מראשית ימיה?

    מי לא תרצה?

    תרצה?

    בחירה?

    אם זה ערך עליון ואין בחירה.מה נלין על המסחר כשאין?

      16/11/07 16:08:
    Viderd, רק בהסתייגות אחת - זה לא "אשה רוצה ילד", אלא חברה שלמה שמעלה את האימהות לדרגת ערך עליון וה-מגדיר העיקרי של נשיות. מי לא תרצה, כשזה מה שמפומפם לה מראשית ימיה?
      16/11/07 16:06:

     

    צטט: viderd 2007-11-16 15:57:55

    פשטנות גברית:

     

    אישה רוצה ילד.

    אישה תעשה כל דבר כדי לחבוק בן.

     

    שלב ראשון-הפרייה מלאכותית= מדע,טכנולוגיה,רפואה

    שלב שני -פונדקאות - כסף ולפעמים אהבה(פודקאות מתוך אהבה לחברה או בת משפחה)

    שלב שלישי- יצירת תינוקות משובטים. קור ואיאתיקה

    אנחנו בסיום שלב שני ותחילת השלישי.

     

    כסף.עוצמה.

    גם כאן זה שם המשחק.

    משחק- כן- מזמן לא חיים.

     

    אישה זקוקה לכסף.

    אישה עם כסף.

    ילד .

    ילד שאימו מכרה אותו.

     והוא גדל וזה מתברר לו.

     

    היגיון?אין.

     

     

     

    יפה כתבת!

      16/11/07 15:57:

    פשטנות גברית:

     

    אישה רוצה ילד.

    אישה תעשה כל דבר כדי לחבוק בן.

     

    שלב ראשון-הפרייה מלאכותית= מדע,טכנולוגיה,רפואה

    שלב שני -פונדקאות - כסף ולפעמים אהבה(פודקאות מתוך אהבה לחברה או בת משפחה)

    שלב שלישי- יצירת תינוקות משובטים. קור ואיאתיקה

    אנחנו בסיום שלב שני ותחילת השלישי.

     

    כסף.עוצמה.

    גם כאן זה שם המשחק.

    משחק- כן- מזמן לא חיים.

     

    אישה זקוקה לכסף.

    אישה עם כסף.

    ילד .

    ילד שאימו מכרה אותו.

     והוא גדל וזה מתברר לו.

     

    היגיון?אין.

     

     

     

      16/11/07 11:54:
    "שדורס מוסך ומוסכניק" = שדורש. פרויד....
      16/11/07 11:53:

     

    צטט: mouli bentman 2007-11-16 10:26:04

     

     

    אני חושב שהגדרת ההריון כמחלה הוא תוצר של מוסד רפואי גברי, שראה  בנשים בהריון חולות.

    מולי, בעניין ספציפי זה - להיפך. הממסד הרפואי מאליל (מלשון אלוהים) את ההריון. הוא משמש סוכן חיברות נפלא לחברה שרואה באישה רחם לאומית, כלי פונקציונאלי שדורס מוסך ומוסכניק. לכן ה"ניכוס" והפיכת ההריון ל- medical case. לא תשמע מרופאים שהריון הוטא מחלה. תשמע את זה בעיקר ב"בלב-בלה" של כל מי שמובילות את הגישה האלטרנטיבית/הוליסטית/פמיניסטית-תרבותית להריון. גם אלו וגם אלו חוטאים חטא עמוק לנשים בדה-לגיטימציה האיומה שיש לתחושת החולי. כמי שהיתה פעמיים בהריונות (קלים, תקינים, ללא כל השמנה וללא סיבוכים, ובכל זאת....) - הריון הוא מחלה. אני מקפידה לומר את זה, כשאני מתבססת על הרבה נשים שפגשתי בדרך, שעצם האמירה היתה לגיטימציה עבורן לומר מה הן חשו בהריון, מבלי לקבל גינוי גורף הן מרופאים, הן מגברים ונשים סביבן והן מהממסד האנטי-רפואי.

    האידיאליזציה שעושים להריון היא תרבותית, מי שמשלמות עליה את המחיר הן נשים.

    אני מעדיפה שנשים תדענה למה הן נכנסות. וזו מחלה מהפחות נעימות שיש, בוריאנטים שונים של חוויה שמשתנים מאשה לאשה. זה לא יגרום לנשים לא ללדת, משום שהמוטיבציה היא הילד ולא ההריון.

      16/11/07 10:26:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-11-15 17:27:06

    מולי, ראיתי שנמלכת בדעתך ....תודה על הכוכב. בכל אופן, השאלות שאתה מעלה הן שאלות מהותיות, רחבות וראויות (לפחות שאלת מיתוס ההריון כתקופה נהדרת) לדיון מעמיק, לכשעצמן. לענייננו - כפי שכתב/ה הבל - יש בעניין הפונדקאות סוגיות מהות, סוגיה אתית, ערכית, חברתית, שאינה נידונה אלא נמרחת לתוך ארכיטיפ הרחם הלאומית וקידוש הילודה, מה שמכתיב לנשים צרכים פנימיים, המעוורים אותן מלראות לפעמים את האתיקה ואת האחרת.

     

    חנה, לא נמלכתי בדעתי, רק חיכתי שהמערכת תאפשר לי להעניק כוכב.

    אינני טוען שהריון הוא בהכרח תקופה נהדרת ואינני מתעלם מן הסכנות. אך אינני רואה בהריון מחלה, ואני חושב שהגדרת ההריון כמחלה הוא תוצר של מוסד רפואי גברי, שראה  בנשים בהריון חולות. לגבי שאלת הפונדקאות אולי כדי להרחיב. כל מכירה של אברים או של הגוף האנושי לצורך קיומי יש בה פגם מוסרי מהותי. אך מכירת אברים איננה פונדקאות. יש דרגות של שלילה. כשם שאדם העובד במכרה פחם מוותר, בשל אותו הכרח הקיומי ומצוקה, על שנות חיים ועל איכותם כך  עולמנו בנוי על ניצולם של חלשים. זה יכול להיות עובדים זרים, זה יכול להיות עבודות מזיקות וזה מסתיים במכירת אברי גוף.  

     

    פונדקאות בפני עצמה בניגוד לסחר אברים איננה לא מוסרית. הבעיה היא בראש ובראשונה חברתית, המוקש המוסרי נולד מתוקף העובהדה העובדה שישנן פונדקאיות רבות שתמימותן ומצוקתן מנוצלת לרעה. וכי המחיר שהן משלמות נפשית ופיזית הוא גדול מדי. לכן הפיכתה של התופעה לתופעה רווחת לגיטימית ומקובלת כפעולה שבשיגרה היא שלילית ולא רצויה. כאשר בחונים את הנתונים ומגלים שאמהות פונדקאיות כמעט תמיד אין נשים שעושות זאת מתוך מצוקה, אז מתחילה הבעיה האמיתית. לכן יש להבחין בין הקטגרויות.

     

    הרצון להיות הורה אינו מצדיק ניצול אדם אחר. זו כמיהה אנושית טיבעית להיות הורה,  אך בוודאי לא תוך ניצולו של אדם אחר. כך שלמרות שכתבתי את הדברים באופן מבולבל קצת. אני חייב להבהיר שאני מסכים עם מסקנותיך רק לא אם מכלול טיעוניך

     

     

      

      

      16/11/07 09:05:

     

    צטט: rinaty 2007-11-16 08:56:30

    חנה נושא רגיש וטעון,

    אך העידן בו אנו חיים צעדנו קדימה, והרבה מאוד לאחור.

    ראי תרומת כליות, זנות, ועוד.

    אין במדינה רווחה, וישנם אנשים שאין להם בררה.

    עצוב לכל הצדדים.

     

    רינתי, יש ברירה. לא לנצל את האחר/ת לגחמותינו. ללמוד להוציא את המיטב ממה שניתן לנו, מבלי לחמוד את המיטב של אחרים. פונדקאות, כמו וריאציות אחרות על ניצול בני אדם, מזכיר לי את הסרטים המצויירים של הילדים, על הדמויות הבדיוניות שהאיש הרע מוציא מהם את הנשמה או מחליף אותה בנשמה רובוטית וממושמעת. כזו שאומרת: אני לא אינקובטור חי, אני עושה מצווה.

    הקו בין מצווה לניצול ברור כמו, להבדיל, הקו בין הטרדה מינית לחיזור. בשני המקרים, משתמשים בדמגוגיה דומה כדי להכשיר את השרץ. "היא רצתה את זה". אלו שבצד של המצווה, עושים את זה ממקום אחר. כמו הבחור האמריקאי שתרם כלייה לילד, או האם שהרתה עבור ביתה. הם מתי מעט, שמנפנפים בהם בקמפיין מתוזמן היטב.

      16/11/07 08:56:

    חנה נושא רגיש וטעון,

    אך העידן בו אנו חיים צעדנו קדימה, והרבה מאוד לאחור.

    ראי תרומת כליות, זנות, ועוד.

    אין במדינה רווחה, וישנם אנשים שאין להם בררה.

    עצוב לכל הצדדים.

     

      16/11/07 07:51:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-11-15 17:22:40

     

    צטט: אמיר חלמיש 2007-11-15 16:13:27

    שלום חנה הטובה

    למדתי הרבה מהפוסט הזה, הרצון שלך לעזור לאותה אישה/נשים מובן ומוצדק.

    המילים 'אימון' ו'העצמה' באות מנקודת ייחוס מהגבוהה לנמוך לנזקק.

    אולי כדאי לנסח זאת באופן שיהיה בגובה העיניים או הלב. כך יכול להיות אותן נשים אכן ייאתרו לקבלת עזרה ותמיכה שהן כה זקוקות לה. חזקי ואמצי.מחייך

    אופס, אמיר, דילגתי לרגע...

    אימון הוא בגובה העיניים והלב, במהותו. זה לא ההוא מהטלויזיה, האגרסיבי. זה מדיום אחר, שאשמח להקדיש לו פעם פוסט כי יש לי שם תחושת שליחות, סוג של "היעוד והשיטה מצאו אחד את השני/ה". לגבי העצמה, ככל שאני משתדלת להימנע מהמילה הזו, אכן, יש מקומות אמיתיים לגמרי, לא מסחריים, בהם היא מתבקשת. ולפעמים, אני גם מבקשת אותה. עבורי, מהמקום האנושי.

    ו....תודה :)

    התייחסותי אינה על המהות המעשית של ההעצמה והאימון שאת מציעה להן, אלא על הגשר  או המגנט של יצירת התקשורת או הפנייה אל המטופלת הפוטנציאלית שאולי צריכה להשתמש במילים אחרות, שלא ישתמע מהן 'פטרוניות' או 'אני יודעת איך לעזור לכן...'

    האם הצלחת להגיע אליהן? האם מי מהן נעזרה בך?

      16/11/07 05:38:

     

    צטט: הבל 2007-11-16 00:02:25

    תחילה וראש כדי לא לגנוב דעת הבריות אתוודה כי שמי אינו לילך.אף כי פורח אני.אם תתעקשי בחקר ,אף אין מדורי בערבות זימבבווא.

     

    אלת האתיקה - על שום מה ?

     

    אלים נוצרים מרעיוני אדם.

     

    זה ההפרש בין אל לאלילים.

     

    למי שמקבל תורות אלו.

     

    כיון שכך , האתיקה היא אלה ואינה אל.

     

     

     

    אהבתי את "אלים נוצרים מרעיוני אדם" (אני תמיד מציינת ש"כשהאדם המצעיא את אלוהים..."). למיצער,  יש א/נשים שעבורם אתיקה היא מילה. לא תמיד הם יודעים את הפירוש המילוני שלה, אפילו....

      16/11/07 05:35:

     

    צטט: אריה חכים 2007-11-16 00:17:10

    צר לי, אך אני לא מסכים איתך. אומנם אני גבר, והסיכונים שבלידה אינם רלוונטים לגבי, אך עדיין אני חושב שיש לי את הזכות להגיב. לפני כשנה יצא לי ללוות זוג שהביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית. לא חוכמה להתייחס לשמחה של הזוג, שחיכה קרוב לשלושים שנה לילד הזה, כיוון שהוא בחזקת "המנצל". אבל אתייחס לפונקאית, "המנוצלת", אשר בזכותה זכה הזוג להביא ילד. האשה, כבת ארבעים, התנדבה לשמש כפונדקאית לא רק ממניעים כספיים אלא בפרוש כדי לסייע לאנשים אחרים להגשים את חלומם. במשך כל התהליך, היא שידרה לכולם עד כמה היא שמחה ועד כמה היא מרגישה שלמה עם עצמה ושאין לה שום רגעי חרטה. גם אשתי, שמכירה היטב את הזוג, ומצבה הכלכלי הוא הרבה יותר מסביר, היתה מוכנה להתנדב ולשמש להם כפונדקאית.

    אריה, זה כמו לדבר על זונות מאושרות ש"בוחרות" במקצוע. אין כאלה, גם אם הן מחייכות חיוך רחב ומספרות לך סיפור נהדר. אבל נניח שאני מאמינה שהיתה שם בחירה נקיה - עד כמה היה הזוג מאושר עם חו"ח היא היתה מתה בלידה?

    סוגיית הפונדקאות אינה אושר הילודה וקידוש ההורות. היא הסוגיה האתית והערכית של השימוש בפונדקאית.

      16/11/07 00:17:
    צר לי, אך אני לא מסכים איתך. אומנם אני גבר, והסיכונים שבלידה אינם רלוונטים לגבי, אך עדיין אני חושב שיש לי את הזכות להגיב. לפני כשנה יצא לי ללוות זוג שהביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית. לא חוכמה להתייחס לשמחה של הזוג, שחיכה קרוב לשלושים שנה לילד הזה, כיוון שהוא בחזקת "המנצל". אבל אתייחס לפונקאית, "המנוצלת", אשר בזכותה זכה הזוג להביא ילד. האשה, כבת ארבעים, התנדבה לשמש כפונדקאית לא רק ממניעים כספיים אלא בפרוש כדי לסייע לאנשים אחרים להגשים את חלומם. במשך כל התהליך, היא שידרה לכולם עד כמה היא שמחה ועד כמה היא מרגישה שלמה עם עצמה ושאין לה שום רגעי חרטה. גם אשתי, שמכירה היטב את הזוג, ומצבה הכלכלי הוא הרבה יותר מסביר, היתה מוכנה להתנדב ולשמש להם כפונדקאית.
      16/11/07 00:02:

    תחילה וראש כדי לא לגנוב דעת הבריות אתוודה כי שמי אינו לילך.אף כי פורח אני.אם תתעקשי בחקר ,אף אין מדורי בערבות זימבבווא.

     

    אלת האתיקה - על שום מה ?

     

    אלים נוצרים מרעיוני אדם.

     

    זה ההפרש בין אל לאלילים.

     

    למי שמקבל תורות אלו.

     

    כיון שכך , האתיקה היא אלה ואינה אל.

     

     

     

      15/11/07 22:28:

     

    צטט: הבל 2007-11-15 22:25:56

    הערה קטנטונת,

     

    זו היתה אלת האתיקה ולא שאלת האתיקה :)

     

    וסליחה על הקטנוניות,היא מכוונת.< לא זה המקום להסבר >

    אז תסבירי, לילך, תסבירי. המקום הוא לעולם כאן ועכשיו....♥

      15/11/07 22:27:

     

    צטט: חיה b 2007-11-15 21:49:07

    אני מסכימה עם כל מה שכתבת. כל כך הרבה סוגי סבל נשים עברו ועוברות, באה הטכנולוגיה ומוסיפה עוד אחד. רוב התגובות התייחסו לאם שקונה את שירותי הפונדקאות ולמצוקתה. אושר של אישה אחת במחיר סבל של אישה אחרת.

    עם כל הכבוד למגיבות ולמגיבים, מי שלא עבר/ה הריון ולידה לא יוכל/ה לעולם להבין.

    תודה, חיה.

    אגב, לאחר הדיון ההוא שנמחק, קבלתי מסרי שטנה אמיתיים כאלו (כמו אלו שרינתי מחתה עליהם היום במקום אחר) מנשים שמשתמשות בפונדקאית. לא שמתרגשת (כבר היו גרועים מהם במשך השנים), מציינת כשיקוף-מצב.

    וגם, במקומון קול רענן התפרסם מכתב קורע לב של אמא מיוסרת (בפונטציה) שמחפשת פונדקאית לעשות מצווה ולהגשים את חלומה. עם כל הצער (באמת) על חוסר היכולת להרות - האם חלום של אחת צריך לבוא על חשבון חייה של אחרת?

      15/11/07 22:25:

    הערה קטנטונת,

     

    זו היתה אלת האתיקה ולא שאלת האתיקה :)

     

    וסליחה על הקטנוניות,היא מכוונת.< לא זה המקום להסבר >

      15/11/07 21:49:

    אני מסכימה עם כל מה שכתבת. כל כך הרבה סוגי סבל נשים עברו ועוברות, באה הטכנולוגיה ומוסיפה עוד אחד. רוב התגובות התייחסו לאם שקונה את שירותי הפונדקאות ולמצוקתה. אושר של אישה אחת במחיר סבל של אישה אחרת.

    עם כל הכבוד למגיבות ולמגיבים, מי שלא עבר/ה הריון ולידה לא יוכל/ה לעולם להבין.

      15/11/07 19:57:

     

    צטט: מיא 2007-11-15 18:09:07

    אני דווקא מוצאת באפשרות לפונדקאות מעין נחמה, ממש כפי שאני מוצאת במוסד הלא-מכובד של הזנות. איפשהו נוח לי לחשוב, שאם מוחי יתייבש ולא אוכל לפרנס את ילדיי, אוכל להשתמש בגופי למטרות מסחריות. 

    היא שאמרתי, ברירת מחדל מגדרית....

    בחירה? פחחחחח..... (כביטוי הטוקבקיסטים המקצועיים): בוחרות מההתניות הקיימות.

    אני שונה ממך בעניין זה, זו לא נחמה, ולא אופציה. ולא שלא עברתי תהליך של מעבר לאבסולוטלי לא אופציה.

      15/11/07 18:09:
    אני דווקא מוצאת באפשרות לפונדקאות מעין נחמה, ממש כפי שאני מוצאת במוסד הלא-מכובד של הזנות. איפשהו נוח לי לחשוב, שאם מוחי יתייבש ולא אוכל לפרנס את ילדיי, אוכל להשתמש בגופי למטרות מסחריות. 
      15/11/07 17:27:

    מולי, ראיתי שנמלכת בדעתך ....תודה על הכוכב. בכל אופן, השאלות שאתה מעלה הן שאלות מהותיות, רחבות וראויות (לפחות שאלת מיתוס ההריון כתקופה נהדרת) לדיון מעמיק, לכשעצמן. לענייננו - כפי שכתב/ה הבל - יש בעניין הפונדקאות סוגיות מהות, סוגיה אתית, ערכית, חברתית, שאינה נידונה אלא נמרחת לתוך ארכיטיפ הרחם הלאומית וקידוש הילודה, מה שמכתיב לנשים צרכים פנימיים, המעוורים אותן מלראות לפעמים את האתיקה ואת האחרת.

     

      15/11/07 17:22:

     

    צטט: אמיר חלמיש 2007-11-15 16:13:27

    שלום חנה הטובה

    למדתי הרבה מהפוסט הזה, הרצון שלך לעזור לאותה אישה/נשים מובן ומוצדק.

    המילים 'אימון' ו'העצמה' באות מנקודת ייחוס מהגבוהה לנמוך לנזקק.

    אולי כדאי לנסח זאת באופן שיהיה בגובה העיניים או הלב. כך יכול להיות אותן נשים אכן ייאתרו לקבלת עזרה ותמיכה שהן כה זקוקות לה. חזקי ואמצי.מחייך

     

     

    אופס, אמיר, דילגתי לרגע...

    אימון הוא בגובה העיניים והלב, במהותו. זה לא ההוא מהטלויזיה, האגרסיבי. זה מדיום אחר, שאשמח להקדיש לו פעם פוסט כי יש לי שם תחושת שליחות, סוג של "היעוד והשיטה מצאו אחד את השני/ה". לגבי העצמה, ככל שאני משתדלת להימנע מהמילה הזו, אכן, יש מקומות אמיתיים לגמרי, לא מסחריים, בהם היא מתבקשת. ולפעמים, אני גם מבקשת אותה. עבורי, מהמקום האנושי.

    ו....תודה :)

     

      15/11/07 16:16:

     

    צטט: הבל 2007-11-15 16:11:17

     שיילוק המודרני, מכירת חלפים אנושיים.

    עם כל הטיעונים הרפואיים,הסכנות וכדומה, ניתן להתווכח.אף להראות כאן התנהגות שאינה עקבית וצביעות ביחס לשאר דברים שאנחנו נהנים מהם בחיי היום יום.

     

    עיקר הדיון צריך לחוג סביב שאלת האתיקה.

     

    אך היא מזמן עירומה וכל פושע מלבישה כגחמתו. 

     

     

     

    נכון מאוד.

      15/11/07 16:16:

     

    צטט: mouli bentman 2007-11-15 16:09:00

    חנה

     

    אני מסכים עם מרבית הדברים שכתבת

    אך יש שלוש נקודות שמפריעות לי בדבריך

     

    א. הריון איננו מחלה

    העובדה שהריון מוגד כך על ידי עולם הרפואה איננה הופכת את ההריון למחלה, אלא בעיקר אומר משהו על האופן בו הוגדר ההריון על ידי גברים ועל ידי עולם רפואי שהתייחס להריון כתהליך לא טבעי הדורש התערבות כירורגית ושליטה בנשים.

     

    ב. לא כל אם פונדקאית היא סוחרת באבריה העושה כך מתקוף צורך כלכלי, כשם שאדם התורם את כלייתו לאדם קרוב לו איננו סוחר באיברים.

     

    ג. בניגוד לסחר באיברים שבו אדם חי פוגע באופן בלתי הפיך בגופו הריון לרוב אינו באותה קטגוריה וסיכון למרות הקשיים והסכנות הטמונות בו.     

    אכן, חלוקים בשלושת הנקודות.... אני חוויתי את ההריונות, בקונספט, אחרת מתיאוריך. כל אם פונדקאית, למעט בנות משפחה ונשים המצויות בקרבה אינטימית, סוחרת ב=אבריה. למה? כי זו ברירת מחדל. הריון פוגע האופן בלתי הפיך בגוף האישה, ברמות שונות ומחמירות מהריון להריון, ברוב המקרים. מיעוטם בלבד בארץ מסתיימים במוות מיידי, אבל גם זה קיים.

      15/11/07 16:13:

    שלום חנה הטובה

    למדתי הרבה מהפוסט הזה, הרצון שלך לעזור לאותה אישה/נשים מובן ומוצדק.

    המילים 'אימון' ו'העצמה' באות מנקודת ייחוס מהגבוהה לנמוך לנזקק.

    אולי כדאי לנסח זאת באופן שיהיה בגובה העיניים או הלב. כך יכול להיות אותן נשים אכן ייאתרו לקבלת עזרה ותמיכה שהן כה זקוקות לה. חזקי ואמצי.מחייך

     

     

      15/11/07 16:13:

     

    צטט: kobi345 2007-11-15 16:04:58

    אני חולק עלייך בכבוד,
    זו העת, זה הדור, יצאנו או לא מחושך לאור, תלוי מי מסתכל ומאיזה צד,
    אין מה לעשות...

    אבל קובי, זה החושך, לא האור. האור זה המרחב המכבד לריבונות האחר. אין ריבונות בהכוון פנימי-תרבותי-מגדרי שמביא אותך להשתמש בגופך כנשא של אחרים.

      15/11/07 16:11:

     שיילוק המודרני, מכירת חלפים אנושיים.

    עם כל הטיעונים הרפואיים,הסכנות וכדומה, ניתן להתווכח.אף להראות כאן התנהגות שאינה עקבית וצביעות ביחס לשאר דברים שאנחנו נהנים מהם בחיי היום יום.

     

    עיקר הדיון צריך לחוג סביב אלת האתיקה.

     

    אך היא מזמן עירומה וכל פושע מלבישה כגחמתו. 

     

     

     

      15/11/07 16:09:

     

    צטט: קרינושנוש 2007-11-15 16:08:47

    שימוש ציני בגופה של אשה אחרת?

    האם העמדת עצמך פעם בנעליים של אותה אשה שאם פונדקאית היא הסיכוי היחיד שלה לילד?

     

    אני חולקת עלייך ועל כל מילה שנאמרה.

     

     

    האם הרצון שלה בילד מצדיק סיכון, ניצול וחילול האחרת?

      15/11/07 16:09:

    חנה

     

    אני מסכים עם מרבית הדברים שכתבת

    אך יש שלוש נקודות שמפריעות לי בדבריך

     

    א. הריון איננו מחלה

    העובדה שהריון מוגד כך על ידי עולם הרפואה איננה הופכת את ההריון למחלה, אלא בעיקר אומר משהו על האופן בו הוגדר ההריון על ידי גברים ועל ידי עולם רפואי שהתייחס להריון כתהליך לא טבעי הדורש התערבות כירורגית ושליטה בנשים.

     

    ב. לא כל אם פונדקאית היא סוחרת באבריה העושה כך מתקוף צורך כלכלי, כשם שאדם התורם את כלייתו לאדם קרוב לו איננו סוחר באיברים.

     

    ג. בניגוד לסחר באיברים שבו אדם חי פוגע באופן בלתי הפיך בגופו הריון לרוב אינו באותה קטגוריה וסיכון למרות הקשיים והסכנות הטמונות בו.     

      15/11/07 16:08:

    שימוש ציני בגופה של אשה אחרת?

    האם העמדת עצמך פעם בנעליים של אותה אשה שאם פונדקאית היא הסיכוי היחיד שלה לילד?

     

    אני חולקת עלייך ועל כל מילה שנאמרה.

     

     

      15/11/07 16:04:
    אני חולק עלייך בכבוד,
    זו העת, זה הדור, יצאנו או לא מחושך לאור, תלוי מי מסתכל ומאיזה צד,
    אין מה לעשות...

    פרופיל

    חנה בית הלחמי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין