הדמעות שלי, מרסקות אותך, שוברות אותך אתה לא עומד בזה. אסור אתה אומר לי, אסור לבכות. כן, אני בוכה גם אותך, במקומך,כי אתה לא יכול בצבא הכי חזק בעולם, לא לימדו אותך איך להתמודד עם זה, אין פקודת מטכ"ל להפסיק את זה. ואני רואה את הפיספוס את הקושי להכיל, להתקרב, לאבד שליטה לחוות הכל הכי חזק, הכי עוצמתי שאפשר. להמס לתוך החיבוק החם שלי, להצטרף לצחוק המתגלגל שלי לצלול לתוך האהבה האין סופית שלי. להתעטף בשקט שלי ולעצור. זה מפחיד, נכון, אולי זה יגמר מחר, והלב שלך כבר שרוט, שרוט מדי ומה תעשה עם הרגשות הללו ? עם הלב השבור והגעגוע? איך תתמודד עם זה? כל שנותר לך תאמין בי, הדמעות שלי יימסו את ארמון הזכוכית שלך. * מוקדש לכל הגברים בעולם.
|
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים כתבת.
וואווווו ,חזק !!!
עכשיו אתה המסת אותי :)
וואו ...כמה יפה הצלחת לדחוס רגש ברצף של מילים ....תודה
אם לומר על עצמי ..... נכון מצולק אבל לא מוותר ונוגע באהבה
מה זה כבר עוד צלקת מול חיים בלי אהבה
מודה באשמה .....אני מכור לאהבה .
בן