כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    הדמעות שלי.

    15 תגובות   יום שני, 16/5/11, 10:20

    הדמעות שלי, מרסקות אותך, שוברות אותך

    אתה לא עומד בזה.

    אסור אתה אומר לי, אסור לבכות.

    כן, אני בוכה גם אותך, במקומך,כי אתה  לא יכול
    בצבא הכי חזק בעולם, לא לימדו אותך איך להתמודד עם זה,

    אין פקודת מטכ"ל להפסיק את זה.
    ואני רואה את הפיספוס את הקושי להכיל, להתקרב, לאבד שליטה

    לחוות הכל הכי חזק, הכי עוצמתי שאפשר.
    להמס לתוך החיבוק החם שלי,
    להצטרף לצחוק המתגלגל שלי

    לצלול לתוך האהבה האין סופית שלי.
    להתעטף בשקט שלי ולעצור.

    זה מפחיד, נכון, אולי זה יגמר מחר,
    והלב שלך כבר שרוט, שרוט מדי
     ומה תעשה עם הרגשות הללו ?
    עם הלב השבור והגעגוע?
    איך תתמודד עם זה?
    כל שנותר לך
    תאמין בי,

    הדמעות שלי יימסו את ארמון הזכוכית שלך.


    * מוקדש לכל הגברים בעולם.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/5/11 21:24:
      רומנטיקנית חסרת תקנה שכמותך, רגישה אחת..
        24/5/11 12:58:
      עם הזמן לומדים..:)
        24/5/11 12:38:
      iafe be ioter amok chibuk mi chaver ve neshika mi rio
        18/5/11 02:05:
      כוכב מאיר לך מתוקה
        17/5/11 10:16:
      מילים חזקות
        17/5/11 09:02:
      מדהימה שכמותך.....זה חזק.....
        17/5/11 08:48:
      אפשר גם לנשים? :-)
      מקסים כתבת.
        16/5/11 20:50:

      צטט: The Horse Whisperer 2011-05-16 20:07:59

      ''
      הוספת תגובה

       

      וואווווו ,חזק !!!
      עכשיו אתה המסת אותי :)

        16/5/11 20:42:
      ***
        16/5/11 20:36:
      את...יש לך את זה...
        16/5/11 20:07:

      ''
      הוספת תגובה

        16/5/11 14:47:
      יפה כתבת הלוואי והכל יהייה יותר אפשרי באהבה שנתן לעצמנו יותר שנסתכן יותר בשבילה מגיע לנו!! :-)
        16/5/11 14:03:
      הלוואי שאפשר היה להמיס קרחוני עבר. בהצלחה לכולנו.
        16/5/11 12:44:

      וואו ...כמה יפה הצלחת לדחוס רגש ברצף של מילים ....תודה

      אם לומר על עצמי ..... נכון מצולק אבל לא מוותר ונוגע באהבה 

      מה זה כבר עוד צלקת מול חיים בלי אהבה 

      מודה באשמה .....אני מכור לאהבה .

       

       

       

       

      בן

        16/5/11 11:47:
      אם נקלף את כל הרעיונות הרומנטיים שאנו מספחים"לאהבה,נגלה שזה בערך כמו להציץ אל תוך התופת המשתוללת בליבה של שמש, לא פחות!!כי באהבה אין שום דבר רך שמתחשב ומתגמל! זהו כוח שמתפרץ החוצה לכל הכיוונים ללא אבחנה!וכולנו פוחדים מהאפשרות להיפגע שוב. כולנו מצולקים ,חבוטים, כואבים, הפחד קונה אחיזה כל כך חזקה אצלנו,שאנו בוחרים לא ללכת עד הסוף ולתת לאהבה חדשה להוביל אותנו לדלת הבאה .....רק שלא יזיזו את הגבינה שלנו. אחרים מקבלים את האושר שהאהבה מסבה להם בהפתעה גמורה, ומרוב שהם לא יודעים איך להכיל אותו הם פשוט מוותרים עליו לטובת המה "שיש" הם לא מבינים "שאין קץ לבריחות ,זה לא נעלם, רק רחוק או נרדם" (יהונתן גפן) כשאתה לא חושב שאפשר לאהוב ולהיות נאהב ,הימים אינם מתחברים זה לזה .... ובמקום זאת אתה מאלתר את יומך מחדש עד לשינה..... אני משוכנעת שאין חיה כזאת לאהוב מבלי להיפגע..... אז....לוותר? לא! שהרי ההססנות תותיר אותך מרוסקת אברים על קרקע חוסר המימוש, ומי שלא יידע פחד מאובדן גם לא יידע אהבה............ הפעילי עליו את הקסם הנשי שגלום בך..:)