תקווה - "תוחלת, ציפייה לדבר-מה נעים וטוב מלווה הרגשה כי הוא בוא יבוא,

אמונה בסיכוי שיתגשם .מי שאבדה תקוותו , בטל סיכויו, בא לידי ייאוש   או אכזבה."

(מתוך הערך תקווה המילון העברי המרוכז – אברהם אבן-שושן).

"שורש המילה, קו"ה, מקביל לאכדית קוו , לחכות ,לארמית קוא,  ולערבית קוי- להיות חזק , יש המקשרים למילה קו המחבר בין העבר לעתיד דרך ההווה. ישנו הבדל בין אמונה שהיא ביטחון מלא במה שיתרחש לבין תיקווה שהיא ציפייה שבצידה קיים חשש ודאגה שמה תוחלת האדם תיכזב.

בנצרות חוסר תיקווה נחשב לחטא וביהדות ישנה התנגדות לייאוש.

במיתולוגיה היוונית כשפתחה פנדורה את התיבה יצאו ממנה כל הרעות בעולם למעט התקווה. היוונים החשיבו גם את התקווה כמסוכנת.

אך ללא התקווה שתלווה את כל הצרות האנושות התמלאה ייאוש, כשפנדורה חזרה לתיבה ושיחררה את התקווה הייתה הקלה גדולה.

הסרט "חומות של תיקווה"  מאת פרנק דרבונט 1994
 מתאר וממחיש את המושג תקווה  ובעיקר מעלה על נס  את כוחהשל הציפייה והאמונה המחזקת ומסייעת לאדם להחזיק מעמד במציאות קשה , בתנאים שלכאורה נראים חסרי תוחלת ואף לצאת מהם.

כך שגם חומות בצורים ובלתי עבירים הופכים לחומות של תקווה.

הסרט מספר על אנדי דופרין (השחקן טים רובינס)  שנשפט ללא עוול בכפו( על רצח אישתו, שלא ביצע) למאסר עולם בכלא קשוח שבו  מנהל הכלא עושה ככל העולה על רוחו הרעה, עם האסירים  האומללים. כולל ניצול, ואף רצח אסירים.

הוא גורם לרצח אסיר צעיר שהייתה בידו ההוכחה לחפותו של הגיבור אנדי דופרין. מכיוון שרצה להמשיך לנצל את כישוריו של אנדי כמנהל חשבונות וכלכלן שיעזור לו להתעשר.

חברו הטוב של אנדי בכלא הוא "רד" רדינג (מורגן פרימן) השפוט

גם הוא למאסר עולם  ישב בכלא 40 שנה,והיה מוותיקי האסירים בכלא

וכך הוא מתאר את אנדי דופרין.-

"אני חייב להודות שלא התרשמתי ממש מאנדי בפעם הראשונה שראיתי אותו. היה נראה כאילו רוח קלה יכולה להעיף אותו. זה היה הרושם הראשוני שלי ממנו."

וזה מה שהוא חשב על התקווה-" תן לי להגיד לך משהו ידידי. תקווה היא דבר מסוכן. תקווה יכולה לשגע בן-אדם."

ועל הכלא הוא אמר- " הקירות האלה קצת מצחיקים, בהתחלה אתה שונא אותם, אח"כ אתה מתרגל אליהם. אם מספיק זמן עובר, אתה נהיה תלוי בהם. זאת ההתמסדות. כשהם שולחים אותך למאסר הם לוקחים ממך את החיים , את החלק שנחשב, בכל אופן"

לעומתו גיבור הסרט אנדי דופרין אומר על התקווה-

"תשקיע את הזמן שלך בלחיות, או שתשקיע אותו בלמות..."

"זכור, רד, תקווה זה דבר טוב, אולי הכי טוב ושום דבר טוב לא מת מעולם".

אנדי דופרין חפר חור באמצעות פטיש סלעים זעיר,בקיר תא הכלא שלו שאותו כיסה בפוסטר,את חלקי הקיר שמר בכיסיו ופיזר בחצר הכלא  באופן קבוע  במשך 20 שנה!!! וברח לחופשי...

וכך מתאר "רד"- "אני זוכר שחשבתי שייקחו 600 שנים לחפור מנהרה בקיר עם הפטיש הקטן, אנדי עשה זאת בפחות מ-20......"

"אנדי זחל לחופש דרך 500 יארדים של חרא וזוהמה מסריחה שאני אפילו לא רוצה לדמיין ... ויצא נקי לצד השני...."

"הזכרתי לעצמי שיש ציפורים שלא נועדו להיכלא. הנוצות שלהן בהירות מידי. וכשהן עפות הרחק, החלק בך שיודע שזה היה חטא לכלוא אותן שמח."

לאחר בריחתו של "אנדי" נמלא גם  "רד" תקווה-

"אני כל כך מתרגש , אני חושב שזאת התרגשות שרק אדם חופשי יכול להרגיש . אדם חופשי בתחילת מסע ארוך שמסקנתו לא ברורה....

אני מקווה שאצליח לעבור את הגבול, אני מקווה לראות את החבר שלי, אני מקווה שהאוקיינוס השקט כחול כמו בחלומות שלי.....

אני מקווה......

המסר של הסרט הוא כי התקווה הינה ניצחון רוח האדם על החומר ויכולתו להתנער מכבלי  כל מציאות שבה הוא חש כאסיר. ולהגיע לכל יעד שעבורו מסמל את החופש להיות הוא.

כרזת הסרט- "הפחד יכול לכלוא אותך. התקווה יכולה להוציאך לחופשי." 

רבי נחמן מברסלב אומר-"אין ייאוש בעולם כלל" .
סיפוריו מסתיימים תמיד  בפתרון. והוא ממציא דרכים בטוחות להשגת הטוב .אין מאמץ שאינו כדאי ואין שאיפה שאין בסופה התגשמות .ר' נחמן מבטיח שכל רצון טוב וכל כיסופים לטוב אינו הולך לאיבוד והוא נאסף ונשמר כזכויות לאותו אדם . ולעתיד לבוא כאשר יעלה הרצון מלפני השם הדבר יתבטא .הגיבורים בסיפוריו מחפשים את דרכם,בנדודים, ביער במדבר ובים .אך בסופו של דבר מצליחים גיבוריו לצאת מן הסבך ולהגיע אל מטרתם, ולא זו בלבד אלא שהם זוכים למלוכה . בסיפוריו מופיע לעיתים דמות הישן, זה שמחמיץ הזדמנויות, , זהו האדם שזונח את עבודת בוראו.  

(מתוך-"מקומו של הסיפור במשנת ר' נחמן מברסלב" ,מאת אהובה גרוס)

התקווה כי הריפוי והטוב נמצאים,אפשריים ובהישג יד נותנת את היכולת  להתעלות מעל כל קושי,בין אם הוא פנימי ובין חיצוני , רוחני או פיזי....

"אחרי הכול, מחר יפציע יום חדש." ~ סקרלט
 (מתוך  הספר "חלף עם הרוח" מרגרט מיטשל) 

התקווה הינה חומר הבעירה של הנר =הרוח/נפש המפעמת בכל אשר הוא חי .

התקווה מחברת אותנו לעוצמה הפנימית ,לכוח הריפוי הטבעי  וליכולת המופלאה לצאת ממצבים קשים ולצעוד קדימה, גם אם אין ערובות לגבי המשך הדרך ..... התקווה מאירה את דרכינו כלפיד ......

כמרפאה רוחנית אני מקווה להזין את לפיד התקווה בנפשם של הפונים אליי.....כי יש תוחלת , יש מזור והריפוי בוא יבוא ,גם אם אין ערובות.... יש לכולנו כוח וידע פנימי המנחים אותנו להשגת הייעוד המואר שלנו , להתחבר באמת למשמעות הקיום המיוחד לכל אחד מאיתנו רק מכאן יבוא הריפוי.

ניטשה אמר: "מי שיש לו למה, יוכל לשאת כמעט כל איך".

(האדם מחפש משמעות, ויקטור פרנקל). 

עליכם להקשיב לקולכם הפנימי.
צריך רק להסכים ולקוות כי יגבר האור על החושך ונס הריפוי יתחולל.
ואכן כך יהיה אמן.