שטויות.

כבר עברו שלושה חודשים מאז "ההתנתקות" .

על פניו היה נראה כאילו שאני סיימתי את זה,כל הסימנים,התחושות,השכל הישר,החברים,כולם אומרים שזה לא שווה את זה.פיקציה.

כשאני איתה,אני מרגיש כאילו אני לא צריך יותר כלום בחיים האלה,רוצה שהזמן יעצור מלכת,תקחו ממני את כל ההון שלי,

כל החברים וכל החרא.

כשאני לא איתה ( פיזית ) אפילו בשיחת טלפון תמימה,אני תמיד מרגיש שהיא מסתירה ממני משהו,תמיד נראה לי משהו חשוד,ההתנהגות שלה לא אותו הדבר,פתאום היא עושה דברים שלא מתאימים לה בכלל.כבר תפסתי אותה על שקר.

כמובן שלא הודתה.

מאותו היום אני כמו גשש בלש,בודק כל דבר 700 פעם,מצליב נתונים,משחזר אירועים ואולי גם בעיקר מדמיין.

ובפעם הראשונה שאני מוכן לכרות את ידי הימינית בשביל מישהי - זה בא לי בפנים.אני כ"כ אוהב,שזה עצוב.בזבוז.

מישהי אחרת הייתה יכולה להנות מזה.

אני יודע שהיא משקרת לי.בדוק.כל הזמן.לא יודע על מה.

למה אני לא יכול להשתחרר ממנה ? איפה קונים את התרופה ? למה היא בראש שלי נון סטופ למה ?

מצאתי את התשובה.

השורש ב.ג.ד

הייתי חכם,ידעתי הכל,לא היה קשה להסתיר,אבל בחרתי לבלוע בשביל האהבה.אדיוט.

אני רק מקווה שתקבל ממנו בסופו של יום זין ( תרתי משמע )