כותרות TheMarker >
    ';

    שדות

    מכחול הזמן מצייר את עור הלב

    0

    בתיה

    57 תגובות   יום שני, 16/5/11, 18:36

    יואל הופמן מתוך "הַלֵּב הוּא קַטְמַנְדוּ":
    [164] רַגְלֶיהָ הַקְּדוֹשׁוֹת פְּשׂוּקוֹת אֵצֶל הַכִּיּוֹר
             הַקָּדוֹשׁ בְּדִיּוּק שָׁעָה שֶהָאֱלֹהוּת עוֹשָׂה
             זִוּוּגִים פָּנִים אֶל פָּנִים וּפָנִים אֶל אָחוֹר מִפְּנֵי
             שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֶל עַצְמָהּ אַף שֶׁגּוּפָהּ
             אוֹר אֲבָל כֹּחוֹת הָרְבִיָּה שֶׁבָּהּ נִמְשָׁכִים מַטָּה
             אֶל אֵלֶּה הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן קְרוּיָה
             גַּם הִיא בַּתְיָה וְהֵן רְטֻבּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהַתַּעֲנוּג
             מֵצִיף אֶת הָעוֹלָם.

    כבר כמה שנים שאני נהנה ויותר לקרוא את יואל הופמן.
    אוהב את המינימיזציה ואת הריחוק שבכתיבתו.
    תוהה לא אחת על הסופרמשורר שמתארח בחדרי החדרים של גיבוריו.
    במקומות הכי אינטימיים שלהם.
    מתאר את שעולה מחדרי השירותים של ליבותיהם.
    ואת הכל הוא עושה בסכין מנתחים קרה.
    אפילו את המים מצליח הופמן בסכין הכותבים שלו להפריד.
    תיאורים לחוד ורגשות שהוא מבתר ומניח להקפאה.
    רק בסימני החיתוך ניתן להבחין.
    בחללים שהותירו רגשות גיבוריו.
    אני תמיד נפעם מחדש.
    מייחל לעוד פיסקה קרה מחוררת בסכין האומנים שלו.

    וכלכך, כי הוא משאיר לי המון מקום לארוג את רגשותיי שלי אל תוך הפסקאות המנוקדות שלו.
    לתפור את בגד הייסורים ומחצלות השמחות שלי לפי מידתי.
    אני נעזר ביכולתו להפשיט מגיבוריו את הקרביים שלהם ושם את שלי במקום.
    בודק ומתאים ושוב בודק.
    לפעמים אני גם מנקה כוונות נסתרות שלו.
    מבעיר באש רמיזות ואמירות דתיות ברורות, אשר לא עולות בקנה אחד עם התפיסה שבי.
    שם את האטבים של ליבי בכדי לראות איך המילים של הופמן לוכדות את הרוחות של חיי.

    כך גם הקטע הזה.
    שהוא חסר ריחות וטעמים.
    והם חסרים לי.
    הריחות שנוטפים מקצות אצבעותיה של בתיה.
    הטעם המופלא שעולה מבין ירכיה.
    ומי שלא טעם אישה לא יוכל להבין.
    ומי שלא השתכר מריחותיה לא יבין את עונג השיכרון.
    אני קורא ומייד אני תופר את העונג הבא.את המלחציים שמנסות למצות את מוהל החיים שבי.
    את הליטוף שכבר לא מתייסר.
    רק מייחל.

    את בתיה שלי הכרתי לפני המון שנים.
    את בתיה שלי אני ממשיך להכיר גם היום.
    את בתיה שלי אני מריח בכל אהבה.
    בתיה שלי לא צריכה לשבור צלחות בכדי להקשיב לרצפות,
    שמנפצות את הצלחת.
    בתיה שלי יודעת להשיב אהבה.
    בליטוף שמתחת למלחציים שבי.
    ללמד אותי פרק בייחולים.
    ובהמשכים.

    (ובפיסקה הזו שכאן יכולתי לכתוב את שבתיה כותבת עלי.
    במילים שאני לוכד מגרונה.
    במגע שלי אותה.
    בבית שאני לעיתים עבורה.
    אך אני משאיר את החלל הזה.
    יומאחד גם אותו אמלא.)

    תענוג לחבק את בתיה שלי.
    במטבח ובמיטה.
    תענוג לראות אותה מתכופפת לכיור.
    מעצבת את גופה לציור של חיים.

    אכן העונג מציף את העולם,
    אך קודם כל אותי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/11 21:49:

      צטט: לכלילדמגיע 2011-06-18 14:55:10

      אהה כבר דירגתי, אך שבתי כי אהבתי:-)

      ________________________

      כיפלי... תודה:))

        18/6/11 14:55:
      אהה כבר דירגתי, אך שבתי כי אהבתי:-)
        18/6/11 13:43:

      צטט: אורורה בורליס 2011-06-18 02:39:19

      יואל הופמן מרגש בכתיבתו, גם אתה! :) יש לי רק שניים מספריו, הבאים בדרך... יהלומים קטנים מנצנצים מכל דף שלו, מבין כל משפט וכוונה שמאחוריו.

      ________________________

      תודה לך אורורה :)) כיף לדעת שכתיבתי חצתה מלב אל לב...

      ברוכה הבאה לבלוגי.

        18/6/11 13:41:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2011-06-17 00:53:01

      שדות, נפלא לי הדיאלוג הפרטי שלך עם הופמן. גם אני אוהבת אותו מאוד.

      ________________________

      תודה ליאורה :))

      בכתיבה של הופמן יש מה שמעורר רקמות להאיר בי...

        18/6/11 02:39:
      יואל הופמן מרגש בכתיבתו, גם אתה! :) יש לי רק שניים מספריו, הבאים בדרך... יהלומים קטנים מנצנצים מכל דף שלו, מבין כל משפט וכוונה שמאחוריו.
        17/6/11 00:53:
      שדות, נפלא לי הדיאלוג הפרטי שלך עם הופמן. גם אני אוהבת אותו מאוד.
        17/6/11 00:20:

      צטט: tamara hop 2011-06-14 20:12:36

      יואל הופמן הוא תענוג צרוף. אני קוראת אותו, מניחה מידי, כותבת וחוזרת לקרוא - עד כדי כך הוא ממלא.... יפה כתבת.

      _______________

      כך גמני.

      וכל פעם אני נהנה מהאוויר הטוב, לאחר הצלילה...

      תודה לך תמרה :))

        17/6/11 00:19:

      צטט: מיקית 2011-06-14 19:25:01

      יפה ביותר, שדות. אני רוצה את הופמן בביתי, אתה השני שמפתה אותי לקרוא. ודבריך מקסימים!

      ____________________________________________

      תודה מיקית:))

      שמחתי שאהבת, ומקווה שתיהני מספריו...

        14/6/11 20:12:
      יואל הופמן הוא תענוג צרוף. אני קוראת אותו, מניחה מידי, כותבת וחוזרת לקרוא - עד כדי כך הוא ממלא.... יפה כתבת.
        14/6/11 19:25:
      יפה ביותר, שדות. אני רוצה את הופמן בביתי, אתה השני שמפתה אותי לקרוא. ודבריך מקסימים!
        14/6/11 13:15:

      צטט: סיגל ל .פ. 2011-06-07 13:11:22

      באמת נהדר!

      ___________________

      שמחלי שנהנית.

      תודה :))

        7/6/11 13:11:
      באמת נהדר!
        26/5/11 13:31:

      צטט: saskia 2011-05-22 21:35:02

      התענוג כולו של קוראיך.

      ____________________

      שימחתני :))

        26/5/11 13:31:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2011-05-22 20:26:19

      ואני אוהבת עוד יותר.

      עונג צרוף :)

      _______________

      איזה יופי, תודה לך ליאורה :))

        22/5/11 21:35:
      התענוג כולו של קוראיך.
        22/5/11 20:26:

      ואני אוהבת עוד יותר.

      עונג צרוף :)

        22/5/11 16:34:

      צטט: דן ספרי 2011-05-21 00:08:43

      עשית לי חשק לקרוא את יואל הופמן... על כל פנים הדברים שכתבת עליו ועל "בתיה" מאוד יפים.

      ___________________________

      אני שמח הן משום שעכשיו תקרא בו והן משום שאהבת את הדברים שהעליתי כאן.

      תודה דן :)

        21/5/11 00:08:
      עשית לי חשק לקרוא את יואל הופמן... על כל פנים הדברים שכתבת עליו ועל "בתיה" מאוד יפים.
        20/5/11 16:04:

      צטט: sucara 2011-05-20 13:52:02

      אני אוהבת את הקריאה שלך , הדרך הערנית שלך לפתוח טקסטים דרכך ומיד לשתף בהתלהבות. ואת יואל הופמן אני אוהבת גם. הרבה.

      ____________________________________

      "לפתוח טקסטים דרכך"... כך בדיוק הרגשתי כשקראתי.

      יש לך אצבעות מדייקות מאוד. תודה:))

        20/5/11 13:52:
      אני אוהבת את הקריאה שלך , הדרך הערנית שלך לפתוח טקסטים דרכך ומיד לשתף בהתלהבות. ואת יואל הופמן אני אוהבת גם. הרבה.
        20/5/11 00:24:

      צטט: מיסיס H 2011-05-18 17:40:22

      תענוג איך תיארת אותך ואת בתיה. הופמן המוכשר שעשית לו כבוד, הוא רק הערך המוסף :)

      _______________________

      במילים כלכך יפות עטפת את הפוסט שלי.

      שימחתני מיסיס :))

        20/5/11 00:23:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2011-05-18 13:11:41

      שמחה שהגעתי. שנים לא קראתי את הופמן. ממש עושה חשק. והעיבודים, התרגום,העיגולים והפיסול שלך... מאוד לא שכיח!

      _____________________

      איזה יופי שבאת, את מוזמנת שוב :))

      שמח שמצאת במילים שנחשפו כאן עניין...

        20/5/11 00:21:

      צטט: לי ע 2011-05-18 13:03:54

      צטט: שדותקום 2011-05-18 12:21:44

      צטט: לי ע 2011-05-18 05:39:59

      צטט: שדותקום 2011-05-17 22:47:04

      צטט: לי ע 2011-05-17 13:39:42

      הקטע שציטטת מדהים. ומה שאתה כתבת - עוד יותר, עד כאב. והנה שיר מינואר שנה שעברה, שים לב לשורה האחרונה: פעם חשבתי תשוקה כמו פלישה של כוחות שֶׁמַגלים אותי ואני מהגרת פליטה נאחזת נואשת בַּגוף הנחשק כי אין בעולם עוד עוגן. ופעם תשוקה ידעתי ואור מפַכֶּה בעורקֵי העָלים ובַגוף הנחשק כילדה התרפקתי ומלוא כל העונג עוֹלָם.

      _____________________

      כדאי לקרוא את הופמן, והספר הזה אני הופך בו והופך וכל פעם מבטו אחר...

      הו השורה האחרונה בראה עולם מהעונג!

      תודה לך לי על המילים :))

       

      אני קוראת עכשיו קואנים של זן שהופמן תרגם.

      לוואי ויעזרו לי לחיות בכאן ועכשיו ולא בסרטים

      במיוחד כשאני קוראת טקסט כזה שמעורר כמיהה יותר ממה שאני יכולה להכיל.

      ____________________________

      אני קורא כעת שני סיפורים במקביל -

      אחד על נמר ואחד על מצבי רוח.

      ואיך לא, דווקא הנמר של טרייסי של סרויאן, נקרא לי הרבה יותר מציאותי מ'מצבי רוח' של הופמן.

      הרי זה שילוב של המערך הנפשי/תחושתי/רגשי של המקום ממנו אני קורא.

       

      'מצבי רוח' הוא קצת פחות ממיטבו, אני חושבת...

      ואין על הנמר, שהנהו האהבה. באמת אני הולכת עכשיו להתאמן קצת בפרקטיקה של טעימת קפה...

      ___________________________

      עדיין, רושפים אלי הרבה תמונות "ברצלונאיות".

      הנמר, לעומת זאת, מאיר את נבכי עור הלב...

        18/5/11 17:40:
      תענוג איך תיארת אותך ואת בתיה. הופמן המוכשר שעשית לו כבוד, הוא רק הערך המוסף :)
      שמחה שהגעתי. שנים לא קראתי את הופמן. ממש עושה חשק. והעיבודים, התרגום,העיגולים והפיסול שלך... מאוד לא שכיח!
        18/5/11 13:03:

      צטט: שדותקום 2011-05-18 12:21:44

      צטט: לי ע 2011-05-18 05:39:59

      צטט: שדותקום 2011-05-17 22:47:04

      צטט: לי ע 2011-05-17 13:39:42

      הקטע שציטטת מדהים. ומה שאתה כתבת - עוד יותר, עד כאב. והנה שיר מינואר שנה שעברה, שים לב לשורה האחרונה: פעם חשבתי תשוקה כמו פלישה של כוחות שֶׁמַגלים אותי ואני מהגרת פליטה נאחזת נואשת בַּגוף הנחשק כי אין בעולם עוד עוגן. ופעם תשוקה ידעתי ואור מפַכֶּה בעורקֵי העָלים ובַגוף הנחשק כילדה התרפקתי ומלוא כל העונג עוֹלָם.

      _____________________

      כדאי לקרוא את הופמן, והספר הזה אני הופך בו והופך וכל פעם מבטו אחר...

      הו השורה האחרונה בראה עולם מהעונג!

      תודה לך לי על המילים :))

       

      אני קוראת עכשיו קואנים של זן שהופמן תרגם.

      לוואי ויעזרו לי לחיות בכאן ועכשיו ולא בסרטים

      במיוחד כשאני קוראת טקסט כזה שמעורר כמיהה יותר ממה שאני יכולה להכיל.

      ____________________________

      אני קורא כעת שני סיפורים במקביל -

      אחד על נמר ואחד על מצבי רוח.

      ואיך לא, דווקא הנמר של טרייסי של סרויאן, נקרא לי הרבה יותר מציאותי מ'מצבי רוח' של הופמן.

      הרי זה שילוב של המערך הנפשי/תחושתי/רגשי של המקום ממנו אני קורא.

       

      'מצבי רוח' הוא קצת פחות ממיטבו, אני חושבת...

      ואין על הנמר, שהנהו האהבה. באמת אני הולכת עכשיו להתאמן קצת בפרקטיקה של טעימת קפה...

        18/5/11 12:24:

      צטט: אביה אחת 2011-05-18 11:42:18

      שדותקום אתה נהנה לקרוא את הופמן ואני נהנית לקרוא אותך תודה מקסים כתבת

      _____________________________

      קטונתי...

      את משמחת אותי - תודה לך אביה :))

        18/5/11 12:23:

      צטט: דיוטימה 2011-05-18 08:41:38

      צטט: שדותקום 2011-05-17 23:01:17

      צטט: דיוטימה 2011-05-17 18:45:56

      אודה שאינני מכירה את יואל הופמן, אבל ברמצעות תיאוריך כאן על מה שכתיבתו מאפשרת לך ללוש ממנה לטעמך והתוצאה הזו שרקחת כאן, היא עצמה יצירה כה נהדרת ונוגעת-נוגעת ברבדים המקופלים, מקצת גם בנשכחים ובכל עצב. [ולמה אותה מילה לעצב הגופני ולעצב הרגשי...?] אשריך שאתה שב ומוצא את בתיה שלך בכל הבתיות האחרות ולא אוסיף את מי לא מצאתי אני, גם לא בראשון... ♣

      ___________________________________________

      לכל אחד ואחת יש מישהו שמעצב את רצון החיפוש שבו.

      המילים של הופמן נפלו במרכזי החיפוש שבי, וניסיתי לספר על בתיה שלי מעט.

      אני שמח שאהבת את שכתבתי ואני מאוד ממליץ על קריאה של יואל הופמן.

      כלכך הרבה רבדים הוא טומן בכל אשר הוא כותב.

      יש לו ספר ילדים נפלא שאני מאוד מאודאוהב!

      אולי כמתנה יפה לנכדתך הקסומה:

      "בפברואר כדאי לקנות פילים"

       ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      מקום נפלא להתחיל להתוודע אליו. תודה על ההמלצה!

      _____________________

      אני משער שתאהבו את הכתוב והאיורים גם :))

        18/5/11 12:21:

      צטט: לי ע 2011-05-18 05:39:59

      צטט: שדותקום 2011-05-17 22:47:04

      צטט: לי ע 2011-05-17 13:39:42

      הקטע שציטטת מדהים. ומה שאתה כתבת - עוד יותר, עד כאב. והנה שיר מינואר שנה שעברה, שים לב לשורה האחרונה: פעם חשבתי תשוקה כמו פלישה של כוחות שֶׁמַגלים אותי ואני מהגרת פליטה נאחזת נואשת בַּגוף הנחשק כי אין בעולם עוד עוגן. ופעם תשוקה ידעתי ואור מפַכֶּה בעורקֵי העָלים ובַגוף הנחשק כילדה התרפקתי ומלוא כל העונג עוֹלָם.

      _____________________

      כדאי לקרוא את הופמן, והספר הזה אני הופך בו והופך וכל פעם מבטו אחר...

      הו השורה האחרונה בראה עולם מהעונג!

      תודה לך לי על המילים :))

       

      אני קוראת עכשיו קואנים של זן שהופמן תרגם.

      לוואי ויעזרו לי לחיות בכאן ועכשיו ולא בסרטים

      במיוחד כשאני קוראת טקסט כזה שמעורר כמיהה יותר ממה שאני יכולה להכיל.

      ____________________________

      אני קורא כעת שני סיפורים במקביל -

      אחד על נמר ואחד על מצבי רוח.

      ואיך לא, דווקא הנמר של טרייסי של סרויאן, נקרא לי הרבה יותר מציאותי מ'מצבי רוח' של הופמן.

      הרי זה שילוב של המערך הנפשי/תחושתי/רגשי של המקום ממנו אני קורא.

        18/5/11 12:16:

      צטט: שטוטית 2011-05-18 02:17:38

      גמני התענגתי :))

      ____________________

      זה רעיון מועיל להיות בעל שני בלוגים.

      כך זכיתי ממך בכיכוב כפול - תודה!

      שמחלי שהתענגת :))

        18/5/11 12:14:

      צטט: הלנה היפה 2011-05-18 00:01:49

      צטט: שדותקום 2011-05-17 22:52:28

      צטט: הלנה היפה 2011-05-17 13:54:12

      את בתיה שלי אני מריח בכל אהבה. שדות יקירי, הבתיות שלך צריכות להיות מאושרות, וכל כותב אותו אתה קורא חייב לצרוח עד הגג מעונג, משום היכולת שלך להתחבר למלים ולנכס אותן לעצמך כשאתה מפרש הכי מדויק שרק ניתן את הכתיבה המורכבת (למשל יואל הופמן) להתמוגג מן היכולת שלך לתת לזה מלים ותאורים משלך, לענג אותנו כשאנו באים לבקר אצלך. איזו הכנסת אורחים יקירי. תודה גדולה לך לאה

      _______________________________

      וואווו לאה, איזה מילים מעצימות ומחממות... תודה! :))

      זו דרכי לקרוא.

      אנלאיודע אם אני מנכס, אך אני נותן למילים ליפול למקומות שהן מתחברות.

      ומשם אני מעלה מעולמי שלי...

      שוב תודה ממני :))

      ===========================

      יקירי, וזה עולם קסום עשיר צבעוני, מסקרן מאוד ומיוחד במינו, אבל אני הרי לא מחדשת כאן דבר.

      ______________________

      עכשיו הוא צבעוני כי הסמקתי...

      תודה לך מאוד לאה :))

        18/5/11 11:42:
      שדותקום אתה נהנה לקרוא את הופמן ואני נהנית לקרוא אותך תודה מקסים כתבת
        18/5/11 08:41:

      צטט: שדותקום 2011-05-17 23:01:17

      צטט: דיוטימה 2011-05-17 18:45:56

      אודה שאינני מכירה את יואל הופמן, אבל ברמצעות תיאוריך כאן על מה שכתיבתו מאפשרת לך ללוש ממנה לטעמך והתוצאה הזו שרקחת כאן, היא עצמה יצירה כה נהדרת ונוגעת-נוגעת ברבדים המקופלים, מקצת גם בנשכחים ובכל עצב. [ולמה אותה מילה לעצב הגופני ולעצב הרגשי...?] אשריך שאתה שב ומוצא את בתיה שלך בכל הבתיות האחרות ולא אוסיף את מי לא מצאתי אני, גם לא בראשון... ♣

      ___________________________________________

      לכל אחד ואחת יש מישהו שמעצב את רצון החיפוש שבו.

      המילים של הופמן נפלו במרכזי החיפוש שבי, וניסיתי לספר על בתיה שלי מעט.

      אני שמח שאהבת את שכתבתי ואני מאוד ממליץ על קריאה של יואל הופמן.

      כלכך הרבה רבדים הוא טומן בכל אשר הוא כותב.

      יש לו ספר ילדים נפלא שאני מאוד מאודאוהב!

      אולי כמתנה יפה לנכדתך הקסומה:

      "בפברואר כדאי לקנות פילים"

       ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      מקום נפלא להתחיל להתוודע אליו. תודה על ההמלצה!

        18/5/11 05:39:

      צטט: שדותקום 2011-05-17 22:47:04

      צטט: לי ע 2011-05-17 13:39:42

      הקטע שציטטת מדהים. ומה שאתה כתבת - עוד יותר, עד כאב. והנה שיר מינואר שנה שעברה, שים לב לשורה האחרונה: פעם חשבתי תשוקה כמו פלישה של כוחות שֶׁמַגלים אותי ואני מהגרת פליטה נאחזת נואשת בַּגוף הנחשק כי אין בעולם עוד עוגן. ופעם תשוקה ידעתי ואור מפַכֶּה בעורקֵי העָלים ובַגוף הנחשק כילדה התרפקתי ומלוא כל העונג עוֹלָם.

      _____________________

      כדאי לקרוא את הופמן, והספר הזה אני הופך בו והופך וכל פעם מבטו אחר...

      הו השורה האחרונה בראה עולם מהעונג!

      תודה לך לי על המילים :))

       

      אני קוראת עכשיו קואנים של זן שהופמן תרגם.

      לוואי ויעזרו לי לחיות בכאן ועכשיו ולא בסרטים

      במיוחד כשאני קוראת טקסט כזה שמעורר כמיהה יותר ממה שאני יכולה להכיל.

        18/5/11 02:17:
      גמני התענגתי :))
        18/5/11 00:01:

      צטט: שדותקום 2011-05-17 22:52:28

      צטט: הלנה היפה 2011-05-17 13:54:12

      את בתיה שלי אני מריח בכל אהבה. שדות יקירי, הבתיות שלך צריכות להיות מאושרות, וכל כותב אותו אתה קורא חייב לצרוח עד הגג מעונג, משום היכולת שלך להתחבר למלים ולנכס אותן לעצמך כשאתה מפרש הכי מדויק שרק ניתן את הכתיבה המורכבת (למשל יואל הופמן) להתמוגג מן היכולת שלך לתת לזה מלים ותאורים משלך, לענג אותנו כשאנו באים לבקר אצלך. איזו הכנסת אורחים יקירי. תודה גדולה לך לאה

      _______________________________

      וואווו לאה, איזה מילים מעצימות ומחממות... תודה! :))

      זו דרכי לקרוא.

      אנלאיודע אם אני מנכס, אך אני נותן למילים ליפול למקומות שהן מתחברות.

      ומשם אני מעלה מעולמי שלי...

      שוב תודה ממני :))

      ===========================

      יקירי, וזה עולם קסום עשיר צבעוני, מסקרן מאוד ומיוחד במינו, אבל אני הרי לא מחדשת כאן דבר.

        17/5/11 23:02:

      צטט: עכשיו אני ! 2011-05-17 20:07:33

      אתה יודע משהו. וגם שקוף ואמיץ.

      ______________________

      ניסיתי לספר כאן משהו מעולמי הפנימי.

      להאיר מעט... תודה :))

        17/5/11 23:01:

      צטט: דיוטימה 2011-05-17 18:45:56

      אודה שאינני מכירה את יואל הופמן, אבל ברמצעות תיאוריך כאן על מה שכתיבתו מאפשרת לך ללוש ממנה לטעמך והתוצאה הזו שרקחת כאן, היא עצמה יצירה כה נהדרת ונוגעת-נוגעת ברבדים המקופלים, מקצת גם בנשכחים ובכל עצב. [ולמה אותה מילה לעצב הגופני ולעצב הרגשי...?] אשריך שאתה שב ומוצא את בתיה שלך בכל הבתיות האחרות ולא אוסיף את מי לא מצאתי אני, גם לא בראשון... ♣

      ___________________________________________

      לכל אחד ואחת יש מישהו שמעצב את רצון החיפוש שבו.

      המילים של הופמן נפלו במרכזי החיפוש שבי, וניסיתי לספר על בתיה שלי מעט.

      אני שמח שאהבת את שכתבתי ואני מאוד ממליץ על קריאה של יואל הופמן.

      כלכך הרבה רבדים הוא טומן בכל אשר הוא כותב.

      יש לו ספר ילדים נפלא שאני מאוד מאודאוהב!

      אולי כמתנה יפה לנכדתך הקסומה:

      "בפברואר כדאי לקנות פילים"

        17/5/11 22:56:

      צטט: גליתוש. 2011-05-17 18:40:48

      יפים החיבורים שלך להופמן, בתיה שלך, והאמבטיה/כיורשל בתיה האחרת.

      ___________________________

      והתודה ליואל הופמן שמעלה ממני ריקודים שכאלה.

      שמח שאהבת את התפירות האלה :))

        17/5/11 22:53:

      צטט: לכלילדמגיע 2011-05-17 18:35:24

      אשריה!!!

      _______________________

      לו היתה.

      לו היתה איתי....

        17/5/11 22:52:

      צטט: הלנה היפה 2011-05-17 13:54:12

      את בתיה שלי אני מריח בכל אהבה. שדות יקירי, הבתיות שלך צריכות להיות מאושרות, וכל כותב אותו אתה קורא חייב לצרוח עד הגג מעונג, משום היכולת שלך להתחבר למלים ולנכס אותן לעצמך כשאתה מפרש הכי מדויק שרק ניתן את הכתיבה המורכבת (למשל יואל הופמן) להתמוגג מן היכולת שלך לתת לזה מלים ותאורים משלך, לענג אותנו כשאנו באים לבקר אצלך. איזו הכנסת אורחים יקירי. תודה גדולה לך לאה

      _______________________________

      וואווו לאה, איזה מילים מעצימות ומחממות... תודה! :))

      זו דרכי לקרוא.

      אנלאיודע אם אני מנכס, אך אני נותן למילים ליפול למקומות שהן מתחברות.

      ומשם אני מעלה מעולמי שלי...

      שוב תודה ממני :))

        17/5/11 22:48:

      צטט: לי ע 2011-05-17 13:40:27

      שבירת השורות לא הועתקה... סליחה

      ___________________________

      זו בעיה מתמשכת בתגובות לפוסטים.

      בכל מקרה קראתי שיר נפלא :))

        17/5/11 22:47:

      צטט: לי ע 2011-05-17 13:39:42

      הקטע שציטטת מדהים. ומה שאתה כתבת - עוד יותר, עד כאב. והנה שיר מינואר שנה שעברה, שים לב לשורה האחרונה: פעם חשבתי תשוקה כמו פלישה של כוחות שֶׁמַגלים אותי ואני מהגרת פליטה נאחזת נואשת בַּגוף הנחשק כי אין בעולם עוד עוגן. ופעם תשוקה ידעתי ואור מפַכֶּה בעורקֵי העָלים ובַגוף הנחשק כילדה התרפקתי ומלוא כל העונג עוֹלָם.

      _____________________

      כדאי לקרוא את הופמן, והספר הזה אני הופך בו והופך וכל פעם מבטו אחר...

      הו השורה האחרונה בראה עולם מהעונג!

      תודה לך לי על המילים :))

        17/5/11 22:44:

      צטט: שרה בכור 2011-05-17 08:37:10

      מקסים , מקרב ומרחק נפלא כל הכבוד
      ________________________

      תודה לך שרה על שהרגשת איתי כאן... :))

        17/5/11 22:43:

      צטט: ruthy 2011-05-16 22:44:31

      מידי אינטימי עבורי....

      ________________________

      ניסיתי להאיר את המידה הפנימית שבי...

        17/5/11 22:41:

      צטט: dafone 2011-05-16 20:01:13

      חיוךחיוךחיוך

      לא יודעת אם זה הוגן לשאת תודה (נשית) קולקטיבית, אז- תודה.

      ממני.

      הופמן, אהוב ליבי הותיק, זכה כאן בהעצמה וגוף בזכות מילותיך.

      ובתיה, מאחלת לך למצוא אותה תמיד ולזכות אותנו במילותיה (במקום בו הונחו הסוגריים).

      דפנה.

      ____________________

      יש תודה קולקטיבית?!

      קטונתי, אך שימחת אותי בדברייך.

      רציתי שלא לשכוח את האור וקראתי ללפיד שאני מחזיק בשם.

      תודה לך דפנה על המילים החמות כלכך :))

        17/5/11 20:07:
      אתה יודע משהו. וגם שקוף ואמיץ.
        17/5/11 18:45:
      אודה שאינני מכירה את יואל הופמן, אבל ברמצעות תיאוריך כאן על מה שכתיבתו מאפשרת לך ללוש ממנה לטעמך והתוצאה הזו שרקחת כאן, היא עצמה יצירה כה נהדרת ונוגעת-נוגעת ברבדים המקופלים, מקצת גם בנשכחים ובכל עצב. [ולמה אותה מילה לעצב הגופני ולעצב הרגשי...?] אשריך שאתה שב ומוצא את בתיה שלך בכל הבתיות האחרות ולא אוסיף את מי לא מצאתי אני, גם לא בראשון... ♣
        17/5/11 18:40:
      יפים החיבורים שלך להופמן, בתיה שלך, והאמבטיה/כיורשל בתיה האחרת.
        17/5/11 18:35:
      אשריה!!!
        17/5/11 13:54:
      את בתיה שלי אני מריח בכל אהבה. שדות יקירי, הבתיות שלך צריכות להיות מאושרות, וכל כותב אותו אתה קורא חייב לצרוח עד הגג מעונג, משום היכולת שלך להתחבר למלים ולנכס אותן לעצמך כשאתה מפרש הכי מדויק שרק ניתן את הכתיבה המורכבת (למשל יואל הופמן) להתמוגג מן היכולת שלך לתת לזה מלים ותאורים משלך, לענג אותנו כשאנו באים לבקר אצלך. איזו הכנסת אורחים יקירי. תודה גדולה לך לאה
        17/5/11 13:40:
      שבירת השורות לא הועתקה... סליחה
        17/5/11 13:39:
      הקטע שציטטת מדהים. ומה שאתה כתבת - עוד יותר, עד כאב. והנה שיר מינואר שנה שעברה, שים לב לשורה האחרונה: פעם חשבתי תשוקה כמו פלישה של כוחות שֶׁמַגלים אותי ואני מהגרת פליטה נאחזת נואשת בַּגוף הנחשק כי אין בעולם עוד עוגן. ופעם תשוקה ידעתי ואור מפַכֶּה בעורקֵי העָלים ובַגוף הנחשק כילדה התרפקתי ומלוא כל העונג עוֹלָם.
        17/5/11 08:37:
      מקסים , מקרב ומרחק נפלא כל הכבוד
        16/5/11 22:44:
      מידי אינטימי עבורי....
        16/5/11 20:01:

      חיוךחיוךחיוך

      לא יודעת אם זה הוגן לשאת תודה (נשית) קולקטיבית, אז- תודה.

      ממני.

      הופמן, אהוב ליבי הותיק, זכה כאן בהעצמה וגוף בזכות מילותיך.

      ובתיה, מאחלת לך למצוא אותה תמיד ולזכות אותנו במילותיה (במקום בו הונחו הסוגריים).

      דפנה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שדותקום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין