מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
מה הם רוצים?
זה 6 שנים אני יושבת בכיסא גלגלים ממונע - 'מיושבת בדעתה', כפי שחבר הציע פעם. זה שש שנים אני נעה באמצעותו בכבישים באיזורים הקרובים לביתי: ביקורים בבנק, נסיעות לסופר וכיוב'. זה שש שנים אני נוסעת לתומי, 'שמחה וטובת לב', כמו שרייכר היה מתבטא, ונבהלת מצפירות של נהגים סביבי. מה העניין? ממה הם מנסים להזהיר אותי? למדתי תיאוריה של נהיגה ואף עברתי את המבחן. עד כמה שאני יודעת, לא ביצעתי אף עבירה על חוקי התנועה. האם ייתכן שהם פוחדים שאיני רואה אותם? זה שש שנים שכל יציאה שלי לכביש מלווה בפסקול צורם. מה אתם אומרים?
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואללה. לא עלה בדעתי - דבילי מדיי - אבל נראה שאתה צודק.
כנראה... אולי אם היה לי צופר, הייתי משתמשת בו. האמת, זה תרגיל לא רע באיפוק.
ותודה.
זו 'חירות הנפש' שלי: חופש תנועה. לא חווה את זה הרבה, בטח לא מספיק.
סיפרתי שבזמנו, כשהייתי בריאה, רצתי ריצה תחרותית?
נראה שהצורך לזוז מהר לא מת.
למרבה ההפתעה, אני מרגישה די בטוח - פרט לצפירות, אלה מפחידות אותי בכל פעם מחדש. כשאפשר, אני נוסעת על המדרכה. הכיסא הממונע נוסע במהירות של עד 16 קמ'ש - מהירות של אדם פוסע במהירות.
תודה על הכוכב והדאגה.