לחיות זה מבלבל,

כל כך הרבה החלטות לקבל,

הזדמנויות לנצל.

לא יודעת מה נכון,

והמחוגים זזים קדימה בשעון,

והמוח במצב קיפאון.

אם לדבר בכנות,

אני באמת מרגישה נכונות,

לשם שינוי לדבר ברגשנות.

אבל לא יודעת למה, ברגעים כאלה, מבולבלים,

יוצא לי רק הבל הבלים,

לא יכולה למצוא את המילים,

במקום לכתוב משהו עמוק ומדהים,

משהו עם תוכן שיהיה מרשים,

נראה ששלהבת נפלה בארזים,

כי יוצאים לי רק חרוזים.

ואפילו לא מוצלחים במיוחד.