חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
מוקדש באהבה לנשים שירדו לחיינו
■ לכל הנשים שהקפידו שלא נוכל לחגוג אפילו יומולדת אחד כמו שצריך
■ לנשים המקסימות שקראו את האימיילים שלנו ואת הסמסים, והיו שם איתנו ברגעים האינטימיים ביותר
■ לנשים ששלטו, לכן, בכל הקשור בסדר היום שלנו ובשלל עיסוקינו, החל מהחוגים של הילדים וכלה בהעדפות במיטה
■ לנשים שידעו בדיוק באיזה בושם אנחנו משתמשות בחורף, באיזה בקיץ, ומהו מרכך השיער החביב עלינו
■ לנשים שחיכו לנו במסירות בשמש הקופחת ובגשם היוקד מחוץ לבתי מלון של חמישה כוכבים, כמו גם מחוץ לצימרים קטנים בערבה
■ לנשים שלא חסכו בכסף ובמאמצים ושיגרו אלינו אמצעי מעקב מתוחכמים ביבשה, בים ובאוויר
■ לנשים שפקדו אינספור מכשפות ורבנים כדי לנסות ולהמיט עלינו באופן אפקטיבי אחת ולתמיד מה שמגיע לשכמותנו
■ לנשים שאיימו, בכו, צעקו והשתוללו - עד שקצנו בחייהן
■ לנשים שלבסוף כמובן ניצחו אותנו - למזלנו הרב!
■ לכל הנשים האלה - נשותיהם החוקיות של הגברים שאהבו אותנו - מוקדשת תמונתה של הפילגש המפורסמת ביותר בעולם.
דיוקנה של מאדאם דה פומפדור, שצויר בשנת 1756 בידי צייר החצר שלה, פרנסואה בּוּשֶה, אינו מהווה אמנם ציון דרך באמנות (ממש רחוק מזה, כאילו?), כמו גם 99% מהדיוקנאות שצוירו בעולם (דיוקן מרילין מונרו המשוכפלת של אנדי וורהול? זה כן!), אבל כמו רוב הדיוקנאות יש בו עניין היסטורי רב.המאהבת המיתולוגית של מלך צרפת לואי ה–15, עם התסרוקת המסובכת והמיתולוגית–אף–היא שנקראה על שמה, לא היתה אשה משנית בחייו של המלך. כיוון שהמלכים אז נהגו להינשא בנישואי–תועלת (לואי ה–15 נישא למריה לֶשינסקָה, בתו של מלך פולין סטניסלב הראשון), הנשים המשמעותיות בחייהם היו הפילגשים שלהם, ולא נשותיהן המלכות. ז'אן אנטואנט, המרקיזה מפומפדור, בתו של בנקאי עשיר, היתה צעירה יפה ומשכילה, שלאחר שזכתה בתואר הנחשק 'הפילגש הרשמית' (מֶטרֶס דֶקלארֶה) של המלך, השתלטה במהרה על העניינים המדיניים בצרפת במקום בנזוגה העצלן. היא גם תמכה באמנויות - בתיאטרון, באדריכלות, בציור - והסתחבקה עם גדולי הרוח של התקופה, בהם הפילוסופים והסופרים ווֹלטֶר, ז'אן ז'אק רוּסוֹ ודני דידֶרוֹ.מדיוקנה אפשר ללמוד הרבה על האופנה במאה ה–18 ועל סגנון הרוֹקוֹקוֹ שהתאפיין בקישוטים וסלסולים בססמת כל המרבה הרי זה משובח. הצייר המהולל פרנסואה בושה היה בנו של דקורטור - זה לא ברורררררר? שימו לב להתעמקות בכל סרט בבגד, בכל אבזם ופרח, וכמובן גם ברקע הדקורטיבי המוזהב ועתיר הווילונות והקפלים. גם שאר התמונות שצייר בושה הצטיינו בעיקר בעודף סלסולים ותפרחות ונועדו לקישוט ארמונות. לכל ההצטעצעות וההתברברות הזאת שמה קץ - 33 אחרי ציורו של הדיוקן הזה, ובימיו של מלך עצלן אפילו יותר מלואי ה–15, בנו לואי ה–16 - המהפכה הצרפתית.אגב, הגברים שלנו, כמובן, לא היו מלכים ולא בני מלכים אלא יושבי בטל בבתי קפה, אבל זה לא מפריע לנו לראות את עצמנו בעיני רוחנו כמאדאם דה פומפדור בשעתה - בוטחות, מטופחות, מאובזרות למשעי במיטב קולקציית הזארה ועם זאת לא מניחות מידינו את הספר (למעשה זה המדריך המלא: איך תשיגי את הפרנץ' מניקור המושלם ב–18 שלבים קצרים).
|
תגובות (226)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דיעה ודעת..לא הייתה מכוונת אליך...אם לא אכפת לך...כן...
חס וחלילה, למה את אומרת ככה? חוסר ידיעה ודעת? וואו וואו, כמה ידיעה ודעת רכשתי בחודשים שחלפו מאז. עוד טיפה דעת - ואני מתאבדת! אבל באמת, אני חושבת שלמדתי המון (בין השאר ממך) והתבגרתי המון, וגם אם שכר הלימוד היה גבוה - אני יודעת שזה עוד ישתלם. ובכל מקרה, לדביליות כבר אי אפשר לחזור.
הפוסט הזה התחבר לי בראש שרצתי בים. אני ממש זוכרת שהגעתי לסלעים של גורדון ונזכרתי בעניין מרכך השיער ובתי המלון. היה לי ריב קשה עם דפנה חברתי, שטענה שכל הפוסט לא מוסרי והוא אחד הגרועים שלי (השלמנו רבע דקה אחר כך), וגם גפי אמיר יצאה כאן להגנת המוסר והוטח בה מטר של תגובות לגלגניות.
בעקבות הפוסט הזה כתב ארז אשרוב פוסט על עניין המוסר, שקיבע את שמי לנצח בגוגל.
אוולה איך לא חשבתי על זה?
היו זמנים מודרנים פעם..
אני עוברת לך על הפוסטים..מצחיק איך שהזמן חולף.
ולא קורה לנו כלום חוץ מלהיזדקן בחוסר ידיעה ודעת.
נרגעתי.
אה...
זה כי היא לא תרדוף אחרייך
ואני, כבר זקן מכדי לברוח :)
אבל למה שלא תכניס פלפל לחיים של אשתך? תן לה לרדוף אחריי בכל השיטות שנמנו לעיל!
סטטיסטית, כבר יצאו לא פעם נתונים. אין הבדל. זה מתפרסם מדי פעם. ההבדלים הם בסגנון ולא בכמות.
מודה ועוזב ירוחם
ואכן ציינתי שאני מתכוונת ל"אתה כמשל" ולא אליך אישית.
מסכים ,לא התכוונתי לעשות הכללות....ותיקון טעות. אני לא בין הבוגדים ,,הכוונה לא היתה אליי באופן אישי..........לא היתה לי סיבה לבגוד....
מיה
את מקסימה
הפוסט הזה נפלא
ואלמלא אישתי שמתנגדת
הייתי מתאהב בך לאלתר
}{
קודם כל, מאיפה את יודעת שמבין שנינו את ..?-)
דבר שני, זה רק מתאר את המדגם שלך. למשל, אני משוכנע שהן בחברה החרדית והן בחברה הערבית, נשים בוגדות הרבה פחות (אם נחשיב הליכה לזונה בתור בגידה, ובגלל המחסור בהזדמנויות וההשלכות הקשות של הגילוי).
מהחיים. מבין שנינו - אני זו שיושבת בשיחות נשים.
ומאיפה הבאת את זה?
גם אני אותך - וממליצה לכולם לקרא את פוסטייך הנוקבים והכנים עד כאב!
ברורררררררררררררר!!!!!!!!!!
אני חולה על Glamour - קונה כל חודש!
קרן - כל מילה בסלע!
אני לא רוצה לשבש לך את חגיגת הגבריות הזו ולסתור את תפיסת המציאות הזכרית המפוארת הזו, אבל מהכרותי עם הרבה מאוד נשים, ההבדל בין נשים לגברים אינו בכמות אלא באיכות ובדיסקרטיות. ממי - אין כמעט אישה שלא "בגדה" בבעלה. רק שהאישיות (או ליתר דיוק - המירקם הרגשי) שלהן כנראה פחות אינפנטילית בבסיסה, ולכן הן לא זקוקות לרוץ לספר לחבר'ה. סיפוקן הוא הסיפוק עצמו ולא המוניטין שנגזר ממנו. אז....תבחן היטב את סביבתך האינטימית, כי בהסתברות מאוד גבוהה, אתה לא היחידי שבוגד (אתה כמשל לגברים שזה הטקסט שלהם, כמובן, שומדבר לא אישי), אתה רק היחידי שעושה מזה עניין ובוני תילי-תילים של סיפורי כיסוי ואגדות. בגידות של גברים, לעומת כאלו של נשים, הם בחלק מהמקרים נלעגות-משהו. למה רק בחלק מהמקרים? כי פגשתי (אישית) גם מציאות אחרת.
אני פשוט אוהבת אותך!
שכחת עלעול במגזינים תוך כדי ייבוש הלק.
קראתי את שכתבתי ושמתי לב שניתן להבין מדבריי כאילו אני שייך לקטגוריית הגברים הבוגדים,,אז לא ,אני לא.
וכן ,את צודקת לחלוטין בתגובתך האחרונה.
אחרי מאתיים ומשהו תגובות
(תראי כמה זה מעניין את כולם, אה?)
אתרום את שני הסנטס שלי
למיטב נסיוני, הכרתי, הבנתי ועוד שניים וחצי דברים שאספתי בדרכי:
יש מעט מאוד (יחסית לגברים) נשים סדרתיות. כלומר שהבגידה עבורן היא דרך חיים. אין לי ספק שיש הרבה יותר גברים סדרתיים. שבכל פעם שהאמאהבת האחרונה אומרת מהם נואש, או שהם מתחילים להשתעמם, עוברים לבאה בתור. ומבחינתם, כל עוד לא יתגלו, או לא יוצב בפניהם אולטימטום, הם יכולים להמשיך בכך לנצח.
מרבית הנשים שבוגדות, עושות זאת כי משהו פקע, מת, בנישואין שלהם. הבגידה היא הדרך לגילוי שאין להם מה לחפש בחיי הנישואים שלהן. בדרך כלל הצעד הבא יהיה לעזוב את הבית.
באופן כללי מצאתי את הנשים אמיצות יותר. הן נכונות לעזוב כי לא טוב להן.
לעיתים רחוקות הן עוזבות למישהו. לגבר אחר. לבית אחר, חדש מוכן.
יש הרבה יותר גברים שעוזבים לתחנה הבאה. הם יודעים מראש לאן ילכו. הם מפחדים להיות באמת לבד.
אין לך מושג כמה שמחתי לקבל את תגובתך המפורטת.
מקווה שיקראו אותה נשים רבות ככל האפשר.
ואגב, אולי לא הבנת, אבל הגברים שאתה מדבר עליהם הם הם הרכיכות. כיוון שגבר שמשתית על שקר את מערכות היחסים החשובות בחייו, כל חייו, משלם מחיר כבד הרבה יותר מכל אשה שנתקעה כמה שנים בתפקיד כפוי-הטובה של המאהבת.
אין לך מושג כמה שמחתי להיחשף לתגובתך המפורטת.
מקווה שיקראו אותה נשים רבות ככל האפשר.
לא עם מאהבת .
גבר הוא לא רכיכה ,בדרך כלל ,בטח לא אלה שיש להם מאהבות ,אילו היה מאוד אוהב את המאהבת ,היה עוזב את הבית ,.....וחובר למאהבת,,,,
ומכוון שלא זה מה שקורה ,היא הנותנת שזאת לא מערכת יחסים ,לא סימטרית ולא הרמונית ....אלה אינטרסנטית , מניפולטיבית או קשורה לאופיו של הגבר (גם של המאהבת)
אנחנו הגברים שיש להם מאהבות קוראים לזה בשמות שונים המבטאים אילוצים..
רוצה אבל לא יכול
זה לא הזמן המתאים
כשהילדים יגדלו
זה יהרוס להם את החיים
זה ישבור אותה לגמרי
בעיות ממון
עוד מעט............
(אני חושב שבתוך תוכה הפלגש יודעת שהיא פלגש ורק במקרים מעטים קורה אחרת..
מה לעשות ,זאת המציאות.
כמובן שכמובן - אין כמו הקולנוע הצרפתי והצרפתים והצרפתיות בכלל - Vive la France!
כיף לך שלא היית שם - כפילגש, כמובן, לא בצרפת - וגם אי לא חוזרת יותר, גם לא לביקור.
אני באופן אישי הייתי מעדיפה לראת יחסים כיותר מסיפוק צרכים.
משהו יותר הרמוני, כאילו? סימטרי? מתגמל?
בהחלט. אני כמו הילארי קלינטון שואפת להיות האשה הראשונה.
בקר טוב למלכה/ מאהבת/פילגש מיא היקרה
אני באופן אישי לא תומכת
אבל אני לא דוגמא
אני רווקה תודה לאל ולא מתקרבת לגברים נשואים
וזו בחירה/בעיה שלי !!!
ואת לעומת זאת המלכה הבלתי מעורערת של הכנות הבלתי מתפשרת
של הישירות הבועטת
של האינטלקט המגוון
וכמובן הצחוק שאת מצליחה לעורר בי בכל פעם שאני קוראת פוסט שלך.
אני אגב הייתי מוותרת על הוליווד והולכת יותר על הקולנוע הצרפתי
הם מצוינים בעשיית סרטים בדיוק בנושאים הנ"ל
הם פתוחים ולא מנסים לצייר הכל בוורוד שחור או לבן...
זה מה שיפה בקולנוע הצרפתי כמו באומנות הציור או בהסטוריה המופרעת שלהם.
בקיצור יפתי
סחטיין כרגיל
את מצוינת
וניהנתי
נשיקות וחיבוק גדול עם חיוך שצויר במכחול מילותייך.
מאהבת בדרך כלל מספקת צורך שקיים אצל גבר מסויים ללא קשר לבת הזוג איתה הוא חיי.
מפלצת או מקסימה תהיה אשתו ,מאהבת זה אופי ,סוג של צורך גם כשלא לצורך....
טרי גיליאם הפנה את תשומת ליבי שלא התייחסת לעיקר בדברי: מה עם ברזיל???
ואני כזה אופטימיסט מושבע, שמה שמקסים בכל הסיפור, הוא שאחרי כל מה שאת רומזת שעברת, את עדיין לא שוללת להיות האשה הראשונה בחייו של גבר :)
טוב נמשיך כבר לדבר על זה בקופקבנה,תוך כדי המחקר, כמובן.
השקעתי בדיאטה, פשוט. ובספורט. ובפדיקור. ובמספרה.ובמכון השיזוף. ובמריטת שערות למשעי. וזה לקח המון המון זמן - שנים, למעשה - לכן לא נותר לי זמן להיחשף לציבור הרחב.
אין לי כוח להתנצח, אבל אני בטוחה שאתה טועה. המחקרים ששואלים בהם: האם בגדת אי פעם באשתך/בבעלך כמובן מטעים - גבר יכול לבגוד כל חיו כאורח חיים, ואשה יכולה לבגוד באופן חד פעמי, ועדיין אחוזי הבוגדים והבוגדות יהיו כביכול שווים. כתוצאה מכך, כבר קראתי המון טורים וטוקבקים דמגוגיים על כך שאם הגברים בוגדים בהמוניהם, אז ודאי כך גם הנשים - כי עם מי בוגדים כל הגברים הללו? אז זהו, שלא.
אני טוענת שוב על סמך ניסיון חיי העשיר בעיתונות ובמציאות, שהתופעה של נשים נשואות שמנהלות רומנים של שנים עם גברים פנויים היא זניחה. אולי אשה תבחר בסטוץ עם גבר פנוי, אולי תנהל איתו רומן - אבל לא נתקלתי, גם לא בסיפורים, בגבר פנוי שהקפיא את חייו ואת תוכניותיו וחיכה לאשה שתתגרש למענו. מעצם פער הגילים הרווח בקרב זוגות, זה לא הגיוני. בדרך כלל הגבר הנשוי חובר לאשה הצעירה ממנו שעוד לא התחתנה, ולא ההיפך.
אמא שלי אנתרופולוגית, ונקודת ההשקפה שלה היא אחת הסיבות שסיפורים כאלה מעניינים אותי בהיבט החברתי ולא רק בהיבט האישי-רכילותי של גבר מסוים זה ואשה מסוימת זו. שוב - קיימת תופעה חברתית, גם אם לא רחבה, של נשים שמציקות לפילגשי הגברים שלהם במקום להתעמת עם בעליהן. אין תופעה הפוכה כזאת של גברים - לא במישור החברתי, אולי במישור האישי פה ושם.
אני לא באה מהצד הנבגד, ואשריי, אבל גם כך עברתי דברים שלא הייתי מאחלת לאף אדם שאני אוהבת, ואין מצב שאחזור שוב לנגן כינור שני בחייו של גבר (וזאת בעיקר משום שאני בכלל לא יודעת לנגן בכינור)!
לא, לא השתגעתי, רק נשברתי
מעולה.
איפה היית עד היום?
נתחיל מזה שבגידות (מילה דפוקה, אבל זה לפעם אחרת) זו תופעה משותפת לגברים ונשים. אני זוכר מחקר שפורסם בידיעות לפני כמה שנים ונמצא בו שאחוז הבוגדים בבני זוגם היה משהו כמו 83% מהנשים ו-87% מהגברים. כן כן. נכון שהידיעה היתה קצרה, ולא נמסר בה בקרב איזו אוכלוסיה נערך הסקר (כוללת חרדים?), אם יש הבדל בין מערכות זוגיות קצרות לארוכות וכו'. ועדיין.
ההתרשמות שלי שונה משלך, והיא שהשילוב נשואות - פנויים הוא חזון נפרץ לא פחות מנשואים - פנויות. הכל הולך חזק בשוק.
נשארה רק נקודה אחת שלגביה, בתחושה שלי, את צודקת, וזה אופן העיבוד הרגשי השונה. פה, יו'ב גט א פוינט, שבמסגרת תורת היחסות הכללית, של גברים מבונזו, נשים מפורינה, המאהבת הפנויה הממוצעת נוטה יותר להיקשר מהמאהב הפנוי הממוצע. אבל גם זה, לדעתי, בהפרשים לא גדולים, שרק הולכים ומצטמצמים.
כך או כך, נעים לדעת שיש בארץ עוד חוקרים מובילים בתחום :) אולי כדאי שנפנה ביחד לקבל מענק משותף ונחקור את העניין. שמעתי שבניגוד לפה, בבלוגים בברזיל דוקא כולם כותבים היום פוסטים על השמש המפציעה, נראה לי שאוירת המחקר שם מעולה. בארץ אי אפשר לחקור כמו שצריך, בטח תסכימי.
השתגעת?
גבר (n)
יונק לא מפותח, במיוחד מוסרית, שמשמש כמתווך ביצירת קשר של one to many המבוסס על רגש של קנאה ותחרות בין אשתו לנשים אחרות
(מיא)
כתבת מצויין, ורק שכחת בסוף להוסיף את הדיסקליימר שהפוסט מנוסח בלשון נקבה אבל הוא מדבר על גברים ונשים כאחד, בכל מקום שישנה התייחסות לאשה אפשר להפוך את זה לגבר ולהיפך.
ואולי זה גם לא מפתיע שההיסטוריה הנציחה את מאדאם פומפדור דוקא באמצעות קריאתו על שמה של מכשיר שצורתו כצורת פאלוס התקוע בואג'יינה, והמשמש לפתיחת סתימות בצנרת, הפומפה.
יפה. וואלה יפה.
שווה כל תגובה.
כל הכבוד
אהיה מעריץ שלך לעד, בתנאי שהכל נכון ואמית.
מיא?
את עושה לג'ינגיסיות הנחה?
אולי לא אוהב שמנות, אבל היא לא - החלק העליון שלה רזה וענוג ואני יכול לטעום אותו מכאן, המותניים שלה צרים, ולמטה היא מעט דשנה, אבל היי - גם מרילין הייתה. והיא נראית כמו מישהי שיכולה להעמיד לי, צ'ינגיס.
הרבה צאצאים, הכוונה.
וחוץ מזה היא ג'ינג'ית!
מקרה אישה
קלאסי.
יופי של סילואטה!
עדיף על המראה האנורקטי.
פעם היה עומק (ורוחב) לנשים, היום אין סילואטה,
סתם חיקוי עלוב לאיזה סופרמודל מעובדת פוטושופ...
תענוג !
תענוג לקרוא כל תגובה שלך
כל תגובה פה מלאה בהומור מתוחכם
אין על האישה הזאת ! אין !
מיא ...את מדהימההההה !
(אייקון מחייך) הייתי צריך לנחש שזה משהו קבליסטי.
(אייקון קורץ) מכירה את הג'ינג'ית הזו ששרועה על הגלים? בדיוק הטעם שלי.
(אייקון מודאג) מה קרה לארז יעקובי?
(אייקון תרבותי) ירון לונדון.
שמחת בלי יו"ד, בבקשה.
אנחנו מדברים על אותן הנשים ???
הבלגן בדרך כלל למעלה לא למטה
גם אני מסופק. אני חושב.
ועל זה אני אומר:
מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה מופתעת.
רויטל, קרן שמש שלי. פוסטים כאלה לא נועדו לבריות טהורות כמוך, לכן לא פלא שלא הבנת. אנו, במדינת הרקובים, אוהבים להתבוסס במיץ ג'יפתנו, ומכאן אי ההבנה.
בכל מקרה, תמיד נעים לארח אותך בצל קורתי המתפוררת.
כפי שהסברתי למעלה - אבל מי יכול לקרוא בזנב התגובות הארוך הזה? - הייתי צעירה וטיפשה (עכשיו אני רק זקנה וטיפשה)
קיבלת.
אבל המאוורר והרוקפור לא נכנסו.
את העלית אחוות נשים, אני הולכת עם הראש שלך. אני לעולם לא מדברת על אחוות נשים מיוזמתי. עולם מורכב, You know. אז מה - אחוות נשים סלקטיבית? איפה שזה מתאים לך לספיץ' המוסרי?
מיה את ???? , עם נשואים ???
לא יכול להיות
את צודקת, שזו אחת המכות של תקופתנו הפוסט–מודרנית, הרלטיביזם שפשט כאש בשדה קוצים, יענו אין טוב ורע מוחלטים אלא תלויי-משהו. מצד שני, אני חוזרת וטוענת שמוסד הנישואין הוא אחד המוסדות הבעייתיים ביותר להחיל עליהם שיפוט מוסרי חד כאבחת חרב. ואולי באמת הגיע הזמן שבחברה הישראלית קצת ישוחרר הלחץ מאנשים להתחתן, כמו בשאר העולם המערבי, כדי שגם הבחירות המוסריות שהם בוחרים יוכלו להיות עקביות יותר.
ברוררררררררררר שכדאי. רק שלב בבקשה גם חתולים, תולעי משי, זונות, מאוורררי-תקרה וגבינת רוקפור, רצוי!
כן, אבל.
לעניות דעתי לא מוסרית היא ההשקפה לפיה אינך שופטת מוסרית אחרים. בחברה המטורללת בה אנו חיים שיפוט מוסרי נעשה שם נרדף לצדקנות, ניג'סיות ושאר קטסטרופות שמקומן לא יכירן בשיח. את יכולה לבחון בכל פעם את הערכים שלך מחדש, סבבה, אבל איך אפשר לוותר על כאלה למפרע? מוסר הוא האם-אמא של כל התורות הפילוסופיות, אי אפשר להתייחס אליו בביטול שכזה. להגיד שמוסר זה שם של דג, זה להצהיר שאתה לא חושב ולא מעמיד לבחינה את ערכיך ולא מבדיל בין טוב לרע ואף לא מכיר בקיומם.
אין ויכוח שהמונוגמיה בעיתית. כל מי שהיה בזוג יודע את זה. אבל ההחלטה אם להבריז או לא, היא החלטה כבדת משקל, כמה מהבוגדים הללו, שאת קוראת להם בעדינותך "הולכים בן הטיפות" אכן בחנו מחדש את עולם הערכים שלהם? זו נשארה סיסמא שמלווה תמיד כל ספר וסרט דמיקולו: שהגיבורים נאלצים לבחון מחדש את עולם הערכים שלהם. כן, בטח. אבל בחיים האמיתיים הגיבורים לא בוחנים דבר וחצי דבר. לא, הם לא שיפוטיים וזורמים ומקבלים. ומוסר הוא שם של דג.
האמת היא שכבר איזה חצי יום
מסתובב לו באחורי ראשי
שיר תגובה על פילגשים, הומואים, סמים כושים מזרחיים וערבים.
את בטוחה שכדאי?-)
היועז המשורר?
את אלופה!
גפי, אל תיתממי. הטקסט אצלי ובר ציטוט/סריקה. אם הבנת - לא הראית בו שהבנת, בלטה בו אחוות נשים בהעדרה, בכל הרמות - מכללית-מגדרית ועד אישית כלפי, וגם היה שם סוג של זחיחות פסאודו-אינטלקטואלית, יהירה ובוסרית, שממש לא הרשימה אותי.
מה שכן, בהחלט הלכת שם בתלם. שיתפת פעולה על האמצע של המיינסטרים, אפילו לא בקצוות. אין עלי בניתוח טקסטים וסאב טקסטים, את יודעת. לא כדאי לעשות איתי הורדות-מיקלדת בעניין הזה.
נו, אז למה אתה לא תורם איזו תובנה משלך?
לא "יורדת" עליך, גפי, זה נורא הצחיק אותי אפילו, וודאי שאין לי דבר וחצי דבר נגדך או בעדך או בכלל - רק שכדאי לציין שהיכן שיש מוסר לוחמני וכל כך הרבה צדק, המוסר הוא בדרך כלל בלתי קשוב, חד מימדי - אך כפול. חוק כזה. חומר למחשבה.
מוסר למיטב הבנתי זו (גם) אתיקה. וכן, יש לי בהחלט כזו. הבנתי מצוין מה אמרת על יצוגי זונות בספרות ולא קראתי לך פמניסטית פובלציסטית על דעת עצמי, סליחה מאד: כך הוצגת בטקסט בטרם ציטוטייך, כפמניסטית פובלציסטית. מה עוד? אה, צדק. אני לא בטוחה שיש כל כך הרבה צדק אצלי, אבל כן סבורה שיש מקום לשיקול דעת ולבחינה. מהתגובות שלך ושל אחרים פה עולים קולם הדורסני של הבון טון והקונפורמיות, ההליכה בתלם ואני, ובכן, לא מחזיקה מהתלם הספציפי הזה.אני מסכימה איתך בעניין הראשון. בדיוק בניסוח המדוייק הזה (מיניות).
לגבי השני - נושא לדיון נפרד.
את מלאה מוסר ואחוות נשים, אה? לא ראיתי אותם כשמבלי להבין מה אמרתי על ייצוגי זונות בספרות, קראת לי "הפמיניסטית הפובליציסטית" ורימזת ל"צדקנות". הרבה הזדהות על רקע ג'נדרי היתה שם....
לא "יורדת" עליך, גפי, זה נורא הצחיק אותי אפילו, וודאי שאין לי דבר וחצי דבר נגדך או בעדך או בכלל - רק שכדאי לציין שהיכן שיש מוסר לוחמני וכל כך הרבה צדק, המוסר הוא בדרך כלל בלתי קשוב, חד מימדי - אך כפול. חוק כזה. חומר למחשבה.
ואללה מיא
איך שהפוסט הזה
מתפתח.
האם זה יהיה
הפוסט שאכל את
הקפה?
את כנראה הרבה יותר בוגרת ממני (כמו רוב האוכלוסייה מן הסתם. אני די אינפנטילית), כי אני כן שופטת את עצמי (ואת כל שאר האנשים)! בסופו של דבר יש לנו איזו אחריות, אז אחרי שאדם מוצא את עצמו במקום כואב, ונניח שהוא לא שיער שיגיע לשם, אבל אפשר לנסות להיחלץ, או להשתדל לא ליפול יותר למלכודות האלה, לא?
מיא שלי,
הגעתי! באיחור! ולמה? כי אני עד עכשיו ניסיתי להבין את תוכן הפוסט! חח
טוב באתי והגבתי, אבל מעבר לזה.... עדיין לא הבנתי!
בכל מקרה שבוע נפלא וחיובי.
אוהבת,
רויטל
זה חבל מאד שככה אתה חושב, אלא שאני מסופקת אם אתה חושב
ועוד דבר: גם אם נעזוב לרגע את הסבטקסט העולה מהתגובות פה, ממנו משתמע שבוגדנות אינה אלא נורמה חביבה ונסלחת. הקונפורמיות - ישור הקו ההמוני הזה במסגרתו כולכם ובעיקר כולך, כבוד הפמניסטית הפובלציסטית ומנחת הסדנאות להשד יודע מה, פוסעות כעדר עיזים חביב - מישהו יכול להסביר לי אותה? לשיטתכן, אין פה בעית מוסר קלה עם כל הוידויים מסוגת "מאהבי הנשוי, בשבת אני שולחת אותו לאשתו"? שום שניות עם אחוות הנשים וההזדהות על רקע ג'נדרי?
גפי,
החיבור בין מיניות למוסריות הוא כשל לוגי.
וממילא, מוסר זה רק סוג של דג.
אבל דניאלה, מה זאת אומרת לא להיות חסידה גדולה של מוסריות? אנא, פרטי. טרם הצליחותי לקלוט איך יכול אדם "לא להיות חסיד גדול של מוסריות". את לא שופטת דבר במונחים של טוב או רע? את לא מחזיקה בערכי בסיס? ומה, בחולשות האנושיות, מבורך? או.קי, הן לא זרות לא לי ולא לך, אבל מבורכות? מבורכות?! לשיטתי גברים בוגדנים וגם נשים בוגדניות לא יכולים להיות מוסרים. נפלאים כן, לעיתים. מוסרים לא. אלא אם התכוונת למוסר כפול שהוא, במחילה, לא מוסרי בעיני.
כבר דיברנו על זה בעל פה, אבל אחזור על זה לכתובים: היתרון בנשואים הוא שהם לא רוצים לבלות איתי שבתות וחגים ואין להם שום יומרה על חיי. יתרון ענק. לא?ע-נ-ק. אהבתי :)
אני קוראת מהצד את השיחה הזאת, ונראה לי שלא רק שלא הבנת שיש כאן מסר מורכב ומהם המסרים, אלא שקראת בעיקר את הסרטים שרצים לך בראש. זה בסדר לגונן על עצמך בעזרת שיפוטיות חד מימדית, אבל למה להשליך את זה על מיא? אינטגריטי, ממי, זה חשוב.
יקירתי חסרת הביטחון- הבנתי בדיוק את מה שכתבת ( בלי להתייחס לקופי פייסט שלך מוייקי פדיה),
ואם זו תגובתך..... הרי שאפילו את לא מבינה את עצמך.
כל החולשות האנושיות מבורכות בעיני. צריך להשתדל. לא חייבים להצליח.
פגשתי גברים בוגדניים שהם אנשים נפלאים ומוסריים (בתחומים אחרים). וגברים מונגמיים כברווזי מנדרין שהם אנשים מחורבנים לתפארת.
אינני שופטת אותך. בכלל, אינני חסידה גדולה של מוסריות. זה בעיקר -וכפי שאת מציינת - נראה לי מקום כואב להימצא בו. לכולם. גם לגבר. מניסיון. מניסיון.
הידד, הידד ,הידד לכוח הנשי.
ופעם, כשחברה שלי התעניינה עד מאוד בגבר נשוי ונפלא שהבעיה היחידה שלו הייתה נאמנותו לאשת חיקו, אמרתי לה:
נאמן? נאמן זה מצוין. אם הוא נאמן לה, הוא לבטח יהייה נאמן גם לך.
וכך היה.
מיא, לא מיה, מיא יקרה
הולכת ונלחצת לי החוצה הכרעה, או יותר נכון וידוי:
סה מואה. אבל מאז כבר סלחתי לך.
וואו, הבאת את זה למקום האמיתי :)
לכן הוספתי מרחאות כפולות ומכופלות :)
ערב נעים
התחלתי להתמכר לראש ה"קרימינלי" שלך..
לא אתייחס לתוכן הפוסט
אבל הכתיבה שלך בכל נושא כמעט, תאווה לעיניים..
שבת נפלאה
לא עניתי לך כי את מאתגרת אותי עם ההיעדר המוחלט אצלך של הבנת הנקרא. אף שאלה שלך לא קשורה למה שכתבתי. לכן הצעתי לך קודם לקרוא שוב, אבל אני מבינה שזה לא עזר...
טוב, אני לומדת....מכל מלמדותי השכלתי :)
התייחסתי לשכתבת ולא לחייך הפרטיים- ולמה את מתחמקת משאלותי?? (-:
על זה אני חותמת - גם אני לעולם לא אככב שוב בסרט כזה! מה אוכל לומר? הייתי צעירה וטיפשה.
ותודה על המחמאות. המושחזות הזאת עלתה לי בשנים של השחזת הלב ופציעות פנימיות, ומאחורי הקלילות הסתתר פעם עצב גדול. למזלי אני מרגישה היום שאני כבר יכולה להתנער ממנו, בין השאר באמצעות הכתיבה.
טוב, חשפת אותי. האמת שכתבתי הוליווד בגלל הכסף הגדול שמתגלגל שם. אבל מי שאני רוצה באמת שיביימו את הסרט על חיי הם אלן רנה, אריק רוהמר, או קלוד ללוש - והאמת, מבחינת הטמפרמנט קלוד הכי מתאים לי. ומי שתשחק אותי תהיה כמובן הכוכבת הפרטית שלי, ואנסה פאראדי.
כרגיל את מושחזת ושנונה, שיעשעת אותי, מיהו הגבר שיכול לככב מול הפומפידה?
מה שלום וולנטינו? ולסיכום תיארת סרט אחד שלעולם לא אככב בו יהייה הגיבור הראשי אטרקטיבי ככל שיהייה,
הוליווד? נורא נוסחתיים רוב הסרטים שיוצאים ממנה (ואם בכל זאת את מתעקשת - מי מגלמת את הדמות שלך?)
אולי, אבל בהרבה מקרים הן פשוט העדיפו לרכוב על המטאטא!
ממה נעלבת? את רגישה מדיי! בשמחה אארח אותך על וידוייך קורעי הלב בכל עת! רק הם לא ממש וידויים ולא ממש חושפניים בקנה מידה שלי, את יודעת....
מיא- יקירתי חושבת שפשוט בא להן לנשנש קצת מבלי לעשות אח"כ כלים
ואני מדברת על הנשים:))))
אני בסוף אעלב, אעשה סצנה, ואלך בדרמטיות. אני מגיעה לכאלה וידויים שלא נתתי בשומקום ושאם תצטטי אותי אני אכחיש, וככה את אומרת לי....?
ובכן,
1. ראי תשובתי לתמיר למעלה.
2. ראי תשובתי לאילן נ. או בקיצור - עצביי הרופפים נוהגים למזלי לפקוע בשלב הרבה יותר מוקדם.
3. לבי לבי להן, באשר כל תפקיד כזה כפוי טובה ומבאס בזכות עצמו.
4. לא להם הוקדש שירו קורע-הלב של אבנר גדסי יבדל"א, 'הגברים בוכים בלילה'?
ובכן,
1. ראי תשובתי לתמיר למעלה.
2. ראי תשובתי
לי באופן אישי יותר בא לנפץ את הבקבוק הזה על כמה ראשים, אבל זה כנראה בגלל הבעיות הנפשיות הספציפיות שלי.
כן, אין ספק שקוללתי בחיים מעניינים במיוחד.
אז ככה - כמעט כל מלכה שכיבדה את עצמה החזיקה מאהבים, ובוודאי המלכות הבודדות שהיו גם שליטות. דוגמאות בולטות הן יקטרינה הגדולה מרוסיה שמלכה במאה ה-18 והחזיקה כמה וכמה מאהבים, ולפניה במאה ה-16 גם אליזבת הראשונה מאנגליה, שאמנם כונתה 'המלכה הבתולה' כיוון שלא נישאה, אבל היו לה יחסים עם גברים, ואלה זכו למעמד מיוחד בחצר.
אבל למאהבים האלה - צר לי לאכזבך - לא היה תפקיד רשמי כמו לפילגשי המלכים, והם לא זכו לאותן הטבות כלכליות ומעמדיות. יצירות אמנות שתיעדו את מאהבי המלכות? לא נתקלתי. מן הסתם צוירו דיוקניהם, כי כולם היו אישים רמי מעלה, אבל לא ממש בהקשר של מאהבים.
ובקשר לטלנובלה של חיי - אני עדיין מחכה להצעה המתאימה מהוליווד.
נשיק כוסות בשמחה - אכן נשים דגולות ויקרות - לא רוצה בכלל לחשוב על האפשרות שהן היו מוותרות, ואנחנו (אני והשרמוטות) היינו נאלצות לבלות את שארית חיינו עם הגברים האיומים האלה.
או קיי, חנה. הבנתי שעברת לגור אצלי בבלוג. את מוזמנת תמיד, בכיף. קחי, קחי מה שבא לך מהמקרר, את לא צריכה לבקש רשות.
אני על דברים הרבה יותר קלילים מבגידה מעיפה גבר תוך שניות.
גבר שלא זוכר להוריד את הקרש באסלה? או - למעשה - שמעז בכלל להרים אותו?
מיד קופצת לקובי.... הזוועה? נאה דרשת. אכן זוועה.
גם אני, בצעירותי המופלגת, כשהמאהב שלי שאל איך זה שלא הבעתי מעולם את רצוני שיתגרש למעני, אמרתי לו: אתה אולי מאהב טוב, אבל בעל מחורבן, מי צריך בעל כזה?
שבוע בחייך החשובים וההומניסטיים עם עיסוקייך הרי הגורל? נראה לי שאלקה במחסור חמור בפדיקור!
חתולה בצנרת....
אילפת אותי בינה, כרגיל.
ועכשיו שאלות:
1. יש מקבילה גברית לגברת דה פומפדור?
2. אם היית בתפקיד הנשואה, לא היית נגררת לארוב בפתחי צימרים וכהנה?
3. איפה הנשים המכהנות בשני תפקידים, הנשואה והמאהבת?
4. גברים נשואים לנשים מקרננות, מה הם עושים ברגעים הקשים?
תאמין לי, בסיטואציות המתוארות הרגשתי יותר כמו ג'וק בבקבוק.
גפי הנפלאה - כרגיל את צודקת, כמובן. הדבר היחיד שיש לי לומר להגנתי הוא שהאהבה היא לדאבון הלב עיוורת, חירשת, פיסחת ומוכת ספחת.
מה רע? מה רע?????? הפוסט המצחיק והמגניב הזה, על כל תיאוריו - קרה לי. הייתי שם. שנים עברו מאז, עד שיכולתי להוציא מעצמי טקסט קליל כזה. וחום, תשומת לב וסקס מעולה - אתה לא באמת חושב שאני ושכמותי לא יכולות לקבל בלי הרעל מסביב, נכון?
א. ראיתי משו דומה בזארה.
ב. לא מאחלת לאף אשה שאני אוהבת את המעמד הזה. הפומפדוריות פסו מהעולם.
יופי של פוסט
לכל המסוכנות
מיא ומהya
בואו נלגום את היין יחד...
ואללה, איזה חיים
מעניינים
יש לכמה אנשים!
מסכנה פומפדור, בגלל שבמאה ה-18 הכל היה חשוף ומעוגן בתרבות, היא לא יכלה ליהנות מנשים שיחכו לה מחוץ לצימר בערבה, וגם לא זכתה שיעקבו אחריה בים, ביבשה, ובאוויר, ואף רב לא עסק בה.
וכמי שבקיאה הן בהיסטוריה, הן בתולדות האמנות והן בהילכות אהבהבים, שאלה לי אלייך: הייתה תקופה שבה נשים נהגו להחזיק, בגלוי, פילגשים ממין זכר? יש בכלל מילה לפילגש עם זין? יש יצירות אמנות שעוסקות בזה? יהיו?
(ובין השורות של הפוסט הזה מבצבצים סיפורים מעניינים. מה צריך לעשות כדי להיחשף אליהם במלוא הדרם?)
אני הולכת להרים כוסית לחיי הנשים הללו,
מותר לשתות יין בשעות כאלה של הבוקר
(וכן, זה בוקר בשבילי..)
מאחר וכבר הספקתי לבקר בשני הצדדים בחיי (לא התחתנתי, טפו טפו טפו - אבל המסגרת דומה) - אני יכולה לומר לך האחריות שגרושתך צודקת
מיא
מה זאת הזוועה הזאת שתארת?
והתמונה, כרגיל כיף.
מעשיר ומהנה את הנפש.
כשהייתי ילדה, היינו אומרות על שמלות נפוחות
שהן כמו של מאדאם פומפדור , בכלל בלי לדעת מי זאת.
לא ידעתי שגם התסרוקות.
בתמונה הספציפית הזאת, התסרוקת לא נראית מסובכת.
רגע, ארכיב משקפיים...
עדיין, לא.
(לקובי ו. יש פוסט חדש על הכנסת אורחים ..של אנשים שנואים... יכול להיו מעניין...)
גרושתי תמיד אמרה - בזמן שהיינו נשואים - שהיתה מעדיפה להיות המאהבת שלי .......
יש לי דיל בשבילך: כל אחת מאיתנו תצא לחופשה של שבוע בשנה אצל השניה
(וגם ניפגש לריענונים, בין לבין)
מיאו,
חתולה..
מאמי, אני אספר לך בפרטי מה שאני עברתי. כמו שכתבתי: ביבשה, בים, ובאוויר. לא היה כיף. אולי כדאי לי להיכנס איתך לקופסה המשעממת.
מה זה להשתרלל? לא מכירה
שמחה שאהבתתתתתתת! והביצוע ההפוך? נתליתי מהמנורה, מאמי!
מה?! מה עובר עליכם?
אני יכולה להגיד על זה 7,000 דברים, אבל בשוליהם אתמה: מה אירע לאחוות הנשים המהוללת והנטחנת ע"י כבוד המגיבות הפובלציסטיות הפמניסטיות?
הן מקבלות חום, תשומת לב, אהבה, סקס מעולה
מה רע
את יודעת מיא
א. התמונה יפהפיה עשית לי חשק לשימלה כזאת איזה קישוטים יפים אוףף
ב. יש גם פילגשים מזנים אחרים הכרתי כמה. ואוליי היה צריך ללמד אותן את תורת הפילגשות :-) מי יודע?
המטורפות האלה, ממי? :))))
אני צריכה להיצמד אליך לשבוע בשנה, לצאת מהקופסא המשעממת שלי....(יותר משבוע - אני אתעלף מאקשן).
מה הטלפון של כל הנשים האלה...
אהבתי יפה חשיבתך ויפה הביצוע ההפוך ...
נהיית חולה כוכבים אתה! מה לי כוכבים? מחמאה ממך שווה לי את שביל החלב, ואתה נשמה בעצמך, טהורה אפילו! (וחוץ מזה, תתפשט)
האמת, כלום. רק קראתי בספרים וראיתי בטלנובלות
לא יודעת מי זה כולנו, אבל בשם כל השרמוטות חסרות הלב והמצפון
גרוש גרוש, אבל מניאק
שלא תיחנק, חלילה, מאמי......
מצחיקה אחת
אבל מה שאני לא מבינה
כמה נשים כבר היו?!
או ליתר דיוק כמה גברים (נשואים) היו?
(או שבעצם כתבת את הפוסט בשם כולנו?)
קראתי תמר
את שירך האכזר
הלילה לי קר
לבי בי נשבר
מאז הגברבר
אלייך חזר
דמעות על הכר
עוזי מקוצר
בום!!!!!!!!!!!
על החתום: המרקיזה ז'אן אנטואנט דה פומפדור
שנון ציני, נקי מרגשות,
יופי,אני גרוש את זוכרת?
פוסט ראשון שלא יודע איך
להתחיל אפילו בתגובה...
ממלא פי מים !!!
מעולם לא כתבו לי פוסט,
נשואה ועולצת שכמותי,
כשהלך לו האוטו טוטאל-לוסט,
עם מי יצר קשר? דווקא איתי!
שאוציא אותם מהבוץ...
אז אמרתי לו במבטא צרפתי:
שֶׁרי, אני לא, אבל לבקש עזרה? אתה פאטתי.
אותך לוקחת הבייתה, אותה? על גופתי.
כי בלילה, גב' פומפידור, הוא יישן במיטתי!
אני מת על ברוס קשישא. הוא בדיוק מה שאני לא אהיה לעולם
מאמי, קחי נשימה עמוקה והירגעי. קומי מהמחשב. שתי כוס מים. חזרי. התיישבי. קראי את כרטיסי ותיווכחי שאני גרושה. מסקנה: הייתי נשואה. ולא מעט שנים, אם את מתעקשת לדעת. אולי תופתעי לשמוע שהיו לי חיי אהבה לפני הנישואים ואף אחריהם. ובכן, עכשיו קראי שוב את הפוסט.
תאר לך שגבר מעדיף משהו נושם וחי על אשתו הפולנייה. מדהים, נכון?
אני חושבת שהשכלת להיכנס לראשו של ברוס וויליס ולעלות על סוד הצלחתו בסרטי מת לחיות
אני חושבת שהשכלת להיכנס לראשו של ברוס וויליס ולעלות על סוד הצלחתו בסרטי מת לחיות
האם את בסה"כ מנסה לומר שלך לא היה סיכוי להיות אישתו החוקית של?
*האם את מנסה להראות נשים נבגדות כלוקות באיזו דפיקות?
*האם את מנסה לרמוז על כך שגברים לא מסוגלים לאהוב את נשותיהם?
*האם את עדיין מאמינה שהגבר שאהב אותך עשה לך דווקא ונשא מישהי שהוא לר אוהב רק בשביל להמשיך ולהיות כרוך אחריך?
*מה בעצם את מנסה לגרום לנו הקוראים להרגיש??
זו בדיוק הסיבה שבגללה גם אני לא יוצאת עם דוגמניות.
ומה הן מקבלות מהם? בית, מעמד, כבוד, כסף, כוח - כמו הפומפדורית? קדחת!
דרמטית??????? moi???????????? את יודעת מה עברתי עם המטורפות האלה? תאמיני לי שעמעמתי מאוד את הדרמה בפוסט הקליל הזה.
כי לא הסתכלת על הציפורניים שלה!
את פשוט כותבת מדהים
וכן יש המון סיפורים בהסטוריה על הפילגשות....
כנראה שהם מקור להשראה
הפומפדוזה הזו, לא הייתי נוגע בה אפילו במקל של מטאטא...
כאילו, מה? הוא העדיף אותה על אשתו הפולניה?
משה לוקח את אשתו הפולניה לשתות קפה. בעוד הם מבלים ונהנים, עוברת 'כוסית על'
וקופצת על משה בהתרגשות. איפה אתה? כבר יומיים לא שמעתי ממך... תתקשר אני
מתגעגעת..., אשתו הפולניה מסתכלת המומה, מאובנת, ברגע שהיא הולכת היא קופצת
על בעלה, מי זו? מה זה צריך להיות?
זו המאהבת שלי אומר משה בתמימות.
מה מאהבת? אתה לא מתבייש?
תרגעי אני אסביר, אומר משה. תראי, אני לוקח אותך פעמיים בשבוע לשתות קפה?
כן היא משיבה. אנחנו הולכים לתיאטרון? כן. הולכים לסרטים וחברים? כן היא ממשיכה
להשיב, אני קונה לך מתנות? כן.
אבל סקס את לא אוהבת, אז כדי לא להטריד אותך לקחתי מאהבת מה כל כך נורא?
האשה חושבת רגע ונרגעת.
לא עוברות כמה דקות וכוסית נוספת מסתערת על משה. האשה כמובן מתפרצת
וכל הדרמה והשאלות מהתחלה, מי זו?
אהה, משיב משה, זו המאהבת של הבוס שלי.
האשה מחייכת בשמחה ואומרת: שלנו יותר יפה...
לנשים שאיימו, בכו, צעקו והשתוללו - עד שקצנו בחייהן
מיא, את ללא ספק סכנה מהלכת. אבל מה שווים חיינו בלי טעם הסכנה
אני רואה שאנחנו מכירים את אותן נשים.
אני לא נותן לך כוכב מאותה סיבה שאני לא יוצא עם דוגמניות: אני לא יכול.
המשפט הזה הנשים המשמעותיות בחייהם היו הפילגשים שלהם
נכון גם לגבי הרבה גברים בימינו
יקרה שלי, איזה דרמטית:)
אני תמיד חוקית, בכל סיטואציה, ואף אחת לא מחכה לי
(אולי כי אני לא מאיימת על החוקיות של אף אחת
).
את נהדרת, את.