הכיפה משמשת כסימן היכר חיצוני  המצביע על  זיקתו הדתית של האדם. במשך הזמן הכיפה עברה גלגולים נוספים והיא משמשת גם כסימן היכר לטיבה של השקפת העולם ביחס למדינה.  כיפה שחורה- חרדים כיפה סרוגה -ציונות דתית. ויש גם סוגי כיפה המבטאים השתייכות לפלג ולזרם מסויים בעולם הדתי כגון חב"ד, ברסלב, ועוד. גלגול אחר  של הכיפה זה שהיא הפכה להיות  לסימן היכר לבעלי עבר פלילי. הרבה מבכירי הפשע מוצאים לנכון לעטות על עצמם חזות דתית ולשים כיפה על ראשם. ואף  אנסים למינהם  מבקשים להטעות את קורבנותיהם בארשת הפנים הדתית. ובכך הכיפה עוברת שלב מהיותה פריט המשמש לכיסוי הראש היא הופכת להיות פריט לכיסוי פשעים ואף פשעים הקשורים לראש החבוי בשיפולי בטנם. אם כי בימינו השופטים אינם מושפעים משינוי החזות הזו, אולם הבעיה שאנשים כאלו מתיימרים להציג את עתמם כחוזרים בתשובה וזוכים ליחס אוהד מצידם עד כדי כך שהם גם מוכנים להגן עליהם  ואף מאמינים כי הם באמת אנשים ישרים. לדעתי דווקא העולם הרבני צריך לצאת כנגד תופעה זו שבה יש זילות כלפי הערך שאותו מבקשים לייצג באמצעות הכיפה.