כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    הנה

    30 תגובות   יום חמישי, 19/5/11, 05:31

    בלילה דברנו

    לעומקים

     

    אנחנו תמיד מדברים

     בלילה למרחבים

     

    ונופלים  

    לעמקים

     

    באופנים רבים 

    פנים אל פנים

    וגב אל פנים

     באותות

    באור

    בחום האיברים

     או קור

    העור

     בלהיות או לא להיות

    בעלטות

    או שם

    בחידות

     

    למדנו להמציא אותיות

    חדשות

    תחת הנדושות

      

    מה שהעיד שתמיד היינו שותפים לשאלה אחת קיומית לפחות

    אם יש להעמיד את העימוד

    בקידוד ראוי בלתי מובן לאחרים

    בו יסתובבו במעגלים

     או שלא נחדש דבר

    גם אם זה יהיה

    עמוד אש

    לוחש

    וממבדיל בין השעטות

    והפרסות הדוהרות והורסות

      

    לאפשר לשעות לקחת את הזמן שלהן 

    לחורש  השתיקות  

    להניחן בין מרחקי המחוגים

    והגבעולים  הנובלים

    המתקתקים

    ביובש הנוזלים  

     בתעוקת הכאן והעכשיו השב בסיבובים

    מהבהבים

    עד  שנראה כי נהרגים הרגעים  הגועים ביננו

     

    במטחים

     

    בהתפרצות אחת  שלך

     

    היו לנו הרבה ספקות בשעות  הארוכות

    שגילו כי בכול הדקויות  אורחות החיים נעים במקצבים קבועים

    ולא ניתן  להשליך ספר כרוך בתפר  הדברים

    בדפים הרבים

    קורבן להספדים

     

    היו לנו ללא ספק כמה קברים שברחו מהם המתים

    היו לנו רוחות רפאים

    וכמה מעופים שלא סיכמנו אם נעשו בכנפיים

    צחורות

    או שחורות

    או הבליחו  מתוך רוחה של דמות 

    סהרורית

    שבחנה את כמות זרעי העימות  

     

    דברנו 

    הוצאנו

    כמה גופות

    שקברנו

    ואת הדמעות שאיתן את בוכה

    צברנו לחובתנו בצלוחית קטנה

    אחר כך היו לנו חלוקי דעות

    כיצד ממחזרים מדמעות 

    מלח

    וזורים על הפצעים 

     

    כיצד קובעים מי הטובים

    מי הרעים

     

    את כל המצעים הוצאנו

    לאוורור

     

    בשיעור האחרון נאלצנו  להודות

    שאיננו יודעים לדבר כראוי

     עם מתים

     בפרט להכריע בשאלה המובילה למעידה

    האם להשאירם לחיית השדה

    או ללכת לפי ההלכה הפסוקה והקבועה

    שחשוב להסות מראות

    ולכסות

    גם עצמות יבשות

    בחול  כארבה

    הבא עם הרוחות

    והרבה יותר לטשטש 

    כחול על שפת הים

    ולשאת עיניים

    להגיד

    להביט

    כמה כוכבים

    למה שמיים

    וחופים שמה

    המון חולות  

    ששנים לא מספיקות

    להכריע בספקות 

      

    לסכם להעיד

     הנה

    את

    הנה

    אני

    הנה

    הזמן

    הנה

    נמה

    ותמה

     

    שמה 

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/6/11 21:43:
      אם היה אפשר יותר מכוכב אחד..מרגש,נוגע כ"כ,חיי ובועט הפוסט הזה.שאפו :-)
        5/6/11 20:31:
      יפה מאוד
        25/5/11 12:46:

      מלים, שפה, דו שיח,
      מחברים מרחיקים, פוגעים ,נפגעים.
      כל החיים במלים


      בלילה דברנו
      לעומקים

      אנחנו תמיד מדברים
      בלילה למרחבים

      ונופלים
      לעמקים

        21/5/11 21:05:

      לאפשר לשעות לקחת את הזמן שלהן
      לחורש השתיקות . . .*
      כל כך מזדהה עם השורות הללו,,
      ושירך מפעים את הנפש....

      תודה אדם יקר...

      תודה על עוד שיר יפה ומיוחד
        20/5/11 21:35:
      "לאפשר לשעות לקחת את הזמן שלהן לחורש השתיקות להניחן בין מרחקי המחוגים והגבעולים הנובלים המתקתקים ביובש הנוזלים בתעוקת הכאן והעכשיו השב בסיבובים מהבהבים עד שנראה כי נהרגים הרגעים הגועים ביננו במטחים" אני חייב להודות כי התרשמתי מאוד מהשיר המיוחד הזה שלך,אתה כותב על התבונה של אתמול ועל שמה של האהובה העתיקה כמו מנסה לשוחח עם הגורל הנקרע באהבה שנפטרה מזמן, אתה מנסה לשוב לשאון הדממה של המתים ואיתו לקונן שירה, אבל נראה כי המכאוב בה מהזמן הגווע שאין להשיב עוד והגעגועים סוגרים לפניך את כל המרפסות ומכבים את את כל האורות.... " הנה את, הנה אני, הנה הזמן..." . האם אתה מנסה לבנות קן על קבר הזמן המתפורר כשבין ידיך רק רוח ועפר? ליבך מבקש עדנה ואחר כך נראה כי מתחנן למחילה מהכאב. כתיבתך מרשימה מאוד חרף התגובות החיוורות הלא מעטות שלא ידעו להתייחס לתוכן הרשימה.
        20/5/11 14:41:
      חזרתי להשאיר את הכוכב שאתה כל כך ראוי לו.
        20/5/11 11:31:
      בקרוב תשיר בבית המקדש השלישי.
        20/5/11 10:45:
      מקסים מקסים מקסים ((: * שבת נהדרת !
        19/5/11 23:24:
      כמה יפה כתיבתך .. שיוווו .....מה שהחיים האלה מסוגלים להוציא מנשמה אחת טובה ורגישה ... תודה על הסיכום הנפלא הזה ....
        19/5/11 23:17:
      לא יודעים לדבר עם המתים... והם שבים וחוזרים, ואי אפשר לקבור אותם ולהסתירם, אף לא להשאירם לחיית השדה, מלחמה לילית של רוח ברוח (לילית), לא אתם הייתם שם. תודה.
      ואת הדמעות שאיתן את בוכה צברנו לחובתנו בצלוחית קטנה אחר כך היו לנו חלוקי דעות כיצד ממחזרים מדמעות מלח וזורים על הפצעים מדהים!
        19/5/11 20:18:

      בינו לבינה ,הכל דיבורים
      למעשה זה מעשה מרכבה

      והסוד לחיים מאושרים 

        19/5/11 19:37:
      עם כל שפע המילים המתחברות בסופו של דבר מה שנשאר הם יחסים בין שני בני זוג וקשת עצומה של דימויים שהמשורר משתמש בהם... לדעתי השיר הזה נכתב "בכתיבה אוטומטית" אין בכך כל רע אבל השלב השני בכתיבה שכזו הוא עריכה - שיש בה צורך בשיר הזה. לעניות דעתי היא נעשתה מעט מדי או לא נעשתה כלל ואם זאת ולמרות זאת התוצאה - מרשימה למדי...
        19/5/11 18:55:
      שיר סיכום ברמה גבוהה אבל קשה. עצוב משה. יורם פרקט
        19/5/11 18:04:
      רק היום חשבתי שכה הייתי רוצה לדבר עם המתים. במיוחד עם אחד יחיד ומיוחד שהלך ואיננו גוף יותר. הכתיבה שלך נוגעת בכל מיתרי ליבי.
        19/5/11 13:49:
      שיר יפה ונוגע .. עשיר בדימויים , תודה לך אדם.
        19/5/11 13:28:
      מרחבים של מקום, גוף, שפה מתעלסים באינטימיות מתגרה של ספר סגור/פתוח ושמור לאוהבים באמת. רוזן
        19/5/11 13:12:

      אדם קדם

      אלוף משחקי המילים -
      ואני - אוהבת את הסגנון שלך
      ארוך - קצר -
      התוכן נהדר
      יופי של שירה
      עומקים - מרחבים - עמקים

      בלילה דברנו
      לעומקים

      אנחנו תמיד מדברים
      בלילה למרחבים

      ונופלים
      לעמקים

        19/5/11 13:02:

      צטט: ירושלמי 2011-05-19 08:15:49

      שירתך דורשת מאמץ אינטלקטואלי ורגשי וטוב שכך. אינני מקבל את דעתם של אלה החושבים שעליך לכווץ. סגנונך הוא כזה וזה יחודו. בשיר זה אתה דן ומתאר יחסים בין בני זוג על קשת הרגשות והאירועים. לא תמיד הכל נפלא ומושלם אבל אתם כאן.

       --

      אני עם חברנו "הירושלמי", אורכו של שיר אינו עילה לבקורת, ראה את "מגילת האש" של ביאליק, שירתך נפלאה, המשך כך...  

      כתבת יפה ומרגש , עניינים של הוא והיא בערבובייה.
        19/5/11 12:11:

      כוכב*

      לשחרר! לא לשחרר!

      נוע תנוע...

       

      ''

       

      מוזמנים לצפות בסרט

      היום בערוץ 10

      לאחר החדשות

      -

      כשלקחו את גלעד

      השיחזור המלא

       

      אמנון לוי

      יוצא לשחזר את הרגעים האחרונים

      בהם נצפה גלעד שליט בשטחי ישראל.

      צפו במ"פ ששלח את גלעד לטנק ביום החטיפה,

      מדבר על רגשות האשם המלוות אותו מרגע זה ואילך.

      -

      הסרט ישודר היום 19/5/2011 חמישי ב-21:00

        19/5/11 12:04:
      אני לא יכול להוציא דואר או להגיב
        19/5/11 11:42:
      תקשורת ואינטראקציה בין שניים על כל מה שכרוך בה. והיטבת להמחיש אותה.
        19/5/11 09:52:
      כהרגלך, שיר נוגע בעמקי הלב אתה יוצר מוכשר בעיניי.. נפלא *
        19/5/11 08:25:
      מעניין ,אקרא שוב
        19/5/11 08:15:
      שירתך דורשת מאמץ אינטלקטואלי ורגשי וטוב שכך. אינני מקבל את דעתם של אלה החושבים שעליך לכווץ. סגנונך הוא כזה וזה יחודו. בשיר זה אתה דן ומתאר יחסים בין בני זוג על קשת הרגשות והאירועים. לא תמיד הכל נפלא ומושלם אבל אתם כאן.
        19/5/11 08:11:
      שיר יפה, נוגע ועשיר בדימויים על מערכת יחסים מורכבת בה נידונים הדברים בין הדודרים המגיעים למסקנה : "את כל המצעים הוצאנו לאוורור " אהבתי, אך כדאי לקצר פה ושם כדי לא לחזור על דברים שכבר נאמרו ולהגיע לאחדות שירית טובה יותר. תודה, אדם.
        19/5/11 07:40:
      דימויים יפים, שפה עשירה, אפשר אולי להדק יותר. "הרגעים הגועים" - לא נראה שהתכוונת לגואים (אבל גם גועים דימוי מעניין).
        19/5/11 07:01:
      יש בשירתך הרבה מילות קסם ומשפטים מרחיבי לב, אבל היא נמשכת ונמשכת, קצת מעבר למה שניתן לעכל. וסליחה שאזלו כוכבי...

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין