לפני מספר ימים כשהלכתי ברחוב יצא לי להיתקל בשיחה אקראית עם אורח שהזדמן לחיי, לאחר מספר דקות קיבלתי ממנו את התואר "משוגע". הדבר נעשה ללא כל טקס מכובד או הענקת מגן סמלי, הוא פשוט העניק לי את התואר כלאחר יד ובזה נפרדו דרכנו.

בהתחלה נלחצתי, לא ידעתי מה משמעות הדבר, מה האחריות שמגיעה עם תואר שכזה ולאיזה טקסים ממלכתיים אני יידרש ללכת ? אצתי רצתי לביתי והפניתי את השאלה לידידי המהולל, החכם מכל ובעל הידע האין סופי, ויקיפדיה.

כמו שציפיתי, לאחר מספר שניות כבר קיבלתי ממנו את התשובה המיוחלת:

"המונח "משוגע" הוא מצב המוכר בהגדרתו הרפואית כמחלת נפש. "שיגעון" הוא מונח עתיק הקיים כבר במקרא. כינוי זה על השלכותיו התרבותיות בשפות שונות מוכר כאמירה שטחית ואינו בגדר אבחנה רפואית. השיגעון כפי שהוא נתפס בשיח היומיומי – של קיום הזיות, אשליות חושים, עיוות בתפיסת המציאות וכו' הוא לרוב הפרעה סכיזופרנית."

מיד אחרי שקראתי את זה ירדה לי אבן מהלב, לטקסים ממלכתיים לא יקראו לי.

אבל אז קצת התבלבלתי, אם כיום משוגע הוא סכיזופרן שרואה הזיות, אשליות, עיוותים בתפיסת המציאות ושאר המנעמים, מי היו אותם המשוגעים בימי התנ"ך ? הרי לזה שניהל דו שיח עם סנה בוער, התברבר עם בני ישראל 40 שנה במדבר, עלה להר ואחרי 40 יום ולילה הביא לוחות אבן, קיבל קריז, שבר אותם וחזר על הפעולה, קראו משה רבנו.

ושוב כאובד עצות הפניתי את השאלה לידידי המלומד, ויקיפדיה, אשר להפתעתי התקשה לענות על שאלה זו. הופתעתי אך לא התייאשתי ! החלטתי להפנות את אותה השאלה לדרג הבכיר ביותר, לארכיטקט, לזה שידו בכל ויד כל בו, ה-גוגל ! (כאן נכנסת מוזיקת מתח להעצמת הרגע).

לאחר שביקש ממני מספר פעמים לחדד עבורו את השאלה, הקיא את כל המידע הנחוץ. מסתבר שהיו כמה נביאיי שקר בימי התנ"ך שנקראו משוגעים על ידי העם ועוד משוגע אחד בן ימינו שהצליח לפרש פסוק מהתנ"ך ולהשליך אותו על הניצחון של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה (רק חבל שהוא שכח לתת פירוש לעוד מלחמת עולם קטנה שבאה אחריה...).

זה מתחיל להתבהר, החברה מחליטה מי הוא המשוגע ומיהו הנביא הנשגב שאחריו צריכים ללכת.

אחרי שהבנתי את זה קפצה בי תחושה מוזרה שלא הצלחתי לפענח אבל אחרי כמה דקות הבנתי את מקורה, זה היה רעב. אחרי שאכלתי סנדוויץ' שהרגיע לי את הבטן חזרתי שוב לנסות ולפענח את המצב שאליו נקלעתי.

אם בימי התנ"ך העם החליט מי המשוגע ומי הוא הנביא, מה קורה עם נביאים בימינו ? הרי ניראה לי שלא יסתכלו בעין יפה על בנאדם שיכנס היום למשרד ראש הממשלה ויגיד "שמעו ! סנה בוער דיבר אלי ויש לי כמה פתרונות למצב בארץ אבל קודם תכינו תיק יורדים לסיני...". רוב הסיכויים שאף יישלח לחכות לראש הממשלה בחדר ההמתנה ע"ש "אברבנאל" אם שאר חבריו החוזים.

עכשיו עולה שאלה אחרת, אם בעולם יש אלפי בתי משוגעים (דרך אגב בית המשוגעים הראשון בהסטוריה נחנך ב 1547 בבית לחם. מסתבר שעוד מאז, לחיות פה היה דבר שיכול להוציא אותך מדעתך), אין סיכוי קלוש, ממש קטנטן-טן שנגיד אחד ורק אחד מכל המשוגעים שמאכלסים אותם הוא הכן דובר אמת ואולי אף נביא, אך מכיוון שנולד בתקופה לא נכונה סווג על ידי החברה המשוגעת כמשוגע בעצמו ?

ומה קורה באמת אם החברה שמגדירה מהו הנורמאלי בכלל ירדה מהפסים ? מה אז ? מה קורה במידה ואלו שמרכיבים את הנורמה הם קבוצת משוגעים ? משוגעים שמעבירים את החיים בעבודה שגורמת להם להרהר על התאבדות עם עלות השחר, משוגעים שזנחו את החיוך ושקעו לרצינות, שמעדיפים עוד פרויקט בטון מנוכר על חשבון מרחבים של טבע מסנוור, כאלו שהתקשורת שלהם מתקיימת רק כשמקלט הטלוויזיה משדר ומשוגעים שבטוחים שבני האדם ישארו פה לנצח גם אם נמשיך להתנהג במתכונת ה"נורמאלית" של היום.

אז כנראה שההגדרה למילה "משוגע" משתנה לפי הזווית שבה כל אחד מאיתנו רואה את החיים או שבכלל לא קיים דבר כזה, כי בסופו של דבר "המשוגע" של היום הוא הנורמאלי של המחר (קחו לדוגמא את ז'ול ורן) ו"הנורמאלי" של היום למחרת עוד יתגלה כפאתטי (לדוגמא, פוליטיקאים). ולכן החלטתי שלעת עתה אני שמח להחזיק בתואר "המשוגע" שניתן לי על ידי האורח מהרחוב, כי עד שהמחר יגיע הנורמה פשוט לא לטעמי,

מה גם שלאור השיחה איתו ניראה לי שהוא היה קצת משוגע.