כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לשרוף את האוניות

    ask Alexander the great

    0

    אני אתן לך את שם משפחתי

    33 תגובות   יום שישי , 20/5/11, 10:18

    זה תפס אותי במפתיע, לא מוכן

    תקופה לא קצרה אני מרגיש חזק ובשליטה

    נדלק ומתרגש, אבל תמיד במתחם רגשות מגודר היטב

    הגדרות גבוהות ומאיימות כמו גם השדות הפתוחים שמצידן השני

    בתחילה נראית בדיוק כמו לבנה רגילה בתוך הקיר

    לא הבחנתי במשהו חריג.

    השעות עברו והימים הקצרים נקפו

    ורגשות שאיני מכיר

    החלו מרימים ראשם וקופצים לביקור

    עם כל יום שחלף, תדירות הביקורים התגברה

    עד הפכה לנהר שוצף של תחושות מוזרות שאיני זוכר כמותן

    כאילו שבאמצע הריצה אני אשנה כיוון ואתחיל לרוץ לאחור,

    או באמצע שחיית חתירה, אני אתחיל לשחות גב.

    כל התנועות מרגישות מוזרות ולא טבעיות

    רק שאיתך, זה מוזר חיובי, מוזר כיף, מוזר נעים

    זה מרגיש לי כאילו, אך יצאתי מהמקלחת, שיערי עדיין רטוב

    שעת ערב, נעים בבית, מוסיקה מתנגנת בשקט

    אני מתיישב בלי חולצה על כסא בר גבוה ואת צועדת חרש מאחורי

    מתקרבת קרוב, מניחה עלי שתי ידיים רגישות ועדינות

    נושקת לי קלות על העורף, השפתיים שלך פתוחות, הנשיקה שלך אוהבת

    הידיים שלך עם קרם ואת מלטפת לי את הגב.

    מלטפת ומעסה, מנשקת וצמודה

    ולוחשת לי באוזן: "רק לך חיכיתי"

     

    אני מבליע חיוך, עוצם עיניי, מתמסר למגע שלך

    ומרגיש את הלב פועם בקרבי, מאיים להתפרץ

    אני מרגיש כפי שלא הרגשתי, אוהב כמו שלא אהבתי

    אני זקוק לתשמות לב מתמדת שלך, אני לא יכול להפרד 

    רוצה את המגע, חייב את הקרבה, 

    אני מכור לכנפי הפרפרים המרפרפים בבית החזה שלי ומלטפים את ליבי

    בכל פעם שאת מתקרבת.

    כל נים בגופי יודע שלא תהיה אף אחת אחריך.

     

    את האחת

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/11 01:13:

      צטט: טליאור 2011-06-19 00:24:37

      אני מתקשה להבין אם אתה רומנטי ללא תקנה או מחליף כמו גרביים- הכי נראה לי שאתה גם וגם... אני מניחה כי אותה אישה כבר לא בתמונה- אבל על כל ריגוש קטן של הלב יש להגיד תודה. ואם אח"כ יש גם כאב- זה גם בסדר. אנחנו חיים..זה הקטע של החיים- להרגיש ולהתרגש... אבל איזה כייף זה התחושות האלה...הלוואי שהייתי מרשה לעצמי להשתחרר ככה. אני עד שלא בטוחה שאוהבים אותי ממש, קשה לי ממש להרשות לעצמי לאהוב.אני מרגישה הר געש מבפנים אבל אני משקיטה אותו , שירד למטה, שלא יתלהב מעצמו....

       

      לצערי כי רב, הבחורה הזו כבר לא בתמונה, לרגע חולף באמת האמנתי....

        19/6/11 00:24:
      אני מתקשה להבין אם אתה רומנטי ללא תקנה או מחליף כמו גרביים- הכי נראה לי שאתה גם וגם... אני מניחה כי אותה אישה כבר לא בתמונה- אבל על כל ריגוש קטן של הלב יש להגיד תודה. ואם אח"כ יש גם כאב- זה גם בסדר. אנחנו חיים..זה הקטע של החיים- להרגיש ולהתרגש... אבל איזה כייף זה התחושות האלה...הלוואי שהייתי מרשה לעצמי להשתחרר ככה. אני עד שלא בטוחה שאוהבים אותי ממש, קשה לי ממש להרשות לעצמי לאהוב.אני מרגישה הר געש מבפנים אבל אני משקיטה אותו , שירד למטה, שלא יתלהב מעצמו....
        29/5/11 13:26:
      מקסים, שומעים את הפרפרים בבטן שלך :-)
        25/5/11 20:06:

      צטט: Mr louis 2011-05-25 15:54:14

      יוגה, תגידי, את סוכנת מוסד או משהו? הכל את יודעת? אני צריך לשנוות את היוזר והפסוורד שלי לפעמים

       

      כן לואיס, הכל אני יודעת, אני אישה דארלינג :)

      יש לי חושים על טיבעיים...

      אל תשנה יוזר ולא כלום, זה לא יעזור :)

        25/5/11 15:54:
      יוגה, תגידי, את סוכנת מוסד או משהו? הכל את יודעת? אני צריך לשנוות את היוזר והפסוורד שלי לפעמים
        25/5/11 08:30:
      בכל סיפור טוב יש תערובת של אמת ובדיה. לכ אחד יש כמה אחדות וגם להיפך. זה רק עניין של טיימינג וצירוף מקרים שמוביל אותנו דווקא לספציפי, איתו רוכבים יחד לעבר השקיעה (וכידוע לכל יום יש שקיעה משלו).
        25/5/11 08:10:

      צטט: Mr louis 2011-05-25 00:14:49

      האמת שטוויסט בעלילה הזו כבר לא יהיה, אבל עלילה חדשה כבר נרקמת as we speak , הפרטים בקרוב.... :)

       

      סגור וחתום? לא תתן לה צ'אנס נוסף ?

        25/5/11 00:14:
      האמת שטוויסט בעלילה הזו כבר לא יהיה, אבל עלילה חדשה כבר נרקמת as we speak , הפרטים בקרוב.... :)
        24/5/11 21:38:

      צטט: Mr louis 2011-05-24 19:06:46

      צטט: zoti.eser 2011-05-24 18:34:54

      אתה יודע מה הכי אהבתי בפוסט ובתגובות? שמכל זה שיש לך בחורות ברות חלוף וזה (וזה סבבה לגמרי), יצאת פה קיטשי ורומנטי להחריד :) אבל סבבה. החיים הם לא רק שחור ולבן אני מניחה. יש גם בורדו.

       

      החיים הם רק בורדו...:))

      אצלך, צבעי הקשת :)

      אני מריחה משהו באויר....

      תכף, תכף זה מגיע, התהפכו הדברים...

      טוויסט בעלילה, הנה זה קורה...

      פוסט חדש, לואיס, קדימה :)

       

        24/5/11 19:06:

      צטט: zoti.eser 2011-05-24 18:34:54

      אתה יודע מה הכי אהבתי בפוסט ובתגובות? שמכל זה שיש לך בחורות ברות חלוף וזה (וזה סבבה לגמרי), יצאת פה קיטשי ורומנטי להחריד :) אבל סבבה. החיים הם לא רק שחור ולבן אני מניחה. יש גם בורדו.

       

      החיים הם רק בורדו...:))

      מברוכ.
        24/5/11 18:34:
      אתה יודע מה הכי אהבתי בפוסט ובתגובות? שמכל זה שיש לך בחורות ברות חלוף וזה (וזה סבבה לגמרי), יצאת פה קיטשי ורומנטי להחריד :) אבל סבבה. החיים הם לא רק שחור ולבן אני מניחה. יש גם בורדו.
        24/5/11 14:13:
      אני מאחלת לך שבאמת תגיע האחת...מגיע לך.
        24/5/11 00:32:

      צטט: yogababby 2011-05-23 13:13:48

      צטט: Mr louis 2011-05-22 09:59:24

      אולי זה נכון ואולי באמת דווקא הפוסט הזה יצא הכי אמיתי. כל שכתבתי הוא שמרגיש לי קארמה רעה לכתוב מילים כאלו בהשראת מישהי שלא ראויה להן. לקבע מילים כה חזקות על הדף, בעבור ארוע נטול משמעות אמיתית בחיי, פשוט מעורר בי תחושת אי נוחות. בדיוק כמו שכתבתי על הארוע עם הכסא גלגלים בכל מקרה תודה על כל המחמאות.... כבר היה שווה.. :)

      איך שאתה יודע להסתבך :)
      לואיס קגן,
      אתה פשוט כישרון :) 

       

      אוי, כמה שהצדק איתך

      אוטוטו עוד הסתבכות שאחריה בדיוק כמו הרעם שאחרי הברק יגיח לו הפוסט המתאים

      :)

        24/5/11 00:08:
      wishful thinking :))
        23/5/11 13:13:

      צטט: Mr louis 2011-05-22 09:59:24

      אולי זה נכון ואולי באמת דווקא הפוסט הזה יצא הכי אמיתי. כל שכתבתי הוא שמרגיש לי קארמה רעה לכתוב מילים כאלו בהשראת מישהי שלא ראויה להן. לקבע מילים כה חזקות על הדף, בעבור ארוע נטול משמעות אמיתית בחיי, פשוט מעורר בי תחושת אי נוחות. בדיוק כמו שכתבתי על הארוע עם הכסא גלגלים בכל מקרה תודה על כל המחמאות.... כבר היה שווה.. :)

      איך שאתה יודע להסתבך :)
      לואיס קגן,
      אתה פשוט כישרון :) 

        22/5/11 09:59:
      אולי זה נכון ואולי באמת דווקא הפוסט הזה יצא הכי אמיתי. כל שכתבתי הוא שמרגיש לי קארמה רעה לכתוב מילים כאלו בהשראת מישהי שלא ראויה להן. לקבע מילים כה חזקות על הדף, בעבור ארוע נטול משמעות אמיתית בחיי, פשוט מעורר בי תחושת אי נוחות. בדיוק כמו שכתבתי על הארוע עם הכסא גלגלים בכל מקרה תודה על כל המחמאות.... כבר היה שווה.. :)
        21/5/11 19:29:
      מסכימה עם ענבל. כנראה שבלי כוונה, זה הפוסט הכי אמיתי שלך. חשפת את עצמך! וזה יפה.
        21/5/11 18:57:

      צטט: Mr louis 2011-05-21 13:20:03

      צטט: ענבל ר נקש 2011-05-21 13:07:32

      מפתיע אותי שאתה קורא לזה בדיה. זה נשמע יותר כמו משאלת לב. משאלות אינן בדיה, הן אמיתיות כמו כל דבר אחר. זה לא משנה אם תמצא אותה או לא, מה שמשנה הוא, שעכשיו אתה יודע מה הלב שלך רוצה.

       

      זו לא הייתה משאלת לב כלל, יצאתי מהמקלחת הוירטואלית, הצצתי לחדר השינה הוירטואלי שלי ומתחת לשמיכת פוך הוירטואלית, בצבצו להם כמה קווצות שיער של מישהי. הכנתי לי נס קפה חזק מאוד עם מעט חלב, התיישבתי על הכסא, ההשראה גרמה לי להתפייט קצת עם המילים וכשחזרתי לחדר, נעמדתי, עמידה וירטואלית איתנה וניסיתי להבין, מי זו? איך היא הגיעה לפה? מה היא עושה במיטה שלי? לפתע היא הסירה בחטף את השמיכה, התיישרה, חמושה רק בתחתוני פו הדוב ובעיניה התכולות והביטה בי חיוך מזויף עם עיניים כבויות. ואני כבר הצטערתי על המילים שנכתבו, את שם משפחתי וליבי אתן למישהי שיש בה יותר מעיניים יפות ונשיקות טעימות

       

      זו בדיוק הייתה משאלת לב - הלבשת על גברת אחת שבמקרה הייתה שם, את הדמות בה אתה רוצה. קל להלביש משאלות על אנשים שנמצאים איתנו, זה לא עובד כמערכת יחסים, אבל זה מגלה לך מה אתה באמת רוצה.

      למען האמת, זה הפוסט הראשון שלך שנשמע אמיתי. לדעתי יצא ממך משהו אמיתי מאוד וכנראה לא ממש מודע, בלי שהתכוונת, דווקא מפני שלא הרגשת שום דבר אל הבחורה במיטה שלך. הלב מוצא דרכים לדבר, גם כשאנחנו לא יודעים להקשיב.

       

        21/5/11 18:19:

      צטט: Mr louis 2011-05-21 17:40:23

      צטט: Mr. Liroy 2011-05-21 14:47:24

      "But it was only fanstasy 
      The Wall was too high, as you can see 
      No matter how he tried he could not break free 
      And the worms ate into his brain"

       

      it wasn't just a fantasy, it was much worse

      it was real

      or maby it wasn't

      it felt real

      but only 4 some time

      there are some people u want to spend a week with them

      but u can't afford to spend a whole month

      that would be too costly

       

      for whom?

        21/5/11 17:40:

      צטט: Mr. Liroy 2011-05-21 14:47:24

      "But it was only fanstasy 
      The Wall was too high, as you can see 
      No matter how he tried he could not break free 
      And the worms ate into his brain"

       

      it wasn't just a fantasy, it was much worse

      it was real

      or maby it wasn't

      it felt real

      but only 4 some time

      there are some people u want to spend a week with them

      but u can't afford to spend a whole month

      that would be too costly

       

        21/5/11 14:47:

      "But it was only fanstasy 
      The Wall was too high, as you can see 
      No matter how he tried he could not break free 
      And the worms ate into his brain"

        21/5/11 13:20:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-05-21 13:07:32

      מפתיע אותי שאתה קורא לזה בדיה. זה נשמע יותר כמו משאלת לב. משאלות אינן בדיה, הן אמיתיות כמו כל דבר אחר. זה לא משנה אם תמצא אותה או לא, מה שמשנה הוא, שעכשיו אתה יודע מה הלב שלך רוצה.

       

      זו לא הייתה משאלת לב כלל, יצאתי מהמקלחת הוירטואלית, הצצתי לחדר השינה הוירטואלי שלי ומתחת לשמיכת פוך הוירטואלית, בצבצו להם כמה קווצות שיער של מישהי. הכנתי לי נס קפה חזק מאוד עם מעט חלב, התיישבתי על הכסא, ההשראה גרמה לי להתפייט קצת עם המילים וכשחזרתי לחדר, נעמדתי, עמידה וירטואלית איתנה וניסיתי להבין, מי זו? איך היא הגיעה לפה? מה היא עושה במיטה שלי? לפתע היא הסירה בחטף את השמיכה, התיישרה, חמושה רק בתחתוני פו הדוב ובעיניה התכולות והביטה בי חיוך מזויף עם עיניים כבויות. ואני כבר הצטערתי על המילים שנכתבו, את שם משפחתי וליבי אתן למישהי שיש בה יותר מעיניים יפות ונשיקות טעימות

        21/5/11 13:07:
      מפתיע אותי שאתה קורא לזה בדיה. זה נשמע יותר כמו משאלת לב. משאלות אינן בדיה, הן אמיתיות כמו כל דבר אחר. זה לא משנה אם תמצא אותה או לא, מה שמשנה הוא, שעכשיו אתה יודע מה הלב שלך רוצה.
        21/5/11 08:48:

      כנראה זה מה שאתה זקוק לו עכשיו,

      מה שהלב שלך חפץ ומתאווה מאוד, מאוד.

      תן ללב את שהוא זקוק לו, חפש אותה..

        21/5/11 08:27:

      כנראה שפשוט תצטרך למצוא מישהי שתתאים לפוסט.

      אתה יודע, אחת כזו שהמילים שכתבת יתגשמו עליה.

      אחת עם ידי משי שתעבור על גופך ותעניק לכל שריר את תשומת הלב האישית שלו...

      שהשפתיים שלה יעירו בך דברים שלא ידעת שנרדמו.

       

      לא בעיה למצוא, אה?

       

        21/5/11 08:19:
      זהו הפוסט הראשון שלי שהוא בדיה, זה בדיוק מה שחוויתי, בוקר עם השראה. למרות שאותה אחת, הייתה האחרונה שמגיע לה לקבל מילים כאלו והיא הייתה יותר בר חלוף מכל השאר עדיין מצאתי עצמי ישוב על כסא הבר הגבוה אצלי בבית בלי חולצה מביט בלפטופ וההשראה נחתה עלי. אז כתבתי. אם להודות על האמת, אני מצטער שעשיתי את זה זה מרגיש לי עכשיו ממש רע ואפילו מזיק. כשהייתי ילד בן 14 הלכתי למשחק כדורגל עם חבר כשאני בכסא גלגלים והוא דוחף אותי, ככה נכנסנו חינם. אני סובל עד עכשיו מטראומה נוראית על הקטע הזה ולא מצליח להשתחרר ועכשיו אני מרגיש אותו דבר עם הפוסט הזה. זו קארמה גרועה לזרוק מילים חזקות על מישהי חלשה. אבל את הנעשה אין להשיב והחיים ממשיכים so the hell with it/ אני בחיים לא כותב יותר משהו לא אמיתי, זה מרגיש חרא
        21/5/11 08:07:
      אני מוצא לנכון להביע את התנצלותי הכנה בפני כל המגיבים והקוראים. זהו הפוסט הראשון שכתבתי שהינו בדיה אחת גדולה. כל קשר בינו למציאות מקרי ביותר. הפוסט נכתב בעקבות בוקר מלא השראה שחוויתי בקשר עם מישהי חולפת ונטולת משמעות, עוד אפיזודה אחת מני רבות. מצטער על האשליה שלכם, מצטער על האשליה שלי (שהייתה רק במוחי הקודח), מצטער על שבדיתי לראשונה פוסט דימיוני. it wont happened again
        20/5/11 17:02:
      איזה יופי !
        20/5/11 12:00:
      סחתיין אחי !
        20/5/11 11:40:
      מברוק : )
        20/5/11 11:01:
      אני נרשמת בדחיפות לקורס מזורז בקריאת ה"קולולולללוווו" כל כך שמח לי כאן הבוקר, בהצלחה מותק.
        20/5/11 10:35:
      וואו.....אני אתן לך את שם משפחתי....עד שלא קוראים לא מבינים. אני מקווה בשבילך שזאת האחת ושתמשיך להרגיש כל פרפר מרפרף וכל דפיקת לב עד יומך האחרון. בהצלחה!!!!!!

      ארכיון

      פרופיל

      Mr louis
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין