ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא יכול שלא לתהות כמה אנשים מסתובבים היום בעולם עם אסימונים ומחפשים טלפון ציבורי על מנת שיוכלו להתקשר אלייך ;)
כבר שנים רבות..
חבל לי שאין כאן תשובה ניצחת. אני עדיין תוהה.
אני שייכת לדור האסימונים
אלו שהיו משתמשים במשפט "ילד, קח אסימון וצלצל אליי כשתגדל"
ואלו שחשבו שהם נורא מגניבים כשהיו הולכים ברחוב עם אסימון מושחל דרך שרוכי הנעל, במקום סתם לשמור אותו בארנק.
ואלו שהיו קושרים חוט לאסימון, וכך משתמשים בו, כדי שיוכלו לשלוף אותו מהטלפון הציבורי ולהשתמש בו שוב.
ואלו שהיו מנסים לחייג ללא אסימון, על ידי לחיצות חוזרות ונשנות על משענת האפרכסת. (זה אף פעם לא עבד לי אגב ! )
איזה נשכחות הזכרת לי עכשיו!
בכל מקרה, באמת לא ברור לי איך הצלחנו להסתדר בלי פלאפונים.
מה שבטוח שהרבה יותר ילדים היו מחכים לאמהות שלהם במחלקת האבידות והמציאות :)
לפעמים נראה שהעולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלו שמתרפקים על מה שהיה פעם וכמה היה פשוט וטוב , ואלה שפשוט לא הכירו מה היה פעם כי הם צעירים מדי..
איזה כיף פה... אווירת נוסטלגיה איכותית, בייחוד עם שני הפוסטים האחרונים והתמונה שמתבלת.
בקצב הזה אני אסגור את שלי ואעבור דירה. היא מתאימה לשותפים?
אין ספק- העולם כל כך פשוט כך היום-
מצד שני, לפני 15 שנים-
היינו באים יותר לבקר ולא מסתפקים בשיחה במסנג'ר,
היינו יכולים לשבת בשקט עם חבריםמבלי שהזרימה תקטע כל שניה ע"י אס אמ אס או צלצול
לא רק הבלבול- אלא גם המסתורין היה רב יותר-
היו לך 3 דקות במקום 2 שניות לזהות את הבליינד דייט שלך,
ותו"כ יכלת לפנטז שזו הדוגמנית שבכניסה.
זה TRADE OFF אבל אחרוה- קשה מאוד לחזור!
היה צריך לרצות לפגוש. כשבאמת רוצים - זה קורה.
והיה צריך שעון...נראה לי..
במקריות מעניינת העליתי גם אני פוסט שכמו ממשיך את שלך במובן מסויים. בכל מקרה, אתה כותב נפלא.
אכן כך.
אולם גם אז, מי שהיה אמור לפגוש מישהו, היה פוגש בו בדרך אחרת... (אבל זה כבר למאמינים...)
מצד שני. בלי האינטרנט. בלי הרשת החברתית הזו, אולי לעולם לא היינו קוראים, את ואני, זה את כתביו של זה, זה את תגובתיו של זה.
קודם כל
1.כן את כל הדברים הללו פעם היינו עושים, ולא רטנו ולא התבאסנו, זו הייתה המציאות.
2. כל ה so called תקשורת מתקדמת הנוכחית רק הורסת ומחרבת את התקשורת האנושית
ואחר כך
3. לאן כל זה מביא? לקיצנו ידידי. אם לא שמת לב, העולם הולך למקום לא טוב (במובן הגיאוגרפי, הפוליטי, החברתי, הממשלתי, משאבים, ערכים, להמשיך....??)