הם שכבו זו לצד זה.  

הוא שאל: "אוכל להניח את ראשי על חזך? 

אני רוצה לשמוע את פעימות הלב שלך". 

"תוכל" השיבה וחייכה.  

זמן מה שכבו כך בשקט,

שומעים את צלילי  טיפות הגשם הקטנות שבחוץ.

שמיכת פוך  בצבע תכלת כיסתה אותם

כמשטח עננים אוורירי ומפנק.  

ליבה פעם בחוזקה אך עבורו היה זה קצב מרגיע.  

"איך זה מרגיש?" היא שאלה. "גן עדן", ענה בלחישה. 

ידו ליטפה את שערות ראשה בעדינות, ברוך. 

 "אוכל קצת להביט בך?", הוא שאל. 

"כן, תוכל" ענתה ומחשבותיה אושר. 

הוא נרדם. 

כעבור זמן מה התעורר והתיישב על המיטה הריקה.  

הוא הביט בכר הבודד ונאנח. 

איזה חלום, חשב לעצמו. התמתח וקם ליום נוסף.