אחרי המגרעות הרבות, שאנו רואים בדרכי חיינו הכלליים בדורנו בכלל ובארץ ישראל בפרט, הננו מוכרחים להרגיש שאנו נולדים מחדש,

מתחתית המדרגה הננו הולכים ונוצרים עוד הפעם כימים מקדם.

כל הרכוש הרוחני של העבר הולך ונבלע לכאורה במקורו,

ויוצא הוא בפנים חדשות, מוקטנות הרבה בכמותן,

אבל רעננות מאוד ועלולות לצמיחת גדולה, מלאה חיים עזיזים באיכותן.

היננו קרואים לעולם חדש מלא זוהר עליון,

לתקופה חדשה שתעלה בחוסנה על התקופות גדולות הערך שקדמו לה.

מאמין הוא העם כולו, שאין  גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת  ומתחלת שלפנינו.

ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא.

                                                                                                     הרב קוק

החזרה לארץ ישראל היא לא רק "סגירת מעגל" היסטורית אלא גם נקודת התחלה. העידן החדש של עם ישראל נפתח ועל כן יהיו בו תסמינים של ראשוניות, בוסריות, ובד בבד של מקוריות ורעננות.

כל המטען הרוחני והתרבותי נעלם ונבלע בתוך הזיכרון הקולקטיבי. יוצאת לאור תרבות חדשה שמבחינה מעשית משמרת בתוכה מעט מאוד מן המסורת וחוכמת העבר. אולם מבחינה איכותית ישנה רעננות ותסיסה מחשבתית שמסוגלות להצמיח את "חומר הגלם" הקדום לכדי יצירה עשירה ומקורית.

הרב קוק רואה בשינוי התרבותי והפנימי שחל בעת השיבה לארץ לא רק רנסנס תרבותי אלא מהפיכה רוחנית. לידה של עולם חדש שבו כוחות הנפש והרוח ישתנו לבלי הכר והמפגש עם אלוהים ועם המושגים הרוחניים ישנה צורה באופן רדיקלי. הזיהוי הוא שתחיית האומה והשיבה לארץ ישראל הוא תחילת עידן הגאולה הגדול המוזכר רבות בתנ"ך ובחז"ל.