אם האמנת שרק אלוהים הוא האל היחיד, ואין מלבדו והצנעת לכת ולבך לא גבהו שמרת על כבודך מבלי לפגוע בכבודו, תקבל עוד הזדמנות בתור מֶחֶווָה.
אם לא תעשה לך כל פסל ולא תשתחווה לתמונה, לא בארץ, לא בים ולא בשמים ולא תסטה לכל עֶבֶר ותדבק באמונה, תקבל עוד הזדמנות אחת, (או שתיים).
אם לא תישא את שמו לשווא ולא תאמר אותו בקול וכל חייך רק תלחש בלב מִכּוונה ותִתענֶה בתענית ולא תפסיק לשאול, אז תינתן לך עוד הזדמנות במתנה.
אם בשבת תִשבות ממלאכה (ולמעט פיקוח נפש שדוֹחֶה...) ותכבד ותקדש ותתפלל לָשֶם ולא תדליק כל אש או מנורה, ולא תִשגֶה אז בשמים תִיכתב ותחתֶם ותִרשֶם.
אם את אביך ואמך כיבדת ולא ערערת בּדְבָרַם והאמנת שרק טוב לך הם מבקשים והלכת אחריהם באש, במים ובתורתם, תהיה לך עוד הזדמנות לָחלוֹם וּלהגשים.
אם לא רצחתָ, לא גנבתָ, לא נאפתָ עם אשת רעךָ ולא סחרת בְּאדם, או בְּאישה, או בְּדָעָת איש, ולא עשית ברכושו כבשל שלך, יאמרו אחריך פעמיים תפילת "קדיש".
אם לא העדת עדות שקרית ולא הדחת עד לקראת משפט ולא גרמת לאדם להיות אשם לשווא ולא טשטשת ראיות כדי למצוא מפלט, תראה את עצמך אחד מל"ו.
אם לא חמדת אישה, או בית, או קִניָין אשר לך אינו שייך וכל דבר אחר בחזקתו של הזולת, ולא מעלתָ באמון של מי שׁשָׂם בך מִבטח תִשכּוֹן לבטח בין טובים, מֶתֵי מעט.
אבל, אתה ביקשת הזדמנות שנייה, ללא כל תנאי מוקדם, ביקשת לנהל דו-שיח, בלי תנאים, שלא הכל יהיה כתוב מראש וּמסוּכּם ואם זה כך, אולי עדיף להיות בין החוטאים? |