רגל שבורה, ראש שבור ולב שבור ...
לא להאמין ...אחרי חדשיים שחשבו שיש לי נקע גילו שזה שבר ... הלכתי חודשיים עם שבר לא מגובס. עבר עוד חודש, והנה שלשום התברר שיש שבר נוסף בכף הרגל.
4 רופאים מומחים בכירים צפו ב-CT שלי ורק החמישי איבחן שבר נוסף המתעקש להפריע לי ללכת ...
הראשון חשב שלא צריך לעשות כלום אך לטפל בפיזיותרפיה .
השני הציע קיבוע ולהימנע מפיזיותרפיה .
השלישי תמך יחסית בשני , אך בהסתייגות מה מחומרת הטיפול.
הרביעי , פיזיותרפיסט בכיר הציע טיפול בתחומו ואמר שהשבר יתרפא בתוך כשנה וחצי, לא פחות.
שלשום, הרגשתי שאני לא שלמה עם איש מהם.
המומחה החמישי מנהל יחידת כף רגל במרכז רפואי נחשב , פסל את דעת כולם. "הבעיה שלך לא שם. יש עוד שבר במקום אחר, עצם מרוסקת, נחכה 4 חודשים ונחליט אם צריך ניתוח" .
לדבריו, השבר הראשון כבר מתאחה , הקיבוע שהוצע "מגוחך" לדבריו והוא לא מבין למה הלכו לכיוון אחר "בעצם"הוא אומר :"את לא מטופלת בכלל".
אני לא מבינה , האם לא כולם למדו את אותו מקצוע ואת אותה אנטומיה ?
צו הלב לא מספיק כאן והראש לא יודע מספיק רפואה .
תחליטי על מי את סומכת - זוהי הצעה לא מקצועית. לפי מה להחליט? החיוך? השפה הרהוטה ? התארים המרובים שיש לכולם ? ההסבר שקיבלתי ? מה אני בכלל מבינה בעצמות שבורות ? בקושי מבינה בלב שבור ...
מי יכול להחליט ? על מי חלה האחריות המקצועית ?
האם זוהי רשלנות רפואית לכל דבר ועניין ? או בגבול שמותר לרופא לטעות כי "הוא רק בן אדם" ...ומה אני ? שפן ניסיונות אצל מומחה שעובד כבר 20 שנה בתחום ?
אילו הייתי אשה חרדית בוודאי הייתי הולכת אל הרב
אילו הייתי מאמינה הייתי מחפשת את תואמי באבא סאלי
אבל אני צרכנית בריאות מודרנית שקוראת חומר מקצועי ומעודכנת בחידושים עקב עבודתי,
אבל לא מצליחה לעזור לעצמי ... מרוב מידע .
ה"מודרנית" עושה חיים קשים במקרים כאלה ....לא שום דבר אחר ...
אולי עדיף להיות חרדית שעושה מה שהרב אומר
או כזו שמתנהלת לפי כישופים של מעלים באוב ?
לפחות רגשית זה עשוי להיות יותר קל וקצת מסיר עול מהנשמה ...ולא ,זו לא בריחה מאחריות, פשוט מאוד עייפות החומר ...
לא צמודה לרבנים (מבלי לפגוע בכבודם של אלה ...), לקוסמים , לקוראות בקפה וכל מיני
רק שוברת את הראש לבד לבד לבד
ועכשיו - יש לי גם כאב ראש מחוסר הוודאות, מהעצות של כולם ("תתבעי", "תרימי אותם על טיל" , "תראי להם" - אהההה רגע, קודם רוצה לחזור ללכת כדי להגיע לכל אלה ...)
ולא רק כאב לב מההשבתה הכפויה שאני נמצאת בה מכל הפעילויות שאני אוהבת , מהסירבול
המתיש של פעולות יומיומיות פשוטות, וכל השאר ...
וגם - השבתה מנעלי העקב, שאמרו לי לשים בינתיים בבוידעם או לפחות בויטרינה ...אלא מה ...
לא, לא יכולתי שלא לציין עובדה מצערת זו לאור העובדה שהנעליים החדשות שלי כל כך מכוערות, בלשון המעטה ( אורטופדיות, חסרות חן עם סקס אפיל נמוך להפליא ...) מה שלא תורם ל"לוק" הכללי ולמצב הרוח שמתגעגע כבר לתנועה חופשית בשטח ...
מה לעשות, השבר ברגל ולא בנשמה שחולמת אחרת ...
מתגעגעת להיות שוב פרפר חופשי ...
ושוב - תודה חמה ואוהבת לחברי שממשיכים לעמוד לצידי. גם סוסים חזקים זקוקים לעיתים לח"ח ... :-)
|
