הלשכה המשפטית של ארגון נעמת הגישה תלונה נגד התנהלות דיינים בבית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב, במסגרת טיפולם בתביעה לגירושין.

התלונה חשפה התנהגות בלתי תקינה, ובלתי ראויה של דיינים בבית הדין הנ"ל. נציבת תלונות הציבור על שופטים הגיעה למסקנה כי הרב הדיין דב דומב פתח בעצמו את תיק הגירושין לבקשת בן משפחה שאינו בעל דין בתביעה. הדיין שילם את האגרה בעצמו ובהמחאה אישית, בלא שבדק את פרטי המעורבים וללא אימות החתימות שבו.

לאחר פתיחת התיק, הוא טופל על-ידי דיינים נוספים (אבירן יצחק הלוי, יצחק אלמליח, צבי בן יעקב) ועל כך נרשמה הערה בתיקם האישי. נציבת התלונות על השופטים הצביעה על שורה של ליקויים בפעולתם והמליצה לשר המשפטים להעמיד לדין משמעתי את הדיין דב דומב וקבעה כי החלטתה תובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, אשר פנה ביום 6.11.2008 אל פרקליט המדינה על-מנת שיבחן אם קיימת תשתית ראייתית המצדיקה נקיטת הליכים פליליים נגד מי מהגורמים המעורבים שפרשה.

גם המשטרה קיימה חקירה בפרשה והוחלט להגיש כתב אישום נגדם. לאחר שימוע, שנערך לפלוני ששמו נעדר מהעתירה (כפי שמפורסמת בכמה אתרים באינטרנט) התגבש הסדר טיעון עם המשיבים האלמונים 7 ו-8.

טיוטת הסדר הטיעון הוצגה בפני הלשכה המשפטית של נעמת, שתלונתה הביאה לפתיחת החקירה. בתאריך 16.2.2011, נחתם הסכם טיעון בין פרקליטות מחוז תל-אביב לבין בא-כוחם של המשיבים האלמונים ועל-פיו יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושימוש במסמך מזוייף.

למשיב האלמוני (מס' 7 בעתירה) יוחסה גם עבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר. בהסדר הטיעון נקבע כי הצדדים יעתרו, במשותף, לענישת שני הנאשמים במאסר למשך חמישה חודשי מאסר בפועל – שיכול שירוצו בעבודות שירות, עונש של מאסר מותנה ופיצוי מטעם כל אחד מהם לעותרת פלונית בסך 15,000 ש"ח.
    
אולם לגבי הדיין דומב החליט המשנה לפרקליט המדינה (באוגוסט 2010) כי אין בחומר הראיות שנצבר בעניינו כדי לבסס תשתית ראייתית למעורבותו ולמעורבות הדיינים האחרים בפלילים. עם זאת המליץ המשנה לפרקליט המדינה כי יש להעמיד את הדיין דומב לדיון משמעתי בשל התנהגותו בפרשה. לאחר שימוע והתייעצות עם נשיא בית-הדין הרבני הגדול החליט שר המשפטים כי יש מקום לשקול הגשת קובלנה משמעתית כנגד הרב הדיין דומב, אך טרם נתקבלה החלטה בעניין.
   
בשלב זה יזמה עמותת אומץ הגשת עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ ולעתירה זו הצטרפה בת-הזוג שלגביה נערך הליך הגירושין, כאשר היא משיגה על התנהלות רשויות אכיפת החוק בפרשה זו. באמצעות העתירה נתבקש בית המשפט העליון (בשבתו כבג"צ) לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד הדיין דב דומב, לבטל את הסדר הטיעון שנחתם עם המשיבים האלמונים 7 ו-8 ולתקן את כתב האישום נגדם באופן שיהיו כלולות בו עבירות נוספות כמו חטיפה, מרמה, תחבולה וזיוף. עוד בקשה אומץ לפעול ללא שיהוי במישור המשמעתי כנגד הרב דב דומב ושלושת הדיינים האחרים.
   
בעקבות הגשת העתירה התקיים בבית המשפט העליון דיון בתיק בג"צ 6567/10. נציגת המדינה הודיעה לביהמ"ש כי לצורך ניסוח כתב האישום הופעל מטעם רשויות אכיפת החוק שיקול דעת מקצועי, נקי מפניות וכי אין בנסיבות מעשי העבירה של זיוף ושימוש במסמך מזוייף כדי לקיים יסוד מיסודות העבירה הנוספת כפי שנטען ע"י העותרות.

לנוכח טענות הפרקליטות בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בשיקולו של היועץ המשפטי לממשלה. אבל, בית המשפט לא שוכנע כי ההליכים המשמעתיים המתנהלים בעניינו של הדיין דב דומב התנהלו בקצב הראוי...
   

ההחלטה בתיק בג"ץ 6567/10 מסומנת כחסויה (באתר של בית המשפט העליון), אבל ניתנת לעיון חופשי בשלושה אתרי אינטרנט לפחות:

* ההחלטה בתיק בג"ץ 6567/10 באתר מחלקה ראשונה
* ההחלטה בתיק בג"ץ 6567/10 באתר עו"ד און ליין
* ההחלטה בתיק בג"ץ 6567/10 באתר תקדין
 
האין הדבר תמוה בעיניכם?

_______________________________

הפוסט הקודם:  הקלות הבלתי נסבלת של ההרשעה
הפוסט הבא: איך למגר את "הקרטליזם החזירי" ?