0
| כל החיים שלנו בנויים מרגעים, רגעים קטנים, שבירים, נדירים....רוב הזמן אנחנו לא רואים אותם , נותנים להם לחלוף לידנו כבדרך אגב, מעדיפים להתרכז בתמונה הגדולה והכותשת שהחלטנו לקרוא לה מציאות.לפעמים....רק לפעמים, אנחנו מזהים אותם כשהם קורים.....אנחנו משירים אליהם מבט ופותחים להם דלת, שיכנסו אלינו, שישארו לדקה...שנספוג מהם עוד טיפה קטנה.חלק כותבים על אותם רגעים...חלק יודעים על קיומם....תמיד חשבתי שלפני שהשמש עולה, בשעות שאף אחד לא באמת מכיר כמו שצריך, שהכל נראה חסר משמעות לחלוטין...אז משהו משתנה.דווקא בשעות האלה, אני מתחילה לראות את כל האור שבעולם, מציף את הנוף מהחלון שלי וממלא אותו בקרניים זכות וחמות של אור.הסיגריה האחרונה הזאת של לפני שכולם מתעוררים...עושה את כל ההבדל....מגיפה את התריסים והולכת לחלום על איך שאש מתחברת לאש ומים מתחברים למים...ואני רק רוצה להרגיש שוב...האמת כבר לא חשוב מה – שיכאב, שיהיה נעים, שיצרוב לי את העור במיליון דרכים וצורות, שיטלטל לי את ההכרה...רק להרגיש את אותם רגעים. |