"טעים, מרענן ובריא" פירות קיץ בעריכת ר.קולינס

גם אם באיחור (מבורך), הטמפרטורות מתחילות לטפס ומביאות אותנו להרגיש חום מוכר של קיץ. אחד האמצעים היעילים, וגם הטעימים, להפיג מעט את החום, הוא פירות הקיץ, על שלל הסוגים, הצבעים והטעמים. הפירות הנכללים תחת הקטגוריה של "פירות קיץ" הינם טעימים בייחוד, ערבים ומרעננים. בשל כך, הם גם מהווים מקור פופולארי לגלידות, למעדני חלב, לסוכריות ולמיני מתיקה שונים. בשל טעמם המתקתק, הפירות גופא עשויים לשמש כממתק עבור הילדים, ובוודאי שעבור המבוגרים. מלבד טעמם המשובח, ומהיותם מרכיב נוח וצבעוני למנות אחרונות, לפירות הקיץ יתרונות בריאותיים רבים. הם עשירים בוויטמינים ובמינרלים חיוניים ובחומרים בריאים אחרים. עם זאת, חשוב להקפיד שלא לצרוך פירות ללא אבחנה, בשל הריכוז הגבוה יחסית של סוכר שמצוי בהם. כל אדם, ובוודאי חולי סוכרת, צריכים להיזהר בכמות הפירות ובמקרה הצורך, לקבל הנחיה ברורה לגבי כמויות הצריכה מגורם רפואי מוסמך.

אנטי שומנים 

אחד מסמלי פירות הקיץ הוא הענבים. עגלגלים, ירוקים ועסיסיים, הם לוחמים ביעילות בבעיות השמנה, ואף עשויים להפחית את הסיכון לתחלואה בסרטן בקרב מעשנים. הממצאים האלה עלו במחקר שנערך על ידי ד"ר קן פויוקה וקבוצת חוקרים מהמרכז לחקר מטבוליזם בסן דיאגו, ארה"ב. במסגרת המחקר, חילק הצוות 100 מתנדבים הסובלים מהשמנת יתר לארבע קבוצות. קבוצה אחת קיבלה מיצוי ענבים, קבוצה שנייה שתתה מיץ ענבים בכל ארוחה, קבוצה אחרת אכלה ענבים בכל ארוחה, וקבוצה נוספת קיבלה תרופה ללא חומר פעיל (פלצבו). מבין הנבדקים, אף אחד לא היה מצוי בדיאטת הרזייה, אולם הם התבקשו ללכת במשך 30 דקות שלוש פעמים בשבוע. עם סיום המחקר, שנמשך 12 שבועות, הורידה קבוצת הפלצבו חצי קילוגרם ממשקלה; הקבוצה ששתתה מיצוי ענבים השילה קילוגרם אחד; הנבדקים ששתו מיץ ענבים ואלה שאכלו ענבים, הפחיתו כקילוגרם וחצי ו-1,600 גרם, בהתאמה.

בעקבות התוצאות, העריכו החוקרים כי ככל הנראה הכימיקלים שבענבים מתערבים בתנגודת להורמון האינסולין, האחראי על החדרת הסוכר לתאי הגוף. תנגודת לאינסולין היא אחד הגורמים המעודדים השמנת יתר. כמו כן, במחקר אחר שנערך נמצא, כי הענבים הירוקים מסייעים גם בהפחתת פעילות האנזים הגורם לעישון הסיגריה להיהפך לאלים יותר מבחינה סרטנית. חוקרים מאוניברסיטת הוואי בדקו 49 מעשנים אשר נתבקשו לשתות מיץ ענבים או בצלים. החוקרים בדקו ומצאו, כי נבדקים ששתו 3 כוסות מיץ ענבים ליום, הפחיתו את פעילות האנזים המסרטן. בנוסף, מחקרים אחרים שנערכו בעבר כבר גילו, כי מיץ הענבים עשיר גם בפלבנואידים, המעכבים מחוללי סרטן אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה, שהענבים מכילים נוגדי חמצון רבי עוצמה, בדומה לכמות המרוכזת ברימון ובסלק.

נוגדי החמצון

אפרופו נוגדי חמצון, הענבים הסגולים דווקא נחשבים כעשירים יותר בחומרים כאלה. נוגדי חמצון אומנם מצויים בענבים ירוקים, אך ריכוז גבוה יותר שלהם מצוי בעיקר בענבים הסגולים. יש אף הסבורים, כי מיץ המופק מענבים סגולים, מכיל יותר נוגדי חמצון מכל פרי אחר (כך לפחות על פי מחקר שפורסם בכתב עת של החברה האמריקנית לכימיה). מיץ מענבים סגולים מכיל מגוון גדול של פוליפנולים, ככל הנראה יותר ממיצי פירות אחרים. פוליפנולים הם תרכובת שמיוצרת על ידי צמחים, שמקנה לפירות, לירקות ולזרעים את צבעם ואת טעמם. הם נחשבים לנוגדי חמצון חזקים מאוד, שיעילים בהפחתת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות נוספות. זאת בשל התכונות האנטי חיידקיות, אנטי דלקתיות ואנטי אלרגניות שבנוגדי החמצון.

על פי בדיקה שערכו חוקרים בריטיים, היחס בין תכולת החומרים נוגדי החמצון בענבים סגולים גבוה יותר, בהשוואה לכמה פירות אחרים, שכל אחד מהם נחשב כעשיר בחומרים כאלה. לפי הממצאים של הבריטים, מיץ ענבים סגול מכיל 0.98 מילימול (מילימול- יחידת מדידה של משקל מולקולרי) נוגדי חמצון לליטר, זאת לעומת 0.67 מילימול לליטר במיץ תפוחים סמיך, 0.45 מילימול לליטר במיץ רימונים, ו- 0.32 מילימול לליטר במיץ חמוציות.

המרעננים הרשמיים

גם אם אין לענבים סגולים מתחרים בריכוז החומרים נוגדי החמצון, יש להם מתחרים, לפחות מבחינת הפופולאריות, וגם בכל הנוגע לכמה וכמה סגולות בריאותיות. כזה הוא, בין השאר, המלון. למרות היותו פרי גדול, הוא רזה יחסית בקלוריות (כ-34 ל-100 גרם). למלון, בעיקר הכתום, יש יתרונות תזונתיים רבים. קרוטנואידים, חומר נוגד חמצון, הם שאחראים לצבעיו. לוטאין, פיגמנט צהוב כתום, גם הוא נוגד חמצון עיקרי, והוא עשוי להגן מפני תהליכי הזדקנות. בנוסף, המלון עשיר בוויטמין C ובאשלגן. המקור העיקרי של הצבע הכתום- צהוב של המלון הוא בפיגמנטים בטא קרוטן ולוטאין. שני הפיגמנטים הללו, בנוסף להיותם נוגדי חמצון, חיוניים גם לבריאות העיניים. האשלגן שבמלון מיטיב עם תפקוד תקין של תאי העצב והשרירים, הוא חשוב בשמירה על מאזן נוזלים בגוף ומשתתף בתהליכים שונים, כמו עיכול.

אף על פי שמבחינה בריאותית אין ביניהם הרבה דמיון, מי שנחשב לפרי דומה למלון הוא האבטיח. לפרי האדמדם והגדול הזה הוענק הכינוי: "המרענן הרשמי של הקיץ" (בדרך כלל הכבוד הזה ניתן גם למלון). ולא בכדי. האבטיח מכיל כ-90% מים (וכ-8% סוכר), ומסיבה זו הוא נחשב לפרי מרווה ביותר ובעל תכונות המקררות את הגוף. האבטיח הוא בעל תכונות משתנות, ולכן הוא עשוי להיות טוב, במקרים מסוימים, להורדת רמות גבוהות של לחץ דם. מקור הצבע האדום של האבטיח הוא בהליקופן, חומר נוגד חמצון, מהחומרים נוגדי החמצון הפעילים ביותר בטבע. ההליקופן תורם להפחתת הסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים. נוסף על החומר נוגד החמצון, האבטיח עשיר גם באשלגן ובוויטמין c. יש האוכלים את הפרי עם גבינה בולגרית. צירוף כזה, של אבטיח עם הגבינה, עשוי להוות מנה בריאה מאוד של אשלגן, ויטמין c וסידן.

מכל מקום, הן לגבי האבטיח, הן לגבי המלון, כדאי לשים לב לכמויות הנאכלות: בכל 100 גרם אבטיח יש כ-30 קלוריות. למרות שמדובר בשיעור נמוך יחסית, הרי שהוא בעצם גבוה יותר בשל כמויות האבטיח הגדולות שנאכלות יותר מפירות אחרים. גם מלון נאכל בכמויות גדולות יותר בהשוואה לפירות אחרים. אם אנחנו נוהגים לאכול 100-200 גרם מפירות אחרים, הרי שבאכילת מלון, בדומה לאבטיח, אפשר בקלות להגיע לחצי קילוגרם, ואף ליותר.

חמוץ מתוק

כמו פירות אחרים שהצבע שלהם הוא מרכיב דומיננטי בתכונות הבריאותיות החשובות שבהם, כך גם השזיף. בדומה לענבים הסגולים, גם צבעו האדמדם- הסגלגל של השזיף מעיד על ריכוז גבוה של חומרים נוגדי חמצון. על פי מחקר שנערך במכון הוולקאני, שזיפים אדומים הם בין המובילים בתכולת נוגדי חמצון בפירות. שיעור נוגדי החמצון בשזיף גבוה מרמת הנוגדנים ברימון, ביין אדום או בתפוח. לכן, מומלץ לאכול שזיפים אדומים לאחר אכילת בשר אדום למשל. אחרי אכילת בשר כזה, תהליכי חמצון מזיקים מתחילים בגוף מיד עם עיבוד וחימום הבשר, והם נמשכים בקיבה. אכילה של שזיף אחד בסוף הארוחה מאזנת את רמת החמצון ממנה של בשר אדום, במשקל של כ- 200 גרם.

מעבר לפעילות נוגדת החמצון, יש לשזיפים, בעיקר לשזיף חמוץ, תפקיד חשוב במגוון די רחב של בעיות רפואיות. השזיף יעיל מאוד לטיפול בשלשול, בצמא ובשיעול יבש. הוא לוחם נגד תולעים, מפיק נוזלים, ומשפיע באורח חיובי על פעילות הכבד. לילדים הסובלים בעונת הקיץ מטפילים במערכת העיכול, מומלץ לאכול שזיף חמוץ. אכילת הפרי מסייעת מאוד למגר את הטפילים. החמיצות של השזיף היא כלי נשק יעיל לטיפול בבעיות הללו. בדרך כלל, ילדים אוהבים את טעם השזיף, ולכן הוא עשוי להוות מעין תרופה נוחה ובטוחה.

"מולטי ויטמין"

אם פירות הקיץ ערבים גם לחיכם של הילדים, הרי ששניים מהם, האפרסק והנקטרינה, נכללים ללא ספק ברשימת הפירות הטעימים בייחוד. אין להתבלבל: נקטרינה אינה הכלאה של אפרסק עם פרי מזן אחר, אלא היא למעשה אפרסק בכבודו ובעצמו, גם אם מזן שונה מעט שיוחד עם השנים. האפרסק עשיר באשלגן, בוויטמין A ובוויטמין C. הוא עשיר בפיגמנטים אדומים וצהובים, וכל פרי מכיל כ-40 קלוריות לערך. ערכים דומים של הוויטמינים הללו מצויים גם בנקטרינה. שני הפירות, שהם אחד בעצם, בריאים וטעימים, ונחשבים לפירות פופולריים מאוד בעונת הקיץ. מלבד הפרי עצמו, גם לחלקים אחרים באפרסק עשויות להיות השפעות מבורכות: עלי האפרסק יעילים מאוד במקרים של דלקות קיבה. המרכיבים הפעילים בעלי עץ האפרסק תורמים לציפוי מערכת העיכול, להגנה עליה ולהרגעה שלה.

כמו כן, העלים עשויים להועיל גם לשיעול ולברונכיטיס. עלי אפרסק ניתן להשיג בתחילת או באמצע הקיץ. על מנת להפוך אותם ל"תרופה" פעילה, יש לשפוך כוס מים רותחים על מספר עלים (כ-2-3), ולהמתין מעט. לאחר מכן, לשתות את המשקה פעמיים שלוש ביום. היתרונות שבאפרסק אינם מסתכמים רק בפרי ובעלים: מגלעיני הפרי מופק שמן העשיר בחומצות שומן חיוניות. עץ האפרסק שייך למשפחת הוורדיים, אליה משתייכים גם המשמש והשקד (מסיבה זו, השמנים המופקים ממשמש ומשקד דומים בתכונותיהם לשמן האפרסק). חומצות השומן שבשמן, וויטמין F, חיוניות מאוד לעור. הן משפרות את האלסטיות של העור ומעלות את רמת הלחות שלו. השמן יוצר מעטה דק על העור, שמונע איבוד מהיר של לחות דרך שכבת האפידרמיס. הוא נספג בקלות, וכמעט שאינו יוצר תחושת שמנוניות. שמן גלעיני אפרסק טוב לכל סוגי העור, כולל לבעלי עור רגיש.

טרי ובריא

ככלל, רוב פירות הקיץ עשירים בחומרים נוגדי חמצון. ומכיוון שכך, רובם ככולם יעילים מאוד נגד מחלות לב וסרטן ופועלים להאטת תהליכי הזדקנות. גם המשמש, הדובדבנים והפטל מכילים חומרים כאלה. דובדבנים ופטל מלאים בסידן, במגנזיום, באבץ ובפיטוכמיקלים, חומרים וויטמינים חשובים המסייעים במניעת מחלות שונות. כמו יתר פירות הקיץ, מומלץ לאכול את הדובדבנים והפטל בעיקר כשהם טריים. פרי נוסף ורענן, שעשוי לסגור את הרשימה הזו, ועיקר השפעתו גם היא בטריותו, הוא התפוח, שכמה זנים שלו ייחודיים לקיץ. אכילת תפוחים עשויה להפחית את הסיכון ללקות באסטמה ובשבץ. התפוחים תורמים גם לבניית חניכיים חזקות. הם עשירים בבורון ובאשלגן, המועילים לאנרגיה ולויסות רמת לחץ הדם. ולמרות הפיתוי, מומלץ לאכול את התפוח עם קליפתו, מאחר שזו משפיעה לטובה על ירידת רמות הכולסטרול.

בסיכומו של דבר, אין פרי קיץ, ופירות בכלל, שאין בו מרכיבים או תכונות חיוביים. פירות הקיץ, כאמור, משמשים תחליף נהדר למיני מתיקה שאינם מן הטבע. הם ממלאים בבת אחת שתי פונקציות: זו של הטעם, וזו של התרומה הבריאותית שהם עשויים להסב. אך חשוב לזכור, כאמור לעיל, כי בכל הפירות יש רמה לא מבוטלת של סוכר. מכיוון שכך, על חולי סוכרת להיזהר מאכילה מרובה של פירות ולהקפיד להישמע להוראות רפואיות מדויקות. גם לאנשים בריאים, מומלץ שלא להפריז בצריכת פירות. כמו כן, אין בהמלצות המתוארות לעיל תחליף לכל תרופה שהיא, שנועדה לפתרון בעיות כאלה ואחרות.