כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך/כלכלה/חברה

    עתיד החינוך בישראל

    כן, הם יכולים

    9 תגובות   יום שני, 23/5/11, 10:18

    החשש הגדול של כולם הוא לא למצוא עבודה. למערכת החינוך הטכנולוגית יש פתרון.

    כל רצונה של האמא היהודייה הוא שהבן המוכשר ימצא עבודה ויתחתן. עד כמה שמדובר בסטריאוטיפ, אנחנו הרי יודעים שיש בזה מן האמת. אז אין לי מה לומר על עניין החתונה, אך בתחום העבודה, אפשר לעשות הרבה כדי להרגיע את אמא.

    המסלול הקלאסי של תלמידי ישראל הוא לסיים תיכון, להוציא תעודת בגרות, להתגייס לצבא ולהתחיל את "החיים האמיתיים" בגיל 21 (או 20 לבנות). כבר הרבה שנים טוענים שהשירות בצה"ל מהווה מכשול תעסוקתי להרבה בני נוער, מאחר והם מתחילים את מסלול הלימודים הגבוהים רק בגיל 21, כשהמקבילים להם באירופה ובארה"ב בעצם "מרוויחים" 3 שנים, אותן שנים שהישראלי משרת בצה"ל.

    אז מה עושים? איך מאפשרים לנוער הישראלי לשמור על יתרון, תוך שילוב השירות הצבאי? הנה פתרון אסטרטגי ומעשי.

    לתת לבני הנוער אפשרות לצאת ממערכת החינוך עם תעודת מקצוע, ניסיון תעסוקתי ואפשרות לממש את המקצוע אפילו בשירות הצבאי, כך שחייל משוחרר בגיל 21 יכול להיות בעל תעודה מקצועית ונסיון מעשי של מספר שנים, והוא בסך הכול בן 21.

    איך עושים את זה? מסתבר שזה קיים במציאות, אלא שצריך לחזק ולתחזק את המסלול, לעודד את הנוער לממש את האפשרות הזו ולנהל קשר מקצועי מול רשויות הצבא והגופים העסקיים.

    ממלים למעשים

     

    ניקח דוגמא, למשל נער בן 14 שמתקבל לבית הספר הולץ מקבוצת עמל בתל אביב. הוא יבחר במסלול בדק מטוסים, מקצוע מבוקש בשוק הצבאי והאזרחי. בוגרי המסלול מוסמכים בפועל לחתום על מטוס בשווי עשרות  מיליוני דולרים, ואחראי בפועל על ההיתר של המטוס להמריא לאחר שנבדק כי כל חלקיו תקינים.

    מסלול הלימודים בבית הספר נעשה בשיתוף חברת אל על וחיל האוויר. הנער שמסיים את המסלול מקבל תעודת מקצוע, בחברת אל על כבר מכירים אותו, כי הרי המסלול נעשה בשיתוף פעולה איתם, ושם רק מחכים שיסיים את הצבא, כי מבחינת חברת אל על – כדאי להעסיק אותו, כי הוא בעל תעודה מקצועית, יש לו כבר ניסיון תעסוקתי בצבא ובמהלך הלימודים הוא אפילו התנסה בדברים מעשיים במסגרת שיתוף הפעולה של בית הספר עם החברה.

    והנה עוד דוגמא. בוגר מגמת מחשבים בבית הספר הרב תחומי פתח תקווה מקבוצת עמל. התלמיד מקבל בסיום מסלול הלימודים תעודה מקצועית, וכבר במהלך תקופת התיכון הוא יכול להשתלב, במשרה חלקית כמובן, במעבדות של חברה סלולרית גדולה. החברה מרוויחה עובד צעיר ובעל מוטיבציה גבוהה, התלמיד מרוויח ניסיון תעסוקתי בחברה מובילה ואפשרות לניסיון נוסף בשירות הצבאי.

    בוגרי אותה מגמה יכולים להשתלב אפילו בחברות ביו-פארמה. בשבוע שעבר הציגו בוגרי המגמה את פרוייקט הגמר השנתי, בו הוצגו פיתוחים טכנולוגיים שבאים להקל על בעלי מוגבלויות.

    מגמות דומות קיימות גם בירושלים ובבאר שבע, כך שמדובר בתהליך רחב, שמכיל את ישובי הפריפריה והמרכז כאחד, ללא שום הבדל בהשקעה או ביכולת. הנה, הרווחנו עוד משהו.

    כולם מרוויחים

     

    אחד העקרונות המרכזיים בכלכלה האמריקאית הוא לשאוף תמיד למצב בו כל הצדדים יוצאים מרוויחים. WIN-WIN זה נקרא. כלומר, שכל צד בעסקה מרוויח, ללא תחושת החמצה או ויתור. זה בדיוק מה שאפשר להשיג בחינוך הטכנולוגי. התלמידים מרוויחים מקצוע ונסיון תעסוקתי, החברות המסחריות מרוויחות עובדים צעירים שרוצים להתפתח ולהתקדם וצה"ל מגייס תלמידים עם הכשרה שיכולים להתחיל לעבוד מיום הגיוס, ללא צורך בעלויות הכשרה.

     

    הכותבת היא מנכ"ל קבוצת עמל

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/11 18:27:
      כמובן, נכון בכל ניתוח רציונאלי. הטיפול המוסדי והבירוקרטי הוא הצד החיוני והפורמאלי של המטבע. חשוב ביותר לטפל בצד האמוציונלי בקרב כל קהלי המטרה: צעירים רלוונטיים, הוריהם ומוריהם והמיגזר העיסקי. חובה למצב את הלימודים הללו, לא כברירת מחדל של הפחות מוכשרים, אלא , דווקא, כבחירה מושכלת ויעילה בפיתוח קריירה משמעותית למי שבוחר במסלול זה מתוך תכנון ובמחשבה תחילה. כל עוד יש סטיגמה הסטורית על סוג כזה של לימודים [ראי, בין היתר תגובת "חוטבי עצים ו..."], יהיה קשה מאד להניע תהליך. כמי שליווה מקצועית תהליכים כאלה, אני מעיד על החיוניות של ההיבט הזה. "אורט- כי זה עולם של היי טק", אסטרטגיה שהובלתי במטרה למצב את רשת אורט באור חדש - לא כרשת של "צווארון כחול" כהה, אלא כרשת לימודים לגיטימית לכל תלמיד, במיוחד לבעלי נטיות למיחשוב, אלקטרוניקה וכיו"ב, אפילו מיתגתי תעודת "אורטק" להנדסאי , בוגר אורט. כנ"ל, ב"מכללה למינהל" - תעודה ואקדמי - מיצוב מעודכן וראוי, ולא ברירת מחדל של מוסד "מיסודה של הסתדרות הפקידים".... נסיוני המוכח והמוצלח בתחום , אכן מאשש את הנחתך הצודקת בדבר המסלול הנכון, אך זה מחייב מהלכים של שנוי תודעה ,מיצוב מחודש ומעודכן ומיתוג רלוונטי לזמננו [והמסלול הטכנולוגי רלוונטי מאד לזמננו..] סטף הקים רשת עצמאית ברוח זו, כי זה חזונו ואלה יכולותיו.בשוליים פועלת רשת "עתיד",אך הנושא עולה על הפרק באופן יחסית נמרץ גם במשרד החינוך [ולא רק בתמ"ת], ויש כבר מספר ראשי ערים המבקשים להצטרף למגמה הזו. טוב יהיה אם גוף גדול ומנוסה כמו הרשת שאת ממנכל"ת יכנס לנושא במלוא התנופה והיכולת.
        24/5/11 15:00:
      מסכים בהחלט לחינוך טכנולוגי איכות משלו והיא מקנה יציבות תעסוקתית . אלפים לומדים היום עריכת דין ולא מוצאים בזה עבודה , רופאים לומדים רפואה ויוצאים אחר כך מהמקצוע ......ובהקשר זה אפשר לראות גם את משנתו של סטף ורטהיימר שמעודד גאווה של חינוך טכנולוגי ולא רואה בעיסוקים טכנולוגיים פחות יוקרה ........ תודה על המאמר
        24/5/11 09:00:
      הכשרה מקצועית, כמגמה חינוכית, תיצור המון ''שואבי מים וחוטבי עצים''. הדבר רחוק מאוד מהרעיון החינוכי, שעיקרו הקניית קשת מיומנויות חשיבה אשר תאפשר בחירה עצמאית של דרך חיים. גם כך, מצבם של המקצועות ההומאניים - שהם ליבת החינוך - בכי-רע בישראל. צאו ולמדו מה מצבם של מקצועות כגון: אזרחות; מדע המדינה; היסטוריה; מחשבת ישראל; חיבור (עברית); אנגלית; מתימטיקה יישומית; גיאוגרפיה וכמובן, הכבשה השחורה: לימודי ערבית. בנוסף, מקצועות משנה חשובים אחרים שלא ימצאו את מקומם, לא כיום ובוודאי לא בחינוך טכנולוגי: צרכנות תקשורת ביקורתית; אוריינות מחשב; ניהול משק בית; חינוך גופני והגנה עצמית. זהו הסיליבוס האמיתי הנחוץ להתפתחותו של אדם עצמאי וחושב בישראל של המאה ה-21, אולם נראה כי לאף אחד אין עניין בכך ובוודאי לא לכותבת המאמר. חינוך מקצועי הינו מגמה פוליטית ימנית, הנשענת על ההנחה כי ככל שאוכלוסיה הינה בורה יותר, כך שיעור ההצבעה לימין גבוה יותר, וכי חינוך מקצועי מפחית את רמת הביקורת האזרחית על מעשי הממשל. האם מי מכם מכיר את הסיפור על המומחה לחינוך שהטיל על הסטודנטים בטכניון (חיפה) לתכנן צינור להובלת דם מחיפה עד אילת?
        24/5/11 00:06:
      יש מספר בעיות במימוש הרעיון. האמהות היהודיות מעדיפות חתן עו"ד או איש עשיר. אנשי מיקצוע עם "ידיים שחורות" נחשבים סוג ב', לכן גם אנשים שמוכשרים לעבודה טכנולוגית מנסים להימנע ממנה. הסיבה השנייה היא כלכלית, האנשים השולטים במדינה לא יתנו לאף שכיר להרויח טוב, ואותם אנשים מנסים להעביר את אותם עבודות לאנשים שירויחו פחות כסף.
        23/5/11 21:00:
      חברים שכחתם את העיקר - החינוך שמותר ואפשר לעבוד כדי להתקדם. מה שאת מציעה כאן הוא הכיוון הנכון. זה לא משנה איזה מקצוע תלמד העיקר שתבין שעבודה שלמדת היטב תעשה אותה בהמשך טוב. אם למדת על פטיפון והוא נעלם עדיין נשאר המגבר שלו והאלקטרוניקה הקשורה. ובכלל מוסר עבודה והרגשת הסיפוק שבעבודה עשויה היטב. אז מה שחשוב כאן הוא ללמוד לעבוד יותר מאיזו עבודה.
        23/5/11 20:48:
      חינוך טכנולוגי זה רעיון שכבר לא מתאים למאה ה-21. בעבר היה אפשר ללמד ילד מקצוע ולסמוך על כך שהמקצוע הזה ישאר רלוונטי לאורך כל חייו של הילד. היום, כשהדברים משתנים בקצב מהיר וקצב השינוי עצמו הולך וגובר, ההנחה הזאת כבר אינה תקפה. מה יעשה הנער שלמד בדק מטוסים, אם בעוד 30 שנה מישהו ימציא רובוט שעושה את הבדיקות בעצמו? האם בגיל 44, אחרי שכל חייו למד רק תחום מקצועי יחיד וצר, יהיה לו סיכוי להשתלב בשוק העבודה (שבאותן 30 שנה התקדם שנות אור מהמצב שהוא היה בו כשהנער החל ללמוד) ? והנער שלמד מחשבים בתיכון (שזאת רמה מאד טכנית ללא הבסיס התאורטי האקדמי), מה הוא יעשה כשיכולותיו כבר לא יהיו רלוונטיות לחברת הסלולר? בעולם של היום החינוך לא יכול להסתפק בללמד מקצוע מסויים. מי שרוצה להיות מסוגל להתמודד עם שוק העבודה העתידי, חייב ללמוד איך ללמוד ואיך להתאים את עצמו ואת הידע שלו לעולם המשתנה. בעתיד, כל אחד יצטרך להיות קצת אקדמאי.
        23/5/11 19:20:
      רעיון מקסים. הדיון בשאלת חינוך טכנולוגי קדם צבאי הוא ארוך וכואב. הדוגמה המוצלחת למימוש של חינוך טכנולוגי סדנאי היא בוודאי גרמניה. שם התלמידים ממויינים לפני התיכון מי ילמד בגימנזיון ומי ילמד בבית ספר מקצועי. בגרמניה יש כ 300 גילדות שמקבלות תלמידים ללימודים אצל החברים שלהן ומכשירות אותם להיות בעלי מקצוע. ההבדל הגדול הוא שבגרמניה יש מסורת מאוד מכובדת של אנשי מקצוע, ובארץ אתה נחשב בעיקר אם אתה מנהל. כלומר, במקביל השינוי במבנה מערכת החינוך צריך להיות מלווה בשינוי תפיסתי של מעמד העובדים. בנוסף, ישנה טענה שלא התייחסת אליה והיא חשובה, המתנגדים לחינוך טכונולוגי בגיל צעיר טוענים שהוא מקבע את מסלול ההתפתחות של האדם בשלב מאוד מוקדם של חייו כשהוא עוד לא יודע במה הוא מוכשר ומה מעניין אותו באמת. אשמח אם תתייחסי גם לנקודה הזאת.
        23/5/11 14:37:
      צודק 1. וזה לא ניגמר בזה הצבא שם אנשים רק איפה שנוח לו ולא מרצון לקדם אותם זה משהו שצריך לזכור.. הוא יקח הנדסאי אלקטרוניקה וישים אותו בכלל לגרז טנקים ויעשה ממנו לפעמים מכונאי.. ואז אתה ממורמר.. לאנשי מחשבים ישים אותם פקידים כי הם יודעים להתעסק במחשבים. אז תקשיבי זה לא קשור לחינוך הטכנולוגי כי יש אותו זה קשור לצבא הדפוק שלנו. חוץ מזה.. מי שעושה עתודה/חינוך טכנולוגי שיברח מזה ולא יעשה את זה כי בחוץ לא מחפשים את זה יותר אלא רק תארים ראשונים של מהנדסים.. ומל"ג לא מכיר בלימודים קודמים של משרד החינוך..
        23/5/11 14:28:
      מה שאת אומרת זה אידיאל אבל ממש לא נכון במציאות בגלל הצבא הדפוק שלנו... בתור עתודאי אני יכול להגיד לך שזה כבר משהו שקורה היום אבל הצבא דופק את אותם האנשים האלו ולא מעניק להם את הניסיון הזה אלא דוחף אנשים ביחידות שלא קשורות כלל למיקצוע בואי ניקח לדוגמא את חיל חימוש.. מה לעזאזל אני יעשה באזרחות עם כוונות אלקטרוניות של טנקים ?! או טכנאי מכשירי קשר, ניראה לך שיש מה לעשות בזה ?! ובמחשבים אם אין לך פרוטקציה תשכחי מזה להתקבל לממר"ם 8200 וכד'..

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד רוית דום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין