כְּבוּלָה למִלִּים,
הֵן מֵטִיבוֹת לֶכֶת,
אַחֲריי בִּנְדוּדַיי,
תַּאֲרִיךְ שִׁחְרוּרַן, פַּג תּוֹקְפּוֹ..
טֶרֶם נִגַּף הַלַּיִל,
מִתְרוֹפֶפֶת אֲחִיזָתַן הַחֲמְדָנִית,
הֵן מוּתָרוֹת מֵאִיסוּרַן,
מִשְׁתַּחְרְרוֹת מֵחֶבְיוֹן נֶפֶשׁ.
עֵת בֹּקֶר מְנֻמְנָם
פּוֹקֵחַ שְׁמּוּרוֹת עֵינָיו,
פּוֹשֵׂק שְׂפָתַיִם
מִלִּים מֵטִיבוֹת שִׂיחַ
מְנַגְּנוֹת לָחַן חָדָשׁ..
"מִלִּים קְשׁוּרוֹת בַּאֲזִיקִּים,
אַךְ לְמַרְבֶּה הַמַּזָּל, צְלִילִים עֲדַיִן חָפְשִׁיִים,"
לודוויג ואן בטהובן
|