כותרות TheMarker >
    ';

    מילים

    חופשה נגבית - חלק שלישי

    11 תגובות   יום שני, 23/5/11, 14:31

    גאולוגיה

     

    אז מה אם יש לנו ג'יפ?

    טיילים רבים המצויידים בג'יפים מסוקסים נהנים "לרוץ" על הרים. אנחנו מעדיפים לגעת בהם, ללמוד אותם, לטעום מכל מה שהטבע מעמיד לרשותנו ולשוב לאותם מקומות שוב ושוב.

     

    מכתש רמון – המיטב

     

    כבר ביום הראשון הייתה לנו הפתעה לא טובה – המגעים בקודן של הג'יפ התרופפו, ולא נותרה לנו ברירה אלא לא לכבות את הג'יפ עד הגיענו למלון בערב. עם זאת, מאחר והטיולים שלנו הם ל"מיטיבי לסת", לא התרחקנו מהג'יפ יותר מכמה עשרות מטרים.

     

    הטיולים שלנו בעבר היו בסגנון של Roadside Geology. הפעם ירדנו מהכביש הראשי, אבל התחנה הראשונה הייתה ממש לצדו, בנחל רמון. המחשוף הצבעוני היפהפה שלו מספר היסטוריה גאולוגית מרתקת, המתבטאת בשכבות צבעוניות של אבן חול, חדירה של סיל הבולט בצבעו הבהיר ושבירה הקוטעת את רצף השכבות.

     

    משם חתכנו למזרח המכתש, לכיוון נחל ארדון. בירידה מבארות משחור לנחל זכינו לתצפית טובה על האזור: הר ארדון, גבעת חרוט וכרבולת חררים. גבעת חרוט בולטת מעל הנחל בצבעה הכהה, הנובע מסלעי קוורציט שנוצרו בעקבות חדירת דייקים לאבן החול של תצורת אינמר, ש"נאפתה" והתקשתה.

     

    "כרבולת חֲרֵרִים" אכן נראית ככרבולת המסתלסלת בשולי המצוק הדרום-מזרחי של המכתש, הבנוי מסלעים קשים של אבן גיר ודולומיט מקרטיקון תחתון ומתחילת קרטיקון עליון.

    ''

    מימין לשמאל: נחל רמון, גבעת חרוט, כרבולת חררים

     

    דייקים

     

    ירדנו לנחל ארדון. אף שהיה יום נעים למדי, שם כבר החל להיות חם. בכל-זאת לא ויתרנו על הדייקים המרשימים בגדותיו, שהם הבולטים ביותר והיפים בדייקים הרבים המצויים במכתש. גילם של דייקים אלה מסוף היורה לקרטיקון תחתון. המחדרים – שהיו טרכיטיים במקורם – התבלו לחרסית קאולינית:

     

    "האב ובנו" – שני דייקים סמוכים שחדרו לתצורת משחור. "האב" (משמאל) המשיך וחדר גם לסלעי תצורת ארדון (גיר, דולומיט ופצלים לחילופין) מתחילת היורה עד אמצעו, ולסלעי תצורת אינמר (אבן חול מסיבית עם עדשות חרסית).

     

    "הלב השחור" – דייק זה קיבל את שמו מליבה בזלתית כהה, שחדרה לתוך דייק טרכיטי שקדם לה. הדייק נקטע לשלושה חלקים ונחצה על-ידי סיל – שהיה כנראה בזלתי במקורו. מעל הסיל מצויות שכבות חומות של פצלי "שוקולד".

     

    "השמן והרזה" – שני דייקים: הדייק הרזה המכונה "אריכא" – שהוא הדייק המצולם ביותר בארץ, והדייק השמן. גם דייקים אלה היו טרכיטיים והוחלפו לקאוליניט.

    ''

    דייקים (מימין לשמאל): הבן והאב, הדייק השחור, השמן ואריכא

     

    מעבר לכביש

     

    המשכנו מערבה דרך נחל גוונים וחצינו את כביש 40. גם באזור זה קיימים מחדרים מעניינים, והיינו בדרכנו לאחד מהם – "שן רמון", סדן שחדר לסלעי משקע, התגבש לקוורץ-סיאניט ונחשף לאחר בלייתם. הסדן מתנשא לגובה של 693 מטרים ופסגתו היא הנקודה הגבוהה ביותר בתוך המכתש. משם עלינו לראש הר גוונים לתצפית ולמשב רוח קלילה. יצאנו מן המכתש דרך עמק הגבנונים – גם הם מחדרים קוורץ-סיאניטיים, וגיא זוחלים – שם מצויים שלטי הסבר לתופעות הגאולוגיות הנראות בדרך.

    ''

    שן רמון

     

    מלכי ישראל, א'

     

    ביום השני טיילנו בחלק הדרומי של שמורת מסיב אילת, מדרום לכביש 12. נכנסנו לנחל שלמה, סבבנו את הר רחבעם והר יהושפט על סלעי הגרניט והמחדרים הרבים המצויים בהם, וטיילנו למרגלות צוקי גשרון. ויתרנו על מסלול רגלי בנחל צפחות ועלינו עם כביש הנפט לנחל רודד – שם דילגו לצדנו טרקטורונים-להשכיר על הקונגלומרט העשיר והעלו ענני אבק.

    ''

    מחדר בנחל שלמה

     

    כתונת פסים

     

    ביום השלישי חזרנו לנחל רודד והמשכנו עם צפונה עם כביש הנפט לכיוון נחל עמרם – שם יש הרבה בז' של פולניות, אבל גם המון צבעים אחרים: עדשות ירוקות בגבעת בהט ואבן חול בכתונת פסים ססגונית בגבעת יוכבד ולמרגלות הר אמיר.

    ''

    פטריית סלע על רקע הר אמיר

     

    מלכי ישראל, ב'

     

    ביום הרביעי חזרנו למסיב אילת, והפעם לעברו השני של כביש 12. התחלנו בנחל שלמה עליון, לרגלי הר שלמה. נכנסנו לשם אחר-הצהריים, והאור והאובך לא היו לטובת צילום של ההר הצבעוני והמרשים. נכנסנו לערוץ הפונה צפונה ועובר למרגלות הר יהורם, ושבנו אל הכביש.

     

    בקטע השני נכנסנו לנחל נטפים, ומיד עם הירידה עצרנו להתבונן בקיר מדהים מרוצף במאובני אקסוגירות (exogyra). אחרי בילוי קצר בעין נטפים והצצה במפל היבש התחלנו לעלות בשביל הצפוני, למרגלות הר יהואחז – שם נתקלנו בדרדרת שקצת תקעה אותנו. קיה קיבלה מכה קשה בגחון. אחרי כמה נסיונות כושלים ביקשנו ממנה לנשום עמוק והצלחנו לחלץ את עצמו ולהגיע בחזרה לכביש – רק שם נשמנו לרווחה. טובה קיה.

    ''

    אקסוגירות בנחל נטפים

     

    על אלוהים כבר דיברנו?

     

    ביום חמישי, בדרך חזרה הביתה, נכנסנו לנחל רחם ולנחל עתק – שם, כאמור, ראינו את המחשופים הצבעוניים בהר אורה, את "יד השטן" ואת "אצבע אלוהים". מחשופים מדהימים נוספים ראינו כשחצינו את הר אורה בדרך לכביש 90. מי שרוצה לראות מחשוף של התצורה בהדרו, כזה קיים בקטע הצפוני של צומת קטורה, ממש לצד הדרך העולה מכביש 90 לשזפון.

     

    היו לנו תוכניות נוספות לאורך הערבה: מעלה גרופית, כמה נחלים וקניונים, דייקים וקלדרה געשית בנחל כרכשת – אבל כבר היה מאוחר, והרי צריך להשאיר משהו לטיולים הבאים, לא?

     

    חלק ראשון – כל מיני

    חלק שני – אלוהים

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/6/11 10:48:

      צטט: המורה אליעזר 2011-05-31 00:45:59

      אדם עומד מול העולם ושואל את עצמו מה זה כל זה? מקרי? לא מקרי? מתוך האנרגיה הסמיכה ההיא יחד עם דייסת הבוץ והבלגן משהו נברא, בידי אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ?  באי הידיעה יש תחושה מנחמת של עמידה איתנה מול נשגבות הקיום. מיליארדים של שנים, הקיום הוא מטורף, מי שמתחכם עם אלוהים מתחכם עם רעיון שיש אלוהים. נו אז  נניח שיש אלוהים והוא יצר את כל זה. אז מה? אלוהים הוא לא איזה אינפנטיל שדורש ממאמיניו להיות אסירי תודה...

       נכון, אלוהים אינו אינפנטיל ואינו דורש ממאמיניו להיות אסירי תודה - ובוודאי לא האלוהים שלי שבראתי בצלמי ובדמותי. עם זאת, יש כל-כך הרבה יופי בעולם הזה ואני אסירת תודה לו - ליופי, לא לאלוהים שבראתי לעצמי.

        31/5/11 00:45:

      אדם עומד מול העולם ושואל את עצמו מה זה כל זה? מקרי? לא מקרי? מתוך האנרגיה הסמיכה ההיא יחד עם דייסת הבוץ והבלגן משהו נברא, בידי אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ?  באי הידיעה יש תחושה מנחמת של עמידה איתנה מול נשגבות הקיום. מיליארדים של שנים, הקיום הוא מטורף, מי שמתחכם עם אלוהים מתחכם עם רעיון שיש אלוהים. נו אז  נניח שיש אלוהים והוא יצר את כל זה. אז מה? אלוהים הוא לא איזה אינפנטיל שדורש ממאמיניו להיות אסירי תודה...

        25/5/11 10:56:

      צטט: אהוד עמיר 2011-05-24 20:56:54

      כל הכבוד פוסט מושקע ומהנה תמיד אהבתי את הדרום המדבר וההרים הנחלים והגאיות ואף גרתי שנים בדימונה ארץ האלוהים. נהנתי משלושת הפוסטים והצטערתי שמזמן לא נגעתי בידי בחולות ובסלעים.

       אל תצטער. סע. גע. "ארץ האלוהים". צוחק

        24/5/11 20:56:
      כל הכבוד פוסט מושקע ומהנה תמיד אהבתי את הדרום המדבר וההרים הנחלים והגאיות ואף גרתי שנים בדימונה ארץ האלוהים. נהנתי משלושת הפוסטים והצטערתי שמזמן לא נגעתי בידי בחולות ובסלעים.
        24/5/11 12:00:
      יופי של נופי מדבר...
        23/5/11 20:22:

      צטט: OCN 2011-05-23 18:15:15

      איזו ארץ יפה

       נכון שיפה? בכל פעם שאני יוצאת מהעיר, אני מתרגשת. גם נוף אורבני יפה בעיני, אבל שם, בחוץ, הוא הרבה יותר...

        23/5/11 20:21:

      צטט: yoramlilach 2011-05-23 16:02:58

      עכשו בהמשך נחכה לעבודות מהחומרים הנפלאים שראינו כאן...

       יורם, כבר לפני כמה שנים התחלתי לעבוד על סדרה כזו, אבל טרם השלמתי את הראשונה. אני מבטיחה לעצמי להתגייס ולהשקיע בה עוד.

        23/5/11 18:15:
      איזו ארץ יפה
        23/5/11 16:02:
      עכשו בהמשך נחכה לעבודות מהחומרים הנפלאים שראינו כאן...
        23/5/11 15:17:
      תודה גם לך :-)
        23/5/11 14:43:

      לנוף המדברי אכן יש קסם מיוחד....

       

      נהנתי לקרוא את שלישית הפוסטים המקסימים :-)

       

      תודה :-) 

       

      שבוע טוב

      שיהיה על מי מנוחות

       

      ארכיון

      פרופיל

      דקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין