מלכות חיי

שוזרת אותיות לזר ראשי,

קולעת גבעולי מילותיי,

נרקם לו שירי,

איתי

ובלעדיי,

בל יפגע בו ההולך אחריי.

קושרת מלכות שנותיי,

בסרט אדמדם .

בלילות של מילים נחרטים ימיי,

כאבי וצחוקי טרם נדם.

ושירי הוא מתנתי,

איתי,

ובלעדי,

בל יפגע בו ההולך אחריי.

וכשאתן שרביט מלוכתי

לבאים לבייתי,

ואפרוש פיסות נשמתי,

למבקשים לגעת.

אהיה פרח עולמם,

אזרח את יומם,

איתי,

ובלעדיי,

בל יפגע בשירי,

ההולך אחריי.

כל הזכויות שמורות לתמר